שבוע בדנמרק: רשמי טיול קצר

http://www.rentalcars.comהשנה הקדמתי את חופשת הקי, ואתמול שבתי משבוע (נטו, הברוטו 9 ימים) בדנמרק. יעד שלא כל כך מוכר לישראלים, אבל מציע הרבה מאד.

תוכנית הטיול:

יום 1: טיסת אחה"צ לקופנהגן, לינה בעיר.

יום 2: נסיעה ל-Helsingor ו-Hilleroed, חזרה לקופנהגן, לינה בעיר.

ימים 3-4: סיור בקופנהגן, לינה בעיר.

יום 5: שכירת רכב, נסיעה לסיור בעיירה Roskilde, נסיעה לעיר Odense ולינה בה.

יום 6: סיור ב-Odense וסביבתה, נסיעה ל-Aarhus ולינה בה.

יום 7: המשך סיור ב-Aarhus, נסיעה לארמון Valdemars ולינה בקופנהגן.

יום 8: השכמה בשעה 2 לפנות בוקר, טיסת בוקר לת"א.

טיסות: כרטיסים בחברת norwegian air shuttle נרכשו כחודשיים מראש, במחיר 540 אירו לזוג כרטיסים כולל מזוודה בבטן המטוס לכל נוסע ובחירת מושב. בבדיקה כשבועיים לפני הנסיעה הכרטיסים התיקרו בכ-300 אירו לזוג. בטיסה מת"א בידוק בטרמינל 1, המטוס היה מוכן בזמן אולם הטיסה עוכבה בשל עומסים בנתיבי הטיסה, הנחיתה התאחרה בכ-30-40 דקות. בחזרה הגעה בזמן הצפוי. מטוסים חדשים לגמרי. כצפוי ב-LCC אין שירות (אם כי נמכרים שתיה, סנדביצ'ים וחטיפים במחיר סביר). הבונוס - יש במטוס WiFi שמאפשר לגלוש ב-CF. דבר מעניין היה האוכלוסיה בטיסות, התרשמתי (אם כי לא ספרתי) כי הישראלים היו מיעוט, למרות שהמטוסים היו מלאים עד אפס מקום.

מלונות: שלושה מתוך ארבעת המלונות היו ברמת 4 כוכבים. ככל הנראה הדרישות לדרגה זו בדנמרק נמוכות, כיון שהחדרים היו קטנים, היה ארון קטן או שלא היה ארון בכלל, על מקרר או מזגן לא שמעו בכלל. באחד המלונות אפילו לא היתה אפילו מעלית והיה צורך לסחוב את המזוודות לקומה השניה. מצד שני - עיצוב מדהים של החדרים והאזורים הציבוריים, ניקיון מוחלט, ארוחות בוקר עשירות שאחריהן אפשר להסתובב שעות על קיבה מלאה. באחד המלונות חויה מיוחדת - חניה על גג הקומה השניה, הגעה במעלית.

אתרים: לפני שנה טיילנו בדרום פינלנד, נהנינו מאד, אבל התרשמנו ממיעוט אתרי תיירות. דנמרק שונה לגמרי, בעבר היתה אימפריה ובהתאם לכך ביקרנו בלא פחות מ-7 ארמונות, כולם מלאים בפאר התרבות הדנית מלפני מאות שנים ועד המאה ה-21. כמוכן 3 מוזיאונים פתוחים המציגים את העבר הכפרי והעירוני של הממלכה, מדגם כפר מתקופת האבן (המשמש גפ כאכסניה לצעירים) ועד בתים משנות ה-80 של המאה ה-20. לחובבי הרכב צריך לציין את ארמון Egeskov בקרבת Odense, עם תצוגה של מאות אופנועים ומכוניות קלאסיים. מחירי הכניסה גבוהים ובמרבית האתרים נעים בין 60-200 קרונות דניות (40-120 ש"ח), אבל בכל פעם מתברר כי התמורה גבוהה מאד.

