עובדות על קבלים.

שלום לכולם .. לאחרונה היו פה מספר שאלות בנוגע לקבלים.

ייעודם, תפקידם ודרך עבודתם בפועל..

רציתי להביא כמה נקודות למחשבה, לפני שרוכשים קבל מבלי לדעת מה בעצם אנחנו מקבלים.

ולשם מה אנחנו רוכשים אותו. והכי חשוב, איזה מספרים צריכים לעניין אותנו ..

 

מדובר בשיעורים של ריצארד קלארק בנוגע לעובדות על קבלים.

הכי פשוט זה להדביק את המאמרים הארוכים שלו בנושא הקבלים, כדי להקל הכנתי תרגום מקוצר יחסית.

 

שיעור ראשון.

לפי חוק האוהם, זה בלתי אפשרי ש"הקבלים" הללו יעזרו לנו בנוגע לאספקת החשמל ברכבנו.

וזה במידה ואנחנו מסכימים על כך שהם צריכים לציית לחוק האוהם.

הבה נעשה חישוב קטן, נניח ויש לנו נגד של 0.017 אוהם, בערך נתון ה ESR שנטען שיש לקבל הענקי שלנו..

הקבלים שאני ראיתי, נמדדו גבוה יותר, אבל בואו ניתן להם את הכבוד ונעבוד לפי הנתונים שנתנו לנו.

לפי חוק האוהם, כמה וולט מאבדים כשמעבירים זרם של 100 אמפר דרך 0.017 אוהם ?

ומה יקרה כשנעלה את הזרם ל300 אמפר ?

 

מתח = זרם X התנגדות.

E = I * R

ולכן:

מתח = 100 * 0.017 = 1.7

מתח = 300 * 0.017 = 5.1

 

שיעור שני.

(ESR (equivalent series resistance שווה ערך להתנגדות טורית.

זה אומר אם יש לנו מקור מתח, ההתנהגות תהייה זהה, כאילו היה לנו נגד בטור.

למגבר יש התנגדות טורית, לספק מתח יש התנגדות טורית, למצבר יש התנגדות טורית.

וגם לקבל יש התנגדות טורית.

 

למדנו שאם 100 אמפר זורמים דרך התנגדות של 0.017 אוהם, יהיה מפל מתח של 1.7 וולט.

ואם נעלה את הזרם ל300, המפל יגדל ל5.1 וולט.

בואו ונצא מנקודת הנחה שיש לנו את הקבל הכי גדול בעולם, והוא עשוי מחומרים ללא התנגדות.

ולכן הESR של הקבל שלנו, הוא כמובן 0.

נטעין את הקבל שלנו במתח של 14.2. ואז נניח נגד עם ערך של 0.017 אוהם בטור לאחד הטרמינלים.

עכשיו, אם נשים מקור שצורך 100 אמפר, בצד השני של הטרמינל, כמה מתח הוא יקבל ?

ואם נעלה את הצריכה ל300 אמפר?, מה יהיה המתח בכל צד של הנגד ?

 

המתח בקבל יהיה 14.2 משום שלא משנה מה הצריכה, הקבל העוצמתי יישאר 14.2.

אבל בצד הצורך, במשיכה של 100 אמפר, המתח יהיה 12.5.

ובמשיכה של 300 אמפר, המתח יהיה 8.9.

 

שיעור שלישי.

עכשיו למדנו מה הוא ESR.

עכשיו נעבור על נושא חשוב, בנוגע לכמות אנרגיה אשר מאוחסנת במתקן כמו קבל.

באלקטרוניקה, אנו מודדים כוח בוואטים. וואט אומר לנו כמה עבודה מתקן יכול לבצע.

אבל מדד של וואטים, לא משקף את כמות הזמן שאנחנו יכולים להשתמש בו.

