BMW M235i רכב ספורט.

אני רומס את דוושת התאוצה, בום! 3 ליטרים מוגדשים מעיפים את הבהמה קדימה בקצב מעורר פליאה. אני מוצא את עצמי מתרכז בתאוצה של הדבר הזה. פאק! הסיבוב הזה הגיע מהר, ברקס, הפניית הגה מהירה, שינוי כיוון מיידי, מיידי! גז! הקצב עולה ויחד איתו גם הדופק...

עברו כמה ימים טובים מאז הנהיגה במכונה המופלאה הזו והיא עדיין יושבת עמוק עמוק בתוך התודעה.

נתחיל מהסוף: לאחרונה יצא לי לדגום כמה וכמה רכבים; חלקם במסגרת החיפוש אחר המחליפה לג'ולייטה, חלקם במסגרת חיפוש אחר מחליפה לרכב אחר שיש במשפחה וחלקם סתם, בלי קשר. ב.מ.וו M235i היא בפירוש ופער מורגש המכונית הכי טובה (לנהג), נקודה.

מה הופך את הבימר לרכב מעולה? מנוע, שלדה, מתלים, בלמים? התשובה היא: כל אחד בפני עצמו וכולם ביחד.

מנוע

בדומה לג'ולייטה תלתן, הגדולה של המנוע מבוססת על 3 יסודות:

עוצמה ורצועת כח:

מדובר על 3 ליטרים אשר מתחלקים על פני שישה צילינדרים בטור ובעלי מגדש טורבו בודד (twin scroll). יחידת הכח הזו מפיקה 46 קג"מ אשר מתחילים ב-1,300 סל"ד ושומרים על כוחם עד ל-4,500 סל"ד. שיא ההספק עומד על 326 סוסים בריאים, כאלה ששותים כל יום בירה מעולה ואוכלים הרבה נקניקיות עם חרדל, והוא מתקבל בטווח של 5,800-6,000 סל"ד. בפשטות, מדובר כאן על רצועת כח פנטסטית.

כושר נשימה:

אמנם מדובר על מנוע טורבו, אך בהתחשב בכך, מחט הסל"ד רצה בקלילות לכיוון האיזור האסור. המנוע לא נחנק וממשיך להפיק עוד ועוד ככל שמתקרבים לקו האדום.

צליל:

טוב, לא באמת ציפיתם שבימרית עם מנוע 6 ציל' תשמע רע, נכון? ובכן קולה אכן מענג. בהשוואה לתלתן שהזכרתי מקודם, מדובר כאן על צליל מעודן ומלודי יותר (6 ציל', כן?) אך פחות דרמטי ומעט שקט יותר.

גיר

235 מצויידת בגיר הפלנטרי המפורסם של חברת ZF בעל 8 יחסי העברה. אמנם מדובר כאן על לא מעט הילוכים אך יש לזכור כי הילוכים 7 ו-8 מיועדים בעיקר לשיוט בעוד שבנהיגה ספורטיבית סביר להניח שלא תעברו את ההילוך ה-6 (וגם זה בכבישים מהירים יחסית).

מכיוון שיש כאן ממיר מומנט פעולתו של הגיר נעימה וחלקה. העלאות הילוכים קורות מהר, כמעט כמו דו מצמדי טוב (וגם אם לאחרון יש יתרון בסעיף זה, בתכל'ס אין לכך משמעות). לחובתו אציין הורדות הילוכים איטיות. מהרגע שהנהג ביקש הורדת הילוך עוברים כמה שברירי רגעים יקרים עד שהפעולה מתבצעת. יחד עם זאת, להבנתי המצב משתפר כאשר מתקדמים למצב ספורט+ (יש +Eco, Comfort, Sport, Sport והכל מנותק).

התיבה הזו נותנת את מרבית היתרונות של דו מצמדי רק בלי החסרונות של גיר רובוטי. התנסיתי בגיר הזה גם ברכבים אחרים ואין ספק שמדובר על אחת התיבות הטובות בשוק.

