סרט שאהבתי מאוד ולכן החלטתי להמליץ לכם עליו. שתיהנו גם. [שרשור מתגלגל]

Bohemian Rhapsody נחמד מאד.

הראשון Shaun of the dead הוא סרט פארודיה על סרטי זומבים. הדבר היחיד שמיחד אותו, הוא שמדובר בסרט אנגלי וההומור האנגלי כידוע שונה מהאמריקאי. סימון פג כתב ומשחק את הגיבור, מה שתורם מעט לסרט. בשורה התחתונה, אל תפנו זמן במיוחד אבל אם כבר יש לכם זמן ובא לכם סרט מטופש ושעה וחצי קלילות, לכו על זה.

תראה, קומדיה זו הסוגה הכי סובייקטיבית, אז אם זה לא הצחיק אותך במיוחד אז בסדר. אבל אני חושב שנכון להביע הערכה לכך שהבמאי-תסריטאי אדגר רייט הוא היחיד בכל הוליווד שעושה סרטי קומדיה.

מה שאני מתכוון הוא שאצל רייט - ורק אצל רייט - הבדיחה לא באה רק מהשורות, ההבעות או התזמון של השחקנים, אלא מן המצלמה. וזו הרי הפואנטה בקולנוע, לא? נכון, זה גורם לסרט שלו להיראות קצת כמו live-action cartoon אבל עדיין...

ראיתי 4 סרטים ביומיים האחרונים. כולם בנטפליקס אגב. נתחיל לפי סדר הצפייה:

The ruthless - סרט איטלקי על חייו של מאפיונר איטלקי. תכלס, ניסו לעשות פה את "החברה הטובים" באיטלקית. עדיין, נחמד לצפייה, מעורר נוסטלגיה עם התספורות משנות ה 80. אהבתי את פס הקול. ציון 7.

The world's end - שוב סיימון פג בקומדיה על 5 חברי ילדות שמתאחדים בגיל 40 כדי לשחזר לילה היסטורי מימי הנעורים. כמובן שבאמצע הסרט מקבל טויסט כשמתגלה שהעיירה הישנה מלאה ברובוטים מהחלל. פסק הדין - 7.

The highway men - מבוסס על סיפור המצוד אחרי בוני וקלייד. קוין קוסטנר ווודי הארלסון במשחק טוב בתור הטקסס ריינג'רז שנקראים למשימה, הפקה טובה שמשחזרת היטב את התקופה. מצולם טוב. 7.5 בסולם הגולש.

The motive - סרט ספרדי על סופר בתחילת דרכו. כדי לקבל רעיונות לכתיבה הוא מפעיל מניפולציות על הדיירים בבניין שבו הוא מתגורר. זה הסרט שהכי אהבתי. ב imdb הוא קיבל ציון נמוך. כנראה שאנשים מעדיפים היום הפקה מרשימה ופירוטכניקה על פני עלילה. 8 בסולם הגולש.

ננתי מאד מקפטן מרוול, לא יודע למה.

אני חושב שזה בגלל שאני לא מחובבי הז׳אנר ולכן אין לי ממה לכעוס ״שהרסו״.

ראיתי היום את קפטן מארוול.

קצת מטופש וילדותי לדעתי ומאוד נוסחתי. לדעתי מחזור של כל שאר סרטי הז'אנר, תשנה את הבגדים של הגיבורה, את התקופה ואת השמות ותקבל את וונדר וומן ואת שאר סרטי הגיבורים, בדיוק אותה העלילה, שום דבר חדש או מפתיע.

אולי אם הייתי בכיתה ו' הייתי אוהב אותו.

אהבתי את סמואל ל. ג'קסון.

יש מצב שיש להם פשוט אוטומציה, שבה הם מכניסים פרמטרים רצויים, זה עושה את החישובים ואת הdata mining הדרוש, ומוציא להם תוכנית עבודה קומפלט, כולל תסריט, באיזה קומיקס להשתמש, איזה שחקנים לקחת, שעות עבודה של שחקנים וצוות ההפקה, עד כדי הכנסות משוערות מההקרנות.

הדברים האלה נראים דומים עד כדי כאב שיניים.

The Happytime Murders.

בנו של ג׳ים הנסון המנוח לוקח את יצירי סדנת החבובות לכיוון של מותחן אלים ונוטף סקס.

כן, זה מוזר ומטופש כמו שזה נשמע.