כדי להוסיף את אלמנט הזמן של הוואט שלנו, אנחנו משתמשים במונח שנקרא ג'אול. (joule)

ג'אול אחד שווה ערך לוואט במשך שניה. עשרה ג'אול מבטאים וואט במשך 10 שניות.

או 10 וואט, במשך שניה אחת.

הנוסחא למדוד את כמות הג'אול אשר יש לנו בתוך קבל, פשוטה.

לוקחים את חצי הערך של הקבל בפאראד, ומחלקים אותו בריבוע של המתח הנטען.

נניח יש לנו קבל בעל פאראד אחד, והוא נטען ל14 וולט,

0.5 * (14*14) = 98 ג'אול.

יש משהו חשוב שצריך להבין בהקשר לאנרגיה המאוחסנת.

קבל אוגר חשמל, בטריות לא, בטריות בעלות הפוטנציאל לייצר חשמל על ידי תגובה כימית.

וקבלים בעצם אוגרים אלקטרונים, בצורה של טעינה אלקטרוסטטית.

מצבר אשר מספק 65 אמפר לשעה, כמה ג'אול היא מכילה ?

 

וואט = מתח כפול זרם.

מצבר בעל מתח של 12.8 ו65 אמפר.

וואט = 12.8 * 65 = 832 וואט לשניה.

3600 שניות = שעה אחת.

832 * 3600 = 2,995,200 וואט במשך שעה.

ג'אול אחד = וואט אחד לשניה.

2,995,200 ג'אול.

 

שיעור רביעי.

המתח של המצבר ירד קצת ממעגל הפתיחה של 12.8 וולט, עם צריכה של 65 אמפר.

במקרה של המצבר שלנו, אנו בעצם מקבלים 65 אמפר במשך שעה, במתח של 12.2 וולט. במצב טעינה מלאה.

בתום השעה, המתח ירד לבערך 10 וולט, אם נשתמש ב11 וולט כמצב ממוצע התשובה שלנו תהייה

2,574,000 ג'אול, וזה עדיין המון ג'אול.

זה לא מספיק בשביל להרוג את המצבר לגמרי, אבל בנקודה הזו לא נשאר בו הרבה.

והמסקנה שלנו, שהאנרגיה שיש במצבר שלנו, תתרוקן כימעט לחלוטין במצב פריקה עד ל10 וולט.

 

כשהורדנו מהמצבר שלנו 2.5 מיליון ג'אול, נשאר בו בערך 100 אלף ג'אול.

כפי שאתם רואים, אנו עושים שימוש כימעט מלא במצבר מבלי לרדת מ10 וולט,

וזה מפני שמצבר לא אוגר אלקטרונים, הוא אוגר כימיקלים.

והתגובה הכימית יוצרת את האלקטרונים, אחסנת אלקטרונים מאוד לא יעילה.

תסתכלו על הקבל המסכן, גם אם נעשה אותו בגודל של מצבר, הוא יוכל להיות טוב בשביל 50-100 אלף ג'אול.

פחות ממה שנשאר ממצבר פרוק. ואם זה לא מספיק, יש עוד חדשות רעות.

אם נטעין קבל של 20 פאראד, ב14 וולט, אנו יודעים שהוא יכיל 1960 ג'אול.

אם נשתמש בקבל במערכת, ונעמיס עד שיפול המתח ל10 וולט עם המצבר שלנו,

בכמה ג'אול נשתמש ? וכמה ישארו בקבל שלעולם לא נוכל להשתמש בהם ?

 

20 פאראד קבל.

10* (14*14) = 1960 ג'אול.

10* (10*10) = 1000 ג'אול.

1960 - 1000 = 960 ג'אול.

 

נוכל להשתמש רק ב960 ג'אול, מה1960 שיש בקבל שלנו. (49%) לפני שהמצבר שלנו במצב פרוק,

אנו משאירים 1000 ג'אול לא בשימוש..

