ניתוח ״פקקים״ באוזניים (Tubes) לילד בן 3- אשמח למידע

היי, לאחרונה הבן הגדול שלי עבר בדיקת שמיעה שהעלתה שאוזן אחת השמיעה תקינה ובאוזן השניה יש ירידה של 40%, ככל הנראה תוצר של מספר דלקות באוזן הזאת (אוזן שמאל).

לאחר בדיקת שמיעה נוספת הערכים די דומים לבדיקה הראשונה.

התייעצנו עם רופא מומחה שאמר לנו שהפתרון הוא הניתוח המדובר שנחשב לפשוט מאוד ואמור לפתור את בעיית השמיעה לחלוטין.

החיסרון המרכזי ומה שמעלה לי חשש זה שבגלל הגיל הצעיר של בני הניתוח חייב להתבצע בהרדמה מלאה.

הלכנו לרופא מומחה נוסף כדי לקבל חוות דעת נוספת, האבחנה שלו היתה זה זהה (נוזלים באוזן) והטיפול שהציע דומה.

כמו כן הוא נתן אופציה נוספת של טיפול אנטיביוטי ממושך (3-4 שבועות) שלדבריו גם פתר בעיות דומות בחלק מהמקרים.

מצד אחד הטיפול האנטיביוטי מעניין כי כמובן אני מעדיף שבני לא יחווה הליך כירורגי (גם אם פשוט) אך מצד שני נטילת אנטיביוטיקה למשך פרק זמן ארוך יחסית גם אינה מומלצת.

בקיצור דילמה לגבי דרך הטיפול, בשני הדרכים שהציעו מדובר אומנם בסיכון נמוך אבל הוא קיים.

אשמח לשמוע מידע מנסיון של הורים לילדים שעברו הליך טיפול דומה כדי ללמוד קצת על הנושא וכן כל אינפורמציה נוספת תיהיה מבורכת.

תודה.

אין לי נסיון אישי עם הבעיה אבל אני מכיר קצת תרופות בכלל ואנטיביטיקות בפרט. לדעתי בהחלט עדיף טיפול אנטיביוטי מאשר ניתוח השאלה עד כמה הוא יעיל,מה סטטיסטיקה של הצלחת הטיפול האנטיביוטי? אם זה עוזר רק ל 10 אחוז מהמטופלים או אפילו ל 50 אחוז אז חבל אמת. השאלה הנוספת היא באיזה אנטיביטיקה מדובר ובאיזה מינון? לרוב לא יהיו תופעות לוואי לא הפיכות ורוב רובן של האנטיביטיקות הן מאוד בטוחות.

לכן בהינתן סיכויים סבירים להצלחת הטיפול האנטיביוטי הייתי הולך על האנטיביוטיקה.

בת דוד שלי עברה ניתוח כזה לפני קרוב ל-20 שנה כשהיא הייתה בערך בגיל של הבן שלך והניתוח פתר לה את בעיית השמיעה.

אני מניח שטכניקת הניתוח השתפרה ב-20 שנים האחרונות.

לפני שנה וחצי הבן שלי עבר את הניתוח הזה.

קודם כל השמיעה השתפרה

שנית כמעט ואין יותר דלקות אוזניים.

הוא עשה את הניתוח בגיל 3 וחצי.

רותם

אני עברתי את הניתוח כשהיתי קטנציק ללא שום תופעות לוואי. 2 אחים שלי עברו אותו ללא שום בעיה גם כן. בניתוח מבצעים נקב בעור החוף ומחדירים צינורית בקוטר של בערך 2 מילימטר. הצינורית מנקזת את הנוזלים. לרוב היא נפלטת לבד החוצה לתעלת האוזן. בזמן שהיא במקום חשוב מאוד למנוע כניסה של מים לאוזניים במקלחת או בבריכה.

תודה על ההתייחסות המהירה והמידע.

מקריאה ברשת עושה רושם שלא ממש ממליצים על הטיפול האנטיביוטי, לא בגלל סיכון שהוא גורם אלא בעיקר כי הוא לא עושה רושם כאפקטיבי במיוחד.

פה ושם יש כאלה שממליצים טיפולים אלטרנטיביים כאלה ואחרים שלדבריהם סייעו לפתור את בעיית השמיעה אבל מעל הכל ניכר כמעט כולם (לא מעט אנשים למען האמת) ממליצים על הניתוח לאחר שעברו אותו בהצלחה והוא פתר להם את בעיית השמיעה לחלוטין.

כרגע מסתמן שזה הטיפול בו נבחר.

תודה לכולם.

ד"א - לא מדובר ב"פקקים" אלא דוקא ב"צינוריות" (מוכרות בארץ כם כ"כפתורים") - המאפשרות ניקוז הנוזלים מהאוזן התיכונה.

ממליץ לך לברר עם הרופא שלך מה התוצאות האפשריות אם לא תבצע את הפעולה.

בני הצעיר סבל בילדותו (הצעירה) מכאבי אוזניים (היה מתעורר כמעט כל לילה בצרחות ויבבות, עד שגילו שהבעייה באוזניים).