נהיגה: הרושם הראשון בהגעה לקופנהגן (ובהמשך גם בשאר הערים) הוא ממספר רוכבי האופניים. כולם רוכבים על אופניים בכח הרגליים - מבין עשרות ומאות אלפי זוגות אופניים לא ראיתי אפילו זוג חשמלי אחד - מעמידים אותם בחניוני ענק שלא בריר לי כיצד הם מוצאים אותם בסוף היום, והחשוב ביותר" נוהגים בנתיבים הייעודיים (בד"כ בצד ימין של המיסעה אולם ברחובות הרחבים על מדרגה ייעודית בין הגביש למדרכה), רק בכיוון נתיב הרכב הסמוך ותוך ציות מוחלט לתמרורים ולרמזורים. אזהרה לנהגים - בפניה ימינה זכות קדימה לרוכבי האופניים שמימין.

תחבורה ציבורית: נעשה שימוש בקופנהגן ובסביבה. התח"צ יקר מאד, שירות התחתית והרכבות נראה וב מאד, האוטובוסים (מניסיון אחד או שניים) פחות, בגלל תדירו נמוכה (אם כי דיוק כמו בהולנד בימיה היפים). מחיר כרטיס הנסיעה הזול ביותר 36 קרונות (כ-20 ש"ח). עם זאת בקופנהגן רכשני Copenhagen Card שמחירו כ-600 קרונות (כ-350 ש"ח) ל-72 שעות, אשר נוצל עד תום בנסיעות בתח"צ ובכניסה לאתרים - כל האתרים בקופנהגן וסביבתה, ברדיוס כ-30-50 ק"מ, כלולים בכרטיס ולאור מחירי הנסיעה והכניסה קל מאד לנצל אותו ולחסוך לא מעט.

ביום החמישי לטיול נלקח רכב שכור. ההזמנה בוצעה באמצעות rentalcars.com. בוצעה בחברת Budget. הרכב שהוזמן היה גולף, התקבל Citroen C4 Cactus בגרסת eHDI. את רשמי כבר ציינתי בשרשור ייעודי לדגם זה, אבל, בקצרה אכן תחושה של רכב זול, שתי המזוודות שלנו נכנסו בקושי, שילוב המנוע ותיבת ההילוכים היה לא נוח כיון שב-60 קמ"ש ההילוך השלישי רעש והרביעי חלש, וב-80 קמ"ש היו כך הרביעי והחמישי, בעוד שאלה המהירויות המותרות בקטעי כביש רבים. השוס הגדול היה צריכת הדלק - 41.9 ליטר ל-882 ק"מ, כלומר כ-21 קמ"ל, אמנם רובם בדרכים מהירות, אבל בעל זאת גם קטעים משמעותיים בערים ובכבישים כפריים. מחיר הסולר זול, בד"כ סביב 9 קרונות (כ-5.5 ש"ח) לליטר, אם כי בתחנות לצד הכבישים המהירים המחירים הגיעו עד 10.5 קרונות (כ-6.3 ש"ח). הבנזין יותר יקר - סביב 11-12 קרונות (6.5-7 ש"ח) לליטר.

מבחינת נהיגה - המדינה די שטוחה, עם ריבוי גבעות מתונות. כבישים מהירים טובים אם כי נתיבי הכניסה קצרים מאד, מהירות מותרת 110-130 קמ"ש. הכבישים הכפריים טובים גם הם, והחשוב ביותר: נהגים סבלניים, במהלך 4 ימים נתקלתי בעקיפה אחת מימין ושני חיתוכים, מה שאני חווה בחיפה על פני 200-300 מ'. לא נתקלתי בשוטרי תנועה או מצלמות, אם כי יתכן שהיו סמויים שלא ראיתי. סה"כ נהגתי 200-400 ק"מ בכל אחד מהימים (חוץ מהיום בעיר Aarhus) ולא התעייפתי יותר מדי. וכבר יומיים שרגל שמאל ויד ימין מחפשות תעסוקה, אבל הסויפט לא מספקת אותה.

