שרשור פוליטי של לאחר בחירות

מפריע, אבל איזה עוד מפלגה מבקשת לשפר את חופש הפרט ובעד כלכלה חופשית? אין.

אני באותה הבעיה, אבל אני כנראה אצביע למי שלדעתי יעשה הכי פחות נזק. לא בטוח מי הוא.

נוסף על כך, המשיחיות של פייגלין היא דבר מאד בעייתי. בלשון המעטה.

יש חברי כנסת "ליברלים" בליכוד, אבל הבעיה שכרגע כולם (מלבד שרן השכל) עסוקים בלהתחנף לנתניהו במקום לעבוד (אמיר אוחנה החנפן הראשי, שכל היום עסוק בקידום חוק הלאום שמלבד יחסי ציבור גרועים במיוחד לא ישפיע על חיי האזרח במאומה).

הליכוד לא עושה כלום, ובראשות ביבי גם לא יעשה כלום, כי אין כלום. ראה מה כתב surfhigh לפני כמה הודעות על מה הולך שם.

הליכוד עושה מעט מאד, מעט מדי, אבל עושה.

ראה בלוג על מדיניות הרגולציה בפייסבוק, על ייעול הרגולציה שבוצע בשנים האחרונות בישראל, ההצעה לסגירת מועצת הצמחים (שאמסלם חסם באמתלה מגוחכת של אי משמעת קואליציונות מצד ח"כ השכל), ביטול חוק הספרים ההזוי ועוד.

מראש הממשלה לא תבוא הישועה. הוא ראש הממשלה החזק ביותר מאז בן גוריון, אין עליו שום איום, ועדיין הוא לא מקדם את הדברים הנדרשים שהוא מדבר עליהם חדשות לבקרים. ועם זאת, המצב במפלגות האחרות מבחינה ליברלית אינו טוב יותר, כשהם לרוב מבטיחים לנו הבטחות כאילו שכסף גדל על העצים.

לטעמי מה שהולך היום בליכוד רחוק שנות אור מהכוונה המקורית שלשמה הוא הוקם ואת זה צריך לתקן.

אמסלם הוא לא הליכוד, חזן, מירי רגב, זוהר ביטן ומזוז - הם לא הליכוד. גם ביבי, שאני חושב שהוא מצויין בתור שר חוץ, הוא לא הליכוד. היו לפניו ויהיו אחריו. בטח שאני לא מוכן לשלם בנורמות מוסריות שהולכות ופוחתות תמורת השירותים שלו.

הם נבחרו בפריימריז כדי ליצג את הליכוד, הם עושים את זה רע מאוד. כשנציג שלך לא מייצג אותך נאמנה - צריך להחליף אותו, לא לזרוק לפח את כל המערכת. אני מאמין שהליכוד ישתנה לטובה, כי אין עוד הרבה לאן לרדת.

2 מועמדים של הליכודניקים החדשים שנפסלו מלהתמודד הפריימריז הוחזרו לרשימה - ניר הירשמן והדר ויסמן. לגבי 4 נוספים, העניין נידון עכשיו בבית הדין של התנועה ובבית המשפט המחוזי. מי שמעוניין לראות מי מתמודד בפריימריז יכול להציץ פה. הרשימה עוד תתעדכן לאחר כל הערעורים.

חלק מהשמות ברשימה ראויים (לדעתי). ישראל כץ, אבי דיכטר, שרן השכל ועוד כמה.

אם 10% מאילו שמקטרים על איכות הח"כים היו מתפקדים למפלגה, לא היה קורה מצב שבו אנשים מהסוג שבשורה השנייה של ההודעה שלי מגיעים בכלל לכנסת. כשאנשים טובים לא רוצים להשתתף במשחק כי הוא מלוכלך, הוא נעשה מלוכלך עוד יותר, כי על המגרש נשארים רק המושחתים וחסרי המוסר.

הבדיחה החדשה בליכוד - יואב גלנט.

מבלי להיכנס לדעה ימנית או שמאלנית, שימו לב לדבר המעניין הבא:

הגיע בחור לדף של מר"צ, נתן תגובה יפה, מנומקת. עזבו עכשיו מסכים או לא עם דבריו או חלקם. תראו את ההתבטאות.

קיבל סביבות ה-80 לייקים.

הגיעה גברת אחרת, כתבה תגובה פופוליסטית, הזויה, חסרת תוכן למעט לכלוך ורפש.

קיבלה 300 לייקים.

תמונת מראה לבחירות ולחברה שלנו (ימין או שמאל לא משנה).

"אידיוקרטיה" סרט מצוין ואנדרייטד.

א. גם בתגובה המנוסחת ומנומקת לכאורה יש לא מעט "אי דיוקים" (שלא לומר דמגוגיה), אבל אין ספק שהיא ארוזה טוב יותר

ב. באופן כללי, האדם הממוצע הוא לא איינשטיין. זה לא חדש ולא מפתיע, זו פשוט עובדה. קמפיינים (פוליטיים ועסקיים) נבנים מתוך הכרה בעובדה הזו.

עריכה: ראיתי עכשיו את החתימה שלך. לא מבין מה אתה רוצה.