העובדות הפשוטות הן שבערך חצי מהג'אול שיש בקבל יתנו לנו שימוש במערכת.

המצבר שלנו נותן זמינות ל95% מהאנרגיה בו, ורק חצי מכמות הקבל תהייה זמינה אי פעם.

 

שיעור חמישי.

הכוח שמועבר למערכת שלנו על ידי המצבר והאלטרנטור, "מדלג" על הקבל.

הוא פשוט עובר דרכו.. , אם המתח שבקבל טעון פחות מהמצבר או אלטרנטור.

הכוח יזרום לקבל עצמו, עד שיגיע לטעינה "מאוזנת" עם האלטרנטור או המצבר.

אם המתח של הקבל טעון יותר מהמצבר, או האלטרנטור.. הכוח יעבור ממנו, אליהם.

עכשיו, לא משנה אם הכוח יוצא ממנו, או ניכנס אליו, הוא עובר דרך ההתנגדות הפנימית שלו.

נניח שהקבל שלנו בעל 20 פאראד, טעון ל14.2 וולט, ואנו שמים עומס ביציאה שלו.

אנחנו יודעים שהעומס של 100 אמפר שיוצא מהקבל, 1.7 וולט יתבזבז בESR של 0.017.

וזה יגרום למתח ליפול ל12.5 וולט.

וזה אומר שהצריכה שלנו תהייה 1250 וואט מהקבל שלנו, 12.5 * 100.

הכח הטוטאלי שיצא מהקבל בעצם היה 1420 וואט, 14.2*100.

אבל לצערנו, 170 וואט של כוח התבזבזו כחום בהתנגדות הפנימית שלו, ביזבוז של 13% מהג'אול שלנו.

אם נעלה את המשיכה, ל300 אמפר, כמה וואט נבזבז כחום וכמה אחוז זה מבטא ?

כמה ישאר לנו למערכת סטריאו שלנו ?

 

זה קריטי להבין שהESR של הקבל לא יגרום למפל מתח שווה או גדול מהטעינה.

 

שיעור שישי.

התשובה היא 56% ביזבוז חום.

אנחנו רואים שהאנרגיה שאנחנו מוציאים מהקבל מיוחסת למשיכה שלנו.

המונח הבא שלנו, הוא (ESL (equivalent series inductance.

בדיוק כמו ה ESR, זה שווה ערך להשראה בחיבור טורי.

נטען לנו שהESL של הקבל הענקי שלנו, הוא 0.2 מיליאוהם.

אני חושב שזה ישים את התגובה של הקבל בכימעט 0.063 אוהם ב50 הרץ.

זאת אומרם שאם נרצה לחדש את האמפר שלנו ב50 הרץ.

הESL יתווסף לESR, ובעצם ניצור התנגדות טוטאלית של 0.08 אוהם.

לפי חוק האוהם, נדע שהתנגדות של 0.08 תיצור מפל מתח של 8 וולט לזרימה של 100 אמפר.

וכשננסה להעביר 300 אמפר, זה ברור שנשאר עם פחות מחלקיק וולט, אם נתחיל עם רק 14.2 וולט.

אני יודע שזה לא חדשות טובות, אבל אני כמובן לא ממציא פה שום דבר..

 

שיעור שביעי.

משמעות הבדיקה, היא להשוות אפילו קבל גדול. וכפי שציינתי ששיטת האיחסון המדובר איננה יעילה.

המבחן שלנו מכניס קצת מציאות.

בואו נחזור על העובדות, בשיעור השלישי למדנו שהקבל הענקי, יכול להכיל 1960 ג'אול ב14 וולט.

בשיעור הרביעי, למדנו שרק 960 ג'אול מהתכולה, נמצאים בפוטנציאל למעל 10 וולט.

בשיעור החמישי, למדנו שאם נרצה להשתמש בהם בשביל 100 אמפר, נאבד 13% מהם.

