שאלה לגבי רוכב מתחיל

אני שואל כאן שאלה בשם אחד החברים שלי,מדובר בבחור בן 23 עם רשיון לרכב כמעט 5 שנים.

העניין הוא שהוא נדלק על הקטע של אופנועים כבדים ספורטיביים (דוגמת ZX-6,CBR 600 וכו') ומעוניין להוציא רשיון על מנת לרכוש אחד.

מעבר לעניין (הידוע) שהוא צריך להוציא קודם רשיון ל-500,ורק לאחר מכן הוא יכול להוציא למעל 500, השאלה היא האם כדאי להתחיל ישר מאופנוע 600 סמ"ק דוגמת האופנועים שציינתי (הכוונה כאופנוע ראשון), או שיתחיל קודם מאופנוע מתון יותר,דוגמת GPZ 500/GS 500 ורק לאחר מכן לעבור ל-600 ספורטיבי.

כלומר,ניתן להתחיל מאופנוע ספורטיבי (כמובן נהיגה "רגועה" כדי להכיר ולהתרגל לנהיגה על אופנוע) או שממש לא מומלץ?

כן רצוי להתחיל מאופנוע מתון.

אפנוע זה משהו שצריך ללמוד בצעדים מדודים.

על מי שמתחיל ישר מאופנוע ספורט קיצוני נאמרה הממרה ואני מצטט:

mast have, don't give a fuck, live fast, die young

לפי השאלות לא כדאי שחבר שלך יוציא רישיון.

תקרא שוב את מה שסקוטר כתב!

אוקיי הבנתי את הכיוון הכללי,תודה רבה !

רק אוסיף שבין הוצאת הרישיון של "עד 500" להוצאת הרישיון הבלתי מוגבל (שיאפשר לו לרכב על האופנועים שציינת), צריכה לעבור שנה.

עד שתעבור שנה הוא יכול להחליף את דעתו עוד 20 פעם לגבי "אופנוע שהוא רוצה".

כמו שכרובי ציין, הוא חייב ותק של שנה עם רשיון עד 500.

סקוטר, אחלה של משפט!

כ"כ נכון, שזה מפחיד

כן רצוי להתחיל מאופנוע מתון.

 

אפנוע זה משהו שצריך ללמוד בצעדים מדודים.

על מי שמתחיל ישר מאופנוע ספורט קיצוני נאמרה הממרה ואני מצטט:

mast have, don't give a fuck, live fast, die young

ואני חשבתי שהמשפט הוא:

Live Fast, Die Young, Leave a good looking corps...

רק אוסיף שבין הוצאת הרישיון של "עד 500" להוצאת הרישיון הבלתי מוגבל (שיאפשר לו לרכב על האופנועים שציינת), צריכה לעבור שנה.

 

 

עד שתעבור שנה הוא יכול להחליף את דעתו עוד 20 פעם לגבי "אופנוע שהוא רוצה".

אוקיי,האמת שלא נראה לי באמת שהוא לקח בחשבון את ה"תקופת צינון" בין הרשיון 500 לבלתי מוגבל, טוב לדעת את זה.

אבל עכשיו זה מסקרן אותי,במכוניות לדוגמא,אין בעייה לנהג חדש להוציא רשיון ומיד לקנות איזו אימפרזה WRX STI ולמרות שהיא מכונית קיצונית למדי הוא עדיין יוכל לנהוג איתה בצורה בטוחה ומרוסנת, האם באופנועים זה לא כך,כלומר לא יכול להיות מישהו שהוציא רשיון ל-500,חיכה שנה והוציא רשיון ללא הגבלה וקנה איזה R-6 (ושרד לספר..... ) ?

אני אישית כנראה לא אוציא לעולם רשיון לאופנוע למרות שאני חולה על הקטגוריה הזאת של אופנועי 600 ספורטיביים,אבל סתם מסקרן אותי מה שחבר שלי שאל.

ולמה בצבא יש תקנה (אכיפה ע"י משטרה צבאית אגב...) שאסור לריקשה לנוע בשעות החשכה מחוץ לבסיסים צבאיים...

חוק זה חוק... אל תחפש בו היגיון... ברוב המקרים לא תמצא אותו, או שלא תמצא מי שיאכוף אותו!

תשמע אופנועים ומכוניות זה שונה..

רמת הקיצוניות ביניהם שונה מאוד מאוד...

בין אופנוע 500 כמו ה-GS... לבין הR6... לא שיש לי ניסיון עליהם, אך כולם יודעים.. שיש הרבה מואד הבדל..

אופנוע זה לא מכונית, אופנוע כמו הR6 המדובר, עם לא תהיה רוכב מנוסה ומיומן, יזרוק אותךך ממנו מיד..

