ב-14/12/2010 במוסף ממון פורסמה הכתבה: "מה יבואני הרכב לא מספרים לכם".

מסתבר שהיבואן יכול להסתיר פגיעות ברכב שהן עד 3.5% מערכו, רמות בטיחות מציינים רק אם הן טובות.

אני רוצה להוסיף שבפרוספקטים רושמים לפעמים דברים שבמילים עדינות לא תמיד מדוייקים.

למה פתחתי את הנושא הזה? מכיוון שהמצב של קניית רכב חדש הארץ בעיני אבסורד. כאשר קונים רכב משומש ניתן לבדוק אותו, ליראות אותו, לשבת בו ולהרגיש את האקזמפלר הספציפי, בודקים אותו בקפידה. יש ארצות רבות שאפשר לבוא למגרש של רכבים חדשים ופשוט לבחור.
כאן בארץ, עד שאתה לא משלם, אתה לא רואה את הרכב שלך. לא חסרים בפורום סיפורים על רכב פגום שהיגיע חדש.

ואני רוצה להשלים בשני סיפורים אישיים (לאלו מבינכם שיש את הכוח לקרוא את זה).
סיפור 1:
לפני כמה זמן מישהי הזמינה רכב חדש (לא אציין את הדגם או היבואן). מזל שהיא פדנטית וראתה תוכנית כולבוטק שהסבירו איך לבדוק אם הרכב עבר תאונה. הקו בין מכסה מנוע לכנף היה לא ישר (אני מזכיר: רכב חדש!). היא אמרה שלא לוקחת את הרכב. למרות שבמעמד לקיחת הרכב היה הייתה במצב בריאותי לא טוב (אחרי ניתוח לצורך העיניין רק יצא מבית החולים), למרות הלחץ הכבד מצד סוכני המכירות, היא התעקשה לקחת את הרכב למכון בדיקה לפני הקנייה. אחרי מריבות רבות ואובדן עצבים, סוף סוף הם הסכימו, מכיוון שהיא לא הסכימה לקבל את הרכב. במכון הבדיקה כמובן מאוד התפלאו שמבאים להם רכב חדש דנדש. אבל הם מצאו שהרכב עבר תאונה שתוקנה בחזית.
היבואן החזיר את הכסף והעיסקה בוטלה. עצבים ובריאות אף אחד כמובן לא יחזיר. גם ביטול עיסקה זה היה סיפור לא קל. היבואן היציע כל מיני הטבות, בסגנון חיישני רברס, וילון, טיפול ראשון חינם ועוד.
אני בטוח ש99 ומ-100 אנשים היו נופלים בפח עם הרכב הזה ולוקחים אותו. בהתרגשות לקבל רכב חדש, מבריק ונוצץ לא היו מעלים בדעתם שדבר כזה אפשרי. אחרי זה במעמד המכירה, בעלי הרכב בטוחים שאין פגיעה בשלדה ותאונות נופלים שוב בפח ונאלצים להחזיר עלויות בדיקה לקונה לאחר שהתחייבו מנוע, גיר ושלדה.
סיפור 2:
והדובדבן שבקצפת: הסיפור של משפחתי.
אבא שלי נכה, על מנת לנהוג נדרש לו מנגנון מיוחד. בשנת 96' כאשר היינו עולים חדשים, 5 שנים בארץ אבא שלי הזמין יונדאי לנטרה החדשה. כאשר ראיתי את הרכב באולם תצוגה הראש פשוט הסתובב לי (הסתכלתי על הרכב ולא האמנתי למראית עיני, הוא היה כל כך יפה - באותם שנים העיצוב שלו היה בלתי רגיל ובאמת שונה מרוב הרכבים, בשביל נער בן 14 הרכב באמת ניראה מדהים), הרכב ניראה כמו חללית אחרי דיהטסו מיניבוס הסיני שהייתה לנו (דומה לסובארית).
היבואן של יונדאי/BMW היה אז אדרת. קנינו את הרכב בסוכנות צ'ק פוסט. במעמד הקנייה אבא שלי ביצע את העיסקה מול הסוכנות בשם מרינה שאמרה: אצלה גם יונדאי לנטרה החדשה ושיבחה את הרכב בכל דרך אפשרית. לאחר כמה ימים התברר שהרכב שלה למעשה פיאט אונו .
היבואן כפי שהבטיח היה אמור לקחת את הרכב על גרר ולהתקין מנגנון נכה כדי שאבא שלי יוכל לנהוג בו. אבא שלי החליט ביוזמתו האישית להגיע בכוחות עצמו למתקין המנגנון ביום שהרכב היה אמור להגיע לשם (על גרר). הרכב היגיע, רק לא על גרר, אלא בכוחות עצמו. אתם מדמיינים איך נוהגים הנהגים שמובילים את הרכבים האלה (נזכיר שהרכב לא עבר הרצה!)? שיטת הנהיגה: או קיק דאון או ברקס, הגירסא הרעה של נהג ליסינג פראי. הרכב היה כולו מטונף, אבל שלי עשה סיבוב סביב הרכב ומצא מעיכה בפח. הוא לא הזדהה בפני הנהג שהוא בעל הרכב, אלא כמתעניין בדגם כזה. אז שאל אותו מה פשר המכה ברכב חדש. הנהג אמר לו: הובלה.
אבא שלי חזר עם הרכב אחרי ההתקנה לסוכנות הרכב והראה את המכה. כמובן אמרו לו שהוא עשה את זה. אז הוא אמר שיש לו עדים: אותו נהג ומתקין מנגנונים. טלפונים והתרוצצויות - טוב נתקן לך את הרכב.
ואז הסוכנת מרינה אומרת, היית אמור לשלם עוד 800ש"ח על הובלת הרכב על גרר למתקין המנגנון. אבא שלי אומר אבל הרכב לא הובא על גרר. אין מה לעשות - תשלם! אומרת לו הסוכנת. אבא שלי עולה חדש, עוד לא ידע לעמוד על הזכויות שלו, אמרו לו לשלם - שילם.
לאן הלך התשלום? את הרכב לקחו בנהיגה לאחד הכפרים ועשו פחחות בזול.
לסיכום: אשמח אם מישהו שהיה פעם נציג של היבואן הזה (אדרת) ורצוי מישהו שהיה מעורב בעיסקת מכירת הרכב בפועל לאבא שלי יקרא את הכתבה. שזה ישאר על מצפונם שהם רימו נכה.