ואם נמשוך 300 אמפר, נאבד 56%... וכל זה רק בגלל ההתנגדות של הESR.

מבלי התחשבות בESL, שישפיע יותר, במידה והדרישות יהיו מהירות מספיק.

 

שיעור שמיני.

בשביל השיעור הזה, ערכנו כמה מדידות בצורה מעשית. והנה התנאים והתוצאות.

בשביל למדוד וולטאז, השתמשנו באודיו פריסישן עם DCX. דיוק של עד 3 ספרות עשרוניות.

בשביל דגימה בחרנו 40 דגימות לשניה,

המערכת כללה שני מגברי רוקפורד, 1100 אמפרים, בגישור לרמקולים של 4 אוהם.

והאלטרנטור עם ערך של 80 אמפר.

הווליום כמובן נשאר זהה, והשימוש היה בדיסק של IASCA טראק מספר 30.

 

בדיקה ראשונית היתה ללא קבל, וללא התנעה.

ממוצע המתח שהתקבל במבחן עמד על 11.7.

בדיקה שניה, ללא קבל, עם התנעה.

ממוצע המתח שהתקבל במבחן עמד על 12.973, ממוצע של 100 שניות.

בדיקה שלישית, עם קבל, עם התנעה.

קבל בעל ערך של 15 פאראד, במרחק של 6 אינץ מהמגבר, עם חיווט של 4 גייג, ללא ממסרים

וללא פיוזים.

ממוצע המתח שהתקבל במבחן עמד על 12.878, ממוצע של 100 שניות.

 

שיעור אחרון, שיעור תשיעי.

עכשיו שלמדנו את התיאוריה בשיעורים שלנו, וגם חווינו מבחן אמת על מערכת אמיתית.

הגיע הזמן להביא את הנושא הזה לסיום.

חשוב לזכור שהפורום הינו פורום טכני, ואינו פורום שיווקי. ולכן אינני מעוניין לדעת על חברות ומוצרים.

שום דבר שאמרתי לא בא להמעיט או לזלזל במוצר, או חברה, ויש לזכור זאת.

 

ברכב שלנו יש מספר גורמים שיכולים להשפיע על מערכת החשמל שלנו.

בואו נעבור על הנקודות החיוביות, והשליליות שלהם.

 

המצבר.

מתקן שיש לו יכולת לספק כמות גדולה מאוד של זרם, אך בגלל דרך עבודתו, המתח מסופק בצורה לא אופטימלית

במצבו הטעון. הינו עומד על 12.8 וולט. והינו מספק זרם למתחים באופן יחסי נמוכים מ12.8.

 

האלטרנטור.

מתקן המאפשר הטענת מצבר. והוא בדרך כלל מיועד לתת מתח של 13.8 עד ל 14.5 וולט.

 

הקבל.

היתרון של הקבל, שהוא יכול להיטען למתח הכי גבוה שקיים במערכת שלנו, ברכב זה המתח של האלטרנטור שלנו.

קבל גם מספק זרם, במתח הזה.

החיסרון הוא, שאינו יכול לאגור אנרגיה טוטאלית רבה, ורק חלק ממנה באמת אפשרי לנצל במערכת שלנו.

 

מגברי הרכב החדישים סוגלו לצרוך כמויות גדולות של חשמל, אפילו כשיעילותם עלתה ..

המזל של רכבנו, שטבע המוסיקה, לא מצריך את הרכב לספק אספקת חשמל עצומה בזמן ממושך, ולמערכת שלנו יש רגעים קצובים של משיכות חזקות.

מקור הכוח העיקרי, הוא כמובן האלטרנטור.

ישנם שני סיבות למה הינו מהווה מקור הכוח העיקרי, הוא היצרן הראשון של כוח, והינו מספק את כל אספקתה החשמל לכל המערכת, גם כשמדובר באספקה ישירה, ועקיפה.