בסיכום: חופשה נהדרת, השאירה טעם של עוד, והרבה מדינה שמציעה שהות נעימה במחיר סביר מאד, עם אפשרות לביקור בהרבה אתרים מעניינים. שבוע אחד נתן טעימה על קצה המזלג. ולצעירים - ככל הנראה יש הרבה חיי לילה, אם כי אנחנו לא חיפשנו אותם. מומלץ בחום, במיוחד למי שלא רוצה לפקגוש ישראלים. במהלך שהותנו פגשנו בלא יותר מ-5-6 משפחות דוברות עברית, ופקיד הקבלה באחד המלונות ציין שלא זכור לו יותר מישראלי אחד שביקר במלון בשנים האחרונות.

כתיבה מעולה,תודה על השיתוף - נשמע שנהנית

having that said,דבר אחד הפריע לי

כבישים מהירים טובים אם כי נתיבי הכניסה קצרים מאד

אז רק אצלנו הנתיבים ארוכים מספיק ובכלל שוליים רחבים גם למשאית?

פטנט ייחודי לישראל? למה לא עושים את זה גם מעבר לים?

רמפות הכניסה לכבישים המהירים ארוכות מאד ומאפשרות האצה (הכניסה מסומנת בתחילת הנתיב, לא בכניסה לכביש המהיר עצמו), אבל הקטע המקווקו מזכיר את מחלף זכרון בכביש 2, לא יותר מ-20 מ'. אם במקרה מישהו בכביש המהיר לא מפנה את הנתיב הימני יכול להווצר קונפליקט קשה.

לגבי שוליים - קיימים שוליים לא רחבים מימין, ואין שולים משמאל. בכבישים הכפריים עוד פחות. מדובר באחד התחומים שבהם כבישי ישראל עולים על כבישי אירופה באופן מוחלט. בחלק גדול מהיציאות מבנה דומה, אם כי יש גם יציאות עם נתיב האטה ארוך. קיים גם הפטנט הישראלי שבו נתיב ימני הופך לנתיב יציאה, אם כי הסימון מעט שונה.

בהרבה מדינות (בכלל זה חלקים נרחבים של ארה"ב) נתיבי ההשתלבות קצרים וחדים יחסית. בארץ זה לא היה עובד כי רוב הנהגים שמוקים שנהנים להפריע למי שמנסה להשתלב או סתם מרוכזים בעצמם וממשיכים ישר NO MATTER WHAT, אבל במדינות שזה מקובל הנהגים בכביש המהיר פשוט מתיחסים לשלט שמצביע על השתלבות כביש צדדי והם מפנים את הנתיב הימני או מאטים מספיק לפני השתלבות, וחוזרים לנתיב/למהירות אחר כך. וכמובן גם מי שמשתלב באמת מאיץ כדי להשתלב, בניגוד למנהג הישראלי של "המשך לנסוע לאט. מיד עם ההשתלבות דלג למסלול השמאלי ביותר. בזמנך החופשי, התחל להאץ."

~

תודה על השיתוף, באמת מקום מיוחד במינו. דבר אחד ששמתי לב אליו כשטיילתי לא מזמן בקופנהאגן הוא זמינות המידע הגבוהה ברשת והרמה הגבוהה של אנגלית מדוברת במוסדות העיר ובין תושביה. באודנס למשל אין את זה, שם זה הרגיש כמו פתח-תקווה ולא במקרה, בדיעבד גיליתי שהן ערים תאומות (באופן רשמי).

