איך ביליתי את ראש השנה

אתמול אחרי שבדיוק גמרתי להכין את הגפילטע פיש המפורסם שלי לארוחת החג, אני מקבל קריאה לבית-החולים (זה לא ממש חריג, ומשפחתי כבר רגילה לאכול בלעדי).

 

 

 

חייל יצא לחופשה, תפס טרמפ ונרדם לא חגור במושב האחורי. הוא התעורר על מכסה המנוע של משאית שבאה ממול. החייל יצא יחסית בזול: פגיעת חזה עם צלעות שבורות וחזה אויר-דם, ושבר מרוסק של החוליה המתנית הרביעית עם לחץ גדול מאוד על העצבים שיורדים לרגלים.

 

מצב כזה מחייב ניתוח בשני שלבים רציפים. בשלב הראשון פותחים את עמוד השדרה מאחור, משחררים את תעלת השדרה ובה העצבים שיורדים לרגלים, ומקבעים את החוליה השבורה ע"י מעין גשר המחבר את החוליה מעל לחוליה מתחת. בשלב השני מסובבים את החולה על הצד, ודרך חתך נוסף בבטן מגיעים לחלק הקדמי של החוליה השבורה, מוציאים את שברי החוליה והדיסקוס מעל ומתחת, ומשתילים מעין "כלוב" עשוי מטיטניום התומך את הקונסטרוקציה מקדימה. סה"כ זמן ניתוח כ 6.5 שעות עם דמם של כ 700 סמ"ק.

 

הניתוח עבר בשלום, סכנת השיתוק חלפה, ולאחר תקופת החלמה ושיקום של כ 3-6 חודשים החייל צפוי לחזור לתפקוד כמעט רגיל. לי נדפקה ארוחת החג, אבל בשבילו השתנה מסלול החיים לחלוטין - רק בגלל שלא חגר חגורת בטיחות. ב 02:00 בבוקר כשחזרתי הביתה וחיכתה לי על השולחן ארוחת ראש השנה, חשבתי שאולי אם אנשים היו מבינים את תוצאות התנהגותם היו מתנהגים אחרת. קשה לשכנע אדם צעיר ובטוח בעצמו, כמה חשוב לחגור חגורה, כמה מסוכן לשתות ולנהוג, כמה המהירות מעלה את ההסתברות לתאונה ומחמירה תוצאותיה.

 

אני מקווה שהסיפור הקטן הזה יאפשר לי לבלות יותר ארוחות חג עם משפחתי.

 

 

 

שנה טובה,

 

 

 

 

 

נמרוד

דוק?

אני שמח שהבחור יצא מסכנת שיתוק.

אה, ד"א, היום חגגנו חג שני.

אולי החג הזה בא גם למען הרופאים שנקראו ע"י ביה"ח בערב החג הראשון?

אני שמח שהבחור יצא מסכנת שיתוק.

אה, ד"א, היום חגגנו חג שני.

אולי החג הזה בא גם למען הרופאים שנקראו ע"י ביה"ח בערב החג הראשון?

רופאים, אנשי סיסטם...

נימרוד,אתה החלום שלי(להיות רופא)