א. גם בתגובה המנוסחת ומנומקת לכאורה יש לא מעט "אי דיוקים" (שלא לומר דמגוגיה), אבל אין ספק שהיא ארוזה טוב יותר

ב. באופן כללי, האדם הממוצע הוא לא איינשטיין. זה לא חדש ולא מפתיע, זו פשוט עובדה. קמפיינים (פוליטיים ועסקיים) נבנים מתוך הכרה בעובדה הזו.

 

עריכה: ראיתי עכשיו את החתימה שלך. לא מבין מה אתה רוצה.

כתבתי. עזוב מסכים או לא. התוכן בכלל לא רלוונטי. הסגנון. אני סבור כי הוא לא רק אריזה במקרה הזה: בד"כ אדם שיודע להביע דעה, לנמק אותה סביר שידע גם לקבל דעה ובעיקר יודע להבדיל בין דעה לעובדה. זה לא הכרחי, אבל בקורלציה מסוימת. יש לי מעט ניסיון בנושא. בכל זאת, על אף האריזה, למרות שהוא באותו צד כמו המגיבה השנייה, הוא קיבל פי 3 פחות לייקים ממנה. בכנות? חתימה או לא, הפתיע אותי.

מה אני רוצה? שאלה מאוד רחבה ואני לא בטוח למה התכוונת.

אם שאלת למה פרסמתי את הפוסט, אז התשובה היא כי אני חושב שהוא מדגים מצוין את הטענה שניסיתי להעביר. יש קושי בהבנה והבעה של מסרים בחברה שלנו. לדעתי זה מעבר למנת משכל. גם עם מנת משכל ממוצעת, בימינו, אמורה להגיע עם סט יכולות מספק, אבל אם לא מלמדים אותנו אז סביר שלא נדע. אני לא חושב שיש לי מנת משכל גבוהה במיוחד ועל אף זאת הצלחתי להבין את הדברים שכתובים בהמשך ההודעה שלי כאשר לימדו אותי.

אם שאלת מה אני רוצה שיקרה כדי שדברים כאלו ייעלמו, אז אני לא יודע, אבל יש לי רעיונות: אולי שבבתי-ספר ידברו קצת על פוליטיקה, על נושאים בוערים, על מה זה גיבוש דעה, איזה תהליך עוברים בדרך. שילמדו מה זו קורלציה ומה זו סיבתיות. שילמדו מה היא חשיבה ביקורתית ואיך אפשר לא להסכים עם דעה מבלי לשלול אותה (יש הבדל עצום בין "זה לא נכון" לבין "זה לא משכנע אותי"). שיעשו אפילו מועדון ויכוחים. אפשר לעטוף הכל במסגרת של שיעור לשון והבעה בכתב, כי הדברים קשורים.

סתם, מתחשק לי לשתף.

מה הבעיה עם עידוד הגירה מרצון? בעיה מוסרית, או כלכלית, או אחר?

שואל ברצינות

כי כדי לעודד מישהו להגר אתה צריך לגרום לו לרצות לברוח מפה ואת זה עושים על ידי זה שמקשים עליו יותר מאשר על האחר.

לי אישית יש עם זה כמה בעיות.

1. מוסרית. זה הבית של כל מי שנולד פה ואזרח פה בדיוק כמו שזה הבית שלי. אני צריך להילחם שכולם יהיו שווי זכויות ושווי חובות ולא להילחם שיהיה לחלק רע כדי שיברחו מפה. היום זה מיעוטים ומחר זה ג'ינג'ים.

2.בוא נגיד וניסינו ובמקום לברוח הם יילחמו. במצב כזה ההגירה מרצון עלולה להיות שלנו כשהפטריוטים הכי גדולים שצועקים בכיכר העיר שמאלנים בוגדים ואזריה הילד של כולנו יהיו הראשונים לעלות למטוס.

מבלי להיכנס לדעה ימנית או שמאלנית, שימו לב לדבר המעניין הבא:

הגיע בחור לדף של מר"צ, נתן תגובה יפה, מנומקת. עזבו עכשיו מסכים או לא עם דבריו או חלקם. תראו את ההתבטאות.

קיבל סביבות ה-80 לייקים.

הגיעה גברת אחרת, כתבה תגובה פופוליסטית, הזויה, חסרת תוכן למעט לכלוך ורפש.

קיבלה 300 לייקים.

תמונת מראה לבחירות ולחברה שלנו (ימין או שמאל לא משנה).

"אידיוקרטיה" סרט מצוין ואנדרייטד.

"הטיעון הכי טוב נגד דמוקרטיה הוא שיחה בת חמש דקות עם המצביע הממוצע." ו.צ'רצ'יל.

כתבתי. עזוב מסכים או לא. התוכן בכלל לא רלוונטי. הסגנון. אני סבור כי הוא לא רק אריזה במקרה הזה: בד"כ אדם שיודע להביע דעה, לנמק אותה סביר שידע גם לקבל דעה ובעיקר יודע להבדיל בין דעה לעובדה. זה לא הכרחי, אבל בקורלציה מסוימת. יש לי מעט ניסיון בנושא. בכל זאת, על אף האריזה, למרות שהוא באותו צד כמו המגיבה השנייה, הוא קיבל פי 3 פחות לייקים ממנה. בכנות? חתימה או לא, הפתיע אותי.

