Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

רכבות מעניינות אותי - מה צריכת דלק ריאלית של רכבת?


nimrod7676

פוסטים מומלצים

נגמר לי זמן העריכה, אבל אני חייב לציין את המומנים "יוצאת" ו"באה". אז "יוצאת" זה מובן מאליו, אבל "באה" (ולא "מגיעה" או "נכנסת"), שימש בלוחות הזמנים של רכבת ישראל לפחות עד שנות ה-80 או ה-90 של המאה הקודמת.

 

מעניין גם לוח הזמנים הזה

Palestine_Railways_Schedule_1-5-1944.jpg

 

עם מהלך הרכבת, וכאן אני לומד שהפירוש שלי ל"מעורבת" שגוי - מדובר ברכבת המובילה נוסעים ומשאות, בניגוד לרכבת נוסעים.

לפני 5 שעות, David32 כתב:

מה שאתה לא מבין זה שאתה מבזבז את הזמן שלך, את תעבורת האינטרנט שלך ואת אורך החיים של סוויצים במקלדת שלך.

 

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

  • תגובות 1.1 אלף
  • פורסם
  • תגובה אחרונה

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

תחנת רכבת על קו רכבת העמק במושב אלרואי.

 

איפה זה? - ליד קרית טבעון, קרוב למחלף שער העמקים (כבישים 70,6 ו 75).

 

רכבת העמק (רוחב מסילה 1.05 מטר) מחיפה לצמח ומשם לדמשק נבנתה על ידי התורכים בשנת 1905.

מושב אלרואי הוקם ב 1935 וב 1936 הנהלת הרכבת (כבר תחת המנדט הבריטי) נענתה לבקשת ועד המושב ופתחה את תחנת אלרואי שהייתה במרחק של כחצי שעה נסיעה מחיפה מזרח עם עצירות בנשר וביגור.

 

הקו והתחנה פעלו עד 1952, אז הוחלט על הפסקת השימוש ברכבת מסילה צרה. הקישור לדמשק הופסק עוד ב 1946, לאחר הפצצת גשר הרכבת באל-חמא במבצע "ליל הגשרים" של הפלמ"ח.

 

ב 1999 ביוזמת תושבי המושב נחשף קטע מסילה מקורי (שימו לב לאדני ברזל, לא עץ) באורך כקילומטר והוקם מסביביו פארק עם מסלולי הליכה ואופניים, בהמשך הוצב במקום קטר דיזל קטן, נראה כמו קטר עיתוק או "תעשייתי" (מישהו מזהה את הדגם?) ומספר קרונות והוקם מיני מוזיאון אך אין לקטר ולקרונות נאמנות הסטורית למקום. כל הציוד הזה הוא למסילה סטנדרטית 1.435 מטר ומעולם לא פעל ברכבת העמק.

 

 

שוקם מבנה תחנה עם לוחות זמנים מהתקופה, הוקמו פינות ישיבה ונקודות עם תמונות הסטוריות לאורך המסלול.

 

מקום נחמד לטיול במחיוחד בעונה הזו של השנה.

 

1.jpg2.jpg3.jpg4.jpg

 

7.jpg8.jpg9.jpg10.jpg11.jpg16.jpg

 

5.jpg

 

12.jpg13.jpg14.jpg15.jpg

 

6.jpg

 

 

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

תודה רבה על התיאור והתמונות. הקטר במקור הוא קטר מספר 211 שיוצר על ידי חברת אסלינגן הגרמנית. נקנה בשנות ה-50 על ידי רכבת ישראל ושימש למטרות עיתוק. חברת אסלינגן היא אותה החברה שמכרה גם את הקרונועים הראשונים לרכבת ישראל, והרכישות התבצעו בכספי השילומים.

 

 

Sent from my iPhone using Tapatalk

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

על הרבה דברים צריך לפרגן.

אבל על הקומבינות האלה עם הקרונות הצבעוניים והיצור המוזר הזה על הג'אנטים...

זה נראה זוועה.