באלפי דרכים שונות.. היי-סייד, לואו-סייד, הגלגל הקדמי שבטעות התרומם... ולא כל כך קל לתקן טעויות באופנוע הזה כמו באופנועים המתונים יותר מסוג הGS...

כמו כן שנפילה כואבת לכיס הרבה יותר.. הרי הוא מכוסה בהרבה מאוד פיירינגים רגישים.

בקיצור, חולבים פרה פרה...

אוקיי,האמת שלא נראה לי באמת שהוא לקח בחשבון את ה"תקופת צינון" בין הרשיון 500 לבלתי מוגבל, טוב לדעת את זה.

 

אבל עכשיו זה מסקרן אותי,במכוניות לדוגמא,אין בעייה לנהג חדש להוציא רשיון ומיד לקנות איזו אימפרזה WRX STI ולמרות שהיא מכונית קיצונית למדי הוא עדיין יוכל לנהוג איתה בצורה בטוחה ומרוסנת, האם באופנועים זה לא כך,כלומר לא יכול להיות מישהו שהוציא רשיון ל-500,חיכה שנה והוציא רשיון ללא הגבלה וקנה איזה R-6 (ושרד לספר..... ) ?

 

אני אישית כנראה לא אוציא לעולם רשיון לאופנוע למרות שאני חולה על הקטגוריה הזאת של אופנועי 600 ספורטיביים,אבל סתם מסקרן אותי מה שחבר שלי שאל.

שלום.

אריאל...נעים מאוד....

תשמע אופנועים ומכוניות זה שונה..

רמת הקיצוניות ביניהם שונה מאוד מאוד...

 

בין אופנוע 500 כמו ה-GS... לבין הR6... לא שיש לי ניסיון עליהם, אך כולם יודעים.. שיש הרבה מואד הבדל..

אופנוע זה לא מכונית, אופנוע כמו הR6 המדובר, עם לא תהיה רוכב מנוסה ומיומן, יזרוק אותךך ממנו מיד..

באלפי דרכים שונות.. היי-סייד, לואו-סייד, הגלגל הקדמי שבטעות התרומם... ולא כל כך קל לתקן טעויות באופנוע הזה כמו באופנועים המתונים יותר מסוג הGS...

כמו כן שנפילה כואבת לכיס הרבה יותר.. הרי הוא מכוסה בהרבה מאוד פיירינגים רגישים.

 

בקיצור, חולבים פרה פרה...

ראשית, ראה הודעה קודמת שלי.

שני, צודק.

הבעיה (ואני מצטט) "ללב יש שכל, שלא תמיד השכל מבין"

אני רוכב על אופנוע, במצטבר, שנה ושמונה חודשים.

הוצאתי רשיון על 500 סמ"ק, כשלפני כן לא ידעתי איך נראה בכלל אופנוע.

קניתי GS500E והתלהבתי ממנו לחלוטין.

עד שערב אחד, לפני שנה וחצי, אחרי שסיימתי ללמוד לפסיכומטרי, ראיתי בחניה ליד האופנוע שלי, R6 לבן....ומאז.....ידעתי שזה האופנוע שאני רוצה.

לא עזרו התחנונים של אבא שלי שאני לא אקפוץ גבוה מעל הפופיק, או של הסוכן מכירות שאמר לי להתחיל מ-CBR600, וגם לא של הסוכן ביטוח שחשב שהחלקתי על השכל.

קניתי R6. אדום. 2002. הייתי צריך למשכן את נשמתי לשטן, אבל....מיותר לציין שהיה שווה כל שקל, כל מאמץ וכל יום של המתנה לפני שהוצאתי אותו מאיפה שהיה.

בהתחלה זה מפחיד. כשעליתי עליו בפעם הראשונה פחדתי מוות. אני...ללא שום ניסיון ברכיבה על אופנוע (שלא לדבר על אופנוע 600 סופר-ספורט, או מי זה ולנטינו רוסי )...צריך לרכב על R6 בחזרה הביתה, ואני לא יודע איך תגיב לי בכלל המצערת. זו היתה הנסיעה הכי מפחידה, אבל גם הכי מדהימה בחיים שלי.

כדי להרגיע את אבא שלי אמרתי לו, שהכלי מסוכן רק אם הנהג הופך אותו למסוכן...

אבל קשה לא להתפתות ולסובב עוד קצת את המצערת כשאתה רוכב על דבר מדהים כזה.

(למרות שהתאפקתי ורכבתי על 120 בלבד).

מאז..היסטוריה...התאהבתי...

למדתי הרבה מרכיבה, קריאה, אנשים, קורסים, אינטרנט וגם החלקה קטנה...(שעלתה המון כסף)

אבל אני לא מתכוון להפסיק. למה? אם אתם שואלים אותי?

