התייעצות בנוגע לדוח "העמדת/החנית את רכבך באופן שיש בו כדי להפריע או לעכב את התנועה"

קודם כל, הופתעתי בכלל שקיים דבר כזה. חשבתי לתומי שהמצב הוא שמותר לחנות (עם הגבלות כאלה או אחרות) או שאסור לחנות.

 

"צילום" של הדוח: (לא השאירו לי על הרכב או שמישהו לקח)

 

חזרתי לשם לצלם. איפה שעומד הסיריון, שם הרכב שלי עמד:

 

 

תמונה מהצד השני (התמרור מתייחס לאיפה שמוצב המחסום הכתום):

 

 

 

אלה הטיעונים שאני רוצה לטעון: (אני כותב פה בשפה חופשית שמתאימה לפורום, כמובן שאכתוב את זה כמו שצריך בערעור)

1. צבע שפת המדרכה הוא אפור (הדוח לא טוען אחרת, רק מציין את זה כנקודת פתיחה לטיעון אחר)

2. בעין בלתי מזויינת שני רכבים (ואף משאיות או אוטובוסים) יכולים בנקל לעבור במה שנשאר שם

3. עיריית בני ברק התרשלה ולא טרחה לסמן את הנתיבים, האם אני אמור לנחש?

4. העירייה יכלה בקלות להציב תמרור (או לסמן באדום לבן) כדי שיהיה ברור שחניה במקום הזה היא לא חוקית

5. ניתן לראות שלא אני היחיד שחניתי שם, כמובן שאם אחרים (כביכול) עברו עבירה זה לא מתיר לי (כביכול) לעבור את אותה עבירה, אבל ברור שחוקיות החניה שם לא ברורה. עיריית בני ברק בחרה להכניס כסף לקופתה, במקום לסמן את המקום כראוי.

 

מבקש את התייחסותכם לגבי משהו נוסף שאולי פספסתי (או אולי כתבתי שטות באחד הסעיפים)

 

תודה

עריכה אחרונה ב-26 לפברואר, 2016 על ידי aRegularNickname

איזור שבו מבוצעות עבודות בכביש, הוא לא בדיוק מקום להחנות בו.

 

כתוב מכתב ובקש ביטול.

 

המצחיק הוא התמרור שבו נכתב אין כניסה = בעברית , מקום שבו אין אפשרות פיזית להיכנס, כאשר הכיתוב צריך להיות הכניסה אסורה.

מה דעתך לגבי הסיכויים שהערעור יתקבל?

מה זה משנה דעתי

 

יעלה לך מכתב רשום

גם זה לא, אסתפק בהתחלה באימייל ורק אם לא אקבל אישור שהם קיבלו (מוזר, אה?) אטרח ללכת לשלוח בדואר רשום

 

דעתך משנה, אתה ישה

אילו דעתי הייתה משנה

 

הייתי מבטל לא מעט דוחות מחד אבל היו דוחות שבוטלו שלא הייתי מבטל מאידך.

 

בד"כ בעיריות יושבים אנשים שהמילה לא, שגורה אצלם כמו אצל האפסנאי המצוי, גם אם לא שירתו בצבא, כמו בעיר הקודש בני ברק

יכול להיות שנתנו דו"ח על סמך סעיף שלא קיים?

כתוב "עברת על חוק העזר (העמדת רכב וחנייתו), התשמ"א 1980 בניגוד לסעיף 5ג1"

http://www.nevo.co.il/law_word/Law07/MEKOMI-0014.pdf

עמודים 3-4, פשוט לא מופיע

בד"כ בעיריות יושבים אנשים שהמילה לא, שגורה אצלם כמו אצל האפסנאי המצוי, גם אם לא שירתו בצבא, כמו בעיר הקודש בני ברק

 

ישה

מי שבודק את העירעורים בעיריות ( לפחות הגדולות) זה אך ורק היועץ המשפטי של רשות החניה ( שנקרא גם נציג היועץ המשפטי לממשלה, אל תשאל אותי למה , כפי הנראה להדגיש את העצמאות שלו ברשות).

 

יש לו נסיון לא מועט אבל בודאי שלא פעם הוא שוגה. ( מנסיון אישי) ואז הוא מנסה להגיע לפשרה "תשלם 50 שקל ונסגור.." או תודה ונבקש פסילה על תנאי, קנס מופחת וכד'). לצערי, השופטים נוטים להסכים עם הרשות ופחות עם המערער.

 

גם כאן במקרה אישי שלי ערעורי על חניה ליד קיר בטון צבוע כחול לבן. השופט: " בשבילי קיר זה אבן שפה..." כשניסיתי להקשות ולהפנותו להגדרה של אבן שפה בחוק , איבד את שלוות רוחו ואיים לעכב אותי עד שאסיים את לימודי המשפט שלי ואהיה שופט במקומו...בקיצור, לא תמיד נכון להיות צודק.

זה ציטוט מהחוק המעודכן

 

 

5. (א) לא יעמיד אדם ולא יחנה, ולא ירשה לאחר להעמיד או להחנות, רכב ברחוב במקום שהחניה נאסרה בו בידי ראש העיריה לפי סעיף 2, והאיסור מסומן בהתאם להודעת התעבורה (קביעת תמרורים), התש"ל-1970 (להלן – ההודעה), בתמרור, אלא לזמן הדרוש להעלאת נוסעים או להורדתם, או לטעינה או לפריקה מיידית ובלתי פוסקת.

(ב) לא יעמיד אדם ולא יחנה, ולא ירשה לאחר להעמיד או להחנות רכב במקום חניה, אלא –

(1) אם הרכב שייך לסוגים שחנייתם שם הותרה בידי ראש העיריה;

(2) בתוך אחד מהשטחים המסומנים בקווי צבע או באופן אחר – אם יש שטחים מסומנים כאלה;

(3) בזמן ובמשך התקופה שבהם הותרה החניה במקום;

(4) כשאין מקום חניה תפוס על ידי רכב במספר שנקבע כמותר לחניה בבת אחת.

(ג) לא יעמיד אדם ולא יחנה, ולא ירשה לאחר להעמיד או להחנות רכב באופן:

(1) שיש בו כדי להפריע או לעכב את התנועה;

זאת התשובה שקיבלתי, שום התייחסות עניינית לטענות שהעליתי:

"הרינו להודיעך כי הבקשה לביטול הדו"ח נדחתה בהתאם להחלטת התובע בעיריית בני ברק.

בקשתך אינה מגלה כל עילה במסגרת החוק לביטול הודעת הקנס."

 

ממש לא בא לי לוותר להם. יש אפשרות לבקש להישפט רק ביום שישי? זה בית משפט לעניינים מקומיים? הם עובדים בכלל בימי שישי?

זה לא תוכנית כבקשתך בכלל וביום שישי מערכת המשפט לא עובדת אלא רק במקרים דחופים בפרט.

 

המקרה שלך אינו נמנה על המקרים הדחופים.

 

וקח בחשבון מינימום 2 ישיבות בבית המשפט

 

בפעם הראשונה אתה לא מודה, בישיבה השניה יבוא הפקח להעיד.

במילים אחרות, זה אומר שבסבירות גבוהה מאוד זה יקבע בזמנים של שעות עבודה, ואין לזה שום הצדקה כלכלית

כנראה זאת האסטרטגיה שלהם, לענות "לא" בלי בכלל לקרוא את הערעור ומי יגיע פעמיים על חשבון עבודה?