השפעת אוויר דליל בחמצן על המנוע

בעקבות השרשור של רוני על המסע שלו עלתה בי השאלה איך המנוע יתמודד עם החוסר בחמצן, ברור לי שיש מכוניות שנעות בגבהים כאלה (2000+) ויש מטוסים שטסים גבוה יותר (אבל עם דלק אחר ואולי מנוע קצת שונה ?)

אז איך יושפע המנוע ?

תלוי.

בעבר, בתקופת המאיידים, הייתה השפעה גדולה. בספר "זן ואומנות אחזקת האופנוע" מתואר כיצד המנוע פעל גרוע כאשר עלו (או ירדו, שכחתי) להרים, כתוצאה משינוי בלחץ האוויר, ותיקון המצב ע"י כיוון המאייד.

כיום, בעידן הזרקת הדלק הממוחשבת, המחשב דוגם את כמות, או מאסת, או משקל האוויר הנכנס למנוע, ולכן מתחשב גם בלחץ האוויר ולכן אין בעיה של תערובת עשירה או עניה.

מצד שני, אם לחץ האוויר נמוך יותר (בהרים גבוהים), הספק המנוע יהיה קטן יותר.

מצד שלישי, אם יש מגדש, (כמעט ש) לא תהיה ירידה בהספק כי המגדש יגדוש ללחץ הרגיל. זה היה הפתרון של מטוסים שרצו לטוס גבוה באוויר דליל - גדישה.

דני

''בעבר, בתקופת המאיידים, הייתה השפעה גדולה.." - מנועים עם מאיידים (קרבורטור ) נקראים מנועים אטמוספרים.

מאחר ולצורך ה "פיצוץ " דרושה תערובת ביחסים נתונים (במסה ) בין אויר לדלק ברור שעלייה לאזורים דללי אויר תייצר תערובת עשירה יותר. הספק המנוע ירד וטמפרטורות העבודה שלו תעלה.

מנועים עם מאיידים (קרבורטור ) נקראים מנועים אטמוספרים.

כל מנוע שיונק אוויר ללא הגדשה (טורבו או מגדש על) הוא מנוע אטמוספרי.

שיטת הזנת דלק בכלל לא קשורה...

''בעבר, בתקופת המאיידים, הייתה השפעה גדולה.." - מנועים עם מאיידים (קרבורטור ) נקראים מנועים אטמוספרים.

מאחר ולצורך ה "פיצוץ " דרושה תערובת ביחסים נתונים (במסה ) בין אויר לדלק ברור שעלייה לאזורים דללי אויר תייצר תערובת עשירה יותר. הספק המנוע ירד וטמפרטורות העבודה שלו תעלה.

רק כדי להעמיד דברים על דיוקם: אויר היא תערובת גזים שמצויה בשפע בכל מקום על פני כדוה"א. במקום שבו אין אויר יש ריק.

אויר ניתן למצוא במידה שווה הן בפסגות ההרים הגבוהות ביותר והן במועצה אזורים תמר שנמצאת לחופו של ים המלח.

ההבדל יהיה במספר מולקולות החמצן ליחידת אויר נתונה: ככל שהגובה עולה, כך מספרן יורד וההיפך.

ברור שעלייה לאזורים דללי אויר תייצר תערובת עשירה יותר. הספק המנוע ירד וטמפרטורות העבודה שלו תעלה.

אנא קרא שוב את מה שכתבתי. מערכות הזרקה מודדות את מאסת האוויר ולא את נפחו, בניגוד למאיידים, ולכן אינן סובלות מבעיה זו.

דני

דני (לפי מה שאני מבין) מערכת ההזרקה מודדת את כמות האוויר הכללית לא כמות החמצן שיש באוויר, ותלוי לאיזה כמות אוויר היא מכויילת, כלומר המערכת יודעת שב100 גרם אוויר יש 21 גרם חמצן והוא מזריק X גרם דלק, אם עולים לגובה שיש בו פחות אוויר (נאמר 18 גרם חמצן ב100 גרם אוויר) המחשב יודע למדוד את כמות החמצן ולהזריק פחות דלק ?

במערכות מתקדמות יש חיישן לחץ אוויר ברומטרי בדיוק למטרה זו.

רק כדי להעמיד דברים על דיוקם: אויר היא תערובת גזים שמצויה בשפע בכל מקום על פני כדוה"א. במקום שבו אין אויר יש ריק.

אויר ניתן למצוא במידה שווה הן בפסגות ההרים הגבוהות ביותר והן במועצה אזורים תמר שנמצאת לחופו של ים המלח.

ההבדל יהיה במספר מולקולות החמצן ליחידת אויר נתונה: ככל שהגובה עולה, כך מספרן יורד וההיפך.

מי שרוצה להעמיד דברים על דיוקם- כדאי שידייק !

ההבדל איננו ממוקד במספר מלקולות החמצן- ההבדל הוא במספר המולקולות מכל סוג גז שהוא....בנוסח אחר "אוויר דליל "

Buki כנראה צודק. כשחיפשתי בוויקיפדיה מנוע אטמוספרי קבלתי את זה... :evil: :evi

חשוב להקליק על השרטוט

מי שרוצה להעמיד דברים על דיוקם- כדאי שידייק !

ההבדל איננו ממוקד במספר מלקולות החמצן- ההבדל הוא במספר המולקולות מכל סוג גז שהוא....בנוסח אחר "אוויר דליל "

אתה בהחלט צודק, אלא שבהקשר של בערה מה שמעניין אותנו זה החמצן.

כמו הרבה התפתחויות טכניות גם נושא ההתמודדות עם לחץ נמוך והגדלת הספק במנוע בעירה פנימית בגיע מהעולם הצבאי, קרי תעופה. כבר במלחמת העולם השניה היו מגדשי טורבו, מגדשי על, הזרקת מתנול, ניטרו, הזרקת מים ועוד שפע של שיטות לתת יותר כח ולהתגבר על בעיית האוויר הדליל.

Buki כנראה צודק. כשחיפשתי בוויקיפדיה מנוע אטמוספרי קבלתי את זה... :evil: :evi

המונח הנכון באנגלית הוא Naturally aspirated engine (מנוע נושם טבעית) ולא Atmospheric engine.

ואין קשר לגובה. הכוונה פשוט למנוע שיונק אוויר ישירות מאטמוספרה בלחץ אטמוספרי. ללא סיוע של הגדשה כלשהי.

כמו הרבה התפתחויות טכניות גם נושא ההתמודדות עם לחץ נמוך והגדלת הספק במנוע בעירה פנימית בגיע מהעולם הצבאי, קרי תעופה. כבר במלחמת העולם השניה היו מגדשי טורבו, מגדשי על, הזרקת מתנול, ניטרו, הזרקת מים ועוד שפע של שיטות לתת יותר כח ולהתגבר על בעיית האוויר הדליל.

אפרופו מלחמת העולם השנייה ומנועים. מנועי הפרופלור דאז היו גומעים גלון דלק לכל 75 שניות. בתנאי קרב הצריכה הייתה עולה לגלון דלק כל 30 שניות. הדבר השפיע על יכולת הגרמנים לתקוף באנגליה ולחזור בשלום לבסיסם.

כל הזין בגלולות חסכון בדלק למנוע V12