מכוניות ספורט "יומיומיות" - האם מרוץ החימוש יימשך? מה צופן לנו העתיד?

שאלה שאני שואל את עצמי בחודשים האחרונים, כשאני מסתכל קדימה על מועמדות לרכישה.

שימו לב באיזה גן עדן אנחנו חיים היום - קופרה עם 290 כ"ס סטוק, פוקוס RS עם כ-300 כ"ס סטוק ומגאן עם 270 כ"ס סטוק; מבחר גדול של הוט האצ'ים עם כ-200 כ"ס במחיר שווה לכל נפש (יחסית לז'אנר).

כולן כמעט ניתנות לשליטה בעזרת מנגנוני מיחשוב מתקדמים, יציבות מאד, בטוחות מאד ומפנקות.

מצד שני, דור חדש של מיאטה (ואולי 124) רודסטר הנעה אחורית, אך יקרה משמעותית.

נראה כאילו המצב הוא אבסורדי שבו אתה מקבל מכונית עם נתונים נהדרים (כמה כוח חברים, לפני 10 שנים זה היה מד"ב למכוניות ספורט נגישות), אבזור וביצועים, אבל האם ההנאה שלך עולה באותה מידה?

האם מרוץ החימוש יימשך ונראה הוט האצ'ים עם יותר ויותר כוח ובקרות? מה הגבול?

עריכה בעקבות שיחה עם חברים על הרנו אלפיין החדשה - האם נראה מגמה של back to basics לפי רוח לוטוס של רכבים קלים ושובבים (מעין אלפיין, 4C זולות) והאם זה אפשרי בכלל מבחינת מחיר, יומיומיות ותקנות בטיחות?

אשמח לשמוע מה אתם חושבים.

ככל שיש יותר התערבות של מחשב ובקרות יותר קל לשלוט ברכב->ניתן לסוע בבטיחות גם ברכב עם הספקים גבוהים.

רכב ספורט יומיומי צריך לתת לך הרבה מעבר להנאה.

אתה גם עומד איתו בפקקים ונוסע בעיר/מחוץ לעיר ולכן אבזור רב ומושבים נוחים והגה שמכוון את המשקל שלו בהתאם לאופי הנהיגה וכו'

הם דברים שבלעדיהם השוק של הרכבים האלה יצטמצם.

אתה נהנה פה גם מרכב נוח ומאובזר וגם מה"פוזה" שיש לרכבים האלה ומהביצועים בכביש מפותל/לצאת ראשון מרמזור(כל אחד ומה שעושה לו את זה).

הגבול יתגלה עם הזמן...אבל לרוב הכוח עולה בצורה פרופורציונלית.

דגמי M וAMG יהיו חזקים משמעותית מההוט האצ'ים.

יש מצב שזה הגיע למיצוי, אבל קטונתי מלנסות לחזות את העתיד.

משהו דומה קרה בתחום אופנועי ההיפר-ליטר.

ארבעת היפניות היו במירוץ חימוש מטורף והגיעו ליחס הספק-משקל מטורף. דוקאטי נכנסו למירוץ הזה, ב.מ.וו נכנסו, ומי לא.

בשלב מסוים כל היצרנים הבינו שהם כבר הגזימו לגמרי, עצרו את החימוש בסוסים, ועברו להתמקד בהתנהגות ושליטה.

אולי הכיוון במכוניות הקטנות האלה הוא גם כזה, ואם כן זה דווקא ישמח אותי. מכונית קטנה ומהנה זה בהחלט כוס התה שלי והייתי רוצה לרכוש אחת כזאת בעתיד.

לענין הכח, קח בחשבון שזה כח ברוטו. 105 כ"ס באונו טורבו הניעו פחות משקל, והרבה פחות פילטרים למניעת זיהום אויר מאשר 180 של הפונטו שלנו. כך שהבדלי הביצועים לא כאלה גדולים.

לדעתי גם הצהרות היצרנים על כוחות סוס הם בערך כמו ההצהרות שלהם על תצרוכת דלק, רואים את זה יפה בתחנת דלק מתי שרוצים ובדיינו כשטורחים לבדוק.