בגלל האנשים שמסתכלים עליך ברמזור אולי? בגלל שאני מנסה לפצות על משהו? או אולי בגלל שאני Speed junkie? אני לא יודע.

זו הרגשה, כשאתה רוכב לבד על האופנוע, בתוך הקסדה, אין אף אחד מלבדך. הדברים שרצים בראש ב-170 קמ"ש לפני סיבוב...

לכמה רגעים, אתה נמצא בעולם שאתה קובע מה יקרה בו. לכל "נדנוד עפעף" יש השפעה.

בשבילי, רכיבה על אופנוע מבטאת את שלמות מכלול הגוף האנושי. "מוח, לב וביצים" (המשפט של המ"פ שלי בקורס קצינים).

ראשית, ראה הודעה קודמת שלי.

שני, צודק.

הבעיה (ואני מצטט) "ללב יש שכל, שלא תמיד השכל מבין"

אני רוכב על אופנוע, במצטבר, שנה ושמונה חודשים.

הוצאתי רשיון על 500 סמ"ק, כשלפני כן לא ידעתי איך נראה בכלל אופנוע.

קניתי GS500E והתלהבתי ממנו לחלוטין.

עד שערב אחד, לפני שנה וחצי, אחרי שסיימתי ללמוד לפסיכומטרי, ראיתי בחניה ליד האופנוע שלי, R6 לבן....ומאז.....ידעתי שזה האופנוע שאני רוצה.

לא עזרו התחנונים של אבא שלי שאני לא אקפוץ גבוה מעל הפופיק, או של הסוכן מכירות שאמר לי להתחיל מ-CBR600, וגם לא של הסוכן ביטוח שחשב שהחלקתי על השכל.

קניתי R6. אדום. 2002. הייתי צריך למשכן את נשמתי לשטן, אבל....מיותר לציין שהיה שווה כל שקל, כל מאמץ וכל יום של המתנה לפני שהוצאתי אותו מאיפה שהיה.

בהתחלה זה מפחיד. כשעליתי עליו בפעם הראשונה פחדתי מוות. אני...ללא שום ניסיון ברכיבה על אופנוע (שלא לדבר על אופנוע 600 סופר-ספורט, או מי זה ולנטינו רוסי )...צריך לרכב על R6 בחזרה הביתה, ואני לא יודע איך תגיב לי בכלל המצערת. זו היתה הנסיעה הכי מפחידה, אבל גם הכי מדהימה בחיים שלי.

כדי להרגיע את אבא שלי אמרתי לו, שהכלי מסוכן רק אם הנהג הופך אותו למסוכן...

אבל קשה לא להתפתות ולסובב עוד קצת את המצערת כשאתה רוכב על דבר מדהים כזה.

(למרות שהתאפקתי ורכבתי על 120 בלבד).

מאז..היסטוריה...התאהבתי...

למדתי הרבה מרכיבה, קריאה, אנשים, קורסים, אינטרנט וגם החלקה קטנה...(שעלתה המון כסף)

אבל אני לא מתכוון להפסיק. למה? אם אתם שואלים אותי?

בגלל האנשים שמסתכלים עליך ברמזור אולי? בגלל שאני מנסה לפצות על משהו? או אולי בגלל שאני Speed junkie? אני לא יודע.

זו הרגשה, כשאתה רוכב לבד על האופנוע, בתוך הקסדה, אין אף אחד מלבדך. הדברים שרצים בראש ב-170 קמ"ש לפני סיבוב...

לכמה רגעים, אתה נמצא בעולם שאתה קובע מה יקרה בו. לכל "נדנוד עפעף" יש השפעה.

בשבילי, רכיבה על אופנוע מבטאת את שלמות מכלול הגוף האנושי. "מוח, לב וביצים" (המשפט של המ"פ שלי בקורס קצינים).

יפה...אהבתי את הסיפור!

ראשית, ראה הודעה קודמת שלי.

שני, צודק.

הבעיה (ואני מצטט) "ללב יש שכל, שלא תמיד השכל מבין"

אני רוכב על אופנוע, במצטבר, שנה ושמונה חודשים.

הוצאתי רשיון על 500 סמ"ק, כשלפני כן לא ידעתי איך נראה בכלל אופנוע.

קניתי GS500E והתלהבתי ממנו לחלוטין.

עד שערב אחד, לפני שנה וחצי, אחרי שסיימתי ללמוד לפסיכומטרי, ראיתי בחניה ליד האופנוע שלי, R6 לבן....ומאז.....ידעתי שזה האופנוע שאני רוצה.

לא עזרו התחנונים של אבא שלי שאני לא אקפוץ גבוה מעל הפופיק, או של הסוכן מכירות שאמר לי להתחיל מ-CBR600, וגם לא של הסוכן ביטוח שחשב שהחלקתי על השכל.

