שרשור פוליטי של לאחר בחירות

הם משקרים לגבי מיליון ואחד דברים, ברור. אני גם לא בטוח שחלוקת הארץ זה פתרון ריאלי בשלב הזה, אלא אם יכריחו אותנו להתחלק. זכותך להאמין בטרנספר כפתרון. אני חושב שזה פתרון לא ריאלי לא משנה מה, מכל מיני סיבות. ואני חושב שחלוקה יכולה להיות הפתרון הפרגמטי היחיד. לצערי שני הצדדים פה לא מעוניינים להיות פרגמטיים. בהחלט, הם עוד פחות פרגמטיים מאיתנו. ובבקשה בוא לא נגרר לעוד ויכוח צידי על ״הם ככה - אנחנו ככה״, כי אני לא מחפש להצדיק או להסביר כל דבר מטומטם שהם עשו - והם עשו הרבה. אני מחפש לחשוב מה יעזור לנו (הישראלים) לחיות פה בשלווה בעתיד.

טרנספר לדעתי יכול לעבוד רק במצב של מלחמה, ואז הכל פתוח, במצב רגיעה אפשר לדבר על פתרונות כמו עידוד הגירה לדעתי.

לדעתי חלוקה לא תעזור לנו לחיות בשלווה בשום עתיד, כי החברה הערבית ככלל, והפלשתינית בפרט, לא יודעת להיות חברה יצרנית, המדינות הערביות היחידות שלא שקועות בעוני מחפיר הן אלה שיש להן אוצרות טבע, וגם שם מי שלא נמצא בעוני מחפיר זה המקושרים למיניהם.

כלומר כל מצב שבו יישארו פה כמות ערבים שלא תיבלע בתוך האוכלוסיה היהודית (ביחד עם עוד הרבה צעדים שיגרמו להם להיות "מערביים" יותר ולכן יצרניים יותר), לא יאפשר חיים בשלווה.

אני לא יודע מי זאת, לכן קשה לי להגן או להסביר על מה שנכתב אז.

הסופרת שכתבה את "מאז ומקדם", שטען בערך את מה שטוענת שפק-ליסק במחקר שלה, כבר לפני אי-אלו שנים.

הנקודה שלי היא בדיוק מה שכתבתי אתמול בערב: לימודי היסטוריה עזרו לי ללמוד להתמודד עם טקסטים, לחפש כאלו, לקרוא אותם ברמת ביקורתיות נדשרת. ה״אג׳נדה״ שאתה חושב שהטיפו לי במהלך התואר לא הייתה קיימת. 99.9% מהקורסים שלי לא נגעו בכלל בשום דבר שקשור לציונות.

 

כל טקסט כדאי לקחת בערבון מוגבל. בהחלט. אני אומר את זה כל הזמן. מהטקסטים של ז׳בוטינסקי או בן גוריון באמת אי אפשר להסיק כמה אנשים היו פה. כן אפשר להסיק מה היו העמדות המוסריות שלהם ביחס לערבים, אבל זה גם נושא אחר.

זה בדיוק העניין, את האג'נדה בד"כ מקבלים בקורסים שכן נוגעים לציונות ו/או היסטוריה יהודית ו/או היסטוריה של א"י.

ולא דיברתי על ז'בוטינסקי או בן גוריון, אלא על נושא הדמוגרפיה באותן שנים, כלומר גם מי שחקר דמוגרפיה באותן שנים חשוף למגוון בעיות.

טענה נכונה, אבל גם זה ברור. חוקר טוב הוא בהכרח מישהו שמחדש. חידוש כמעט תמיד דורש לצאת נגד מישהו או משהו ממחקר העבר.

