המלצה לג'יפ 7 מקומות - 150K

היי, אודה לעזרתכם.

בחודשים האחרונים אני מחפש ג'יפ שבעה מקומות אך ללא הצלחה.

הקדמה קצרה:

לפני כשנתיים מכרנו את הלאנדקרוזר 2004 הארוך שלנו שהיה הרכב המושלם, טורבו דיזל שמכיל שמונה מקומות ישיבה - אמין, סוס עבודה שלא אכזב מעולם, נמכר עם כ-400K ק"מ עם מנוע גיר וטורבו מקוריים, בדיקה יצאה כמעט ללא רבב.

בשנתיים האחרונות התניידנו בסוזוקי גראנד ויטארה שהיה פשרה לא מוצלחת במיוחד (לצרכים הספציפיים שלנו, לא כרכב באופן כללי) שלא החזיקה יותר משנתיים.

אין לנו צורך כלל ביכולות שטח אמיתיות.

מה כן צריך? אמינות (אמינות ושוב אמינות), בטיחות, חסכוניות יחסית (כלומר דיזל), תחזוקה סבירה, ויכולת העמסה אמיתית של שבעה נוסעים מבוגרים.

הנטייה המיידית שלי הייתה לחזור לקרוזר הישן והטוב, אך שנתון נמוך יחסית ועניין הבטיחות מעט מרתיע אותי - שתי כריות אוויר בלבד, בנוסף ישנו הרצון מעט לגוון לאחר כחמש שנים (מוצלחות, אבל עדיין..) ביחד.

חיפשתי אלטרנטיבות - הלאנד החדש נמכר בכ-50K מעל מחירון לוי יצחק שלו (גם אצל הליסינגים, ממש התחננתי למחירון לוי יצחק משוקלל אצל אחת מהן ופשוט לא הסכימו בשום פנים ואופן).

טויוטה היילנדר היברידי משומש לא הופיע בלוחות מאז שאני מחפש.

יונדאי סנטה פה משנת 2013, דיזל, הדגם הפשוט - כמעט ולא הופיע בלוחות, וגם כשהופיע המחיר שביקשו היה הרבה מעל המחירון (קיוויתי לאחת יוצאת ליסינג שבכל זאת תידחס לתקציב - אבל שום דבר לא הופיע בחודשים האחרונים).

רכבים שנפסלו - קיה סורנטו ומיצובישי פג'רו - פשוט לא התחברנו אליהם לאחר נסיעת מבחן.

האם פספסתי משהו? התקציב גמיש בכ-10%.

אודה לעזרתכם,

אלי.

חשבת על שברולט טראוורס והסבה לגז?

הסבה לגז בלתי אפשרית. רוב העבודה שלנו מצריכה חנייה תת קרקעית. אחרת לא הייתי פוסל את דגמי הבנזין של יונדאי וטויוטה.

אם אין יומרות שטח, אז אפשר לחשוב על אאוטלנדר 7 מקומות חדש או בן שנה.

חדש נמכר במבצע "חבר" ב- 155 לדגם האוטומטי.

ללא צורך ביכולות שטח, מדוע לא לבחון מיניוואנים? מרווחים, חסכוניים יחסית, נוחים ומיועדים להסעת 7 מבחינת מיזוג אחורה וארגון מושבים

מה לגבי מיצובישי אאוטלנדר דיזל?

חבר מהעבודה מצא לא מזמן אחת מודל 2013 יד ראשונה מחברה עם ממש קצת קילומטרים ב-165 אלף ₪ בערך.

לגבי האאוטלנדר - התרשמתי שהשורה השלישית לא מתאימה לנו.

מה גם שצורתו החיצונית לא מצא חן בעיניי, מה שמביא אותי גם לשאלת המיניוואן.

אני פשוט לא מתחבר כלל לצורתם, והייתי מעדיף להשאר בג'יפים.

רכב נוסף שחשבתי עליו הוא הxc-90 דיזל של וולבו, אךגם הוא מבחינת מיתוס בלבד, לא יצא לי להתקל באחד כזה במהלך חיפושי.

מבחינת מיניוואן עם צורה של ג'יפון יש לך דודג' ג'רני, שבמבצעים נמכר באזור ה 170 אלף.

הרכב מרווח ונראה טוב. לפני כשנתיים עבר רענון מבפנים וקיבל תיבה רציפה. יחד איתו יש קפטיבה דיזל.

תקנה לנדקרוזר או פאג'רו חדשים יותר.

לחילופין שתי מיצובישי ספייס סטאר.

אבדוק לגבי האמריקנית, למרות סטיגמה קשה שיש לי על כל התוצר הזה (איבוד ערך מטורף, איכות הרכבה בינונית במקרה הטוב) - הבנתי שיש גם את האורלנדו של שברולט.

דיסקו - אני מחפש לאנד צעירה יותר (2010), אך לצערי כל הרכבים מתומחרים גבוה-גבוה-גבוה מעל המחירון שקבע לוי יצחק, בממוצע של כ-50K שקלים.

לגבי הפג'רו, היא לא אופציה רלוונטית - בדקנו, נחמד מאוד אבל לא בשבילינו.

אני מרגיש שיהיה לי צורך כלשהו להתגמש באחד מהסעיפים.

אם אני יורד בשנתון של הסנטה פה, וחוזר לדור טרם מתיחת הפנים - מופיעות כמה אופציות עם נתונים מעניינים.

יש למשהו ניסיון עם הרכב הזה, שנת 2011, דגם דיזל?

המוכר דורש מחירון לוי יצחק משוקלל - האם סביר לדגם זה?

אלי.

מה לגבי ניסאן פאתפיינדר גם יכול להיות אופציה

בדקת כניסה לשורה שלישית בסנטה פה צורה חדשה?

כי אצלי הוא נפל בדיוק על זה ונאלצתי להתפשר על סורנטו.

לא שאני סובל, אבל אני מרגיש סוג של פשרה.

לא, לא בדקתי את הכניסה - רק התרשמתי מהמרווח הסביר שיש שם. אתה אומר שהמרווח בסורנטו שם טוב משמעותית?

אשמח אם תפרט לגבי הסורנטו מדוע אתה מרגיש סוג של פשרה, מכיוון שזהו הדבר שאני הכי חושש ממנו, חזרה על תסריט הסוזוקי.

לגבי הניסאן - יש לקרוב משפחה היסטוריה ארוכה עם הרכב הזה, מעדיף שלא להתקרב.

אני לא יודע לגבי המרווח, אני יודע לגבי אופן הכניסה עצמו. בסנטה פה שורת מושבים השניה נעה על מסילה ומשאירה פתח קטן לכניסה לשורה שלישית. בסורנטו אפשר להרים מושב ולאפשר כניסה נורמלית.

פשרה כי אהבתי יותר את סנטה פה מכל הבחינות. קניתי חדש ויכלתי לבחור רמת גימור וצבע. בסורנטו יש רק 3 צבעים עפ פנים בהיר רק בצבע שחור. בנוסף, אם כבר להתפשר, קניתי בנזין שהיה ב60K יותר זול מדיזל. למרות שאני נוסע 35K בשנה, זה עדיין השתלם. כל אלה נותנים לי תחושה של פשרה. האוטו עצמו בסדר גמור.