מצד שני כמובן שהבקרות, הצמיגים הרחבים והתחכום של המתלים מאפשרים לתת כמה כח שרוצים פחות או יותר. כנקודת השואה לזה אפשר לתת את הלנצ'יה תמה פרארי שהיה לה יותר כח ממה שהבקרות הפרימיטיביות של אז יכלו לתת על שלדת הנעה קדמית. היום אפשר לתת הרבה יותר.

אז המירוץ ימשיך להתקיים לו בברושורים. המכוניות חזקות יותר אבל עד גבול מסוים, וכשמגיעים לגבול מתחילים לחרטט ולנפח נתונים בברושורים. לדעתי אנחנו כבר עמוק בתחום החרטוטים.

לראייתי: חברות הרכב מונעות משיווק.

אם הן יאמינו שהצלחה שיווקית כבירה תגיע דרך מכונית 'מתנהגת' זה יהיה הכיוון,

ואם הן יאמינו (וניכר שהן מאמינות - ובצדק) שההצלחה תגיע דרך אבזור ונתונים - זה יהיה הכיוון.

מכוניות מתנהגות תמיד יהיו בקצה הסקאלה, אבל זה דיון פחות מעניין.

מבחינת מכוניות מונגשות לציבור הרחב, שמתפשרות על ביצועים ומתמקדות בחדוות נהיגה: אני צופה עתיד 'עגום'. לדידי קהל היעד לא גדול מספיק כשמסתכלים בscale עולמי, והיות שככל שהרכב זול יותר צריך לשווק כמות גדולה יותר בשביל רווח, הכיוון הכלכלי יותר הוא אבזור כוח ושאר הדברים שנמכרים טוב טוב לקהל הרחב.

הוכחה?

מגאן RS, הרכב עליו ניתר לומר שיש תמימות דעים בנוגע לפאן פקטור, רחוק מלהיות הצלחה גדולה כשמשווים אותו לאחיותיו לסגמנט.

הנה מכונית משפחתית נחמדה עם 707 כ"ס

עם המערכות האלקטרוניות שיש היום כל נהג אידיוט יכול לשלוט בכל כ"ס שאפשר לחשוב עליו.

מעניין אם לפני 10 -15 שנה היה קיים שוק אפטרמרקט באותו סדר גודל כמו שקיים היום.

אני לא יודע וקצת מנחש שפעם זה היה פחות נפוץ, ולפי איך שזה נראה מהצד, חלק די גדול ממי שקונה את הספורטיביות החדשות מחפש איך להוציא מהן עוד מבחינת כוח, בערך מהרגע שהן נקנות, וזה סממן שלדעתי מלמד על זה שהן לא מהנות as is עבור רבים.

עין ערך muscle cars, היה שוק אפרטמרקט עצום בועט וצורח.

האלפין החדשה תציע כנראה ערכים בנוסח לוטוס אליס, אך המחיר יזכיר יותר בוקסטר...

גרסאות קצה מרובות סוסים, נוקשות מתלים ונעולות בצמיגים אימתניים, יודעות לעשות זמנים. פאן? זו לא בהכרח הדרישה. נסה גולף GTI וגולף R - ושאל את עצמך מי גרמה לך ליותר חיוכים מאחורי ההגה.

אמשיך צעד אחד קדימה. לו אני בשוק לסדרה 1, כנראה שהייתי בוחר ב-120 ידנית ובסיסית, עם מנוע 2 הליטר החדש - ומוסיף רק מתלי M פסיביים. יש כאן די והותר ביצועים, מחיר נמוך מ-200K וצמיגים לא מוגזמים על מנת שאוכל להנות איתה בככרות.

העובדה שגרסאות קצה הן לא בהכרח המהנות ביותר לנהיגה, היא לא דבר חדש. בשנות התשעים פיז'ו 306XSI עם 123 כ"ס היתה מוצלחת יותר 306S16, עם 155 סוסים. משוואה דומה התקיימה גם בקרב הוולקנים של סיטרואן ZX.

ועוד משהו מבחינת הוט האצ'ס; יתכן שגרסאות הביצועים של הסופרמיני החמות,פיאסטה אסתי, 208GTI של פיז'ו ספורט, קורסה OPC פרפורמנס פאק ו-DS3 פרפורמנס, שצפויה להגיע בקרוב, הן הדבר האמיתי מבחינת פאן, לאחר מותה של מגאן RS(היצור פסק השבוע).

