מנגד, לא השתכנעתי שאם מבטלים מחר את המס׳ הירוק צריך להחזיר לכל מי שרכש אותו מחיר רכישה מלא, בהתעלמות מוחלטת מזמן הרכישה וההחזר לאורך השנים. מה אתה חושב על כך?

 

(עדיין לא הבנתי איך זה שאתה מסכים עם כמעט כל מה שאני כותב לגבי זכות קיום המס׳ הירוק מחד, וטוען שכל מה שאני כותב לא נכון מאידך - make up your mind)

כי יש פה עיוות לא מתוכנן שיצרו עסקנים, זו לא הייתה המטרה של מכירת המספר. לכן אני לא חושב שזה מקובל שהמדינה תגיד "נכון שדרשנו מכם לשלם כדי שתוכלו לעבוד, אבל במקרה כמה חבר'ה פה עלו על קומבינה שהכניסה להם כסף, אז כולכם יכולים ללכת לחפש". זה מצב קלאסי שבו מי שהלך לפי הכללים יידפק.

אי אפשר להשוות את זה למניה, כי זה (במתכונת המקורית) לא משהו שמישהו קנה מרצונו כהשקעה אלא חסם מלאכותי שיצר הרגולטור, או במילים אחרות - התערבות בשוק. ועכשיו, אם אותו רגולטור שוב רוצה להתערב לכיוון השני, זה לא הוגן שיפגעו אנשים ששיחקו לפי הכללים, יפגעו. אם אתה שואל אותי מה לדעתי הפתרון האופטימלי - אז אני חושב ששיפוי מלא מגיע למי שמשתמש במספר הירוק למטרה לשמה הוא נוצר - קרי נהגי/בעלי מונית, כל השאר - לגמרי מסכים שיכולים ללכת לחפש.

בגדול, מאוד מסכים עם ההודעה הזו של M3XTR712BG.

וה"כל מה שאתה כותב לא נכון" התייחס להשוואה לאג"ח/מניה/השקעה שונות. הניסוח היה, כרגיל, סתם כדי להדליק אותך

אם אתה שואל אותי מה לדעתי הפתרון האופטימלי - אז אני חושב ששיפוי מלא מגיע למי שמשתמש במספר הירוק למטרה לשמה הוא נוצר - קרי נהגי/בעלי מונית, כל השאר - לגמרי מסכים שיכולים ללכת לחפש.

ומה לגבי אלו שהמדינה נתנה להם את הזכות הציבורית כשווה כסף?

בגדול, מאוד מסכים עם ההודעה

הזו

של M3XTR712BG

טוב נשבר לי, אני שם את השם בחתימה

באמת שאין לי מושג...

אולי, וזה רק רעיון: אם הן מכרו, השכירו, או עשו בו כל שימוש אחר ככלי פיננסי, אז לא יקבלו כסף. אם משתמשים בו כדי לעסוק בתחום, יקבלו 75% או משהו כזה.

זו שאלה מאוד מורכבת, באמת שאני לא יודע מה להגיד.

תראה (ואני כותב על זה "מבחוץ") בזמנו המדינה באה לנכי / אלמנות / יתומי צה"ל מסוימים ונתנה להם את הזכות הציבורית הזו במקום להוציא כסף על פיצויים.

כמעט לכולם (או כולם) בזמן שקיבלו את הזכות הציבורית לא הייתה דרך להשתמש בזכות הזו כדי לעסוק בתחום, כי בערך אפס מהם החזיקו ברשיון D כלשהו.

אם מכרו - מה יש לפצות אותם? הם לא מחזיקים בזכות היום, אם השכירו זה כי המדינה נתנה להם את זה במטרה שישכירו, ולא משום מטרה אחרת.

המדינה לא נתנה להם את הזכות הזו כדי שהם אח"כ ילכו לקורס נהיגה ברכב ציבורי ויוציאו רשיון D.

------------------------------------------

אני אומר משהו אחר - המדינה השתמשה בזכות הציבורית כקופה קטנה, דרך הכנסה (לפחות ב-30 שנה האחרונות, לפני כן דיברנו על זה - המטרה הייתה אחרת והשימוש היה אחר), ושווה ערך לכסף, אפשר להסתכל על הזכות ציבורית מבחינת המדינה כמו על שטר שמודפס עליו 250,000 שקלים חדשים.

המדינה רוצה - תקנה ממי שמחזיק את הזכות הציבורית את אותה זכות, מי שקנה מהמדינה - המדינה יודעת כמה הוא שילם (ואם שילם בשקלים ישנים או לירות היא יודעת להמיר), ותשלם, מי שקנה ממוכר פרטי - תשלם לפי שווי השוק (שהוא ידוע).

הרי כל המידע הזה קיים, בידי מי כל זכות ציבורית היום, ממי קנה אותה, כמה ידיים עברה, וכמה הקונה הראשון שילם למדינה עבורה.