SlowRide כתב:
עם השאלה הזו אתה צריך לפנות לפורום מתאבדים, הבעיה ששם לא תקבל עצות מאנשים עם ניסיון.
Pika007 כתב:
זה כל כך תמים שאני על סף לעניין אותך באופציות למסחר בפורקס.
לפני 1 דקה, יבגניפ כתב:

אני לא פסיכולוג, אבל קראתי את כל הספרים של ג'ורדן פיטרסון חוץ מהאחרון שיצא.

  

 

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

מסכים לגמרי. כתבתי את אותו הדבר במילים עדינות מאוד:

 

המוצגים לא נאמנים הסטורית וזה מקום לטיול נחמד, לא משהו מעבר.

 

לילדים הנאמנות ההסטורית לא משנה, הם יהנו ממה שיש. בדיוק שעזבתי הגיע אוטובוס עם טיול של בית ספר, באחד הקרונות יש עוד תצוגה קטנה בפנים שנפתחת עבור טיולים כאלה.

 

ואני עדיין מפרגן כי לפי השילוט שם הכל נעשה בידי המתנדבים המקומיים, כניסה בחינם ואפילו אין אף קיוסק שמוכר משהו בסביבה.

 

 

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

אמנם אוף-טופיק, אבל אין ספק, צריך לפרגן למי שהקים את הגן הזה, בתקווה שימשיך לתחזק אותו. ושיוסיף קצת סככות צל. ביקרתי במקום בסוכות. סבלתי מאוד מהחום. מצג שני, הרבה משפחות שכשכו במעיין. כעבור שעה וחצי, בסוף ביקור ביקב יוקנעם, הייתי צריך להמתין לכך שגשם זלעפות יירגע.

עריכה אחרונה על ידי sperial
לפני 5 שעות, David32 כתב:

מה שאתה לא מבין זה שאתה מבזבז את הזמן שלך, את תעבורת האינטרנט שלך ואת אורך החיים של סוויצים במקלדת שלך.

 

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

הקטר במקור הוא קטר מספר 211 שיוצר על ידי חברת אסלינגן הגרמנית. נקנה בשנות ה-50

 

 

קטר מעניין מכיוון שנראה כאליו לקחו את כל מערכת ההנעה של קטר קיטור קיים ורק את מנוע הקיטור החליפו במנוע דיזל...

 

 

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

אגב garicho, בזכות זה שציינת את מספר הקטר עשיתי קצת חיפוש בגוגל ונזכרתי שאני מכיר את המקום הקודם בו הוא היה מוצב ביפו, אז בצביעה המקורית והרבה יותר יפה, זה היה עד 2012. הייתי עובד מדי פעם באיזור ורואה אותו, אף פעם לא הבנתי למה הוא נמצא שם. זה ליד המכון לבטיחות בדרכים, איזור בלומפילד.

 

תמונה מ Google street view, דווקא נחמד במקרה זה שהם לא עידכנו כל כל הרבה שנים :-)

Screenshot_20200227-162734(1).jpg

 

 

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

קטר מעניין מכיוון שנראה כאליו לקחו את כל מערכת ההנעה של קטר קיטור קיים ורק את מנוע הקיטור החליפו במנוע דיזל...

 

למה הכוונה שלך קטר קיטור קיים? מדובר במבנה סטנדרטי של קטרי עיתוק לאורך עשרות שנים, עם נראות זהה והנעה זהה לשני הצדדים. הקטר לא נועד למהירות, אלא לעבודת עצור-סע מואצת במגרשי עריכה.

 

 

Sent from my iPhone using Tapatalk

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

אגב garicho, בזכות זה שציינת את מספר הקטר עשיתי קצת חיפוש בגוגל ונזכרתי שאני מכיר את המקום הקודם בו הוא היה מוצב ביפו, אז בצביעה המקורית והרבה יותר יפה, זה היה עד 2012. הייתי עובד מדי פעם באיזור ורואה אותו, אף פעם לא הבנתי למה הוא נמצא שם. זה ליד המכון לבטיחות בדרכים, איזור בלומפילד.