אני אחדד: הטענה שלי היא אף פעם לא ״זה מהאקדמיה אזי זה קדוש״. הטענה שלי היא שתמיד כדאי לקרוא כמה שיותר ולהצליב מקורות כדי לגבש לעצמך דיעה. לפעמים כשאתה קורא מחקר ועוד מחקר ועוד מאמר, אתה מגלה שיש קונצנזוס. לפעמים אין לו סיבה אמתית, ולפעמים אפשר גם להבין למה כן יש. כל זה זו אמירה כללית לגבי כנראה כל תחום מחקר בדיסציפלינות שונות. ואני רואה כלכלנים, למשל, משתמשים בזה די הרבה במה שיוצא לי לקרוא.

זו אחת הטענות הגדולות כלפי האקדמיה (לפחות בכל מה שקשור למדעי הרוח), יש מעט מאוד חידוש, הרבה מאוד סטטוס קוו, וכל דבר שחורג טיפה נהדף החוצה ונוצרת תיבת תהודה שכולם חושבים אותו דבר, כי אחרים פשוט נשטפים החוצה הרבה לפני.

ביחד עם עוד טענה גדולה שהאג'נדה מכתיבה את המחקרים, ומה שלא באג'נדה לא קורה, לא מקבל מימון, לא מאושר לתזה וכו'.

ישנם נושאים שבהם גישה מחקרית מקובלת היא שונה מהקונצנזוס בשיח הרחב, כמו חקר והגדרת הלאומיות. גם שם, לא מדובר במדע מדויק, אלא תאוריות והגדרות שתמיד יש מקום להתעמת איתן. רק בשביל זה צריך להכיר ולדעת מה עומד מאחוריהן.

אתה מתכוון חרטא והגדרת הלאומיות

זה לא דברים שניתן להוכיח אותם, ולכן זה לא שונה מאשר שני אנשים שרבים אם חם או קר היום.

גם אותי. תמיד יש אינטרסים, אתה יכול לקרוא את הלינק שקשרתי אליו אתמול, על ארכיונים ישראלים שפתאום נסגרו, למרות שבני מוריס השתמש בהם לפני 30 שנה.

כן, לאף שלטון אין מונופול על לעשות דברים מגעילים.

תקשיבו לי טוב, שניכם. אני כ-כ-ה קרוב מלהגביל את שניכם להודעות של 180 תווים.

אבל באמת, תתמצתו. אי אפשר לקרוא את כל המגילות האלה. ואני אומר את זה כחופר מדופלם.

תסתכל על טוויטר ותבין למה זה לא רצוי:

* כאלה שמגיבים לעצמם עם המשך כי זה לא נכנס ב-180 תווים

* כאלה שכותבים 1, 2, 3 בתחילת כל הודעה

* המשקיעים שכותבים בצד את הכל, מחלקים לפוסטים באורך ואז כותבים 1/4, 2/4, 3/4 וכו'

* כאלה שבשביל להבין את הסדר של הפוסטים אתה צריך להסתכל על ה-Timeline

* כאלה שאצלם זה בלאגן אטומי ולפעמים יש גם פוסט תגובה למשהו בין פוסטים שמדברים על נושא אחר

ואני לא מדבר אפילו על רידוד השיח ל-180 תווים

תקשיבו לי טוב, שניכם. אני כ-כ-ה קרוב מלהגביל את שניכם להודעות של 180 תווים.

אבל באמת, תתמצתו. אי אפשר לקרוא את כל המגילות האלה. ואני אומר את זה כחופר מדופלם.

זה בשירשור על טראמפ. וזה 280 תווים.

sad. very sad.

תסתכל על טוויטר ותבין למה זה לא רצוי:

מתוך וויקיפדיה:

הומור

 

 

הומור הוא צורת תקשורת המשמשת לגרימת צחוק. על-פי ארתור קסטלר, מצב זה נוצר כאשר מוצגות בפני השומע או הצופה שתי מסגרות התייחסות בעלות היגיון פנימי, שאינן תואמות זו לזו; ההומור נוצר במעבר המפתיע בין מישור אסוציאטיבי אחד למישור אסוציאטיבי אחר.