התנהגות ונוחות

ההגה בעל יחס ההעברה המשתנה קצר ומדויק אך שומר על זכות השתיקה. השלדה לעומתו דווקא אוהבת לזמר ושומרת ערוץ פתוח עם הנהג בכל זמן. ה-Turn in חד ומדויק וריסון המרכב פשוט מעולה. ההנעה מגיעה כמובן לגלגלים הנכונים (האחוריים). כל הדברים הללו יחד יוצרים התנהגות כביש מצויינת ונשלטת.

למרות קשיחותם המבורכת של המתלים, נוחות הנסיעה נעימה תודות ליכולת שיכוך טובה של המתלים וניתן להוסיף מתלים מתכווננים בתמורה לכמה שקלים - אמנם לא נסעתי ברכב אשר מצויד בהם, אך גם לא הרגשתי בהם צורך.

בניגוד למתחרותיה הקרירות מאינגולשדט ושטוטגרט, הב.מ.וו משתפת פעולה גם עם נהיגה מהירה ומדוייקת וגם עם נהיגה פחות מדוייקת ופחות מהירה אך יותר משוחררת והכל בהתאם לרצון הנהג. רוצים לגרום לתחת לרקוד קצת, אולי אפילו איזה דריפט? יש לכם את הכלי המתאים.

בלמים

הבלמים חזקים ועמידים, בדיוק כפי כמצופה מרכב ספורט בעל 326 כ"ס. אמנם קטע הנהיגה שלי היה קצר יחסית, אך לא הרגשתי דעיכה ואיבוד יכולת. יחד עם זאת, באופן מפתיע, צלחות הבילום אינן מחוררות. כן, אפשר להזמין סט בלמים קרמיים. לא, זה לא הגיוני ברכב כזה.

תא הטייס

המושבים נוחים מאוד, מספקים תמיכת צד מצויינת וגם נראים טוב. כיוון המושבים חשמלי וניתן גם לכוון את הכנפיים בצדדים בהתאם למבנה גופו של הנהג. איכות החומרים וההרכבה ברמה גבוהה והעיצוב מוכר מדגמי ב.מ.וו השונים. גלגל ההגה נעים למגע ונאה למראה.

ה-iDrive מוכר מדגמים אחרים של ב.מ.וו וגם כאן הוא מעט מסורבל ודורש תקופת הסתגלות קלה.

בשורה התחתונה, תא הנוסעים איכותי, מזמין ונעים לשהייה.

עיצוב

סדרה 2 בהחלט נראית טוב יותר מסדרה 1 (היוצאת וכנראה שגם מהחדשה). העיצוב אתלטי ונאה למראה ויש לו אופי אך מאופק יחסית ואיננו דרמטי במיוחד. התלונה העיקרית שלי נוגעת לתחת שלה - משהו שם לא ממש מסתדר לי ומזכיר קצת את יצירותיו של פיטר שרייר (תחת קיה).

מחיר ומתחרות

בעבור M235i תצטרכו להפרד מקצת יותר מ-350,000 ש"ח (לפני תוספות), עבור M135i תשלמו כ-50,000 ש"ח פחות (בהתאם לגרסה), לפני מו"מ קל. לעניות דעתי בסקאלת המחיר הזו תקבלו כאן את מירב התמורה בעבור הכסף שלכם ובפער ניכר.

מרצדס A45? הצחקתם את הבווארית. המרצדס יכולה לעמוד עם הב.מ.וו מבחינת זמנים אובייקטיביים, אך רחוקה ממנה במעורבות נהג והנאה (וגם ההנעה אחרת). תא הנוסעים של המרצדס נחות מזה של הב.מ.וו אך תג המחיר נלקח מאיזשהו סרט מדע בדיוני.

אאודי S3? אמנם תג המחיר דומה וכך גם איכות תא הנוסעים, אך זה עדיין לא זה. אני לא בטוח שהאאודי תהיה מהירה כמו הבימר, אך זה פחות חשוב. הנקודה היא שגם במקרה של האאודי, היא פשוט לא יודעת לעשות את זה כמו הב.מ.וו.

