המדריך של אור לסטודנט המתלבט (חשמל/תוכנה/מדמ"ח)

לאחרונה נפתחים כאן שרשורים בנושאי השכלה גבוהה כמו פטריות לאחר הגשם, ומצאתי שזה לא יעיל לומר את אותם הדברים פעם אחר פעם, אחר פעם - ומנגד, מה אשם המתלבט התורן בכך שהדיון הזה כבר התרחש איפשהו בעבר?

לכן החלטתי לרכז כאן כמה שאלות שחוזרות על עצמן, שאלות חשובות ומהותיות מאוד שאני מאמין שדורשות התייחסות רצינית.

אציין מראש שכל הנאמר כאן זו דעה אישית שלי בלבד, שמבוססת על הניסיון האישי שלי. אפשר להסכים ואפשר שלא להסכים, אין כאן תורה מסיני ואני בטח לא אורים ותומים, מדובר כולה בדעה סובייקטיבית של אדם פרטי וכל אחד רשאי לתת לה משקל בהתאם לראייתו.

בגלל שנשמע לי תמוה לפרסם דעה על מנעד רחב של נושאים שמבוססת על ניסיון בלי לפרסם פרטים אישיים שלי (שכן - אחרת איך אפשר לדעת מהו הניסיון בכלל..) - ומנגד היות וזה מביך לפרסם אותם בפומבי, אני מוסיף אותם בסוף בקטנצ'יק לטובת מי שכן חשוב לו להבין את נק' המוצא שלי.

אני אתמקד במקצועות התוכנה/חומרה (הנדסת חשמל/מחשבים/תוכנה, מדעי המחשב) שכן אלו מקצועות שאני מכיר מגוף ראשון, אציין כי הרבה מהשאלות רלוונטיות גם למקצועות אחרים (מכונות, תעו"נ, מע' מידע וכו') אבל איני מעוניין להעיד על נושאים שאיני בקיא בהם ברמה גבוהה.

דבר אחרון - לכל מקרה יש יוצא מן הכלל, תמיד יהיה את החבר שלא עשה תואר אבל דפק אקזיט של 10M$, ומנגד את החבר שעשה תואר אבל עובד במקדונלדס. אני מדבר על המקרה הממוצע ולא מתייחס לכל 'מקרי הקצה', שכן אחרת זה יהיה דיון אינסופי ומאוד מבלבל ומייגע...

השאלות:

1. אני מעוניין בקריירה בתחום, האם עדיף לי לימודי הסמכה (תואר ראשון) או לעבוד בלי תואר ולהסתמך על נסיון?

2. האם יש הבדל בין מכללה לאוניברסיטה? האם יש הבדל בין האוניברסיטאות?

3. אני מעוניין בלימודי הסמכה אך יש לי סכם נמוך / חסרות בגרויות / אין לי פסיכומטרי, מה לעשות?

4. איך מומלץ להתנהל כלכלית במהלך התואר?

1. אני מעוניין בקריירה בתחום, האם עדיף לי לימודי הסמכה (תואר ראשון) או לעבוד בלי תואר ולהסתמך על נסיון?

זו כנראה השאלה הכי פופולרית, ואולי הכי 'נפיצה'.

אתן מראש ספוילר: אין כאן תשובה אחת נכונה! שתי הדרכים מאוד לגיטימיות (עם/בלי תואר), ואני ממליץ לכם לא לתת משקל גבוה לדעות מאוד נחרצות בנוגע לשאלה הזו - שכן הן בד"כ נובעות מהטיה רגשית אישית. מי שאומר לכם שרק דרך אחת היא צודקת בעיקר מעיד על עצמו.

היתרונות של אפיק ההשכלה:

+ אפשרות כניסה לכל מקום עבודה

+ שכר התחלתי גבוה יותר

+ נטוורקינג - בסוף התואר יהיו לך הרבה חברים בהרבה מקומות (שיטת 'חבר מביא חבר' מאוד תופסת בהייטק)

+ אין 'תקרת זכוכית' שקיימת לעתים כאשר אין תואר ראשון

+ חשיפה לידע שלא תקבל במקום אחר

היתרונות של אפיק הנסיון:

+ מדלגים על תקופת ה'סטודנט התפרן', ועל כל הלחץ הנובע מלימודי הסמכה בכלליות

+ יש מקומות עבודה שבלאו הכי מתעלמים מקיום התואר

+ מי שמתכנן להיות יזם - כן/לא תואר ראשון ישפיע פחות מאשר הניסיון שרכשת

אז… מה עדיף?