 

 

הומור מוגדר מילונית כיכולת לתפוס ולבטא את הצדדים המשעשעים, המגוחכים והאבסורדיים של החיים, לרוב מתוך ראיה רחבה ויחס של אהדה סלחנית[1]. יכולתו של האדם לצחוק לחולשות ולחסרונות של עצמו ושל אחרים ולהתבונן בחיוך בקשיי היום יום. דוקטור חיה אוסטרובר, חוקרת הומור ומרצה לפסיכולוגיה, מציינת שההומור תלוי בחברה שאנו חיים בה, בתרבות, באישיות שלנו, בסיטואציה שאנו נמצאים בה ועוד, לכן אנשים שונים, במצבים שונים, ימצאו סיטואציות שונות כהומוריסטיות[2].

 

 

הגדרת ההומור אינה מוסכמת על הכל, אך אנו [כנראה חוץ מ-m3x7r3m3] יכולים לזהות הומור באופן אינטואיטיבי, להבחין בו ולהבינו. לרוב הומור מעורר בנו תחושה של רענון, חידוש וכמובן שמחה. אלה האלמנטים שבונים בדיחות. ברובן ניתן למצוא קישור מפתיע וחדש בין אלמנטים שבדרך כלל לא היו מיועדים להתחבר.

אתה כמו הבוס שמספר בדיחה וכולם צוחקים ממבוכה

מסקנה - אם אתה מנהל, כדאי שהבדיחה תהיה ממש טובה

לא יודע איך זה עם Tapatalk, אבל בממשק הוובי של הפורום על מובייל כמעט כל הודעה שנייה יוצאת ממש ארוכה.

אפשר לדבר על פתרונות כמו עידוד הגירה לדעתי. לדעתי חלוקה לא תעזור לנו לחיות בשלווה בשום עתיד, כי החברה הערבית ככלל, והפלשתינית בפרט, לא יודעת להיות חברה יצרנית

אני לא כ״כ מאמין בפתרונות אלימים. אני לא הייתי רוצה להיות זה שעובר מבית לבית ומעודד הגירה. אני בטוח שאנחנו צריכים להפרד מהם ממיליון ואחת סיבות. אבל לדעתי גם עידוד הגירה הוא לא ריאלי, גם אם שמים אותי בצד.

האמת היא שאני אישית חושב שאנחנו תקועים ללא מוצא, אבל אין לי מספיק תווים לפרט על זה.

זה בדיוק העניין, את האג'נדה בד"כ מקבלים בקורסים שכן נוגעים לציונות ו/או היסטוריה יהודית ו/או היסטוריה של א"י.

לא רק...

תראה, זה שוב חוזר למה שכתבתי אתמול - מה אנשים רוצים לשמוע ומה הם מוכנים לקבל. אם הרצל, כדוגמא, היה בדעתך וכתב מתישהו ביומן שאת בעיית הפלאחים בא״י יצטרכו לפתור אולי אפילו על ידי הגירוש שלהם - זה לא משהו שילדים בארץ ילמדו בבית הספר. אבל זה שם. אז להתכחש לזה?

וכן, יש גם כאלו שהפכו את הציונות לשק חבטות. זה בהחלט חסר הוגנות והגינות.

אתה מתכוון חרטא והגדרת הלאומיות

זה לא דברים שניתן להוכיח אותם, ולכן זה לא שונה מאשר שני אנשים שרבים אם חם או קר היום.

זה פחות עניין של הוכחה, יותר עניין הסכמה על הגדרה ותקוף.

אני לא יכול להוכיח שהגדרה מסוימת של לאומיות היא נכונה. אני יכול להסביר למה אני מסכים לה והיא נראית לי רחבה מספיק ומתאימה, ואני יכול לספר למה אחרות לא.

אני לא כ״כ מאמין בפתרונות אלימים. אני לא הייתי רוצה להיות זה שעובר מבית לבית ומעודד הגירה. אני בטוח שאנחנו צריכים להפרד מהם ממיליון ואחת סיבות. אבל לדעתי גם עידוד הגירה הוא לא ריאלי, גם אם שמים אותי בצד.