בעוד שצמד הגרמניות הנ"ל אינן מסוגלות לספק את מעורבות הנהג של ה-235, מגאן קאפ ופוקוס ST אינן מסוגלות לספק את היכולת של הב.מ.וו. למעשה, למעט אולי ניסאן Z370, אני מתקשה לחשוב על רכב אחד במחיר דומה אשר יכול לספק את החבילה שנותנת ב.מ.וו M235i.

מושלמת?

כמעט. אם להתאמץ ולחפור, אפשר למצוא כמה חסרונות:

- אין דיפרנציאל מכני מוגבל החלקה וגם לא הייתי מתנגד לצלחות בילום מחוררות. עם זאת, אולי ב.מ.וו שומרים את הדברים הללו ל-M2 אשר תוצג בקרוב.

- הורדות הילוכים איטיות בגרסה האוט'.

- תפעול מסורבל משהו של חלק ממערכות הרכב.

- צליל. אמנם היא נשמעת טוב, אך חסרה לי עוד קצת הדרמה ועוד כמה דציבלים כמו בג'ולייטה תלתן החדשה.

סיכום

ב.מ.וו לקחו חומרי גלם איכותיים כמו מנוע חזק ובעל אופי ספורטיבי, התנהגות כביש רהוטה ומהנה, נוחות נסיעה טובה יחסית, בלמים חזקים, תא נוסעים איכותי, ערבבו הכל יחד ויצרו מכונת נהיגה משובחת, נקודה.

אם אתם חובבי נהיגה ויש לכם את הממון הדרוש, זו צריכה להיות המכונה הראשונה שתבדקו.

סקירה מעולה, תודה! [עושה חשק]

אני עוד זוכר את הכיף וההתלהבות שהייתה לקלארקסון ממנה באחת העונות האחרונות. במוו אכן עשו משהו מיוחד, ללא ספק.

לייק על הסיקור, מכונה מרשימה ללא ספק.

תודה רבה, נראה לי מתכון בבארי ממכר מאוד.

למה שלא תביא אחת?

האוטו נחמד כניראה לא לחצתה אותו מספיק תחת עומסי פניה גבוהים רוקד על הבולמים מיתלים הברקסים חזקים אך נוטים ללכת לאיבוד בנהיגה הגרסיבית והפדביק שלהם נוראי הגיר אכן זריז . מאוד מהר מתרגלים לכוח ואז רוצים עוד בהתנהלות יומיומית הקושי של הבולמים קצת נימאס( עם בולמים אדטיבים הרכב פחות רוקד ויותר נוח ביום יום ולגבי הדפרנציל מרגישים בחסרונו לא יודע איך מרגיש עם ) בכבישי קריות חיפה צמיגים אחורים לא מחזיקים הרבה זמן בשימוש בינוני טיפול ראישון נעשה אחרי 6300 לפי המחשב ברכב . היצרן\ יבואן מדבר על 15000 sti אומנם פחות מפנקת ויותר איטית בקו ישר ורק ידנית אבל יותר טובה בקטע של הסכין בחמאה מי שמחפש רכב בשביל להיתקדם מימגאן ה סובארו זה ההמשך הטיבעי מי שמחפש רכב עם נטיה ספורטיבית מסוימת הבמוו

בפינת הרחוב שלי יש אחת כזו. אנחנו מחליפים מבטים.

עוד לא החלטנו אם אנחנו מחבבים אחד את השני.

הבעיה העיקרית שלנו, זה שהאחות עם 3 דלתות גנבה את ליבי קודם.

*מקנא*

ספורטיבו - כמו תמיד סקירות מעולות ומהנות לקריאה, תודה.

לעצם העניין, לא נהגתי על הדגם הזה אבל כן נהגתי על: 118 (עם קיט אם), 328 ו- 435.

בגדול, ההתרשמות שלי מהכלים האלה (בשינויים המתבקשים כמובן) דומה מאוד להתרשמות שלך, חולק על דעתך בעניין ההגה האילם -שלטעמי איננו כזה (אם כי כאמור בגרסה הזו לא נהגתי).