ובכן, זה תלוי בך: ביכולות, העדפות ושאיפות שלך.

אדם עם יכולת טכניות טובות מחד, אך עם קשיי למידה מאידך - ייתכן שעדיף לו לוותר על מסלול ההשכלה הגבוהה. המסלול הזה עלול להיות מתסכל, שכן הוא טומן בחובו ה-מ-ו-ן ידע תיאורטי לא פשוט בכלל, ואדם שכבר יודע לתכנת בצורה טובה אבל מאוד מתקשה עם מתמטיקה תיאורטית עלול לאכול המון חצץ.

אדם עם ניסיון מאוד חזק מהעבר (בעיקר צבא), לעתים כבר מחזיק בנטוורקינג וידע מספיק חזק בשביל לקפוץ חזק למים, כאשר אי קיום התואר כנראה לא ישנה דבר עבורו. לצורך העניין אני מכיר אנשים בלי תואר שעובדים בגוגל במשרת מהנדס.

אדם שרואה את עצמו בתפקיד טכני, ולא צריך/מעוניין בהרבה יותר מהשכר ההתחלתי בהייטק (שהוא בלאו הכי גבוה מהממוצע במשק), ואין לו את הרצון להקדיש 4 שנים מהחיים בקריעת תחת - יכול להמר על האפיק חסר התואר ומקסימום להשלים אותו בלימודי ערב בהמשך אם זה קריטי.

אך אם יש את היכולות, יש את הרצון, ויש את השאיפה להתברג לאחת החברות המובילות במשק - תואר ראשון יכול להוכיח את עצמו כמשתלם, מאוד. הוא אמנם דורש הקדשה של מס' שנים, אך בשנים האלו מקבלים כלים וידע שישמשו אותנו רבות בהמשך הקריירה, ובסופן יהיו לנו הרבה יותר דלתות פתוחות מאשר אדם (שוב, ממוצע) חסר תואר עם 3 או 4 שנות נסיון. יש הרבה חברות במשק שלא מזמנות אדם ללא תואר (או לחלופין, עם תואר ממוסד שהן מגדירות כ"קיקיוני"), ואלו בד"כ יהיו החברות עם תנאים טובים מהנורמה - שכן זה מה שגורם להן להרשות לעצמן לבצע את ה'אקסטרה סינון' הזה, יש להן מספיק ביקוש.

(*)אני בכוונה לא נכנס לאחד הנושאים הכי חשובים - הידע הנרכש בעת התואר הראשון, שכן זה דיון ארוך שיכול להכיל שרשור שלם, ואפשר לטעון שאת הידע הזה אפשר לרכוש באופן עצמאי ע"י צפיית בקורסים באינטרנט וכו', אני מעדיף לדבוק במישור הפרקטי במסגרת השרשור הזה.

2. האם יש הבדל בין מכללה לאוניברסיטה? האם יש הבדל בין האוניברסיטאות?

כן, וכן.

בתארים טכניים, טרם שמעתי על מקום שהעדיף בוגרי מכללה על בוגרי אקדמיה, מנגד אני מכיר הרבה מקומות (כל המקומות שאני מכיר, למען האמת) שיתעדפו בוגר אקדמיה על מכללה. זה לא אומר שבוגרי מכללה לא יקבלו עבודה(!!!), זה לא אומר שבוגרי מכללה פחות חכמים(!!!!!), זה כן אומר שאם יש שני אנשים עם פרמטרים זהים, המקומות ה'חזקים' בד"כ יעדיפו את בוגר האוניברסיטה, כך - מהיכרותי את התחום מהצד המגייס.

על אותו משקל, קיים הבדל בין האוניברסיטאות - קטן יותר, ותלוי מיקום גיאוגרפי. על בוגרי הטכניון מסתכלים בעין די טובה בכל מקום אליו נחשפתי (אך לאו דווקא נותנים תעדוף), עם שאר האונ' זה יותר תלוי מיקום. באזור הצפון נותנים עדיפות ליוצאי טכניון, בעוד שבמרכז ההעדפה הזו לאו דווקא תחזיק מים.