אישית, אני דווקא מחכה לקרוא מבחנים ראשונים על טווינגו GT. כולה 110 כ"ס על כ-950 קילו, אבל אולי הקוסמים של רנו ספורט הצליחו להחיות את רוחה של ה-8 גורדיני הישנה. בחודשים הקרובים נדע.

יצרניות רבות רודפות אחרי מספרים וזונחות את הפאן והמעורבות. אלקטרוניקה שולטת על הכל. כמו שמצוין כאן, כל פלוץ יכול ״לשלוט״.

קופרה 290 זה אחלה ספרות אבל הרכב הזה הוא כמו משחק מחשב. כנל לגבי האודי s3 למשל.

מעטים הרכבים שנותנים כיף מנהיגה, כמו המיאטה. שם הספרות לא משחקות תפקיד. היא תאיץ הרבה יותר לאט מהקופרה ל-100 and beyond, אבל הרכב הרבה יותר כיף. אין מה להשוות, שני עלמות שונים לאנשים שונים עם דרישות שונות.

ללחוץ על הגז ולתת ל-dsg להפליץ זה לא חוכמה. לדעת להעביר משקל הן לכניסה ויציאה טובה מפנייה, והן להחלקה נשלטת - זה נהיגה. זה כיף. 5.7 או 7 שניות למאה מעטים ירגישו בהבדל.

לצאת מפנייה עם חיוך על הפנים - זה הreal deal.

באמת שאני לא מצליח להבין למה אי אפשר ליצור קופה זולה עם התנהגות טובה במחיר סביר? עד כדי כך האלקטרוניקה מגבילה? מה רע בהגה הידראולי? למה אי אפשר לשחזר את אותו מהלך המתלים שהיו ב205 או 306?

לא נהגתי אבל קראתי הרבה, איפה המחליפה של פורד פומה?

אני גם מקווה, כמו 504l שטווינגו gt עם 110 כ״ס, 950 ק״ג והנאה אחורית תדע ליצור פאן אמיתי

אי אפשר לייצר מכונית כזו כי גם מכוניות מהסגמנט הזה חייבות להגיע ל 5 כוכבי בטיחות, וזה עולה במשקל.

והיא תהיה חייבת להגיע לנתוני זיהום אוויר נמוכים, כי אחרת תיקנס ולא תהיה רלוונטית.

ולא יכול להיות לה הגה הידראולי כי הוא מעלה את רמת זיהום האוויר.

והיא תהיה חייבת להיות מצויידת היטב בשלל מסכים, חיבורים ומערכות בידור, כי אחרת אף אחד לא יקנה אותה.

הבנתם ?

אני לא מבין את הקטע של כל הכוח הזה שמרוסן עם מערכות אלקטרוניות והנהג חצי מיותר.

כשאני נוהג 70% מהכיף זה לשמוע את הרכב מתאמץ. להריח את הקלאץ' אחרי העליה של בית אורן (או הבלמים והתחתונים, תלוי בכיוון אחרי 4-5 בלימות טובות זה מתחיל להיות ממש מעניין ). לא מבין את הכיף של להגיע למהירות לא חוקית בהילוך שני.

מבחינתי ה- 270\300 כ"ס וזה הופך להיות תחרות של למי יש יותר גדול

ספציפית ארנק

מיילא היה בארץ מסלול שאתה יכול לאורר את כל הסוסים האלה ליותר מ4 שניות של לחיצה

אני תמיד אעדיף רכב שאפשר וצריך לסחוט אותו (ואותי) במקסימום ולא רקטה שמשייטת על ניוטראל

סוויפט 1.2 4אבאר!

זכרונות הן תמיד נעימים, אבל בזמן אמת הפשרה תמיד נוכחת. זה היה ככה תמיד.

יש היום הרבה יותר מגוון ממה שהיה אי פעם. בארץ בוודאי.

כמובן שיש גם משומשות ויש אפשרויות לשיפורים. זה טוב למי שלא מוצא לעצמו פתרון ובאמת ותמים לא מוכן לוותר על העבר.

קחו למשל את ה BRZ או מיאטה. יש ביקורת על הביצועים שלהן. תאכל'ס הביצועים ממש לא רעים בהשוואה ל"אותן מכוניות מפעם שהיה להן הכל וחבל שלא מייצרים יותר כאלו". אגב, גם הן לא היו ממש זולות...