Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

נפצים של פורים וכלבים (שרשור פורים)


יוסי פרנקוס
שימו לב! השרשור הזה בן 4068 ימים, שזה ממש ממש הרבה. נא המנעו מהקפצה שלו והקפיצו אותו אך ורק אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא. אם יש לכם שאלה, נא פתחו שרשור חדש.

פוסטים מומלצים

אז פורים עבר וכך גם הילדים האידיוטים מתחילים לזרוק פחות נפצים.

 

הבעיה היא שכמו כל שנה, הכלבים לא ממש נהנים מהחג המתפוצץ הזה והכלבה שלי במיוחד שונאת רעשים חזקים.

 

כרגע היא בטראומה ולא רוצה לאכול בחוץ, רק בתוך הבית.

היא כל היום ליד הרגליים שלי ומפריעה לי גם לעבוד ולזוז בבית. היא לא רוצה לצאת מהחדר או ממתחת למחשב שלי.

 

אם היא הייתה פודל, לא הייתה לי בעיה אם זה אבל ראבק, היא שוקלת 75 קילו!

 

איך אפשר להוציא אותה מזה מהר יותר? בדרך כלל אחרי פיצוצים לוקח לה שבועיים להרגע עד שהיא חוזרת למצב נורמלי, ואז אם שוב יש פיצוצים, היא נהיית בדיכאון לכמה ימים.

 

ועוד משהו:

יצאתי איתה לטיול שלשום והיא התחילה לאכול עשבים.

אני רגיל שהיא אוהבת לתלוש דשא, אבל שיח? היא ממש התפרעה איתו.

זה נורמלי?

 

מצ"ב תמונות שלה כשהיא שומעת קולות של נפץ ובורחת לחדר שלי.

IMG-20130226-00738.jpg

IMG-20130226-00740.jpg

IMG-20130225-00737.jpg

IMG-20130227-00741.jpg

IMG-20130227-00745.jpg

IMG-20130227-00743.jpg

IMG-20130225-00736.jpg

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

בת כמה הכלבה? את שלי (פינצ׳ר מעורב בצ׳יאוואווה) הרגלתי לרעשים כבר מגיל 4 חודשים. כשהייתי קודח נניח או משהו כזה תמיד הייתי משאיר אותה איתי בחדר. בהתחלה גם היא היתה נבהלת ומנסה לברוח אבל אחרי פעמיים שלוש היא כבר למדה שהיא לא נפגעת מזה ושהרעשים לא עושים לה כלום. והיום היא בכלל לא מתרגשת מרעשים. גם לא מהזיקוקים כמעט כל ערב בקיץ שבאולם ארועים ממול.

Putting a rear-spoiler on a front-wheel drive car. Yeah, that's gonna help

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

היא בת 6 אבל זה לא קשור.

 

לפני זה היא הייתה הכלבה של אחותי והן גרו בקיבוץ.

לפני 4 שנים, בגלל שהיא הייתה שכירה אמרו לה שהיא חייבת להפטר מהכלבה אז היא מצאה לה בית אחר עם משפחה שנראתה כמו שצריך.

אחרי כמה חודשים התקשר חוקר פרטי שאמר שהוא איתר את אחותי דרך הצ'יפ של הכלבה ושהיא משוטטת (הכלבה, לא אחותי) כבר כמה שבועות בשכונה.

 

אחותי הלכה לאסוף אותה ומסתבר שהתעללו בכלבה והרביצו לה עם שרשראות.

מאז היא מפחדת מרעשים של מישהו שמזיז כיסא, נפצים וכל רעש חזק והיא גם לא עוברת במקומות צפופים מדי, זאת אומרת שאם הכיסא קרוב מדי לשולחן היא תחכה שמישהו יזיז אותו.

 

אין לי מושג מה עבר עליה אבל זה היה ממש רע.

 

חבל שאחותי החליטה לא להתעסק עם זה ולא להתלונן אבל לא היו לה הוכחות.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

יש לה טראומה כמו שאמרת והיא מפחדת מרעשים. הטריק הוא לגרום לכלב להבין שאין שום דבר רע ברעשים חזקים.

עלייך להסיט את תשומת הלב שלה למשהו אחר (רצוי טוב וחיובי) בזמן שיש רעשים כאלו ואחרים. למשל להתחיל לתרגל איתה פקודות של שב, תביא כף רגל, שכב וכו' וכו'. כדי שהיא תלמד להתעלם מהרעשים האלו. כמו כן גם להתנות את הרעשים האחרים שהיא מפחדת כמו גרירת כיסא למשהו חיובי - חטיף. תביא מישהו שיגרור כסא(במרחק סביר ממנה) ובזמן הזה תן לה פקודה למשל לשבת ותן לה חטיף.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

היה לי כלב שלקחתי מתנו לחיות לחיות,

הכלב עבר התעללות קשה בידי נערים ועבר ניתוח ברגל ושבר בצלעות ופחד מהצל של עצמו.

