אפס חווית נהיגה ברכבים מודרניים פשוטים - זעקה השמימה בעקבות רכב חלופי (שיתוף)

שלום לכולם,

ברשותי פיג'ו 206+ (כמובן ידנית) משנת 2011 (135K ק"מ).

המקלדות שצפו ושטפו את הרשת לגבי העובדה שמדובר ברכב מיושן. ואני מסכים.

והיום בשל מות מצברי ז"ל לקחתי רכב חלופי - יונדאי I20 אוטומטית 2012.

פאר היצירה? לא, שכן זו לא גרסת הSUPREME.

ובכל זאת, רכב מודרני ונוח הרבה יותר מהפיג'ו, הלא כן (15K ק"מ על היונדאי).

בדקות הראשונות זה היה נחמד למדי שהכל שקט ונעים יחסית לפיג'ו.

ואחרי 3 דקות בערך, לא מצאתי את עצמי.

כל כך משעמם, כל כך חסר תחושה, כל כך... מבחיל.

זה לא שהרכב שלי יותר מהיר (73 כ"ס). או זריז (נדמה לי כ-12 קג"מ). או שש לעלות מהר יותר במעלה הסל"ד עם השסתום וחצי במנוע ה TU שלו.

זה לא שהרכב שלי יותר מודרני.

זה לא שהרכב שלי יותר מטופל ומלוקק (סליחה מכל יושבי הפורום אני רחוק מלטפח רכבים, בהקשר זה, אני יותר קרוב לדמויות שאתם שונאים).

נהפוך הוא. רכבי נולד מיושן, התיישן ונטחן.

אבל לא יכולתי להתנתק מהתחושה שאני פשוט מת, אבל מת משעמום בנסיעה ביונדאי. וואט דה פאק קורה פה עם שקית נייר החומה הזו שקוראת לעצמה רכב?

לנהוג בדבר הזה - יותר גרוע מלעמוד בתור לדואר. יותר גרוע מלשכב על הספה כשהממיר נתקע על ערוץ הכנסת. יותר גרוע מללכת מורעב לארוחה טבעונית. טוב, לא הכי מצחיק, וגם הבנו. אבל זה גרוע, אמרתי או לא?

מבין גדול ברכבים אינני. אבל אני מספיק מודע לתחושותיי. ואם היו נותנים לי יונדאי כזו - חדשה, תמורת רכבי (בהנחת היעדר האפשרות למכור), הייתי מתנגד חד משמעית.

תהייתי היא האם ישנם נהגים נוספים, דווקא אלו מהז'אנר המתון, שרחוקים מלהשחיז שפיצים ולהשפריץ ניטים ונוסעים בסוג של עגלה ובכל זאת חולקים עמי תחושת קבס דומה בהקשר דנן.

וגם אם הודעה מעוטת תכלית זו תמחק, פורקן לתחושותיי נמצא בה. דיינו.

מה פתאום תימחק? אתה לגמרי צודק. היום עושים מכוניות בטוחות, כבדות ומשעממות. זה תקף במיוחד ליצרנים שמעולם לא התיימרו אחרת, אבל גם לפיג'ו החדשות (והקטע של טופגיר על פיג'ו מהעונה האחרונה מעיד על כך נהדר).

מוכר ומובן. זו ה"מחלה" של האסיאתיות בכלל והקוריאניות בפרט: ציון נמוך למדי בשאר רוח, תעוזה ומקוריות.

אני מבין בדיוק עם מה אתה מדבר, אני איתך חבר.

באחד המבחנים שקראתי לפני כמה שנים (נדמה לי בCF) כתבו על ה206+ שמדובר בשריד האחרון מרכבי ה"פעם", סוג של מחווה לשנות ה90.

צדקו, מסתבר. (לטוב ולרע)

היום אנשים מחפשים להגיע מנקודה א' ל-ב' עם כמה שפחות כאב ראש וכמה שיותר כפתורים ופאנלים שאפשר ללטף.