בכל אופן ההבדל בין בוגר מכללה לבוגר אוניברסיטה, הרבה יותר גדול ומורגש מאשר בין בוגרים של שני מוסדות אקדמאיים.

כן אציין שבתחום ההייטק 'חבר מביא חבר' יכול לפצות על הרבה דברים, וכך אדם עם תואר ממוסד 'לא נחשב' בעיני מגייס פלוני - או ללא תואר בכלל, יכול להתקבל לחברת פרימיום אם מהנדס אחר מכניס אותו מבפנים. אבל לקבל זימון לראיון בלי הנ"ל, עבור המקרה הממוצע? קשה, קשה מאוד.

זה המקום לציין שכל הנ"ל אינו בגדר הבעת עמדה, אני לא נכנס לשאלה האם זה כן/לא צודק/הוגן שמעדיפים מוסדות או אנשים, למה מה אני - האפיפיור?

קיצר: אני מדבר על מה קורה בפועל, לא על האם השיטה טובה. אנא, אל תכנסו איתי לדיון על השיטה עצמה כי אני לא הנציג שלה, זה נכון גם לפסקה הבאה בנוגע לפסיכו' וכו'.

3. אני מעוניין בלימודי הסמכה אך יש לי סכם נמוך / חסרות בגרויות / אין לי פסיכומטרי, מה לעשות?

יש כמה פתרונות אפשריים, שמשתנים בהתאם לנתונים האישיים והמוסד האקדמי.

א. השלמת בגרויות - זה הפתרון הכי straight forward, חסרות בגרויות / נדרש מקצה שיפורים? מטפלים בכך. הבעיה המרכזית: צריך לטפל בכל בגרות בנפרד, וזה יכול להסכם להרבה זמן וכסף. זה אפיק שמומלץ בעיקר למי שחסר לו מקצוע ספציפי. אם המקצוע המדובר קיקיוני ופשוט (נניח: 2 יח"ל בספרות), לאו דווקא צריך קורס שלם בשביל זה, ייתכן שאפשר לקחת את הספרים הרלוונטיים ולגשת לבד.

ב. ביצוע פסיכומטרי - הפסיכומטרי זה כמו דמוקרטיה: חרא שיטה, אבל הכי טובה מבין מה שמוכר לנו נכון להיום. הפסיכומטרי לא בודק תבונה אלא בעיקר שילוב בין נתוני פתיחה + יכולת חרישה. הציון של הפסיכו' רלוונטי לחלון זמן פצפון שהוא בין ביצוע הפסיכו' עד הקבלה למוסד המבוקש, לאחר מכן הציון הזה מתנדף ולא מעניין אף אחד.

אני מאוד, מאוד, מאוד(!!) ממליץ למי שעושה פסיכו' לגשת אליו בגישת 'רבאק' - ללמוד את המילון העברי כמו ט'טלה *טרם* פתיחת הקורס, להשקיע בסימולציות וש"ב, קיצר לחרוש כמו מניאק. ציון טוב בפסיכו' יכול לכפר על סכם בגרויות מאעפן, ואף אחד לא רוצה לגשת למבחן המציק הזה פעמיים… בנוסף, הפסיכו' ייתן לך מיני-תחושה של איך זה לחרוש, פרופר לחרוש, למבחן. לכל מי שכמוני לא באמת למד במהלך התיכון, זו אחלה טבילת אש.

ג. מכינה קדם אקדמית - יש מוסדות שמאפשרים לך לבצע מכינה, ובהתאם להישגים בה אולי יוותרו על סכם בגרויות / פסיכו', זה משתנה בין מקום למקום. אם צריך לבחור בין זה לבין בגרויות, אני מאמין ללכת על המכינה בפול כוח: היא תכין אותך הרבה הרבה יותר טוב לתואר עצמו, במהלך המכינה תכיר את המוסד האקדמי וגם תוכל להכיר מס' אנשים שימשיכו איתך לסמסטרים במהלך התואר (היו איתי אנשים שהכירו מהמכינה, וזה עזר להם בתחילת התואר כשכולנו היינו זרים זה לזה), והחומר שם - לפחות למיטב ידיעתי בטכניון - ברמה הרבה יותר גבוהה מהבגרויות. זה אולי נשמע רע, אבל בפועל זה טוב - כי שוב, אתה הולך ללמוד חומר ברמה גבוהה מאוד במהלך התואר, עדיף להתכונן לסיטואציה מראש, ובמידה וזה גדול עליך, תוכל לגלות זאת במהלך המכינה ולהתאים את תוכניותיך.