 

לאט לאט לימדתי אותו לבוא אלי כשהייתי נותן לו נקניק כל פעם שקראתי לו והוא בא אלי.

אח"כ כשהוא התרגל לבוא אלי הייתי נותן לו נקניק [בד"כ פסטרמה,סלמי או נקניקיות] כל פעם שהוא היה נשאר לידי כשיש רעש חזק של מטוס או משאיות שהיו עוברות ליד הבית שלי.

 

בסוף ההתנהגות שלו השתפרה פלאים אבל לא מאה אחוז ולדעתי אין מה לעשות משהו מהטראומה נשאר לו.

טוב שם טוב משמן טוב

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

ממני היא לא מפחדת.

היא מאוד צייתנית ואני אף פעם לא צועק עליה. רק צריך להגיד לה "שקט" והיא שותקת.

 

היא גם תמיד שמחה שקוראים לה כי היא ממש אוהבת צומי מכמעט כל בן אדם, אז אם אומרים לה "בואי" היא רצה (מתגלגלת) אליך.

 

הבעיה היחידה היא שהיא מפחדת יותר מדי מרעשים.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

צחוק-צחוק, הכלבה חייבת דיאטה דחוף! בין אם זה אוכל ובין אם קצת ספורט. רבאק, הגוף שלה עוד מעט בולע את הראש שלה.

 

אני הכנסתי גורה חדשה בזמן הנפצים ופייר? די חששתי. זה לא שהיא גיבורה גדולה והיא אכן קצת מפחדת, אבל קצת תשומת לב וממשיכים הלאה.

 

בחיים אני לא אשכח, איך הייתי בבית של מישהו והיה לו כלב מעורב מהרחוב. כאשר היו זיקוקים (!!), הכלב בכלל לא פחד/רעד/התכווץ. הוא יצא לחצר וקשקש בזנב כמו גדול (ולא, הוא לא היה חירש). אני פשוט עמדתי לידו במשך חמש דקות והייתי בשוק של החיים.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

אתה יכול לעודד את הכלבה ולאמר לה שזה ידוע ששחור "מרזה" ולבן "משמין".

פורים האחרון היה ממש נוראי מבחינת כמות הנפצים ושעות ההפעלה שלהם.

גם הכלבה שלי , מעורבת גולדן רטריבר ולברדור, ממש רגישה לרעמים ונפצים. היא רועדת ומתנשפת, מחפשת קרבה של אנשים ומסרבת לצאת החוצה. הסיבה לרגישות אינה ברורה כי היא מעולם לא עברה טראומה. היא כבר בת 11 ונראה לי שהרגישות שלה התגברה בשנים האחרונות.

upside: אני נעזר בתכונה הזו שלה לחיזוי מזג אוויר. היא מרגישה סופות ברקים ממרחק של 20-30 קילומטר ואני יודע שחזית ענני CB מתקרבת והגיעה העת להוריד כביסה מן החבל.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

1) היא בדיאטה

 

2) מה שיש לה זה המון המון שיער שגורם לה להיראות שמנה

 

1. רואים שלא מדובר בפרווה, אלא בשומן.

 

2. 75 קילו? WTF? לא מכיר את הגזע לעומקו, אבל מכיר בכלליות והיא בכלל לא בטווח הנכון.

 

3. היא מאוד חמודה, ללא שום קשר למשקלה.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

לא יודע אם זה 75 באמת. זה מה שאמר הרופא כשהיא באמת הייתה שמנה, לפני שנתיים (היא ירדה המון).

 

מה שקורה זה שהיא לא זזה הרבה כי אני הייתי בחו"ל ואמא שלי לא ממש הוציאה אותה בשנה האחרונה.

עכשיו שאני מתבונן יותר מקרוב אני שם לב שהיא לא בדיוק במשקל תקין.

 

וכן, היא חמודה בכל מקרה :)

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

תטפל בזה לפני שיגיעו בעיות במפרקים. זה לא נעים לסחוב כזה משקל בגיל 6+. אם רוצים להאריך חיים, חייבים לפעול מיידית.

 

צודק 100%, חארם על הכלבה :|

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

×
×
  • תוכן חדש...