 

האמת היא שאני אישית חושב שאנחנו תקועים ללא מוצא, אבל אין לי מספיק תווים לפרט על זה.

אני בדיוק הפוך, אני חושב שהפתרון היחיד שיחזיק יותר מחודשים ספורים הוא אך ורק אלים, לא כי אני אוהב את הרעיון של הרבה מתים (גם ישראלים) אלא כי ככה או אחרת אנחנו יושבים על חבית חומר נפץ כי דאגו לטפח אצל הפלשתינים תחושת קורבנות ופליטות לאורך 70 שנה, והם לא "ייצאו מזה" סתם ככה.

הם ייצאו מזה לדעתי רק באחת משתי דרכים:

1. תהיה הסכמה עולמית להעלים את UNRWA, להכניס את הפלשתינים תחת UNHCR עם מטרה מוגדרת ליישב אותם ולשקם אותם במקומותיהם, ולתת לכלכלה הפלשתינית הצולעת לגרום לחלק מהם להגר החוצה (מה שכמובן יואץ כי בערך חצי מהכלכלה הפלשתינית בנויה על תרומות שללא UNRWA ייעלמו מהר מאוד), אפשר להאיץ את התהליך עוד יותר ע"י תמריץ כלכלי של סכום למשפחה פלשתינית שתעזוב.

אבל אני לא רואה את זה קורה - יש יותר מדי אנשים שיש להם מה להפסיד מזה.

2. תוך כדי סבב מלחמה לבצע טרנספר זוחל, כל פעם שכונה, תהיה צעקה עולמית, יקראו לנו נאצים (נו, מה חדש?), גם את זה אפשר להאיץ עוד יותר ע"י תמריץ כלכלי למשפחה שתעזוב בהסכמה.

לא רק...

תראה, זה שוב חוזר למה שכתבתי אתמול - מה אנשים רוצים לשמוע ומה הם מוכנים לקבל. אם הרצל, כדוגמא, היה בדעתך וכתב מתישהו ביומן שאת בעיית הפלאחים בא״י יצטרכו לפתור אולי אפילו על ידי הגירוש שלהם - זה לא משהו שילדים בארץ ילמדו בבית הספר. אבל זה שם. אז להתכחש לזה?

 

וכן, יש גם כאלו שהפכו את הציונות לשק חבטות. זה בהחלט חסר הוגנות והגינות.

לא צריך להתכחש לכלום, אבל הרצל כתב את זה על איזור מאוד ספציפי.

זה פחות עניין של הוכחה, יותר עניין הסכמה על הגדרה ותקוף.

אני לא יכול להוכיח שהגדרה מסוימת של לאומיות היא נכונה. אני יכול להסביר למה אני מסכים לה והיא נראית לי רחבה מספיק ומתאימה, ואני יכול לספר למה אחרות לא.

כשההסכמה על ההגדרה היא הסכמה בין כמות אנשים שחושבים אותו דבר (כי סיננו החוצה כאלה שחושבים אחרת) - זה עדיין נשאר דעה.

זה לא שונה מהבחירות בצפון קוריאה, גם שם יש הסכמה

השאלה העקרונית שאתה צריך לשאול את עצמך, לדעתי, זה האם אתה רואה עצמך עובר שכונה שכונה ומגרש אנשים.

כשההסכמה על ההגדרה היא הסכמה בין כמות אנשים שחושבים אותו דבר

זה לא כ״כ מדויק. אני חושב שיוצאות תיזות ותאוריות חדשות בנושא הזה בערך פעם בשנה, ואם, למשל, תגגל על התפתחות הלאומיות באנגליה - תראה שממש אין קונצנזוס בנושא, וגם לא יהיה.

