מתי החל השימוש במראת צד ימנית

באיזו שנה התחילו להשתמש במראות צד ימניות ובאיזה רכב? מישהו יודע מדוע לא חשבו שזה נחוץ לפני כן ואיך הנהג היה אמור לדעת שאין רכב מצידו הימני?

התקנת מראת צד ימנית הפכה לדרישת חובה בתקנות התעבורה בשנת 1989. לפני זה הסתדרו בלי.

מישהו יודע מדוע לא חשבו שזה נחוץ לפני כן

רגע, אתה משתמש במראות?!?!

חשבתי שזה בשביל שאני אבדוק את עצמי לפני הכניסה לרכב.

מה 'כפת לי שמישהו נמצא בנתיב השמאלי או הימני? אני שם וינקר ומי שמאחוריי צריך להמתין. זה הכי ברור בעולם. כולם עושים את זה. לפעמים יש נודניקים שצופרים. כאילו שאם הם נוסעים 40 קמ"ש יותר ממני, זה אומר שהם לא יכולים להאט...

(כל הנכתב לעיל נכתב בציניות, לאחר שאתמול בלילה ניסו להוריד אותי כמה פעמים מהכביש. למרות שהם אפילו לא שמו לב. כי בשביל מה יש מראות?)

במשך תקופה ארוכה כבישים לא היו רחבים ומרובי נתיבים ולכן לא היה צורך במראה ימנית. גם לאחר מכן, המשיכו לייצר רכבים ללא ראי ימני ואסרו על העקיפה מימין. כמו כן, סמכו על הנהג שיוודא בהסטת מבטו, בנוסף למבט במראות (שבלאו הכי לא סיפקו שדה ראיה מספיק גדול) שאינו מפריע לאחרים.

הרעיון בעקיפה משמאל הוא שהרכב העוקף יחלוף לצד הרכב הנעקף מצדו השמאלי שהוא צד הנהג. באופן טבעי אנו מודעים יותר למה שעובר קרוב אלינו משמאל מאשר למה שחולף מצדנו הימני ומעבר לתא הנוסעים. עם זאת, הבעיה בישיבה בשמאל היא שקורות הגג בצד השמאלי קרובות יותר ולכן מסתירות חלק גדול יחסית משדה הראיה ולכן נדרשת מראה. בצד ימין, לעומת זאת, זריקת מבט קצרה לימין מאפשרת לקבל שדה ראיה די גדול.

גם לאחר שהחלו להתקין מראות בצד ימין, המראה השמאלית נשארה גדולה יותר מהמראה בצד ימין, בדיוק בגלל הסיבה שציינתי לעיל. לעתים, גם כיום, המראה גדולה יותר בפועל או שהשליש החיצוני שלה קמור ומספק שדה ראיה מורחב במחיר של עיוות קל בתמונה הנשקפת בראי (עיוות זה הוכח כזניח לעומת היתרון שבשדה הראיה המורחב על ידי מחקרים). ברכבים אמריקניים מקובל להתקין במראה הימנית זכוכית קעורה שמגדילה את מה שנראה בה, וזאת כדי לפצות על המרחק הגדול יותר של המראה מהנהג.

אז מעבר לשיעור ההסטוריה, מה למדנו היום? למדנו שיש כמה יתרונות וחסרונות בנהיגה שקשורים למיקום הפיזי של הנהג במכונית. כיוון שאנו יושבים בצדה השמאלי של המכונית, אנו צריכים לשמור על הימין כך שהתנועה תחלוף רק מצדנו השמאלי, היכן שהמראה קרובה יותר ובדרך כלל גם יותר גדולה. כמו כן, עם הדרך שבה רוב הנהגים מכוונים את המראות שלהם, אנחנו ממש לא רוצים לעקוף אותם מימין. עדיף לעקוף רכב שנמצא בנתיב השני משמאל על על ידי מעבר שני נתיבים ולא לחלוף ישר מצדו הימני. כשמדובר במשאית - זה ממש חובה.

עוד למדנו, שמעבר לכיוון המראות הנכון ובדיקת המראות, גם היום יש צעדים נוספים שאפשר להשתמש בהם כדי להפחית את הסיכון במעברי נתיבים. הצעד הראשון והיעיל ביותר הוא פשוט - לשמור על הימין ולא לעבור נתיבים כל כך הרבה. צעדים נוספים הם:

1. איתות מקדים (אפילו כשנדמה שהכביש ריק)

2. מעבר נתיב הדרגתי ככל הניתן ולא מוקדם מדי, תוך כדי ניצול כל שטח הכביש האפשרי.