קניתי R6. אדום. 2002. הייתי צריך למשכן את נשמתי לשטן, אבל....מיותר לציין שהיה שווה כל שקל, כל מאמץ וכל יום של המתנה לפני שהוצאתי אותו מאיפה שהיה.

בהתחלה זה מפחיד. כשעליתי עליו בפעם הראשונה פחדתי מוות. אני...ללא שום ניסיון ברכיבה על אופנוע (שלא לדבר על אופנוע 600 סופר-ספורט, או מי זה ולנטינו רוסי )...צריך לרכב על R6 בחזרה הביתה, ואני לא יודע איך תגיב לי בכלל המצערת. זו היתה הנסיעה הכי מפחידה, אבל גם הכי מדהימה בחיים שלי.

כדי להרגיע את אבא שלי אמרתי לו, שהכלי מסוכן רק אם הנהג הופך אותו למסוכן...

אבל קשה לא להתפתות ולסובב עוד קצת את המצערת כשאתה רוכב על דבר מדהים כזה.

(למרות שהתאפקתי ורכבתי על 120 בלבד).

מאז..היסטוריה...התאהבתי...

למדתי הרבה מרכיבה, קריאה, אנשים, קורסים, אינטרנט וגם החלקה קטנה...(שעלתה המון כסף)

אבל אני לא מתכוון להפסיק. למה? אם אתם שואלים אותי?

בגלל האנשים שמסתכלים עליך ברמזור אולי? בגלל שאני מנסה לפצות על משהו? או אולי בגלל שאני Speed junkie? אני לא יודע.

זו הרגשה, כשאתה רוכב לבד על האופנוע, בתוך הקסדה, אין אף אחד מלבדך. הדברים שרצים בראש ב-170 קמ"ש לפני סיבוב...

לכמה רגעים, אתה נמצא בעולם שאתה קובע מה יקרה בו. לכל "נדנוד עפעף" יש השפעה.

בשבילי, רכיבה על אופנוע מבטאת את שלמות מכלול הגוף האנושי. "מוח, לב וביצים" (המשפט של המ"פ שלי בקורס קצינים).

בעברית קוראים לזה התמכרות.

הבעיה עם מכורים שהם לא בדיוק מסוגלים לשפוט את מצבם בעין אובייקטיבית.

לכן אני חושב שלהמליץ למישהו שלא בטוח שהוא רוצה להתחיל לרכב, על הכיף שברכיבה זה לא בדיוק המעשה הכי בוגר בעולם.

שכל אחד יעשה את החישוב שלו בלי תיאורים סובייקטיבים.

בעברית קוראים לזה התמכרות.

הבעיה עם מכורים שהם לא בדיוק מסוגלים לשפוט את מצבם בעין אובייקטיבית.

לכן אני חושב שלהמליץ למישהו שלא בטוח שהוא רוצה להתחיל לרכב, על הכיף שברכיבה זה לא בדיוק המעשה הכי בוגר בעולם.

שכל אחד יעשה את החישוב שלו בלי תיאורים סובייקטיבים.

צודק לחלוטין.

לא התכוונתי להפוך את הסיפור שלי להמלצה. פשוט הרגשה אישית. יכול להיות שגם הייתי צריך לתת את הדיעה השניה.

למרות שמשתמע מדבריי שאני "חולה כידון", הרבה פעמים אני שואל את עצמי למה לי את זה.

ראשית, סכומי העתק שאני צריך לשלם על טיפולים, תיקונים, שיפורים, ביטוח ומה לא, כשבמקביל אני צריך לממן את הלימודים והוצאות אחרות.

שנית, לרוב אני רוכב עליו בסופי-שבוע או באירועים מיוחדים (יציאה עם החברה וכו'), ויכול להיות שזה לא מצדיק את ההוצאה הכספית. (מה גם שמזג-האויר סגרירי, אני לא רוכב עליו בכלל)

שלישית, לאט לאט עולה מספר האצבעות שאני יכול לספור ולהגיד "כמה הייתי קרוב ל..."

רביעית, בהתחלה זה כיף להרכיב את ה-girlfriend, אבל באיזשהו שלב ביחסים צריך גם להבין שאישה, בדרך איתך לאירוע, לא תשים קסדה על הראש, אחרי שעשתה פן במשך שעתיים.

(וזה לא נגמר בזה)

ושוב, אל תקחו את דברי כהמלצה, אלא כנק' מבט אחת מיני רבות שיש.

ובמקור הודעתי הקודמת נועדה לתת תשובה לאדם שכתב על המעבר בין GS ל-R6.

שיהיה שבוע טוב לכל חברי הפורום.