4. איך מומלץ להתנהל כלכלית במהלך התואר?

במהלך השנה הראשונה אני חושב שזה בגדר חובה להימנע מעבודה, ולהשקיע את כל כולך בלימודים. השנה הראשונה מאוד קשה לרוב הסטודנטים, ובודדים הם האנשים שמסוגלים להתמודד עם העומס ולעבוד במקביל.

אם כמוני, אתה מגיע ממשפחה בלי כסף / לא מעוניין לקחת כסף מההורים, ההמלצה שלי היא לעבוד שנה/תיים לפני התואר ולחסוך בצורה אגרסיבית (למה אנשים רואים לנכון לעבוד ולחסוך לטיול בהודו, אבל לא לתואר? ממני והלאה), ע"מ לקבל מרווח נשימה במהלך התואר עצמו. ניתן להשתמש בכספי המענק הצבאי עבור מימון המוסד האקדמי, ניתן להגיש בקשה למלגות כאלו ואחרות, להשתתף בתוכניות כמו 'פרח' וכו' - אבל שוב, לעבוד במהלך השנה הראשונה זה מתכון לאסון.

אני ממליץ להמנע מעבודה גם בסמסטר 3 (הוא סמסטר קשה בד"כ).

עם זאת - למי שיש את היכולות לעבוד במקביל ללימודים בלי להקריב על המזבח את הממוצע שלו, אני כן ממליץ לעבוד החל מסמסטר 4 / 5 *במקצוע*, במשרת סטודנט (20 שעות שבועיות). הניסיון הנרכש יסייע בנעילת מקום עבודה בעת סיום התואר, וחשוב מכך - יסייע למקד אותך בתחומ/ים המעניינ/ים אותך יותר.

ברגע שעובדים בתחום, הדאגות הכלכליות נעלמות - שכן בתחום הזה משרת סטודנט 'רגילה' תספק 60 ש"ח לשעה, בעוד שמשרת סטודנט טובה תספק 90-100 ש"ח לשעה. כך אפשר להגיע למשכורת נחמדה מאוד אם עובדים יומיים בשבוע.

טוב, זה לקח לי שעתיים וחצי, כוסומו העולם, אז אני אפרוש כאן. מקווה שהמידע יסייע למישהו.

אם יש שאלות / טענות / נאצות, מוזמנים לכתוב בתגובות.

אור, ממוצע בגרויות כלשהו מהתיכון (קרי - לא ביצעתי מכינה וכו'), 730 ומשהו בפסיכו', 91 במסלול הנדסת מחשבים בטכניון, עובד נכון לכתיבת שורות אלו כ Senior Embedded SW Engineer ב-Amazon

אור

עדיין לא קראתי הכל כי אני נורא עייף, אבל כל הכבוד לך על ההשקעה.

יאלה תריץ יוזמה סטייל 150 משכורות...

בתארים טכניים, טרם שמעתי על מקום שהעדיף בוגרי מכללה על בוגרי אקדמיה

 

האם מכללות אינן אקדמיה?

הכוונה היתה בין מכללות ואוניברסיטאות, ניסוח לקוי

במכללות קונים תואר בכסף.

2 הערות לגבי סעיף מס׳ 1:

א. עוד הבדל הוא לגבי האופציות לרילוקיישן. ויזות עבודה מסוימות בחו״ל (ומסלולים לגרין קארד) תלויים ישירות בקיומו של תואר אקדמאי במקצוע שבו עובדים. זה הבדל שלא חושבים עליו בהתחלה - אבל בהמשך יכול להוות תקרה לא נעימה בכלל.

ב. טיב הניסיון משנה. משנה מאוד.

במיוחד בתחומים מסוימים בהם הרבה חברות מתעסקות בחרא , אחרות בזהב תחת אותו ״תחום״.