אני לא ממש מסכים שיש פה הרבה יותר מאריזה. רמת הטיעונים פה די נמוכה, ונגררת לדמגוגיה ממש מהר. למשל:

שמאל זה לא חופש.

שמאל זה מי שרוצה יותר מעורבות של המדינה בחיי הפרט.

כל רגולציה, ומעורבות ממשלתית בסופו של דבר מפריע לכל אדם, מעלה את המחירים ומגבילה את החופש האישי שלנו.

כל כך קל. קח מילה עם קונוטציה חיובית, תדביק אותה לצד שלך ופתרת את הבעיה. כי כולנו בוודאי נסכים שאנרכיה זה חיובי, לא?

לא מספיק? בוא נמשיך:

בגלל זה אנחנו במקום ה-49 במדד קלות עסקים

זו כבר דמגוגיה ממש ממש מהדהדת - אלא אם הדובר חזר ממש עכשיו מכמה שנים טובות במאדים, לא זכור לי שמרצ ישבה בקואליציה לאחרונה. אז אולי גם "ימין כלכלי ליברלי" זה לא כזה מציאה? אופס...

ואפשר להמשיך, אבל נראה לי שהרעיון מובן.

מה אני רוצה? שאלה מאוד רחבה ואני לא בטוח למה התכוונת.

אם שאלת למה פרסמתי את הפוסט, אז התשובה היא כי אני חושב שהוא מדגים מצוין את הטענה שניסיתי להעביר. יש קושי בהבנה והבעה של מסרים בחברה שלנו. לדעתי זה מעבר למנת משכל. גם עם מנת משכל ממוצעת, בימינו, אמורה להגיע עם סט יכולות מספק, אבל אם לא מלמדים אותנו אז סביר שלא נדע. אני לא חושב שיש לי מנת משכל גבוהה במיוחד ועל אף זאת הצלחתי להבין את הדברים שכתובים בהמשך ההודעה שלי כאשר לימדו אותי.

אם שאלת מה אני רוצה שיקרה כדי שדברים כאלו ייעלמו, אז אני לא יודע, אבל יש לי רעיונות: אולי שבבתי-ספר ידברו קצת על פוליטיקה, על נושאים בוערים, על מה זה גיבוש דעה, איזה תהליך עוברים בדרך. שילמדו מה זו קורלציה ומה זו סיבתיות. שילמדו מה היא חשיבה ביקורתית ואיך אפשר לא להסכים עם דעה מבלי לשלול אותה (יש הבדל עצום בין "זה לא נכון" לבין "זה לא משכנע אותי"). שיעשו אפילו מועדון ויכוחים. אפשר לעטוף הכל במסגרת של שיעור לשון והבעה בכתב, כי הדברים קשורים.

סתם, מתחשק לי לשתף.

בסוף, אנחנו מתעצבנים מהתנהגות לא רציונלית של אנשים. שזו בעצמה התנהגות לא רציונאלית, כי אנשים הם ממש לא יצורים רציונאלים (די להיפך, בסופו של דבר). רובנו המכריע מקבל החלטות לפי רגשות ואינטואיציה, ולכן סיסמאות כמו של הכותבת השניה עושות את העבודה. יודע מה? אני מעדיף אותה, לפחות אין פה איזו כסות של טיעונים אינטליגנטיים שמישהו עלול לקרוא ולהאמין שיש מאחוריהם איזה בסיס רציונאלי ועובדתי.

מה שניסיתי להגיד, וכנראה לא בהצלחה כל כך גדולה, זה שחופש (כלכלי ובכלל) הוא לא ענין בינארי (צ. קוריאה מול איזו אנרכיה אוטופית) אלא ספקטרום מאוד רחב, וכל מפלגה יכולה למקם את עצמה על הספקטרום הזה.

אני חושב שנסכים ששני הקצוות של הספקטרום הם לא מקום טוב להיות בו, גם אם לא נסכים על מה המקום הנכון להיות בו. הדמגוגיה כאן היא שהכותב מציג צד אחד של הספקטרום כנכון יותר לא ע"י עובדות, אלא ע"י הצמדה של מילה עם קונוטציה חיובית (חופש) לאותו צד, בלי להזכיר שחופש מוחלט הוא למעשה אנרכיה (מילה עם קונוטציה שלילית משהו). מה שאני מנסה להגיד שיותר מדי חופש הוא גם לא טוב, והטיעון (שמאל =! חופש) -> (שמאל == רע) הוא לא יותר מדמגוגיה.

אם אתה מחפש טיעון כלכלי אמיתי, עובדתי, אפשר היה למשל לדבר על הרעיון האווילי להצמיד את קצבת הזיקנה לשכר המינימום. אפשר היה לטעון על כל האספקטים השליליים של הרעיון הזה (ויש לא מעט), אבל זה מצריך מחשבה אמיתית, מורכבת יותר מערימת הדמגוגיה בתחפושת טיעונים אובייקטיביים.