 

תמונה מ Google street view, דווקא נחמד במקרה זה שהם לא עידכנו כל כל הרבה שנים :-)

[ATTACH]528153[/ATTACH]

 

והסיבה שהוא היה שם היא בידיוק בגלל מה שאמרת מעל, זה היה המכון הלאומי לתחבורה. [emoji3]

 

 

Sent from my iPhone using Tapatalk

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

למה הכוונה שלך קטר קיטור קיים? מדובר במבנה סטנדרטי של קטרי עיתוק לאורך עשרות שנים

 

 

 

הכוונה לכך שבקטר הנ"ל כל הגלגלים נמצאים במבנה אחיד, מקובעים לקטר עצמו ומונעים ביחד באמצעות זרועות חיצוניות שמחברות בין כל הגלגלים כמו שהיה נהוג בקטרי קיטור ולא בחוגונים כמו בקטר עיתוק הזה למשל (Bo-Bo) שהוא רק מעט יותר חדש מה V60 (שנות ה 60).

 

 

 

 

43608409.jpg

 

 

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

ניצלתי את היום החופשי אתמול ואת הנסיעות חינם ביום הבחירות כדי להתרשם מהקו המהיר לירשליים שאחרי חבלי ילדיה ארוכים מאוד נפתח לכל אורכו בסוף 2019.

 

לא אעמיס בפרטים טכניים אותם אני חושב שכולם מכירים. הקו החשמלי הראשון והיחיד בנתיים בישראל, מהירות מתוכננת עד 160 קמ"ש. אורך 57 ק"מ כאשר הקטע היעודי לקו זה אחרי מחלף דניאל הוא 30 ק"מ. 20 ק"מ מנהרות ו 5 ק"מ גשרים. במהלך ההקמה נשברו מספר שיאים ישראלים כמו הגשר הארוך ביותר 1.2 ק"מ, המנהרה הארוכה ביותר 11.5 ק"מ, התחנה התת קרקעית העמוקה ביותר - 80 מטר עומק.

 

 

 

הקו פועל מתחנת רכבת תל אביב ההגנה, דרך נתב"ג ועד לתחנה תת קרקעית יצחק נבון בסמוך לתחנה המרכזית בירושליים.

 

תדירות כל 30 דקות, זמן נסיעה 34 דקות, קרונות קומותיים בומברדייה.

 

2.jpg

 

אז קודם כל, בקטעים מסויימים הרכבת אכן מגיעה ל150 קמ"ש.

1.jpg

 

עוברים את הבלגן שבסמוך לתחנה התפעולית ת"א דרום.

5.jpg

 

וממשיכים לכיוון נתב"ג.

מבחינת נופים לצערי כמעט ואין מה לראות, חלק מהקו עובר בחפיר עם קירות בטון ללא שום זכר לעיצוב, כולל תחנת נתב"ג. רק למספר שניות במעבר על גשרים יש נוף יפה. אחרי מחלף דניאל יש קטע של 10-15 דקות נסיעה במנהרות.

 

לאורך רוב הנסיעה, לא רק במנהרות, אין קליטה סלולרית.

 

מבחינת נוחות ושקט - בסדר גמור, הנסיעה נוחה ונעמה מאוד.

6.jpg

 

תחנת רכבת יצחק נבון בירושליים היא פרוייקט מרשים מאוד בקנה מידה ישראלי. כוללת 5 קומות, כאשר קומת הרציפים היא הקומה התחתונה בעומק כאמור 80 מטר. אולם נוסעים מרווח, מעברים רחבים.

יש לוקרים לתיקים אבל מקומות לשבת אין הרבה.

11.jpg

 

בכל מקרה מדובר במשהו מרשים שלא היה קיים בארץ קודם לכן.

7.jpg9.jpg15.jpg

14.jpg12.jpg

 

עוד משהו שלא אופייני לישראל:

יוצא מתחנת רכבת מודרנית ועלה על כלי תחבורה עירוני מסילתי...איפה יש דברים כאלה :-)

13.jpg16A.jpg

 

 

 

כרגע ברכבת עובדים על המשך הקמת תשתית החשמול צפונה לתחנות ת"א האחרות אז בגדול הכיוון הוא נכון. רק שזה מתקדם מאוד לאט.

3.jpg4.jpg

 

 

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים


×
×
  • תוכן חדש...