3. בדיקת מראות חוזרת תוך כדי מעבר הנתיב

4. הסטה קלה של הראש הצדה או קדימה

5. מערכת לגילוי עצמים ב"שטח המת"

חן - הודעה מעמיקה וטובה.

רק שתי תוספות:

1. גם מראה שמאלית הפכה חובה רק לקראת סוף שנות ה-60. כשאבי רכש את הרכב הראשון שלו ב-1964 לא היתה מראה שמאלית. הוא התקין מראה יקרה שהביא מחו"ל אבל פרה שהסתובבה בצ'ק פוסט הורידה אותה ועד יום מכירתה המכונית נסעה עם 3 ברגים שאטמו את החורים בפח. נדמה לי שבפרינץ 4 שנרגש ב-1969 כבר היתה מראה שמאלית, אבל אולי זה היה רק רכב אחד יותר מאוחר.

2. במראות הימניות במכוניות אמריקאיות מסויימות מוטבעת אזהרה כי עצמים עשויים להיות יותר קרובים מאשר הם נראים במראה, כלומר המראה דוקא "מקטינה" את התמונה, בתמורה להגדלת שדה הראיה.

מישהו זוכר את מראות האמצע שהיו מותקנות במרכז לוח המחוונים ?

ברנו 4 ובסאאב 95\96 הן היו מתוקנות כך.

בסוף שנות ה 60' החל השימוש במראה בעלת אפשרות מניעת סינוור, יום\לילה, וכמו בהרבה נושאים בטיחותיים, גם כאן וולבו היתה חלוצה.

מכוניות בעלות מראת צד בודדת נמכרו כאן עד סוף שנות ה 80', וזכורה לי הב.מ.וו 318I שהיתה אבי, שנת 87' עם מראת צד בודדת, חשמלית.

מישהו זוכר את מראות האמצע שהיו מותקנות במרכז לוח המחוונים ?

ברנו 4 ובסאאב 95\96 הן היו מתוקנות כך.

בסוף שנות ה 60' החל השימוש במראה בעלת אפשרות מניעת סינוור, יום\לילה, וכמו בהרבה נושאים בטיחותיים, גם כאן וולבו היתה חלוצה.

מכוניות בעלות מראת צד בודדת נמכרו כאן עד סוף שנות ה 80', וזכורה לי הב.מ.וו 318I שהיתה אבי, שנת 87' עם מראת צד בודדת, חשמלית.

כל נושא שדה הראיה התפתח בהדרגה. אולי מישהו ממועדון ה-5 יציג לנו את התפתחות החלון האחורי של החיפושית? אולי מישהו יציג תמונה של רכב עם חלון קדמי המחולק ל-2 שמשות עם מוט מתכת צר ביניהן? במהלך השנים שטח החלונות הלך וצמח, רק בשנים האחרונות יש צמצום מסוים של שדה הראיה בגלל התרחבות קורות הרכב, בעיקר קורה A, לצורך ייצוב תא הנוסעים במקרה תאונה.

ואם במראות עסקינן - היו לא מעט מכוניות בהן מראות התשקיף היו מותקנות על הכנפיים הקדמיות. אין לי מושג כיצד היה אפשר לכוון אותן כאשר הן היו במרחק מטר ויותר מהנהג ומהנוסע שלצידו.

בבקשה.

החלון האחורי של החיפושית גדל בהתמדה עם השנים; מה שהחל כחלון אובאלי, קטן ומפוצל, גדל עם השנים, עד שבשנת 61' הגיע לממדיו הנוכחיים.

הסיבה העיקרית לשימוש בשמשה קדמית מפוצלת, היתה מחסור בטכנולוגיה שאיפשרה ייצור זול של שמשות מקומרות ומכופפות.

זכוכית ישרה זולה ופשוטה בהרבה לייצור, וזו הסיבה שהשתמשו בה במכוניות כמו חיפושית, רנו 4 ופיאט פנדה המקורית.

מראות צד שהורכבו על הכנפיים הקדמיות אפיינו מכוניות יפניות רבות בשנות ה 60' וה 70', סביר להניח שהשיקול היה הקניית מראה "ספורטיבי" והן היו כמעט בלתי אפשריות לכיוונון.