מה פיגי סופסוף זוכה לטחון את קרמי? רק בגלל זה אני אצפה בזה

ראיתי היום את קפטן מארוול.

קצת מטופש וילדותי לדעתי ומאוד נוסחתי. לדעתי מחזור של כל שאר סרטי הז'אנר, תשנה את הבגדים של הגיבורה, את התקופה ואת השמות ותקבל את וונדר וומן ואת שאר סרטי הגיבורים, בדיוק אותה העלילה, שום דבר חדש או מפתיע.

אולי אם הייתי בכיתה ו' הייתי אוהב אותו.

אהבתי את סמואל ל. ג'קסון.

סרט דיי בינוני, סתם מיותר למען האמת אם מוסיפים אותו לסרט האחרון של הנוקמים

ננתי מאד מקפטן מרוול, לא יודע למה.

 

אני חושב שזה בגלל שאני לא מחובבי הז׳אנר ולכן אין לי ממה לכעוס ״שהרסו״.

אתה פשוט אוהב נשים עם בגדי לטקס צמודים, זה למה.

גם אני חשבתי כמוך, אבל אחרי שראיתי כמה ביקורות הבנתי שהקפטן מרוול שברי לרסן מגלמת, ושמעורר אנטגוניזם אצל בערך כל אחד, לא מפריע לי ואני פשוט נהנה מהאקשן ומהעלילה הפשוטה שאני מסוגל להבין.

בדיוק בגלל שאין הרבה ריפרורים ליקום של מרוול שאני ממש לא מתעניין בו, הייתי פשוט מסוגל להנות מסרט אקשן טוב, ומהופעה מעולה של סמואל ג׳קסון כניק פיורי דיגיטלי בחלקו. מה שכן עצבן זה ההסבר מדוע איבד את עינו, שעומד בסתירה לקנון.

ג'וקר.

ראיתי שני סרטים בימים האחרונים, בנטפליקס כמובן.

הראשון The Resistance Banker, סרט הולנדי שמבוסס על סיפור אמיתי. בנקאי זוטר מחליט לקחת על עצמו את תפקיד מימון המחתרת ההולנדית בזמן מלחמת העולם השניה. למרות שעלילה כזאת יכולה לספק הרבה רגעי מתח, הסרט די שבלוני, לא התחברתי כל כך. לא שהוא רע, אבל הוא בינוני מאוד, 6.5 בסולם הגולש.

השני The Laundromat, סרט שמתאר בצורה קומית וסרקסטית משהו את השימוש בחברות קש בכל מיני מדינות מקלט על ידי חברות, פוליטיקאים וסתם עשירים שלא רוצים לשלם מס. יש כאן קאסט שחקנים די רציני - מריל סטריפ, אנטוניו בנדראס, גארי אולדמן, אפילו דיוויד שווימר מחברים מקבל כמה דקות. הבמאי הוא סטיבן סודרברג, כלומר לפחות על הנייר יש הבטחה לסרט טוב. בפועל אכן מדובר בסרט לא רע, אבל לא כמו הציפייה. הסרט זורם ועובר בקלילות. הייתי אומר שהוא בעיקר שונה. לדעתי הציון ב IMDB עושה לו עוול, בעיני מגיע לו 7.5.

צפיתי לפני כמה ימים בהיו זמנים בהוליווד. אולי פיספתי את הפואנטה של הסרט, אבל לדעתי זה אחד הסרטים המשעממים שיצאו בזמן האחרון. אין בו משהו מיוחד. לא מבין איך הוא קיבל בIMDB מעל 7.

מצד שני אני צופה עכשיו בהמשכים בהאירי וברגע הראשון משהו תפס אותי בו. מעניין וזורם למרות שהסרט שלוש וחצי שעות.

צפיתי לפני כמה ימים בהיו זמנים בהוליווד. אולי פיספתי את הפואנטה של הסרט, אבל לדעתי זה אחד הסרטים המשעממים שיצאו בזמן האחרון. אין בו משהו מיוחד. לא מבין איך הוא קיבל בIMDB מעל 7.

הרגשתי אותו הדבר תוך כדי צפיה, שעתיים של שיעמום בשביל סצנה אחת מגניבה בסוף. מה שכן, בדיעבד מסתבר שזה מבוסס על סיפור אמיתי וטרנטינו הוסיף את הדמויות של דה קפריו ובראד פיט וכמובן שינה את הסוף. מניח שלמי שיש היכרות עם הדמויות ועם מה שקרה זה יותר מעניין.