זה מאוד, מאוד רחוק מפוליטיקה ישראלית לאחר בחירות, אבל יש פה כמה דברים. אני יכול להסביר למה פונקציה של זמן, למשל, לא רלוונטית לקביעה אם קבוצה היא עם או לא. עזובתך מפלסטינאים. ״צרפתים״ לא היו לפני אלף שנה. לא מבחינת שפה, לא מבחינת שטח, לא כלום. אני מבלארוס. לא הייתה מדינה כזו בעבר ויש היום. ויש את ארה״ב, קנדה, ועוד מגוון דוגמאות למדינות לאום שהוקמו על ידי מהגרים. לכן אני יכול להניח בבטחון די רב שגישת העבר כאילו העמים שהיו זה העמים שיהיו היא לא נכונה.

העניין העקרוני בזה הוא, שאותי, כחוקר (ואו איזה פלוץ אני לפעמים אה?) לא מעניין לעשות approval להגדרה העצמית של קבוצה מסוימת, אלא להבין תהליכים, מה מניע אנשים, מה הגיע בהכתבה מהאליטות ומה חשבו במעמדות הנמוכים יותר.

אם יש לך מספיק זמן פנוי ומשעמם לך, הייתי מציע לך לקחת קורס סביב זה באונ׳ הפתוחה. אולי תופתע לטובה

כן אני רואה את עצמי עובר שכונה שכונה ומגרש אנשים, ומהר מאוד המקל והגזר יעשה את העבודה, אם בשכונה מסוימת יוצאת התראה שבעוד 24 שעות מפנים את השכונה, ומשפחה שמתפנה לבד מוזמנת לקחת ביציאה צ'ק של נניח 5 אלף דולר לראש, השכונה הראשונה והשנייה לא יתפנו כי יאמינו שזה לא יקרה, אחרי שיפנו בכוח את הראשונה והשנייה, בשלישית הם יעמדו בתור לצ'ק.

אני מדבר יותר על הסכמה באקדמיה הישראלית, ובעיקר בנושא הלאומיות הפלשתינית, נניח לא ראיתי שנותנים לאנשים לעשות מחקרים האם הפלשתינים הם בכלל לאום, אלא בעיקר סביב מתי נוצרה הלאומיות הפלשתינית, מה היא כוללת, האם היא שונה בין יו"ש ועזה, ובין מחוזות ביו"ש וכו'.

לגבי מדינות מהגרים - מסכים איתך, אבל הם לא מסתירים את זה, האמריקאים לא מסתירים את המייפלאוור ושחלק גדול מהלאומיות האמריקאית נבנתה סביב אירועים שהיום מסתכלים עליהם בעין עקומה - המרד בבריטים, המלחמה נגד האינדיאנים, צפון נגד דרום, האוסטרלים לא מסתירים שהם התחילו בתור מושבת עונש של בריטניה, יש אפילו כאלה מהם שצוחקים שהבריטים שלחו את כל העבריינים לעונש, והעבריינים הקימו מדינה.

הפלשתינים לא, הם לא יבואו ויגידו בפה מלא שהם מהגרים, למרות שמדי פעם נפלט להם כל מיני, בעיקר כשהם צריכים עזרה:

https://www.youtube.com/watch?v=CbuM91PeSOs

הם יבחרו בשקרים והמצאות (וגם פה), וינסו להמציא היסטוריה שלא קיימת, ולכן הם הקימו מוזיאון ופתחו אותו ללא מוצגים, מה יציגו? את הסנדל שסבא-רבא נעל כשבא מערב הסעודית?

וגם למשל כשבא מזרחן (אגב הייתי מצפה שדווקא היסטוריון יקפוץ בראש נגד סילוף ההיסטוריה) ואומר בפה מלא שהם בעצם מהגרים תראה את התגובה שהוא מקבל:

כשאתה מותח ביקורת היסטורית או ארכיאולוגית על דבר השטות הזה, המלומדים בעולם קוראים מייד 'לכבד את הנרטיב', ובכלל לא חשוב להם מה האמת ההיסטורית.

