להיות שכיר או לקבל את עלות המעביד בחשבונית?

מקום עבודה מציע לעובד שתי חלופות: להיות שכיר או לפתוח עוסק מורשה ולקבל את עלות המעביד בחשבונית.

בהנחה שהעובד יהיה במקום עבודה יחיד ב-100% משרה, ובהנחה שבתור עצמאי לא יהיו לו שום הוצאות מוכרות מעבר, האם יש איזשהו יתרון כלכלי להיות עצמאי?

לשעתי, ללא ספק - שכיר. כעצמאייהיה עליו לנהל חשבונות (הוצאה, אם כי מכרת), לשלם מע"מ, אולי להתנהל מול הרשויות. כמוכן עצמאי משלם ביטוח לאומי מוגדל, זכאי לפחות זכויות סוציאליות ואין לו כלל זכויות לחופש שנתי. כדאי להמתין למקצוענים, אבל במבט ראשון נראה כי עדיף להיות שכיר.

שאלה מורכבת

הראשונה ,מה חוזקה של קבלת קביעות במקום העבודה הספציפי הזה, ואם היא קיימת וחזקה , כמו קביעות בחברת חשמל, ערכה הכספי גבוה מאוד

השניה כאשר אתה אומר עלות מעביד , האם שני הצדדים מודעים לעלות המעביד, ואיזה מרכיבים ייכנסו לתחשיב שלה החל מרכב וכלה בביגוד ועוד מלא הוצאות סוציאליות שונות ומשונות.

השלישית יש לקחת בחשבון שיש גם עלות ללהיות עצמאי, כמו הגשת דוחות למוסדות כמו מע"מ בט"ל ומס הכנסה.

לפתוח תיקים אצלם זה די קל, לסגור אותם גם די קל אבל לא אותה הקלות.

אם אין תוספת נכבדה בשכר (מעבר להוצאות מעביד) -> אז רק שכיר.

במקרה כזה, בתור עצמאי, אתה מאבד הרבה זכויות ששוות כסף (למשל ימי חופשה, מחלה וכו').

אם המעסיק נותן שכר הרבה יותר גבוה בתור עצמאי (מעבר להוצאות מעביד) - אז כדאי לשקול.

לדעתי - חשבונית.

יש לך שליטה מוחלטת על כל הכסף שמגיע אליך, למשל אתה תחליט אם אתה באיזו צורה אתה מפריש לפנסיה את הכסף שלך אם בכלל.

לגבי ימי מחלה, חופשה,דמי אבטלה וכל שאר ה"הטבות" שמקבל שכיר, את הכל אפשר לתמחר במחיר שאתה מבקש כעצמאי.

בנוסף צריך לקחת בחשבון הוצאות שאין לשכיר כמו תשלום לרואה חשבון, ביטוח לאומי,

כלל אצבע אומר ששכר של עצמאי הוא פי 2.5 - 2 משכר של שכיר עבור אותה עבודה, אבל כדאי לבדוק יותר לעומק אם זה מספיק.

כפי שאתה מתאר, אני לא רואה טעם בלהיות עצמאי, שהרי כל היופי בלהיות עצמאי זה להשתמש בהוצאות מוכרות.

הרבה כאב בראש בשביל כלום.

אגב, דע שעצמאי שעובד 100% משרה אצל לקוח אחד גם אם מוגדר כעצמאי עדיין נחשב ל "יחסי עובד מעביד" מבחינה משפטית, אם יהיה לך הצורך בזה אי פעם.

לגבי ימי מחלה, חופשה,דמי אבטלה וכל שאר ה"הטבות" שמקבל שכיר, את הכל אפשר לתמחר במחיר שאתה מבקש כעצמאי.

לא כל כך פשוט לתמחר זאת, במיוחד כאשר המעביד הוא הקובע מהן "עלויות השכר".

אגב, דע שעצמאי שעובד 100% משרה אצל לקוח אחד גם אם מוגדר כעצמאי עדיין נחשב ל "יחסי עובד מעביד" מבחינה משפטית, אם יהיה לך הצורך בזה אי פעם.