מובייל וווב לדוגמא - שבו יש חברות פרוייקטים שעושות פרוייקטים מעפנים וללא הובלה טכנולוגית , ומצד שני יש חברות שעושות מוצרים טכנולוגים מדהימים.

במקרה הזה אולי באמת לבוגר קורס עם שנתיים ניסיון יהיה יתרון על בוגר אוניברסיטה עם 0 ניסיון - אבל חצי שנה פנימה , או מספיק שבוגר האוניברסיטה יהיה עם ניסיון מהתואר בחברה רצינית - ומאותו רגע המון חברות לא יסתכלו על בוגר הקורסים / הם יהיו בתחתית הרשימה - אם הניסיון שלהם לא מרשים.

ליביו

במכללות קונים תואר בכסף.

ובאוניברסטיה עובדים פול גז על ניוטרל.

אני לומד ב-SCE בב"ש, חברה שלי לומדת בבן גוריון. שנינו התחלנו את שנה א', ולכן שנינו לומדים את אותם המקצועות. חלק מהמתרגלים עובדים גם ב-SCE וגם בבן גוריון. ההבדל המהותי בין המקצועות הוא שבבן גוריון מאריכים את המשוואות עם עוד פרמטרים, וסתם מסבכים את חיי הסטודנט. כי בכל מקרה, בעבודה הראשונה לא נשתמש לא באלגברה לינארית, לא במד"ר (משד"יפ בשפה הבאר-שבעית), ובטח לא בחדו"א. כי היום הכל ממוחשב, ואפשר להכניס את הנתונים למחשב, והמחשב עושה את כל העבודה.

לא מדובר ב"פול גז", החשיבות של מקצועות בסיס כמו חדו"א/לינארית בהבנת תחומי עומק (נניח: עיבוד אותות) היא קריטית, זה מבלי להתייחס לפיתוח החשיבה למי שנכנס בעובי הקורה במקצועות אלו (ועוד כהנה וכהנה מקצועות מתמטיים בסיסיים).

בכ"א כפי שציינתי בהודעה המקורית, זה לא שרשור שבא לדבר על הפן האקדמי של ההבדלים בין לימודים במוסדות שונים, זה דיון שלם ושונה בתכלית.

השרשור הזה יותר נוגע במובן הפרקטי של ההבדלים האלו.

2 הערות לגבי סעיף מס׳ 1:

 

א. עוד הבדל הוא לגבי האופציות לרילוקיישן. ויזות עבודה מסוימות בחו״ל (ומסלולים לגרין קארד) תלויים ישירות בקיומו של תואר אקדמאי במקצוע שבו עובדים. זה הבדל שלא חושבים עליו בהתחלה - אבל בהמשך יכול להוות תקרה לא נעימה בכלל.

 

ב. טיב הניסיון משנה. משנה מאוד.

במיוחד בתחומים מסוימים בהם הרבה חברות מתעסקות בחרא , אחרות בזהב תחת אותו ״תחום״.

מובייל וווב לדוגמא - שבו יש חברות פרוייקטים שעושות פרוייקטים מעפנים וללא הובלה טכנולוגית , ומצד שני יש חברות שעושות מוצרים טכנולוגים מדהימים.

 

במקרה הזה אולי באמת לבוגר קורס עם שנתיים ניסיון יהיה יתרון על בוגר אוניברסיטה עם 0 ניסיון - אבל חצי שנה פנימה , או מספיק שבוגר האוניברסיטה יהיה עם ניסיון מהתואר בחברה רצינית - ומאותו רגע המון חברות לא יסתכלו על בוגר הקורסים / הם יהיו בתחתית הרשימה - אם הניסיון שלהם לא מרשים.

 

ליביו

ליביו -

(א) שלך היא הערה מצוינת, הייתי עורך את המקור ומכניס אותה פנימה אם היתה לי הרשאה.

(ב) שלך נכונה (כשלוקחים בחשבון את צמד הפסקאות), וכן התייחסתי אליה באופן כללי בפוסט המקורי, לפחות מבחינה כוונה. בהקשר של ב' בעיקר צריך לשים לב שבוגר מוסד אקדמי עם הישגים גבוהים יכול 'להתברג' מיידית לתפקיד טוב, בעוד מי שבוחר באפיק הנסיון נטו לעיתים יצטרך 'להתחיל מלמטה' ברמת התפקיד.