אגב באופן מפתיע בדיוק אתמול בערב התפרסם שאכן רצו לעודד הגירה, אפילו לייצר מנגנון בשביל זה, להכשיר שדה"ת לקחת את העזתים מפה ולספק להם שאטלים עד לשדה"ת הזה.

אבל הבעיה היא שאף אחד, כולל מדינות ערביות לא רוצות אותם.

אז אולי הרעיון לא כזה הזוי?

והנה על שמאלנות באקדמיה (הפעם האוני' העברית, שיש כבר מי שקורא לה האוני' הערבית).

ראש תוכנית צבאית, שיצאה במכרז, ז"א שהאוני' מקבלת כסף עבור אירוח התוכנית הזו, לא היה רוצה שהחיילים בתוכנית הצבאית יגיעו עם מדים.

מפתיע אותו שבתוכנית צבאית, שהצבא משלם עליה, לומדים בה חיילים, דורשים כחלק מהמכרז שהחיילים יהיו על מדים.

וכמובן שהבעיה שלו עם המדים זה לא עניין של סטיילינג.

והוא פחות או יותר הכי מתון בפאנל

האחרים היו כאלה:

* פרופ' יגיל לוי מאוניברסיטת חיפה טוען שאוני' חיפה רוצה את תוכנית חבצלות כאמצעי להרחיק ערבים מהקמפוס, זו האוני' שאפשר בקלות לטעות ולחשוב שהגעת לביר זית כשאתה נכנס לשם.

* ד"ר הילה דיין טוענת שזה הולך לארדואניזציה של האקדמיה

* פרופ' אורנה ששון טוענת שמרצים שמעבירים קורסים בתוכנית חבצלות יקבלו ביקורת אם יבטאו ביקורת על תהליכים פנימיים בחברה הישראלית ויבטאו עמדות פוליטיות, נזכיר שבתוכנית חבצלות לומדים לימודי המזרח התיכון ומדעי המדינה. איפה פה יש צורך לבטא עמדות פוליטיות של המרצים? ונזכיר את הצביעות הטיפוסית של היושבים במגדל השן - להם מותר לבקר תהליכים בחברה הישראלית, לבקר אותם אסור.

היא עוד קובעת שהשיתוף פעולה עם הממסד הצבאי הכרחי - כדי לחקור אותו, "כולנו משתפים פעולה עם הצבא. ההתנגדות המוחלטת היא טהרנית"

למכון ון-ליר הביאו מישהו שחושב אחרת לפאנל? כמובן שלא, פתחון הפה וגבולות הגזרה של הדיון מוגבלים למצביעי מר"צ (או המחנה הדמוקרטי) עד בל"ד בלבד.

אתה כמו הבוס שמספר בדיחה וכולם צוחקים ממבוכה

 

מסקנה - אם אתה מנהל, כדאי שהבדיחה תהיה ממש טובה

ביום שאנשים יצחקו מהבדיחות שלי כי "אני הבוס" יהיה יום עצוב במיוחד בשבילי. אני מאוד מקווה שאנחנו עדיין לא שם.

מסקנה - אני משתדל שהבדיחות יהיו טובות בלי קשר לטייטל שלי. ובוא, "טייטל"... כ-ו-ל-ה מודרטור בפורום.

רוצה להימנע משרשור חדש ובטח כבר שאלו את זה ולא רוצה למחזר

הגירעון, איך אתם חושבים שהממשלה הבאה תפתור את זה?

ביום שאנשים יצחקו מהבדיחות שלי כי "אני הבוס" יהיה יום עצוב במיוחד בשבילי. אני מאוד מקווה שאנחנו עדיין לא שם.

מסקנה - אני משתדל שהבדיחות יהיו טובות בלי קשר לטייטל שלי. ובוא, "טייטל"... כ-ו-ל-ה מודרטור בפורום.

