פגיעה מהצד - ברור מי האשם?

באיזור חניה ליד בית ספר, מדובר על כביש/מעבר רחב,

כאשר המדרכה בצד ימין צבועה באדום לבן, ותמיד חונים שם רכבים בטור, אחד אחרי השני (במקביל וצמוד למדרכה),

והמדרכה בצד שמאל של אותו הכביש/מעבר היא בעצם מקומות חניה בצורה של 90 מעלות לכביש.

כלומר, כאשר עובדים בכביש הזה, מצד ימין (באדום לבן) יש שורה של רכבים חונים במקביל למדרכה,

ומצד שמאל יש רכבים חונים ב 90 מעלות לכביש.

(כלומר, כדי לחנות פשוט שוברים את ההגה, נכנסים ב 90 מעלות שמאלה וחונים בין קווים מסומנים)

אני חניתי עם רכבי בצד ימין, באדום לבן, במקביל וצמוד למדרכה, הייתי בתוך הרכב, מנוע דומם.

נהג אחר נכנס לרכבו שבצד השני, הניע ונסע ברוורס כדי לצאת מהחניה, אך הוא לא סובב את ההגה מספיק ולכן נכנס בי.

חלקו האחורי של הרכב של הנהג הפוגע פגע בדלת שמאל האחורית של רכבי והכניס את הפח פנימה (לרכב הפוגע לא קרה דבר).

1. הנהג אמנם תיאר את המקרה לאשורו לחברת הביטוח והודה באשמתו בפניהם,

אבל באופן כללי, במצב שבו הנהג בפוגע מתכחש לאשמתו ואפילו ממציא סיפור שלא היה ולא נברא,

האם תתכן בכלל סיטואציה שבה הפגיעה היתה בדלת שמאל אחורית שלי, אבל אני אשם בתאונה?

לדוגמא, מישהו נוסע לאחור (או אפילו קדימה) כאשר אני לא הייתי באיזור,

אבל פתאום הגעתי במהירות גבוהה והפתעתי את הנהג שלא הספיק לבלום ולכן פגע בדלת שמאל אחורית שלי?

2. הרכב שלי הוא מאזדה 3 שנת 2006, המוסך חייב ב 6,000 ש"ח בעבוד החלפה לדלת חדשה (מקורית), כולל עבודה ומע"מ, האם סביר?

3. בנושא אחר אך משיק ולא קשור לארוע הנ"ל, האם נכונה הטענה שכאשר נהג פוגע ברכב אחר מאחור,

תמיד זה שפגע מאחור (נניח ממש באחור, לא בזוית) הוא אשם (גם אם הפתיעו אותו, היה צריך לשמור מרחק), או שזו אגדה אורבנית?

תודה רבה.

תראה לפי דעתי אתה הוא שעבר אל החוק, לא סתם צבעו את המדרכה באדום לבן. כדי שיהיה מספיק מקום לרכב אשר יוצא מהחניה.

ואתה העמדת את רכבך במקום אסור. חברת ביטוח יכולה להגיש נגדתך תביעה ולנסות לתבוע את הכסף שהיא שילמה לרכב הפוגע בטענה שאתה גרמת בעקיפין לתאונה.

אני חניתי עם רכבי בצד ימין, באדום לבן, במקביל וצמוד למדרכה, הייתי בתוך הרכב, מנוע דומם. נהג אחר נכנס לרכבו שבצד השני, הניע ונסע ברוורס כדי לצאת מהחניה, אך הוא לא סובב את ההגה מספיק ולכן נכנס בי. [...]במצב שבו הנהג בפוגע מתכחש לאשמתו ואפילו ממציא סיפור שלא היה ולא נברא, האם תתכן בכלל סיטואציה שבה הפגיעה היתה בדלת שמאל אחורית שלי, אבל אני אשם בתאונה?

במקרה שבו הפתעת את הנהג השני ייתכן שגם אתה תהיה אשם (אשמה בהתנגשות זה לא בהכרח הכל או כלום) אבל ברור שהנהג השני נמצא בעמדת נחיתות ותמיד יהיה בעל החלק הארי לגרימת ההתנגשות שכן הוא נסע לאחור.

האם נכונה הטענה שכאשר נהג פוגע ברכב אחר מאחור,

תמיד זה שפגע מאחור (נניח ממש באחור, לא בזוית) הוא אשם (גם אם הפתיעו אותו, היה צריך לשמור מרחק), או שזו אגדה אורבנית?

על הנהג מאחור מוטלת האחריות לשמור רווח, אך על הנהג מלפנים מוטלת האחריות לא לבלום בחדות שלא לצורך. לכך ניתן להוסיף פעולות נוספות שהנהג מלפנים עשוי לבצע ואשר יתרמו לגרימת ההתנגשות כגון בלימה ואז תחילת נסיעה לאחור במהירות, עצירת הרכב באחת על ידי התנגשות ברכב שלפניו וכך הלאה.