במכללות קונים תואר בכסף.

זה לאו דווקא נכון, יש מכללות פרטיות עם שכ"ל מאוד גבוה וללא תנאי סף אמיתיים - ויש מכללות אקדמאיות עם תנאים הדומים לאוניברסיטה ורמה טובה למדי.

לא צריך להכליל, זה סתם מדרדר את הדיון למגננות וריבים מיותרים...

לא מדובר ב"פול גז", החשיבות של מקצועות בסיס כמו חדו"א/לינארית בהבנת תחומי עומק (נניח: עיבוד אותות) היא קריטית, זה מבלי להתייחס לפיתוח החשיבה למי שנכנס בעובי הקורה במקצועות אלו (ועוד כהנה וכהנה מקצועות מתמטיים בסיסיים).

בכ"א כפי שציינתי בהודעה המקורית, זה לא שרשור שבא לדבר על הפן האקדמי של ההבדלים בין לימודים במוסדות שונים, זה דיון שלם ושונה בתכלית.

השרשור הזה יותר נוגע במובן הפרקטי של ההבדלים האלו.

אני מגיע מתחום המכניקה. אני הנדסאי מכטרוניקה שלמדתי ועבדתי בתחום הבטחת וביקורת איכות. מקצוע מעניין ומרתק שלמי שזה מתאים (במיוחד הבטחת איכות). הבעיה שכל המהנדסים שמתעסקים בזה לא צריכים לא מתמטיקה הבסיסית שמלמדים, אלא מינימום הבנה מכנית של התהליך.

בנוסף, כששאלתי את חברי לעבודה בעבר מתי מהנדס באמת מפתח מוצרים, אם זה חלק קטן במערכת או מערכת שלמה, אז קבלתי תשובה מאוד ברורה: רק מהנדסים שהוכיחו את עצמם במפעל לאורך זמן, קיבלו את ההזדמנות הזאת. אז לחכות לכמעט גיל פנסיה, שיעשו לי "טובה" שאני יכול לפתח מוצר, זה לא אומר שאותו עובד למד במכללה או באוניברסטיה, כי כבר לא מסתכלים על זה.

אז מבחינתי המשפט (או המושג) "מבלי להתייחס לפיתוח החשיבה למי שנכנס בעובי הקורה במקצועות אלו" לא רלוונטי למי שרוצה להתעסק בתעשיה הישנה והמוכרת. אם זה בחשמל, אם זה בכימיה, אם זה במכונות. אולי המושג הזה תקף לאנשי ההיי-טק.

...אני אתמקד במקצועות התוכנה/חומרה (הנדסת חשמל/מחשבים/תוכנה, מדעי המחשב) שכן אלו מקצועות שאני מכיר מגוף ראשון...

תווים

החכמתי, תודה.

Sent from my ASUS_Z00AD using Tapatalk

ובאוניברסטיה עובדים פול גז על ניוטרל.

 

אני לומד ב-SCE בב"ש, חברה שלי לומדת בבן גוריון. שנינו התחלנו את שנה א', ולכן שנינו לומדים את אותם המקצועות. חלק מהמתרגלים עובדים גם ב-SCE וגם בבן גוריון. ההבדל המהותי בין המקצועות הוא שבבן גוריון מאריכים את המשוואות עם עוד פרמטרים, וסתם מסבכים את חיי הסטודנט. כי בכל מקרה, בעבודה הראשונה לא נשתמש לא באלגברה לינארית, לא במד"ר (משד"יפ בשפה הבאר-שבעית), ובטח לא בחדו"א. כי היום הכל ממוחשב, ואפשר להכניס את הנתונים למחשב, והמחשב עושה את כל העבודה.

הצגת את ההבדל יפה אבל פירשת אותו לא נכון.

אני נמצא מהצד שמקבל את אותם בוגרים לעבודה. נכון שהיום את רוב הדברים לא תפתור ידנית אבל בלי להבין אותם לא רק שלא תדע לקבוע את הפרמטרים הנכונים אלא שגם לא יהיה לך מושג מה זה פלט הגיוני. לפי אותה הגישה למה ללמוד חוזק ולא לעשות את הניתוח לפי אלמנטים סופיים בלבד, למה ללמוד אנגלית כשיש גוגל טרנסלייט ועוד.