והסיבה השניה, היא משום שהוא בעל המתח הגבוה ביותר, ובמערכת החשמל הזרם זורם מהמתח הגבוה ביותר.

 

בשביל להבין את אופן עבודתם במערכת החשמל שלנו, בואו נשתמש בתרחיש בעל משיכת זרם נמוכה, ואיננו מכביד על האלטרנטור שלנו.

המתח של האלטרנטור תוכנן להיות מספיק גבוה בשביל לטעון את המצבר, משמע הוא חייב להיות וולט אחד או שניים מעל 12.8 וולט.

המשמעות של זה, שהמצבר שלנו הופך להיות עומס ממושך על האלטרנטור, בזמן שאינו מספק לנו כל חשמל למערכת הסטריאו שלנו.

קבל לעומת זאת, לא יהווה עומס תמידי, אלה רק בזמן הטענתו.

כשישווה את המתח שלו עם המתח של האלטרנטור, הוא יפסיק להוות עומס.

במצב זה, כשאין חריגה בצריכת החשמל, האלטרנטור יספק את כל האספקה שדרושה עבור המוסיקה שלנו.

ויספק את כל הדרישה עבור על הצרכנים שלנו, והמצבר והקבל אפילו לא חייבים להיות ברכבנו..

עכשיו נעבור לתרחיש שונה, כשיש משיכת זרם גבוה, ויש עומס על האלטרנטור שלנו.

במצב זה, הוולטאז יתחיל לצנוח, למרות שהאלטרנטור ממשיך להיות מקור אספקת החשמל שלנו.

האלטרנטור יספק חשמל לרכב, למערכת הסטריאו ולמצבר שלנו, ואז הקבל יתחיל לפרוק את הזרם שלו.

רק ברגע שהמתח של האלטרנטור צונח מתחת למתח שבו טעון הקבל, הפריקה מתחילה.

זה תהליך מתמשך, והזרם שמספק הקבל, מנסה לייצב את המתח כשהוא נפרק.

מה בדיוק אנו מבקשים מהקבל לספק ? נניח שהקבל טעון ל14 וולט, עם התנגדות של 0.017 אוהם.

נוכל להבין שהוא יוכל לספק 10 אמפר בפריקה, ב13.83 וולט, ובוודאי אם המערכת שלנו גרמה לעומס על האלטרנטור, עשרה אמפר לא ישנו דבר.

אולי 30 אמפר, היו יכולים לעזור.. אך במתח של 13.5 וולט.

אין ספק, שקבל יכל לעזור לאלטרנטור של 100 אמפר, עם תיגבור של 30 אמפר, אפילו לרגע קט ..

אך עדיין, הקבל לא ממש יכול לייצב את המתח בצורה קבועה.

בואו נהפוך את המקרה, למקרה יותר קשה.

נניח שיש לנו מערכת בעלת צריכה מקסימלית של 500 אמפר, ויש לנו אלטרנטור של 200 אמפר.

אם ברגע אחד, המגברים מבקשים 500 אמפר, מה יקרה ?

במקרה זה, אנו חורגים מיכולתו של האלטרנטור לספק חשמל, ולכן המתח שלו צונח.

מה הקבל עושה ? מפני שהינו טעון למתח של 14 וולט, הוא נפרק, ולכן הוא הופך לעזר לאלטרנטור.

והוא נדרש לספק את ה300 אמפרים הנוספים, ברגע ש300 אמפרים יוצאים מהקבל, איבדנו 5 וולט.

לא בזמן קצר, אלה באותו הרגע.

אך רגע, המתח לא באמת נופל ל9 וולט, משום שהמצבר מחכה לנו ב12.8 וולט.

ובמצב זה הוא ניכנס לפעולה, ומתגבר את הקבל ואת האלטרנטור שלנו.

כמובן שיכולנו להוסיף עוד קבל, ולהנות מרק מפל מתח של 2.5 וולט, אך עדיין, במקום 9 וולט, נהייה ב11.5 וולט.