בכל מקרה, נהג השומר רווח גדול ומודע לסביבתו (כולל נתיבים סמוכים והמשך הדרך מעבר לרכב ממול) לא יפגע בנהג אחר מאחור, ונהג שישמור על הירכתיים של רכבו יצליח למנוע את רוב הפגיעות מאחור, אך צעדים אלו לא מחויבים מצד החוק אלא מצד ההגיון.

אם הרכב השני נסע ברוורס (אחורנית בלשון התקנות), אזי לפי תקנה 45 לתקנות התעבורה - האשמה העיקרית עליו.

כל מקרה אחר לגופו.

תראה לפי דעתי אתה הוא שעבר אל החוק, לא סתם צבעו את המדרכה באדום לבן. כדי שיהיה מספיק מקום לרכב אשר יוצא מהחניה.

ואתה העמדת את רכבך במקום אסור. חברת ביטוח יכולה להגיש נגדתך תביעה ולנסות לתבוע את הכסף שהיא שילמה לרכב הפוגע בטענה שאתה גרמת בעקיפין לתאונה.

זו סוגיה מעניינת, אם אני עובר על החוק (לדוגמא, חניה במקום אסור), אבל נמצא במצב סטטי (כאשר גם הרכב השני במצב סטטי עדיין),

האם אני יכול להחשב כגורם, אפילו בעקיפין, לתאונה, או שכל מה שקובע הוא המצב העובדתי בשטח והיכולת של הנהג לנתח את המצב,

בלי קשר לחוקיות מיקום העצמים במרחב.

במקרה שבו הפתעת את הנהג השני ייתכן שגם אתה תהיה אשם (אשמה בהתנגשות זה לא בהכרח הכל או כלום) אבל ברור שהנהג השני נמצא בעמדת נחיתות ותמיד יהיה בעל החלק הארי לגרימת ההתנגשות שכן הוא נסע לאחור.

כלומר, אני יכול להציג פגיעה בדלת השמאלית אחורית, כאשר ברור שאני לא יכול לגרום לכזו פגיעה בעצמי ע"י התנגשות ברכב אחר,

אבל הנהג הפוגע יכול לדוגמא לטעוןשהוא נסע לתומו (אפילו נסע קדימה ולא לאחור) ואני הפתעתי אותו וחתכתי אותו במהירות כך שלא הספיק לבלום?

על הנהג מאחור מוטלת האחריות לשמור רווח, אך על הנהג מלפנים מוטלת האחריות לא לבלום בחדות שלא לצורך. לכך ניתן להוסיף פעולות נוספות שהנהג מלפנים עשוי לבצע ואשר יתרמו לגרימת ההתנגשות כגון בלימה ואז תחילת נסיעה לאחור במהירות, עצירת הרכב באחת על ידי התנגשות ברכב שלפניו וכך הלאה.

 

 

בכל מקרה, נהג השומר רווח גדול ומודע לסביבתו (כולל נתיבים סמוכים והמשך הדרך מעבר לרכב ממול) לא יפגע בנהג אחר מאחור, ונהג שישמור על הירכתיים של רכבו יצליח למנוע את רוב הפגיעות מאחור, אך צעדים אלו לא מחויבים מצד החוק אלא מצד ההגיון.

כלומר, אין חוק/תקנה/תקדים הקובע חד משמעית שהפוגע מאחור הוא אשם, כן?

אם הרכב השני נסע ברוורס (אחורנית בלשון התקנות), אזי לפי תקנה 45 לתקנות התעבורה - האשמה העיקרית עליו.

 

 

כל מקרה אחר לגופו.

מדוע? ואם לא הייתי סתם חונה בצד, אלא מגיע בנסיעה במהירות בלי שהוא יספיק לראות?

3. בנושא אחר אך משיק ולא קשור לארוע הנ"ל, האם נכונה הטענה שכאשר נהג פוגע ברכב אחר מאחור,

תמיד זה שפגע מאחור (נניח ממש באחור, לא בזוית) הוא אשם (גם אם הפתיעו אותו, היה צריך לשמור מרחק), או שזו אגדה אורבנית?

 

 

תודה רבה.

זו לא אגדה, זה בד"כ נכון, אבל לא תמיד.

יש מקרים בהם שמירת המרחק היתה סבירה, ולכן הנהג מלפנים אשם (חתך לפני הרכב, בלם בפתאומיות שלא לצורך וכו').

לגבי התאונה שלך, זה שחנית במקום אסור, יכול להיות שזה ייחשב לך אשם תורם, אבל חוקית, מי שנוסע לאחור, האחריות (והאשמה) עליו.

מדוע? ואם לא הייתי סתם חונה בצד, אלא מגיע בנסיעה במהירות בלי שהוא יספיק לראות?

כי אסור לנסוע לאחור.

תודה לכולם.