נכון שזה ניתוח (עם כל הסיכונים שבו) אבל בסה"כ - פרוצדורה דיי פשוטה ( שגם בני עבר) - והשקט שב על כנו. לשמחתי השמיעה לא נפגעה (עשה לאחרונה בדיקת שמיעה - תקין לגמריי).

אם החלטתם על האופציה הניתוחית (אני מניח שישימו לו גם כפתורים) - נסו לבחור את הרופא הכי טוב שתוכלו.

אצלנו במשפחה מכירים את "הניתוח" הזה בשם כפתורים.

כמעט כל אחד במשפחה אצלנו עשה כפתורים פעמיים שלוש.

אין לך מה לדאוג, לא מדובר בניתוח. רק מכניסים צינורית קטנה לתוך האוזן כדי לנקז את הנוזלים. לצורך העניין, זה כמו שרופא א.א.ג עושה ניקוי אוזניים. לא חותכים כלום ולא פותחים כלום.

אני עשיתי, נשארתי עד 21 עם נקב בעור התוף בלי אפשרות להכניס מים לאוזן לא ממוגנת, כלומר אי אפשר לצלול עם שום הגנה (לא באמת אוטמים 100 אחוז), מקלחות עם אטמים.

אבל אני האחוז הקטן מאוד שלא הצליח לו, אגב בניתוח המתקן בגיל 21 הוסבר לי שיש 20 אחוז שאאבד את השמיעה באוזן בעקבות הניתוח

גם אני עברתי את הניתוח הזה בגיל צעיר מאוד. סה"כ היה בסדר, בעיקר זוכר את הפחד שהיה כשבאנו לרופא להוציא את הצינוריות - הליך שנעשה במקום ב-20 שניות בערך. כנראה שזה עזר, כי לפני הגיוס לצבא נתבקשתי לעבור בדיקת שמיעה - התוצאה הייתה 100% ב-2 האוזניים.

סה"כ הליך מאוד פשוט, מאוד שכיח גם בקרב ילדים עד כמה שאני זוכר.

הנסיון שלי הוא דווקא לא מוצלח במיוחד.

אין סיכון בהתקנת פקקים אבל לא תמיד זה מצליח.

בני עבר ניתוח פקקים בשתי האוזניים בגיל 3.5 עקב דלקות אזניים חוזרות.

היה צריך להתרחץ עם אטמי אזניים וכמובן שלא היה יכול להיכנס לבריכה ולים (זה היה בתקופת הקיץ).

הפקקים נפלו אחרי זמן קצר מאוד. אחר כך היו לו עוד דלקות שטופלו באנטיביוטיקה.

בעור התוף נותרו צלקות, לשמחתי הן לא הפריעו לו לעבור קורס צלילה כשגדל.

אם אפשר לפתור את בעיית הצטברת הנוזלים ללא התערבות כירורגית - עדיף.

עידן היי, במקומך בכלל לא הייתי חושב על ניתוח, על אחת כמה וכמה כשיש חשש לסיבוכים.

גם אני עברתי את הסאגה הזאת עם הבן שלי, ובסוף הגעתי למכשיר שנקרא EARPOPPER.

בפעולה יום יומית פשוטה וללא ניתוח אתה והבן שלך מרוויחים, אתה נשאר ללא דאגות וחששות, והבן שלך לא עובר ניתוח ולא סובל מתופעות לוואי אפשריות.

אמנם יש להסתגל לעבודה עם המכשיר, אך ברגע שגם הבן שלך ירגיש בהבדל של לפני ואחרי בהפרש של כמה שניות תהיה לו המוטיבציה להמשיך להשתמש במכשיר.

בהצלחה.

תודה רבה לכולם על התגובות וההסברים.

Murik,

אני שמח שהזכרת את המכשיר המדובר, אישתי קראה עליו ובינתיים אתה בין היחידיים שנתקלתי שאכן בחר בדרך זו.

תוכל להסביר קצת איך זה עובד?

כמו כן, האם זו פעולה יומיומית קבועה או שמדובר בהליך זמני (במילים אחרות, האם זו חתונה קטולית או שמא יש בסוף הליך גירושין משמח?)

תודה רבה ושבת שלום.

הטיפול הוא אינדיווידואלי, הכל בהתאם לצורך, לתכיפות ומשך הדלקות. אם אני זוכר נכון השתמשנו במכשיר זה במשך חצי שנה (אולי קצת יותר), בהתחלה על בסיס יומי ולאחר מכן תדירות השימוש ירדה. התהליך מלווה בבדיקות שמיעה פעם פעמיים כדי לעקוב אחר השיפור.

המכשיר מזרים אוויר לתוך האף, בזמן הנשיפה של המכשיר על הילד למלא את פיו מים (ולא כדי לסתום לו את הפה... ) ולבלוע אותם כל עוד המכשיר פועל. בזמן הבליעה האוויר מנותב לתעלת האוזן וכך מנקה אותם, לפעמים ניתן לראות את סימני הנוזלים היוצאים מהאוזן.

למכשיר שתי דרגות נשיפה, חלש וחזק. תחילה משתמשים בזרם חלש, ולאחר שמתרגלים לעיניין ניתן, לפי הצורך, לעבור לנשיפה חזקה יותר.

חייב לומר שאיני רופא, ואני מדבר אך ורק על סמך ניסיון אישי עם הבן שלי.