בואו נחשב, כמה קבלים נצטרך בשביל להיות במקרה זה, במתח של 13.5 וולט, למשך מספר מאיות השניה.

נצטרך קבלים, עם התנגדות טוטאלית של 0.001 אוהם, בערך 30 קבלים בחיבור מקבילי, כדי להשאיר צריכה של 300 אמפר, במתח של 13.5 בשביל רגע קט.

 

זה צריך להיות ברור, שאם המתח אינו צונח, הקבל לא נכנס לפעולה..

האם אנחנו מקבלים מתח יציב וקבוע, בגלל שהוספנו קבל ?.. אני חושב שלא..

 

תזכורת.

קבל במערכת חשמל אשר יש לה אספקת חשמל שאיננה מתאמצת לספק את הצריכה, יכול למנוע את היבהובי האורות שלנו, משום שמדובר במשיכות רגעיות מאוד קצרות.

קבל במערכת חשמל אשר יש לה אספקת חשמל אשר מתאמצת לספק את הצריכה, יכול להחמיר את מצב היבוהבי האורות שלנו, בכך שהוא יגרום בעצמו למפל מתח גדול יותר בעת הטענתו.

קבל שיש לו ערכים לא יעילים, לא יוכל להועיל אף פעם.

שי, שתהיה בריא, איזה הסבר ארוך, נהיתי עייף רק מלקרוא אותו, אז ככה, אני מצטער לומר לך, אבל ההסבר שלך קצת הרבה שגוי וממש אין לי כוח להתחיל לכתוב עמודים כמוך, רק תחשוב על זה כך, אם זה באמת היה כך כבר לא היו קונים קבלים.

 

חוץ מזה, התנגדות של קבל 1.6 מילי אום

http://www.cbrstereo.com/index.asp?PageAction=VIEWPROD&ProdID=804

מה שאומר 0.0016 אום מה שכבר אומר שכל החישוב שלך שגוי.

 

סליחה שאני הורס את התאוריה שלך ואם תשאל אותי גם בשאר דברעך יש טעות, אבל חשוב שיקבלו תמונה נכונה על הדבר.

אם באמת היית מבין משהו, היית עונה, ולא נותן תשובה ממש לא רצינית ורלוונטית כמו שעשית.

ואם באמת היית מבין , היית מבין שלכל קבל התנגדות משלו.

 

משמע החישובים מדוייקים, זה לא משנה מה החברה הזאתי מצהירה על הקבל שלה.

שי הפעם באמת עצבנת אותי, כודם כל אני לא אתחיל אפילו להגיב לכל הדברים הטיפשיים והממש לא נכונים שכתבת שם, מכיוון שאתך אי אפשר להתווכח וזה ממש לא יועיל.

 

דבר שני 1.6/1000 = 0.0016 או שגם אני וגם המחשבון שלי טועים, כך שכל החישוב שלך שגוי.

 

דבר שלישי ההתנגדות גם נובעת מהחומר של הקבל, וגם לכבלי המתח יש התנגדות, אז...

 

ובקיצור תפסיק לקשקש בדברים שאתה כנראה לא ממש מבין וסתם מטעה אחרים.

רן, תשובה כמו, "הפעם באמת עצבנת אותי", "אני לא אתחיל אפילו להגיב"

לא מעידה הרבה על טיב הידע שלך, אז עדיף שלא תגיד כלום אם אינך יכול להסביר, ולהוכיח את דברייך.

נכון התגובות שלך מעצבנות ועדיין טעית, זה 0.0016

 

תבין, מרוב האנשים בפורום ממך אני בד"כ תופס מכיוון שיש לך גם ידע רב בנושא, מה שכן לפעמים אתה טועה והבאתי לך דוגמא אחת מיני רבות לטעויות שלך.