מראות מתכוונות מבפנים הוצעו במכוניות אמריקאיות מתחילת שנות ה70' והכיוונון היה מכאני ובוצע ע"י ג'ויסטיק שחובר מכאנית למראה.

אכן, פעם היו מקובלות מראות "Wing mirror" (כמקובל עד היום במכוניות מירוץ מקצועיות) היכן שהיום מקובלות מראות "Door Mirror." דווקא למיקום המראה על הכנף הקדמית יש גם יתרונות בדמות שדה ראיה טוב, גם אחורה דרך המראות וגם במראות עצמן עקב מיקומן מול הנהג ולא לצדו. לצורך השוואה, בחלק מרכבי פיג'ו עיצוב החלון המשולש הקדמי מציב את המראה "אחורה" מדי כך שיש צורך בתנועת ראש די משמעותית כדי להביט בה, וגם שדה הראיה שמתקבל במראה הוא לא הכי טוב ולא משנה איך מכוונים אותה.

כמו כן, גם גובה המראות משנה ובדרך כלל מראות כנף נמוכות יותר ולכן טובות יותר לתמרונים מדויקים כגון חניות ונסיעה לאחור (שבהם ההתמקדות הוא בעצמים נמוכים כמו מדרכות). כיום, המראה לרוב מוצבת גבוה יותר כך שתהיה בגובה העיניים, אם כי בחלק מהמכוניות המראות קצת נמוכות עבור חלק מהנהגים.

גם חלוקת החלון הקדמי לשניים קיימת עד היום בחלק מהאוטובוסים שבהם החלון הקדמי עצום בגודלו. גם עיצוב המגבים ברכבים אלו הוא בהתאם:

אינפורמציה מעניינת אבל הסיבה שפעם לא היו כבישים רחבים ולכן לא הייתה מראה ימנית עדיין לא מסבירה את הצורך במראה ימנית במקרה של עקיפה גם בכביש חד מסלולי. אני נסעתי עם מראה ימנית מקופלת והייתי צריך לסובב את הראש אחורה כדי לוודא שאני יכול לחזור לנתיב הימני, לא בטיחותי במיוחד.

דרך אגב מבדיקה באינטרנט, הכי ישנה שמצאתי זאת 1941 Ford Super Deluxe Coupe עם מראה ימנית.

מוזר שלקח כל כך הרבה זמן להכניס את זה כסטנדרט.

יש דברים עוד יותר מוזרים. החוק האמריקאי חייב פנסי חזית אטומים עגולים בגודל סטנדרטי משך 44 שנה - מ-1940 עד 1983. רק ב-1983 הותר להתקין בארה"ב פנסים שאינם עגולים, ואשר יש אפשרו להחליף בהם את הנורה!

באיזו שנה התחילו להשתמש במראות צד ימניות

מבקש שתחדד את השאלה- מאיזו שנה התחילו להרכיב מראה ימנית ומתי נכנס העניין לסטנדרט?

נהגים רבים עוד לא התחילו להשתמש במראה הימנית, לצערינו...

גם חגורות בטיחות בחלק מהרכבים לא היה נדרש בחוק עד לסוף שנות השבעים,

ועד היום יש כאלו שלא משתמשים בהם, לצערנו.

חגורות בטיחות שתי נקודות נדרשו במושבים הקדמיים מסוף שנות ה-60, אם כי לא חלה חובת חגירה. במושבים האחוריים מתחילת שנות ה-80. לא זוכר מתי החלה חובת חגיר, אם כי אני השתמשתי בחגורה מיום שזו עמדה לרשותי.

בארץ חלה חובת חגירה במושבים הקדמיים, בדרך בין עירונית בלבד, החל משנת 78'.

מכוניות מתחת לשנת ייצור 69' היו פטורות מחובת החגירה.

חובת החגירה גם בעיר החלה בשנת 87', וחלה חובת חגירה גם במכוניות מתחת לשנת 69', באם כללו חגורות בטיחות.

במכוניות אמריאיות רבות היו בשנות ה 60' חגורות מותניים בלבד.

חגורת בטיחות בעלת 3 נקודות עיגון הוצגה בסוף שנות ה 50' ע"י וולבו, ובשנת 67' הם הציעו חגורות בטיחות אוטומטיות מלאות ב 144, והחל מ 72' 4 חגורות אוטומטיות.