ביטול קנית רכב משומש

ההנחה שמותר למוכר למכור באיזה מחיר שהוא רוצה נכונה בהנחה והעסקה מתקיימת על בסיס הוגן.

ברור שהיה פה חפזון, ורשלנות תורמת של הרוכש.

אך אין בזה לנקות חוסר נקיון כפיים זועק של המוכר. לעולם, לא משנה כמה יבדוק אדם רכב לפני רכישה, אין בידו לגלות הכל אודות הרכב.

אילו יודע מוכר אודות תקלה, בעיה, מידע קונקרטי ספציפי לרכב עצמו שאילו ידע הרוכש אותו היה משנה את תמונת העסקה ולא גילה זאת במעמד המכירה, משמע שנהג שלא בתום לב, והעסקה הזו פסולה ביסודה, כל עסקה, גם מול מוכר פרטי.

זה עצוב מאד שאנחנו כחברה מקבלים את כל עניין התחמנות והקומבינות כמשהו סביר ומתקבל על הדעת.

אילו ידע המוכר שרכב שנמכר הורד מהכביש בשל תאונה קשה, חזקה עליו לשתף זאת עם הרוכש. ואילו לא עשה זאת, ישנה עילה לתביעה.

הבסיס לתביעה זה הידיעה המודעות של המוכר לאותו מידע שהוחסר בחוסר תום לב מהרוכש. וכאן צריכה להיות עיקר העניין עליו תתבבסס התביעה, וזהו גם הקושי:

1 להוכיח שידע המוכר מידע קונקרטי מהותי

2 להוכיח שהסתירו, ולא מסר אותו כחלק מהסקה לרוכש

3 לשכנע שאילו ידע הרוכש מידע זה, זה היה משנה תמונה מהותי, משמע דיל ברייקר.

ולא זה לא קשור לטופס גילוי נאות שעל פי החוק חייב סוחר רכב לתת כחלק מעסקת רכישה, אלא כלל בסיסי בעסקה בין שני אנשים, חובת הגילוי הנאות אודות בעיות מהותיות הן חובה.