לגבי האופניים אפשר לכתוב מאמר נפרד, אבל אציין בכמה מילים שזו הייתה העיר הראשונה בה נכנסה לשימוש תכנית בסגנון "תל-אופן", עוד בשנות התשעים. הטכנולוגיה שם הגיעה לכך שהיום האופניים שלוקחים בהשכרה באים עם טבלט מוקשח הכולל GPS עם כל נקודות הציון החשובות בעיר. ואם שמת לב - אנשים מחנים שם את האופניים שלהם לאורך כל קיר וגדר ותחת כל עץ רענן, כמעט תמיד בלי מנעול. נתקלתי אפילו בכמה עגלות תינוק והליכונים של קשישים שהושארו כך ברחוב הראשי בכניסה לבניין.

איך באמת כל אחד מזהה את האופניים שלו במגרש חניה גדול? יש לוחיות רישוי לאופניים? סימן הכר כלשהו?

ציינתי את עניין האופניים, ואכן הם חונים תחת כל עץ רענן, על הרגלית ולא נעולים. וכנראה שלדנים יש שיטות זיהוי כיון שבחניון עם כמה אלפי זוגות (ואולי יותר) כל אחד מוצא את שלו, בלימספר זיהוי.

לגבי האנגלית - באתרי תיירות כולם דובר אנגלית שוטפת. במקומות פחות מתויירים - רק כמעט כולם, היה איזה קופאי אחד בסופרמרקט נידח שהצביע על הסכום. ואני חייב לציין כי לפני שנה, בפינלנד, היתה תי תחושה דומה.

אולי עוד כמה דברים בהתאם למסגרת של פורום רכב:

1. ראיתי לא מעט מכוניות בנות 15-20 שנה ואולי יותר. כולן מצוחצחות ומבריקות, בדיוק כמו החדשות. כנראה שגשם יומי עושה להן טוב.

2. הרבה מאד דגמים מזרח אסייניים, בולטים סוזוקי, מאזדה, טויוטה, יונדאי, קיה, דייהולט. ולציין ריבוי מכוניות קטנות, כגון ספארק ופיקנטו.

3. הרבה מאד נגררים, אפילו מאחורי רכבים זעירים. ראיתי אפילו פיקנטו שגוררת עגלת קבלנים קטנה.

4. ביום א' האחרון הכבישים המהירים היו מלאים mobile homes וקאראואנים, מרביתם נשאו מספרים דניים, אם כי היו גם גרמניים, הולנדיים ושבדיים. כנראה מדובר בתחילת חופשת הקיץ (ביומיים קודם לכן נהנינו מהרונדו של בוגרי התיכון), וכולם יוצאים לנופש.

תוכל בבקשה לרשום עלויות?

סדר גודל גם יהיה טוב

תודה

טיסות: 270 אירו לאדם (הוזמנו מוקדם מאד, כעבור מספר שבועות המחיר עלה לסביבות 430 אירו לאדם באותן טיסות). מחיר הכרטיס כלל מזוודה לכל אדם ובחירת מקום (והזמנתי מספיק מוקדם כדי לבחור במושבי מעבר החירום). הבאנו לטיסה סנדויצ'ים ובקבוק מים מינרליים ולא נזקקנו לרכישת מזון במטוס, אם כי המחירים בו סבירים יחסית לקהל שבוי בצינור סגור.

לינה (מלונות 4* על בסיס לינה וארוחת בוקר): 500-900 ש"ח ללילה, בהתאם לעיר.

כרטיס קופנהגן ל-3 ימים - כ-350 ש"ח לאדם. כיסה עלויות תחבורה וכניסה לאתרים בסכום הרבה יותר גבוה.

הוצאות במזומן (דלק, מזון, כניסה לאתרים מחוץ לקופנהגן, קניות ומתנות) - כ-4500 ש"ח לתקופה לזוג.

לשים לב כי כל המזון, למעט ארוחת בוקר נרכש בסופרמרקטים והיה חלבי בלבד, ולמעט 2 כוסות קפה בנהיגות ארוכות לא אכלנו כלל במסעדות. חלק מהמזון הובא על ידינו מהארץ, צעד שהתברר כחכם לאור מחירי המזון הגבוהים מאד בדנמרק.