 

אם אתה רוצה באמת הסבר מעמיק אתה מוזמן להתקשר אלי והסביר לך.

לא רן, את "כל הטעויות שלי" ואת כל "ההסברים שלך" אתה חייב לפורום.

כי אתה טענת שיש לי טעויות כאלו, ואתה טענת שיש לך הסברים שכאלו.

 

אני מאמין שזה מן הראוי, שתסביר לפורום, היכן אני "טועה", והיכן אתה "צודק"...

 

בכל אופן אני יכול להאמין שלא קראת בכלל עד הסוף, ולא התעמקת גם אם כן ...

אם היית קורא, ומבין... אז היית יודע שגם אם ה ESR של הקבל שהבאת, היה 0, זה לא היה משנה דבר ..

עובדות הן עובדות, אלה אם כן, אתה יכול לבוא ולהוכיח אחרת ...

רק כדי שתרגע, אני יסביר לך ולכולם את הטעויות.

 

אמרת שהקבל מכיל כ 100 גאול, בחילוק ל 14V זא אומר 7A שנייה, בוא נניח שפיק ממוצע בסאב אורך כ 0.2 שניה, זה אומר שלמשך זמן זה הקבל יכול לספק מקסימום 7*5=35A, אני בכלל לא נכנס לנושא שיש גבול לעוצמת וזמן ופירוק של הקבל.

 

נציב בנוסחא U=I*R , U=35A*0.0016 התשובה היא 0.005V, גם אם תרצה, אני לא מאמין שהקבל מסוגל לתת יותר מ 70A בזמן נתון כך שזה ממש לא הפקטיבי לבדוק נתונים של 100 או 300A.

 

אכשיו אחרי שהבהרנו את זה, נבהיר את הנושא שמפל המתח, שעדיין עומד על 0.1V פועל רק, על הזרם שבא מן הקבל ולא זה של האלטרנטור או המצבר.

 

לכן הקבל אכן עושה עבודה טובה ואכן נותן פיטרון לבעית פיקים של עד 70A לעשירית שניה, כמובן שניתן להשתמש בקבל גדול יותר, ועדיין הנפילה תהיה זניחה, לדוגמא, 10 פאראד - 1000 גאול חלקי 14V = 71A, הפיצוי הוא ל0.2 שנייה, בכוח 355A נציב בנוסחא, ולפי החישוב, מפל המתח עומד על חציV שזה עדיין עדיף על מפל מ 13.8 עד ל 12 של המצבר.

 

כמובן, שבסוף הפיק כאשר הצריכה תרד, הקבל יטען מחדש לפיק הבא.

 

חוץ מזה, בנינו, מעטים האנשים שהמערכת שלהם תצרוך 100-150A שלא לדבר על 300 ומעלה, מה ששוב אומר שבתכום פיק של 30-70A הקבל עושה עבודה מעולה.

 

אכשיו אחרי שקראת את ההסבר אני מקווה שהבנת את כל הטעויות שלך ותנסה ללמוד מזה.

גם אם אני אדפיס את הת'רד בכדי לקרוא אותו בשירותים, אני אתייאש באמצע

 

כל הכבוד על היוזמה שי.

רן, ישבתי וכתבתי הסברים לטעויות שלך ולחוסר ההבנה שלך, ואז אמרתי לעצמי מה הטעם.

 

אני מבקש מחברי הפורום המלומדים, שיקראו את העובדות שכתבתי עליהן, ויקראו את הטענה של רן.

ויסבירו לי איך בדיוק הטענה של רן יכולה להתקיים בהתבססות מוחלטת על העובדות במציאות.

אם עד הלילה לא יבוא אף מלומד שיוכל להסביר למה אין כל היגיון בדבריו... אני אשים את התיקון בהתבססות על המציאות, ולא על העולם המדומה שבו דבריו של רן יהיו נכונים.

רק כדי שתרגע, אני יסביר לך ולכולם את הטעויות.