זה לא דבר אוטומטי, צריך לתמחר גם עלויות משפטיות

רק שכיר - אין כאן שום דבר ששווה את כאב הראש שבלהיות עצמאי.

רק שכיר - אין כאן שום דבר ששווה את כאב הראש שבלהיות עצמאי.

ממש לא נכון. להיות שכיר היה מאד נוח לפני 20-30 שנה בעיקר בגלל היציבות בעבודה, התקופה הזו נגמרה.

היום נהוג ברוב המשק הפרטי לפטר בלי להסס בכלל, ודווקא זה שתשתפשף כמה שיותר מוקדם עצמאי יאפשר לך להשתפשף בסוג הזה של תעסוקה, לפתח קריירה שבה אתה שולט, ולפתח כישורים מתאימים וזה יעזור לך להתפרנס גם בגילאים מבוגרים יותר שכבר לא תהיה כל כך אטרקטיבי בעיני הרבה מעסיקים.

אורן גלנץ מיטיב לתאר את מה שקורה היום בשוק העבודה:

מרטינס - מדובר במישהו שיעבוד עבור "מעסיק" אחד, וכעצמאי הוא יכול לנתק את הקשר אפילו יותר בקלות מאשר לפטר שכיר. וזאת כאשר פות"ש ירויח משמעותית פחות, כלומר יתקשה יותר להכין לעצמו גרוש לבן ליום שחור, כמאמר רו"ח הפורום.

מרטינס, עצמאי מפוטר מהיום להיום, אין בעיה לאחר לו בתשלום, אין בעיה לא לשלם לו בכלל ולנכות לו טעויות, אין לו שום הגנה מפני המעסיק, הוא לא מבוטח בימי מחלה ותאונות עבודה (מעבר לב"ל) ועוד.

מרטינס, דווקא היום יותר כדאי להיות שכיר מאפשר לפני 20 שנה.

בוא נגיד את זה ככה. רק עצמאי מבין מה זה עצמאי. ואם השאלה היא בין שכיר לעצמאי באותו מקום בדיוק ובאותו שכר, ללא יכולת ניכויים כלשהיא שנותנת ערך מוסף, חד משמעי שכיר.

רק שכיר - אין כאן שום דבר ששווה את כאב הראש שבלהיות עצמאי.

מצטט ומחזק. יש הבדל אדיר בין הקמת עסק ותכנון התוכנית העסקית שעליו הוא מבוסס לבין קבלת תשלום "בכאילו" על "כאילו עצמאי" - אפס יתרונות. אל תסתנוור מהסכום הגבוה שתראה בתור " עצמאי בכאילו" - אחרי שלל הניכויים וההפרשות למיניהם תגלה לא רק שקיבלת פחות, אלא בנוסף גם לא צברת ותק ושלל הטבות המכוונות לשכירים בלבד.

מרטינס - מדובר במישהו שיעבוד עבור "מעסיק" אחד, וכעצמאי הוא יכול לנתק את הקשר אפילו יותר בקלות מאשר לפטר שכיר. וזאת כאשר פות"ש ירויח משמעותית פחות, כלומר יתקשה יותר להכין לעצמו גרוש לבן ליום שחור, כמאמר רו"ח הפורום.

מרטינס, עצמאי מפוטר מהיום להיום, אין בעיה לאחר לו בתשלום, אין בעיה לא לשלם לו בכלל ולנכות לו טעויות, אין לו שום הגנה מפני המעסיק, הוא לא מבוטח בימי מחלה ותאונות עבודה (מעבר לב"ל) ועוד.