ה"ניוון" הזה חל על כל ענף הרכב, לא רק על הסופרמיני. (קטגוריית השטח חטפה את המכה הכי קשה, לטעמי)

לא יודע אם זה טוב או רע, אבל זה מה יש.

מחפש שאר רוח? ביד2 תמצא את מבוקשך.

אתה צודק, סופרי האפונים נוטלים כל הנאה, הרי זה לא חיוני ורק גורע מהרווחים או יתרה מזאת עולה כסף רב בתכנון ופיתוח, תוסיף על כך דרישות זיהום אוויר, בטיחות, אבזור, מרווח ועוד ותבין כמה לפני כן נהנית למרות המגרעות שכרוכות בזה, אנשים הנגועים בחיידק יעשו את הפשרות שלהם כל אחד ופשרותיו...

בכל פעם שלי עוברת מחשבה לעבור הלאה מהצרפתייה הזקנה שלי (וולקן ידנית), ישיבה קצרה מאחורי ההגה פשוט מניאה אותי..

פוסט הזדהות

מוכר ומובן. זו ה"מחלה" של האסיאתיות בכלל והקוריאניות בפרט: ציון נמוך למדי בשאר רוח, תעוזה ומקוריות.

לא מסכים איתך כל כך. למשל סקודה אוקטביה או אופל אסטרה לא מהנות יותר לנהיגה מאשר סובארו אימפרזה או טויוטה קורולה. אני מדבר כמובן לא מבחינת יכולת דינאמית והביצועים של המנועים (שבאירופאיות הנ"ל כמובן טובים יותר), אלא תחושות ותקשורת. מבחינת יצרנים עממיים, היצרן האירופאי היחיד שמייצר עדיין רכבים עם "חווית נהיגה" זה פורד. ע"ע פוקוס, פיאסטה ומונדאו. וגם שם, בליין החדש של הדגמים, ההנאה היא משמעותית פחות טובה ממה שיצא פעם מהיצרן הזה (פוקוס דור ראשון ושני, מונדאו הקודמת...). כנ"ל אצל מאזדה, ה-3 וה-6 תחושתיות ומהנות יחסית למה שיש היום בשוק, אבל בהשוואה לדורות הקודמים שלהן הן פחות טובות במובן הזה.

מה שהרג את חווית הנהיגה ברכבים מודרנים זה הניתוק המוחלט ברוב המכוניות בהגה ובשלדה והעלאת היכולת לרמה כזאת שאתה נוהג ואתה מרגיש פשוט בטוח כמעט בכל מצב. אין כבר את התחושה שאתה שולט ברכב כמו ברכבים של פעם. קצת מעצבן שזה זלג גם לרכבים מיוחדים יותר כמו פיאט 500 בדגמים הפשוטים ואלפא מיטו (יחסית כמובן למה שהיה פעם).

הרוב המוחלט של האנשים מחפשים רכב יעיל ונוח. תחושות והנאה זה הדבר האחרון שמעניין אותם בבחירת רכב, על אחת כמה וכמה שמדובר ברכב עממי. לחובבי הנהיגה זה באמת מפריע, אבל לרוב זה לא מעניין. במסגרת העבודה יוצא לי לנהוג בהמון רכבים, וכאשר יוצא לי לנהוג על רכבים שיש להם אפשרות לבחור בין מצבי תגבור ההגה (קיה סיד או יונדאי I30 החדשה למשל) תמיד הלקוח בוחר במצב הקומפורט (הכי קליל שיש מבין המצבים). כשהדרישה של הרוב היא להיות מנותק מהכביש ומהנהיגה עצמה, אוטומטית רוב היצרנים מכוונים לכיוון הזה כדי למכור יותר (רכב מתקשר ודינמי לרוב האנשים מתפרש כרכב פחות נוח), במיוחד היצרנים הגדולים כמו טויוטה, יונדאי/קיה, GM וכו'.

מסכים. מה שכתבתי הוא הכללה, יש יוצאי דופן לכאן ולכאן.