וככה מנטרלים כל השפעה של שימוש בזכות הציבורית ככלי פיננסי

כבר קצת איבדתי מעקב, זה היה פה שדיברנו פה על חגיגות השכר במגזר הציבורי ומישהוא ניסה לשכנע אותי שאין?

אז יש!

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5659996,00.html

שלוש הערות:

1. הרבה אנשים מתרעמים על המשכורות בלי להכיר כלל את התפקיד, האחריות ותנאי העבודה של מקבל אותו שכר. אני סקרן מה היה שכרו של מנהל הכספים בתע"א אילו היתה חברה פרטית, ומי יודע בכלל מהו נתב בנמל.

2. מסקרנת אותי התפלגות השכר בין העובדים בחברות פרטיות לבין ממשלתיות. יש לי תחושה (אבל לא מידע קונקרטי) שבחברות פרטיות ההתפלגות הרבה יותר גדולה ואילו בחברות הממשלתיות המרווחים בין הדרגים יותר מצומצמים.

3. עד כמה שאני יודע המספרים המובאים אינם השכר אלא עלות ההעסקה. יחי ההבדל הקטן.

הבעיה היא לא רק בשכר עצמו, אלא שההתנהלות הכלכלית היא "חגיגתית" כשזה על חשבון "המדינה" שזה בעצם משלם המיסים.

כלומר אם חברה מספיק רווחית לתת למנכ"ל שלה 113 אלף שקל בחודש - אחלה, אבל בד"כ זה לא ככה בחברות ממשלתיות, שם אם לחברה יש X הכנסות ימצצו את השקל האחרון במשכורות או הטבות אחרות, כשבחברה פרטית לעולם לא מסיימים את השנה "על השקל".

אני מכיר מנכ"לים, בחברות פרטיות, היי טק, רווחיות הרבה יותר מתע"א שעלות השכר שלהם לא כזו

בתאריך 23.11.2017 בשעה 19:02, YaronNahum כתב:

אפשר להסתכל על זה גם בצורה אחרת

שלוש עד ארבע שנים לפני סיום הפרויקט , והרכב נסע 50 ק"מ וביצע רק 2 טעויות קריטיות .

אני מניח שלפני 3 שנים המצב היה הרבה יותר גרוע.

 

הרבה זמן מדברים על 2021 כשנת הפריצה, לא אתפלא אם זה ידחה בשנה או שנתיים.

אבל קשה לי להאמין שזה ידחה ביותר.

יש כל כך הרבה קבוצות שרצות ליעד הזה , אז גם אם אחת תעצר , האחרון ימשיכו קדימה.

 טוב , אז פעם חשבתי  על 2021, עם סטיה של שנה שנתיים. 
ואתמול אינטל (מובלאי בעצם ) עשתה צעד נוסף בכיוון , 
הם כבר מדברים על 2022 
https://www.themarker.com/technation/1.8821890?v=806476822C230B587ECC892FB5FC9348

https://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3840880,00.html

ללא אישור: אפליקציה רוסית מציעה לנהגים בארץ להסיע בתשלום

אפליקציית אינדרייבר, שפועלת ב־300 ערים בעולם, החלה להציע לישראלים מודל שלפיו מחיר הנסיעה מסוכם מראש בין הנהג והנוסע. החברה לא ביקשה היתר לפעול. ניסיון דומה של אובר לא זכה לאישור

ועוד עם שימוש במזומן.

מי מהמר כמה זמן עד שרשות המיסים תעשה מבצע מלביש?

מעניין מה הסכום שנשאר לנהג מנסיעה כזו, אפילו בלי לשלם מיסים. סבירות גבוהה שלא הרבה יותר מכלום.

ויותר מעניין , איך האפליקציה מרוויחה מכל העניין. 

כאשר האפליקציה עושה את הסליקה של כרטיס האשראי , היא מעבירה לנהג סכום פחות עמלה. 

כאן התשלום מתבצע ישירות. כלומר דמי מנוי של הנהג ? נוסע ? 

https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3844529,00.html

https://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3844817,00.html

לפני 2 שעות, MOTIOZ כתב:

https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3844529,00.html

 

 

 

 

https://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3844817,00.html

לקרוא כתבות בYNET כולם יודעים,

יש לך תובנה כלשהי לחלוק?דעה לשתף?משהו?

קבל תמונה של ענבים(גם אני יודע לחפש בגוגל!):

זה אומר בצורה פשוטה, שאובר שעד היום גם ככה לא הרוויחה, תצטרך להוציא כסף מהכיס שלה ולהעסיק את הנהגים כעובדים שלה ולא כספקים / עובדי קבלן, מה שאומר שהם יצטרכו לקבל שכר מינימום (קורונה, פחות נסיעות וכו') וגם תנאים סוציאליים.

בקריסת אובר ננוחם.