ההסתכלות שלכם היא מאד צרה ונקודתית,

קודם כל אני חייב לנפץ את האשלייה - שכיר מפוטר לא פחות מהר מאשר עצמאי ולעיתים הרבה יותר מהר כמו שיעידו כמה מחברי השכירים שמצאו את עצמם הולכים ללשכת התעסוקה בגלל שהמעסיק היה צריך לקצץ בכח האדם שמופיע בדוחות שלו למשקיעים. עובדי הקבלן והפרילנסרים הומשכו להיות מועסקים שם פשוט כי הם הופיעו תחת סעיף של הוצאות בדוחות ולא סעיף של כח אדם.

שוק העבודה עובר מהר מאד מהעסקה של עובדים ישירים להעסקת עובדי קבלן פרילנסרים ועצמאיים. והערך המוסף שמסתתר בלהתחיל להיות עצמאי כבר עכשיו הוא לרכוש את הכלים, ללמוד להתנהל מול הרשויות, ולהיות מסוגל ומוכן להתמודד בשוק שלא רוצה להעסיק אותך כשכיר אם בגלל הגיל, בגלל דוחות או כל סיבה אחרת.

פותש לא בהכרך ירויח פחות, הוא צריך לתמחר נכון את השכר שהוא מבקש,שיכלול גם הוצאות כמו ביטוח אבדן כושר וכו והוא ירויח לא פחות ואולי אפילו יותר כי למעסיק הוא עולה יותר כעובד ישיר. בשורה התחתונה הכל ניתן לתמחור, צריך לקבוע שכר נכון ולהציע, אם המעסיק מסרב להצעה תמיד יש לו את האפשרות לבחור לעבוד כשכיר.

אני מבין שזו צורת חשיבה אחרת מחשיבה בראש של שכיר, ותמיד נוח ונעים לחשוב שאתה מוגן אם אתה שכיר אבל המציאות בשוק העבודה השתנתה בשנים האחרונות. אם אתה לא מועסק בגוף ציבורי/ ממשלתי גדול , או גוף שיש לו אירגון עובדים חזק, מצבך כשכיר רע.

מרטינס - אם אתה עצמאי שעובד עבור לקוח בודד אתה בבעיה באותה מידה.

יש לי רושם שפות"ש לא יודע מה כוללות "עלויות מעסיק" וכיצד הן מתומחרות. המבנה של תלוש השכר מורכב מאד, במידה רבה מאד בגלל גחמות האוצר שמשיקולים שונים מנסה לצמצם את השכר הבסיסי לטובת "תוספות" ו"הוצאות" שנושאות פחות זכויות סוציאליות. המעסיק שלי מוציא אחת לשנה דו"ח מסכם של השכר כולל סעיפי עלויות המעסיק (אלה שלא מופעות בתלוש החודשי וב-106), והמספרים די מדהימים. אם אתה רוצה לעבוד כעצמאי אתה צריך לתמחר הרבה רכיבים הכלולים בתלוש השכר (למשל - יי חופש שנתי, ימי מחלה, דמי הבראה, הוצאות ביגוד ועוד מיליון סעיפים שמשולמים לשכיר). כיון שככל הנראה במקרה האמור התמחור מעשה על ידי המעסיק מדובר בעניין די בעייתי, וכדי שהעסקה כעצמאי תהיה כדאית יש צורך במו"מ לא פשוט, ואיני יודע אם פות"ש מסוגל לבצע מו"מ כזה וגם לכלול בו הוצאות מוכרות כגון עלות רו"ח, או שמדובר בתכתיב של המעסיק.

עד לפני מספר שנים עבדתי כשכיר בחצי משרה, וכעצמאי המספק שירות לאותו גורם בהיקף שעות המקביל לחצי משרה. לפני מספר שנים עליתי למשרה מלאה כשכיר. העליה בהכנסתי נטו במעבר מעבודה חצי-חצי לעבודה במשרה מלאה היתה עליה של 50% בנטו (כלומר עבור אותו היקף עבודה הרוחתי פי 1.5 מאשר קודם). מדובר בשינוי שנעשה לפני מספר שנים, יתכן שהיון היחס טיפה שונה, אבל העקרון מובהק מאד, לפחות במקצוע שלי.