עם זאת, פותח השרשור כתב על חווית נהיגה ולא ספציפית על חדוות נהיגה (אלא אם הבנתי לא נכון והוא לא יוצר אבחנה, גם אם דקה, בין המושגים). אם בזו האחרונה מרבית היצרנים חוטאים בלי קשר למוצאם - מן הסיבות שמנו אחרים - הרי שאצל האירופאים חווית הנהיגה לרוב משמעותית יותר נעימה ואף מלהיבה.

קח בחשבון ש-90 אחוז מהנהגים לא מחפשים פאן וריגושים. הם רוצים רכב מיינסטרים מהניילונים כמו שיש לשכן, שייקח אותם מנקודה לנקודה ויעשה את העבודה.

הנאה מנהיגה זה גם דבר מאוד סובייקטיבי.

אצל מישהו שזה עתה עבר טסט וקיבל את מפתחות הרכב הראשון שלו זה משהו אחד (לא זכור לי שממש סבלתי עם ZX 1.4 ידנית שהייתה האוטו הראשון שלי), אצל עיתונאי רכב עם 20 שנות ניסיון זה משהו אחר.

חלק אוהבים מהירות, חלק אוהבים לתקוף פניות, וחלק אוהבים להימרח על הכיסא עם מזגן ומוזיקה שקטה ברדיו, כשהאוטו מביא אותם למחוז חפצם.

אני לא מסכים איתך לגמרי,

אילו במקום על היונדאי היית נוהג על קליאו דור רביעי או על אחת מהוואגיות ממשפחת TSI כנראה שהיית מדבר אחרת, הI20 באמת מכונית מאוד משעממת ואפורה, אבל היא עושה את העבודה, להביא אותך מA לB באמינות ובפשטות. רכב קלאסי לישראלי שמחפש סופר מיני אמינה שתביא אותו למחוז חפצו.

את האמת זאת כנראה מחלה של היפניות והקוריאניות, כי עד היום לא יצא לי לנהוג ברכב אסייתי מהנה לנהיגה, אולי אם תזדמן לידיי איזו ולוסטר טורבו או WRX/STI/BRZ אדבר אחרת, אבל המשפחתיות והסופר מיניז מאוד משעממות.

לי יש קליאו 1.2 מהדור הקודם, גם כן רכב חלש, 10.7 קג"מ לא מביאים אותך רחוק, אבל בסיבובים הרכב הזה מעניק לי הרבה רגעים של כיף, הגה זורם, לא כבד מדי ולא קל מדי והרכב פשוט זורם איתי בסיבובים בכיף. לא יודע איך להסביר את זה.

כנראה שמבחינת התנהגות לאירופאיות יש יתרון.

אני התברכתי במאזדה5. כן כן, מיניוואן - אבל עם חדוות נהיגה (יחסית למיניוואן, אבל לדעתי אפילו עדיף על כמה משפחתיות בהן נהגתי) - התנהגות כביש טובה הנובעת משלדה טובה, וגם הגה מהיר ודי מדויק ואחיזה משובחת. אגב, אני חושב שמבין היפניות העממיות, מאזדה מאז ומעולם - ולפחות בעשר שנים האחרונות - הקפידה להשאיר את אלמנט ההנאה מנהיגה.

אנלוגיה : כדי להיות מאד בטוחים אפשר לשים שני קונדומים. יעשה את העבודה. אבל כיף: זה לא.

בתור מישהו שנוהג רוב הזמן בפקקים האינסופיים באילון ובכביש 4 ולא יוצא לי הרבה לנהוג בכבישים הרריים מפותלים ומאתגרים, אני חושב שיש יתרון לרכב רך וקל לנהיגה עם קלאץ' רך וכמה שפחות מורגש והילוכים שיכולים לעבוד בטווח רחב של מהירויות ועם הגה קליל.

זה פחות מעייף בנסיעה שמורכבת מעמידה במקום וזחילה איטית עם האצות קצרות ובלימות.