גם מודרטור הוא מנהל, ובאופן כללי אנחנו עדיין לא שם, הפעם הבדיחה לא הייתה משהו

רוצה להימנע משרשור חדש ובטח כבר שאלו את זה ולא רוצה למחזר

הגירעון, איך אתם חושבים שהממשלה הבאה תפתור את זה?

או שיקחו יותר מיסים, או שיוציאו פחות כסף על דברים שלא צריך.

מה יותר סביר?

או שילוב של שניהם.

אבל משעשע אותי שעם הגרעון הידוע הזה יש מי שמבטיח להוציא מיליארדי שקלים, ותולה את זה במיסוי של העשירון העליון עד ל-65% או משהו כזה.

כאילו שבמצב כזה חלק גדול מאותו עשירון יישאר פה.

כן אני רואה את עצמי עובר שכונה שכונה ומגרש אנשים,

סבבה, על תחושות לא מתווכחים

אני מדבר יותר על הסכמה באקדמיה הישראלית, ובעיקר בנושא הלאומיות הפלשתינית, נניח לא ראיתי שנותנים לאנשים לעשות מחקרים האם הפלשתינים הם בכלל לאום, אלא בעיקר סביב מתי נוצרה הלאומיות הפלשתינית, מה היא כוללת, האם היא שונה בין יו"ש ועזה, ובין מחוזות ביו"ש וכו'.

 

לגבי מדינות מהגרים - מסכים איתך, אבל הם לא מסתירים את זה

אמממ כמה דברים:

1. בשביל לנסות ולהסביר למה לדעתך הם לא לאום, אתה צריך הגדרה כלשהי של מה זה כן. ישנן הגדרות היום שהיו לדי סטנדרטיות ומקובלות על כולם, לא, לא כי ״צפון קוריאה״, אלא כי הן רחבות מספיק בשביל לכלול גם לאומים אתניים, וגם כאלו שמבוססים על הגירה, כמו בארה״ב. הגדרות חדשות דומות צצות לא מעט בתחום, אבל כולן די קרובות קונספטואלית. בגדול אתה כאתה יכול לקחת כל הגדרה בעולם ולנסות להוכיח למה הפלסטינאים לא עונים עליה.

2. 100% מהאנשים שלמדו במקביל אלי במ.א. או דוקטורט בכלל לא חקרו שום דבר שאפילו היה קרוב לזה. אני באמת ובתמים לא יודע מה יקרה אם מישהו יבקש לכתוב עבודת מחקר שתסביר למה הם לא אומה, אבל הוא לכל הפחות יצטרך לעשות את מה שאני הצעתי לך למעלה - למצוא הגדרה שתסביר למה הם לא. אגב, מה שזנד עושה, למשל, לא רחוק מזה. כשהוא כותב ספר על ״כיצד הומצא העם היהודי״ כבר מעצם הכותרת הוא מייצר אשליה אצל קורא ממוצא שיש עמים ״לא מומצאים״. בעייני, זה לא הגון.

3. כאן יש משהו לדעתי שפחות מתחבר לך, או לפחות ממה שאני מבין מהטקסט שלך. אם אתה רוצה לטעון שהם לא כי הם משקרים ביחס להיסטוריה שלהם, אז זה פשוט לא פקטור. מלכי אנגליה במאות 15-16 שקרו שמוצאם הוא מהמלך ארתור, מלכי צרפת שיקרו במשך מאות שנים שהם יודעים לרפא מחלה כלשהי במגע. אצלנו הבסיס הלאומי הוא מיתוס דתי. הנחת המחקר היא שברור שהסיפור מאחורי לאום כזה או אחר יכול להכיל גם או רק אלמנטים מיתיים. זה פשוט לא משנה, כי מה שמשנה זה לא האם יש משהו ״אמיתי״ שמחבר בין אנשים בקבוצה מסוימת, אלא העובדה שהם ״מוכנים להרוג ולההרג בשביל זה״, בחצי ציטוט מאחת מההגדרות.