האם הסוף של ענף המוניות קרב?

אבל היתר לנהיגה ברכב ציבורי לא כולל רק עזרה ראשונה.

וגם 18 שעות אקדמיות זה לא יומיים כי זה קורסי ערב, זה סדר גודל של 5 ימים למיטב זכרוני

ספריאל בגדול אני איתך ואני אכן ברוב הדברים הוספתי על הדברים שלך.

אין כמעט מגבלות על בעלות של זכות ציבורית, מעל גיל 18, היעדר רישום פלילי ועוד כמה שטויות.

בעיקר הרבה כסף.

אתה אולי חושב שזה סיסמאות, אבל בתור מי שחי את התחום כמעט 32 שנה ואבא שחי את התחום עוד משנות ה-70 העליזות, זה מדויק לגמרי.

הזכות נוצרה ככלי סוציאליסטי במדינה סוציאליסטית, אין שום קשר לכלכלה שלאחר מלחמת העולם השנייה, לא הבעתי דעה בעד או נגד יצירת הזכות הציבורית אז, אלא תיארתי במדויק שהתפיסה שהולידה אותו היא סוציאליסטית והוא מתאים לתפיסה הזו.

אני כן הבעתי דעה בעד ביטול של אותו כלי סוציאליסטי גם אם העלות המיידית של ביטולו היא פיצוי מי שהמדינה הכריחה אותו לקנות כזה.

^ אבל הדיון והציטוט עליו הגבת היו ספציפית לגבי האפקטיביות של לימודי עזרה ראשונה במסגרת הקורס.

18 שעות אקדמיות == קורס של כיומיים (בהגדרה..). אגב, יש אפשרות ללמוד את הקורס המלא בלימודי ערב או בלימודי בוקר (״במשרה מלאה״), תלוי איפה אתה לוקח את הקורס.

אבל היתר לנהיגה ברכב ציבורי לא כולל רק עזרה ראשונה.

 

וגם 18 שעות אקדמיות זה לא יומיים כי זה קורסי ערב, זה סדר גודל של 5 ימים למיטב זכרוני

 

ספריאל בגדול אני איתך ואני אכן ברוב הדברים הוספתי על הדברים שלך.

 

אין כמעט מגבלות על בעלות של זכות ציבורית, מעל גיל 18, היעדר רישום פלילי ועוד כמה שטויות.

בעיקר הרבה כסף.

 

אתה אולי חושב שזה סיסמאות, אבל בתור מי שחי את התחום כמעט 32 שנה ואבא שחי את התחום עוד משנות ה-70 העליזות, זה מדויק לגמרי.

הזכות נוצרה ככלי סוציאליסטי במדינה סוציאליסטית, אין שום קשר לכלכלה שלאחר מלחמת העולם השנייה, לא הבעתי דעה בעד או נגד יצירת הזכות הציבורית אז, אלא תיארתי במדויק שהתפיסה שהולידה אותו היא סוציאליסטית והוא מתאים לתפיסה הזו.

אני כן הבעתי דעה בעד ביטול של אותו כלי סוציאליסטי גם אם העלות המיידית של ביטולו היא פיצוי מי שהמדינה הכריחה אותו לקנות כזה.

תשמע, אני לא חי את התחום, לכל היותר לוקח מונית ספיישל פעם - פעמיים בשנה.

הכוונה שלי היא שאי אפשר לנתק את הזכות הציבורית מההקשר בו היא נוצרה, והקושי לשנות את המודל. אבל, דרך אגב, זה לא בלתי אפשרי. להבנתי העובדה היא שהמונח "חבר אגד" לא קיים יותר, אם כי לא ברור לי כיצד פוצו ה"חברים" על המניה שהיתה ברשותם.

^ אבל הדיון והציטוט עליו הגבת היו ספציפית לגבי האפקטיביות של לימודי עזרה ראשונה במסגרת הקורס.

 

18 שעות אקדמיות == קורס של כיומיים (בהגדרה..). אגב, יש אפשרות ללמוד את הקורס המלא בלימודי ערב או בלימודי בוקר (״במשרה מלאה״), תלוי איפה אתה לוקח את הקורס.

כתבתי בהודעה אחת אולי 5 פעמים על הקורס, וגם כתבתי במקום אחר בהודעה שהקורס הוא מעבר לעזרה ראשונה.

אני לא יודע כמה אתה יודע, אבל קורס בלימודי ערב היה נמצא בתפוסה של לפחות פי 3 נכון לתקופה שהתעדכנתי בנושא.

להירשם לקורס ערב היית נרשם ומתחיל את הלימודים בערך 4-5 חודשים לאחר מכן, קורס בוקר היית מתחיל בקורס הקרוב שיש.

וזה במקום שעשה קורס חדש כל חודש.

תשמע, אני לא חי את התחום, לכל היותר לוקח מונית ספיישל פעם - פעמיים בשנה.