מהבוגרים שבהם נתקלתי (תחום הנדסת המכונות) הפערים ברמת הידע ויכולת ההבנה הטכנית בין בוגרי המכללות (בעיקר SCE שמשם נתקלתי בלא מעט בוגרים אבל גם מאפקה) לבוגרי האוניברסיטאות הם אדירים.

לגבי קבלה ושיפור סכם פה זה מאוד תלוי מה הסיבה לסכם הנמוך. לפעמים שווה לשפר מקצוע מוגבר, לפעמים קל יותר להוסיףף מקצוע לבגרות שלא למדת בכלל וקל להוציא בו ציון גבוה ולפעמים דווקא קל יותר לשפר פסיכומטרי.

לגבי המכינות, אני בוגר המכינה של הטכניון (משנת 91' אבל מאמין שהקונספט לא השתנה בהרבה מאז). זו שנה מאוד עמוסה ולחוצה אבל היתרון שלה הוא שדרוג של 15 יחידות בגרות במכה (מתימטיקה, פיזיקה ואנגלית שלושתם ברמה של 5 יחידות) ובגלל רמת הלימודים הגבוהה גם אם לא הגעת לציון מספיק גבוה בבחינות שלהם אתה יכול לעשות את בחינת הבגרות הרגילה ולשפר עוד. גם צורת הלימוד שם שמעודדת אותך לחשיבה והבנה עוזרת לשפר ציון בפסיכומטרי (אני עשיתי פסיכומטרי ראשון אחרי צבא בלי שום קורס או הכנה וקיבלתי 666. לקראת סוף המכינה עשיתי שוב בלי שום קורס או הכנה ושיפרתי ל 699).

עריכה: אני בגישה שאם כבר הולכים להשקיע כל כך הרבה זמן, כסף ואנרגיה בלימודים גבוהים אז לכוון לרמת הלימודים הכי גבוהה שאפשר.

אני מגיע מתחום המכניקה. אני הנדסאי מכטרוניקה שלמדתי ועבדתי בתחום הבטחת וביקורת איכות. מקצוע מעניין ומרתק שלמי שזה מתאים (במיוחד הבטחת איכות). הבעיה שכל המהנדסים שמתעסקים בזה לא צריכים לא מתמטיקה הבסיסית שמלמדים, אלא מינימום הבנה מכנית של התהליך.

בנוסף, כששאלתי את חברי לעבודה בעבר מתי מהנדס באמת מפתח מוצרים, אם זה חלק קטן במערכת או מערכת שלמה, אז קבלתי תשובה מאוד ברורה: רק מהנדסים שהוכיחו את עצמם במפעל לאורך זמן, קיבלו את ההזדמנות הזאת. אז לחכות לכמעט גיל פנסיה, שיעשו לי "טובה" שאני יכול לפתח מוצר, זה לא אומר שאותו עובד למד במכללה או באוניברסטיה, כי כבר לא מסתכלים על זה.

אז מבחינתי המשפט (או המושג) "מבלי להתייחס לפיתוח החשיבה למי שנכנס בעובי הקורה במקצועות אלו" לא רלוונטי למי שרוצה להתעסק בתעשיה הישנה והמוכרת. אם זה בחשמל, אם זה בכימיה, אם זה במכונות. אולי המושג הזה תקף לאנשי ההיי-טק.

קודל כל לבקרת ואבטחת איכות לא צריך שום תואר אלא כמו שאמרת סטטיסטיקה בסיסית, הבנה טכנית ותכונות אופי מסויימות (מסודר, יסודי ומסוגל לבצע עבודה שבלונית לאורך זמן).

לגבי פיתוח, אני לא יודע איפה אתה עובד אבל רוב המהנדסים המתחילים (שנה שנתיים ניסיון) שאני נתקלתי בהם נגעו גם בפיתוח. נכון שהם לא היו ראשי צוותים ומנהלי פרוייקטים אבל בהחלט התעסקו בפיתוח ברמת החלקים הבודדים, שרטוטים וחישובים.