 

אמרת שהקבל מכיל כ 100 גאול, בחילוק ל 14V זא אומר 7A שנייה, בוא נניח שפיק ממוצע בסאב אורך כ 0.2 שניה, זה אומר שלמשך זמן זה הקבל יכול לספק מקסימום 7*5=35A, אני בכלל לא נכנס לנושא שיש גבול לעוצמת וזמן ופירוק של הקבל.

 

נציב בנוסחא U=I*R , U=35A*0.0016 התשובה היא 0.005V, גם אם תרצה, אני לא מאמין שהקבל מסוגל לתת יותר מ 70A בזמן נתון כך שזה ממש לא הפקטיבי לבדוק נתונים של 100 או 300A.

 

אכשיו אחרי שהבהרנו את זה, נבהיר את הנושא שמפל המתח, שעדיין עומד על 0.1V פועל רק, על הזרם שבא מן הקבל ולא זה של האלטרנטור או המצבר.

 

לכן הקבל אכן עושה עבודה טובה ואכן נותן פיטרון לבעית פיקים של עד 70A לעשירית שניה, כמובן שניתן להשתמש בקבל גדול יותר, ועדיין הנפילה תהיה זניחה, לדוגמא, 10 פאראד - 1000 גאול חלקי 14V = 71A, הפיצוי הוא ל0.2 שנייה, בכוח 355A נציב בנוסחא, ולפי החישוב, מפל המתח עומד על חציV שזה עדיין עדיף על מפל מ 13.8 עד ל 12 של המצבר.

 

כמובן, שבסוף הפיק כאשר הצריכה תרד, הקבל יטען מחדש לפיק הבא.

 

חוץ מזה, בנינו, מעטים האנשים שהמערכת שלהם תצרוך 100-150A שלא לדבר על 300 ומעלה, מה ששוב אומר שבתכום פיק של 30-70A הקבל עושה עבודה מעולה.

 

אכשיו אחרי שקראת את ההסבר אני מקווה שהבנת את כל הטעויות שלך ותנסה ללמוד מזה.

כל הכבוד .

אבל תקשיב כל המחקר שלו הוא ציטוטים המאנשים אחרים

והוא עשה ערבוב לחלוטין בין תופעות מעבר של טעינה פריקה של קבל לבין מצב מתמיד .

אי אפשר ללמד את העובדות האלה ככה .

אני חבל שזה שוב יכנס לויכוח גדול .

מאפיסטו, אני המום שמהנדס חשמל דגול שכמותך לא יכול להבין דברים פשוטים,

אחרת היית יודע למה דבריו של רן לא מחוברים למציאות.

 

בכל אופן אני נותן את הבמה לחברי הפורום המלומדים, ולא "למהנדסים" .. בואו נראה אם אנשים פה באמת מתעניינים בתחום, ויכולים להסביר למה טענותיכם שגויות.

 

דרך אגב מאפיסטו, כפי שכבר אמרתי לך ולרן.

אם אין לך דרך לבסס את דברייך, עדיף שלא תטען אותם ..

כל אחד יכול לקפוץ לטעון את מה שבא לו, אם אתה לא מתכוון להסביר את דברייך, אתה לא יותר מסתם אחד שמדבר באויר. ולא מהנדס חשמל דגול כפי שאתה מצטייר בפני הפורום.

 

joker. תקרא את המאמר טוב טוב, כי אתה טועה.

זה לא יעזור גם לצריכה של עד 150, וגם לא מתחתייה.

אתה לא מתבייש ?

יש לך מאמר שלם שמדבר על הכל, ואתה שואל שאלה כל כך קטנה, כשמאמר שלם עם כל העובדות והפרמטרים מונח לפנייך ?

 

אני לא חושב שיכולת לזלזל בי בצורה טובה יותר.

just wondering...

what is the storage ability of 1F capacitor ?

1F - ענית לעצמך..