 

הכוונה שלי היא שאי אפשר לנתק את הזכות הציבורית מההקשר בו היא נוצרה, והקושי לשנות את המודל. אבל, דרך אגב, זה לא בלתי אפשרי. להבנתי העובדה היא שהמונח "חבר אגד" לא קיים יותר, אם כי לא ברור לי כיצד פוצו ה"חברים" על המניה שהיתה ברשותם.

לא ניסיתי לנתק, אלא לתת רקע.

אני גם לא שיפוטי כלפי היצירה או ההקשר שבו זה נוצר.

אני שיפוטי כלפי המצב היום.

ברור שזה לגמרי אפשרי לשנות, גם אם אני יוצא מנקודת הנחה של פיצוי 100% מהשווי יש בערך 6 אלף בעלי זכות מההגרלות וזכאות ממשרד הביטחון וכו' לפי שווי של בערך 150 אלף שקל, ועוד 24 אלף בערך בעלי זכות שקנו בצורה חופשית מהמדינה במחיר של 250 אלף.

סה"כ בערך 6.5 מיליארד שקל והסיפור מאחורינו. זה לא קשה, זה לא בעייתי, אין כאן קושי רגולטורי לעשות את זה, אין חשיבה מיוחדת שצריך להפעיל כדי לפתור.

רק יד לכיס ולהוציא כסף - ואת זה המדינה לא רוצה לעשות.

בין היתר בגלל זה המדינה לא רוצה את אובר פה, בין היתר בגלל זה ניו יורק לא רוצה את אובר.

חברי אגד לא שילמו למדינה על הזכות להיות חברי אגד, אלא לאגד, קצת כמו קניית מניות בצורה עקומה משהו.

ורוב מי שקנה כבר השתמש והחזיר חלק מהרכישה.

אז הפיצוי יהיה עשירית מזה.

נכון, אבל מישהו היה צריך לפתור את הבעיה הזו, שחלקה נבע גם מהרגולציה (הוצאת המכרזים האזוריים) שצמצמה את אגד. אני סקרן כיצד זה בוצע, כיוון שזה עבר לגמרי בשקט.

לא הבנתי למה צריך להעביר נהגי אובר עתידיים את כל הקורסים שצוינו פה, בפרט הנהלת חשבונות וכיבוי אש. התשלום אמור להיות אוטומטי דרך האפליקציה ואם יש שריפה, פשוט יוצאים מהאוטו ושימשיך להישרף, בשביל מה יש ביטוח? צריך להתקדם, לא ללכת אחורה.

הרכב ישרף כך או כך, אבל פעולות כיבוי יקנו זמן לחילוץ הנוסעים.

אני רואה בקורסים האלה הגיון אחר לגמרי: נהגי המוניות מסתובבים הרבה בכבישים, ואפשר לנצל את נוכחותם (וגם את הציוד שברכב, כגון מטפה כיבוי או ערכת עזרה ראשונה) כ-first responders עד שהכוחות המקצועיים מגיעים. אלה דקות זהב להצלת חיים.

יכול להיות שהייתי חושב אחרת אם מישהו קרוב אלי היה נהג מונית, אבל אני לא כ"כ מתחבר לצורך בפיצוי, בטח לא באופן כ"כ גורף.

אבל זה לא ממש משנה, מימלא זה לא על הפרק עד כמה שאני מבין

תודה על הקישורים.

לפי הגיון דומה (וכמובן מונפץ) אובר(או חברה מקבילה) היא זו שצריכה לרכוש את הזכויות הציבוריות מבעלי הזכויות הציבוריות, כפי שאגד תמכר למשקיעים כאלה ואחרים שירכשו את זכויותיהם של החברים. מישהו רואה מהלך שמזכיר את הרעיון הזה מתרחש?

ציטוטים משום מה לא עובדים אז אני אענה לפי השם

הלפרין - זכות ציבורית היא לא השקעה היא תנאי לעבודה. אי אפשר "להחזיר חלק מהרכישה", הרי אותו נהג ביקום מקביל היה עובד בדיוק אותו דבר אם הזכות הציבורית לא הייתה מומצאת לעולם.

היא לא כלי עבודה שנדרש (כמו למשל רכב, נהג מונית בלי רכב אינו נהג מונית בכל מקום בעולם, נהג מונית בלי זכות ציבורית במקום בעולם שלא דורש זכות כזו עדיין נהג מונית).

זו רגולציה שהומצאה יש מאין. אין להחזיר חלק מהרכישה.

הכי הרבה זה להשכיר אותה או למכור אותה.

ספריאל - כמובן, זה עבר בשקט עם פיצוי יפה והם נשארו עם מניות בקואופרטיב הסופי שאנחנו מכירים היום.

אם ממש רוצים להקביל זה כמו שאובר תרכוש את הזכויות הציבוריות הקיימות ותתן בתמורה מניות אובר בשווי זהה עם פיצוי. אני לא זוכר בדיוק מספרים אבל אני חושב שבמקרה אגד חבר אגד קיבל פיצוי שהוא פי כמה מעלות ה"חברות" באגד (שזה למעשה רכישת מנייה בקואופרטיב). והם נשארו עם המניה.