בהחלט מסכים עם ההתרשמות של הבאוורית ביחס לאודי ומרצדס (שגם שם נהגתי על כלים אחרים של היצרנים האלה, שגם להם יש את אותו DNA אילם עליו אתה כותב).

אחלה סקירה.

סקירה יפה, תודה. זו הבימר שהכי עושה לי את זה. לפחות עד שתצא ה M2.

גם אני לוטש עיניים ל-M235i. אולי בשנה הבאה...

When I'm 64

איימן.

האוטו נחמד כניראה לא לחצתה אותו מספיק תחת עומסי פניה גבוהים רוקד על הבולמים מיתלים הברקסים חזקים אך נוטים ללכת לאיבוד בנהיגה הגרסיבית והפדביק שלהם נוראי הגיר אכן זריז . מאוד מהר מתרגלים לכוח ואז רוצים עוד בהתנהלות יומיומית הקושי של הבולמים קצת נימאס( עם בולמים אדטיבים הרכב פחות רוקד ויותר נוח ביום יום ולגבי הדפרנציל מרגישים בחסרונו לא יודע איך מרגיש עם ) בכבישי קריות חיפה צמיגים אחורים לא מחזיקים הרבה זמן בשימוש בינוני טיפול ראישון נעשה אחרי 6300 לפי המחשב ברכב . היצרן\ יבואן מדבר על 15000 sti אומנם פחות מפנקת ויותר איטית בקו ישר ורק ידנית אבל יותר טובה בקטע של הסכין בחמאה מי שמחפש רכב בשביל להיתקדם מימגאן ה סובארו זה ההמשך הטיבעי מי שמחפש רכב עם נטיה ספורטיבית מסוימת הבמוו

חמשת הסנטים שלי כאחד שנהג את שתי המכוניות(הבימר וה-STI) - וגם את המגאן;

- המגאן היא הוט האץ'. הוט האץ' עם יכולת אדירה, אבל עדיין הוט האץ' - וגם יש לה מגבלות; ה-LSD המכני שמושך אותה כמו קטר מהפניות, אחראי ללא מעט טורק סטיר בישורת. נוחות הנסיעה על שלדת קאפ מצליחה להיות גרועה יותר מה-STI(הישג לא מבוטל) והמנוע מרגיש פלבאי בצלילו, תחושתו וכוחו. אישית, לא התחברתי לרכב הזה.

-STI החדשה היא גרזן אולד סקול. על אספלט יבש סביר ומעלה יש לה אחיזה מעולה ועל רטוב היא תאכל את הבימר ללא מלח. המנוע שלה פנינה, הגיר מצויין והיא מהנה מאוד לנהיגה, רק שאין לה את אותו עידון מכני שיש בבימר. ההגה, על אף התגבור ההידראולי, מרגיש מעט פחות מדויק, רפרטואר ההתנהגות פחות מגוון(בשורה התחתונה, עם או בלי DCCD זו עדיין הנעה כפולה), למנוע אין את הריאות של מנוע 6 צילינדרים עם חצי ליטר נוסף של נפח ועבודת המתלים גסה בהשוואה. בורות או שינויי גובה בפני הכביש חובטים בידי הנהג דרך גלגל ההגה ובעת פנייה, המכונית נזרקת מעט מנתיבה.

-הבימר מרגישה "יותר אוטו" מהסובארו. הרבה יותר נאה, יותר נעימה לשהייה בתוך תא הנוסעים, מעודנת יותר בבידוד הרעשים ובפעולה החלקה של יחידת הכח. העובדה שנהגה חש מחובר יותר לרכב לעומת היפנית ושכל מלאכת הנהיגה מתגמלת יותר, סוגרת את הטיעונים לטובתה.

בשורה התחתונה, לב.מ.וו יש שני אסים מנצחים בסיפור הזה ולא רק אחד(M235i). האס השני הוא ה-M135i, אשר במחירה האטרקטיבי נותנת מט לא רק לסובארו אלא גם ל-S3 הסטרילית ול-A45 המוכשרת יותר מהאודי, אך היקרה להחריד.

אגב, יופי של סקירה. תמציתית, מהנה ועניינית.