הערה חשובה היתה נושא התקשורת: בכל המלונות היה WiFi אם כי איכותו השתנתה בין בלתי יציבה למצוינת, לא בדקתי מהירות גלישה. כמוכן רכשתי בנמה"ת כרטיס SIM של Lebara. הכרטיס עלה 49 קרונות (כולל 10 קרונות לשימוש) וכן חבילה של 600 דקות בדנמרק ו-2 ג"ב לגלישה (99 קרונות), אשר שימשה הן לניווט ב-Waze והן לשיחות עם הבנים בסקייפ ו-Whatsapp כאשר היינו מחוץ למלון. סה"כ הוצאות תקשורת 90 ש"ח (כלולים במזומן שהזכרתי לעיל).

3. הרבה מאד נגררים, אפילו מאחורי רכבים זעירים. ראיתי אפילו פיקנטו שגוררת עגלת קבלנים קטנה.

לא ראית את הפרק בטופגיר בעונה 8 אאל"ט שלקחו קיה מצ'וקמקת שגררה את המנחים ועוד קראוון? (שלא לדבר על הפקקים שעשו..)

תודה על הסיכום ופרטי פרטים,מתכנן משהו דומה ב"ה.

מאחל לך שתהנה. אחרי מה שלמדתי מהטיול האחרון הייתי או מאריך את הטיול או מצמצם את תא השטח. למשל - הביקור באחוזת Egeskov שהזכרתי הוגבל לשעתיים כיון שהגעתי רק שעתיים לפני הסגירה, אילו ידעתי עד כמה המקום עשיר הייתי מקדיש לו כנראה עוד כמה שעות. וכמובן שיש לא מעט אתרים שעליהם ויתרתי ביודעין, כגון Legoland, העיר Ribe, חלקיה הצפוני והמערבי של יוטלנד, האי מון ועוד ועוד.

לגבי הפרק בטופגיר - הוא אינו זכור לי, אבל אני מדבר על אנשים אמיתיים, לא ההלצות בסגנון הבריטי.

דנמרק בהחלט נמצאת בראש רשימת המדינות בהן הייתי רוצה לבקר בשנית. האנשים נחמדים ומנומסים, הארכיטקטורה המדיאבלית קסומה ממש, האוכל טוב. רק הבירה יצאה להם לא משהו.

מעבר למה שכתב ספריאל, אני ממליץ למבקרים להגיע גם לעוד שני מקומות בjutland: הכםר אבלטופט, שהוא כפר קטן אומנם, אבל השניים שלושה רחובות הישנים והצבעוניים שלו שווים את הנסיעה.

קצת יותר קרוב לגבול ים גרמניה יש גם את העיירה ריבה, שהיא אחת הערים העתיקות בדנמרק. וגם שם אפשר להעביר חצי יום בכיף, למי שאוהב את הזאנר, כמובן.

Ribe היתה בתוכנית (הכוונה היתה להגיע לסיור שומרי הלילה), ירדה לטובת אחוזת Egeskov שהיתה סטיה קטנה יותר מהדרך, ושבה סיימנו מאוחר, ולכן נסענו ישירות ל-Aarhus. ככל הנראה כל יוטלנד מצדיקה ביקור נוסף, אולי בטיסה להמבורג או בילונד, אם תהיה טיסה כזו בזמנים ומחיר סבירים.

דיבורים דיבורים, ותמונות? עוד לא הספקת לקחת את הפילם לצלמוניה?

ירדו מה-SD למחשב, עדיין לא עברתי עליהן, אבל אני חושש שאיכותן לא תהיה מספקת (מצלמת כיס לא מוצלחת, שונא לצלם שלא דרך עינית אופטית, ולו בשל יציבות הרבה יותר יטובה של המצלמה כשהיא על האף).

ואל תצפו לבדוק את העיצוב של הדניות, הרי הייתי בהשגחת הרבנות הראשית .