ארקו - ניתן להתווכח אם כן או לא. זו לא הנקודה. הנקודה היא שהתנאים צריכים להיות זהים לנהגי מוניות ונהגי אובר, דורשים קורס מכולם או מאף אחד.

בהערת צד המדינה בתפיסתה רואה בנהג רכב ציבורי כאחראי על שלום הנוסעים שלו, ולכן הדרישה לעזרה ראשונה, קורס כיבוי אש ואפילו מטף ברכב הציבורי שלא נדרש ברכב פרטי. הנהלת חשבונות זה דרישה של רשות המיסים דאז כדי להפחית את העלמות המיסים והתירוץ הקבוע "אבל לא ידעתי שצריך להוציא חשבונית". יש לך רשיון לרכב ציבורי? ידעת שאתה צריך להוציא חשבונית. שיעורים בנושא רכב ומכונאות זה דרישת משרד התחבורה דאז וכו'.

ספריאל - ההיגיון שלך נכון להיום, ולדעתי אפשר להרחיב את זה לכל בעל רשיון נהיגה, יידעו עזרה ראשונה וכיבוי אש בסיסי מה קרה?

יבגני - תהפוך בין הסיבה למסובב, הסיבה שכל נושא אובר לא על הפרק זה בגלל הפיצוי.

ספריאל - אתה יודע שלא, אובר היא חברה שנכנסת לסדקים ברגולציה ובחוקים, לא כזו שתבוא ותרכוש פעילות בכסף מלא. גם בלי הבעיה הזו הם הפסדיים. אז עוד לשלם בשביל הפעילות ההפסדית שלהם?

מקס, שים לב שאנחנו מסכימים בכל (חוץ מאשר בתנאים שניתנו לחברי אגד, אבל כתבתי שלא הבנתי איך בדיוק זה פועל).

יש הבדל משמעותי נוסף לגבי אגד, והיא שרכישת ה"מניה" לצורך חברות בקואופרטיב היא דבר שהופסק לפני שנים רבות, ולמעשה הפיצוי ניתן רק לשורדים הותיקים או ליורשים שהמשיכו לעבוד באגד. אין לי מושג מה המנגנון לגבי זכותציבורית שבעליה פרש מעסקי המוניות.

והערת אגב, לגבי קורסי עזרה ראשונה: יש מקומות בעולם שבהם קורס כזה הוא חובה כחלק מלימודים תיכוניים (וישראל בכלל זה). אבל - כמובן שלא כל אחד מסיים בי"ס תיכון, המיומנות אובדת מהר מאד ויש שינויים בהנחיות, כך שרענון כל מספר שנים דרוש לכל מי שעיסוקו מחייב את ההכשרה, ורצוי לכל אחד.

למיטב ידיעתי רכישת ה"חברות" היא שהופסקה, לדעתי רכישת מניה על כל משמעויותיה כן אפשרית היום בתנאים מסוימים אבל אני לא בטוח.

בכל מקרה תהליך ה"חברות" כפי שהיה בזמנו הופסק וטוב שכך, זה לא היה שוק חופשי, מספיק שמישהו ספציפי מספיק חזק בתוך הקואופרטיב היה מתנגד לרכישת החברות והיו שולחים אותך לעזאזל, זה למעשה בדיוק מה שקרה לאבא שלי ומשם הוא עבר לענף המוניות.

זכות ציבורית שבעליה פרש מעסקי המוניות מתנהלת בדיוק כמו דירה, אבל וירטואלית, למעשה חלק לא קטן מבעלי הזכות הציבורית מעולם לא היו בעסקי המוניות ולחלקם אפילו לא היה רשיון נהיגה. חלק קיבלו את זה כפיצוי מהמדינה - יתומים, אלמנות, נכי צה"ל וכל מיני.

גם היום כדי לרכוש זכות ציבורית אין תנאי שיהיה בידיך רשיון נהיגה לרכב ציבורי או רשיון נהיגה כלל.

מה שכן הגביל בנושא היה בתקופת ה"מכסות" - אם קיבלת זכות ציבורית כזו מהמדינה כפיצוי - סבבה, אם לא, על מנת להכנס להגרלה לרכוש זכות כזו היית צריך להיות עם רשיון נהיגה לרכב ציבורי ועם וותק מסוים, מה שלמעשה הכריח אותך לשכור זכות כזו כדי לצבור את הוותק.

עזרה ראשונה - לא יודע מה המצב היום, כשאני סיימתי תיכון לפני 14 שנה בערך זה לא היה וחבל.

אגב התנהלות נכונה יותר מבחינת המדינה לגבי זכות ציבורית הייתה חכירת זכות ציבורית מהמדינה לתקופה מוגבלת, נניח 5 שנים, במחיר הגיוני (זכות כזו מן הסתם לא שווה 250 אלף שקל ל-5 שנים), ואז המדינה הייתה יכולה להחליט להשמיד את הזכות הציבורית ולחשב בדיוק כמה הפיצוי צריך להיות. עכשיו שהזכות היא קניינית ולצמיתות לך תחשב דבר כזה.