חופשה ביוון - טקסט, תמונות ודגש מוטורי

שלום לכולם,

 

לפני יומיים חזרתי משבוע חופשה ביוון עם המשפחה, וחשבתי לשתף אתכם (בעיקר) באספקט המוטורי של העניין.

 

הטיול כלל נחיתה באתונה, בילוי יום במרכז העיר, איסוף מכוניות ויציאה דרום מערבה, לאזור הפלופונסוס ששטחו כשטח מדינת ישראל.

 

קצת על הטיול

אתונה עיר מאוד יפה, הרבה מה לעשות אבל יקר באופן מפתיע – מלונות, אוכל, כניסה למקומות וכדומה. ביקרנו כמובן בפרתנון ובמוזיאון המרשים ששוכן למרגלותיו.

למחרת יצאנו אל אזור קורינתיה שבמרכזו, כמובן, תעלת קורינתוס המפורסמת שבנייתה החלה לפני 2500 שנה והיא מאפשרת מעבר ספינות מצד אחד של הים התיכון אל הים האגאי.

משם הדרמנו אל העיר היפיפיה נאפליו, שעליה חולש מבצר פאלאמידי הגדול. אחרי יומיים בעיר נסענו לכיוון אתר מיסטראס המרשים, בו יש עיר ענקית בת מאות שנים הממוקמת על הר גבוה ומשקיפה על הנוף.

משם נסענו לאתר נופש סופר-יוקרתי שבנייתו הסתיימה לפני מספר חודשים ונמצא מצפון לעיר פילוס. לא, אנחנו ממש לא מיליונרים. חברה של אבא שלי תכננה עבורם את המטבח ולכן התאפשר לנו להתארח שם בעלות נמוכה משמעותית מהעלות הרגילה...

לאחר יומיים של בטן-גב יוצאים לאולימפיה לצפות בעתיקות של המשחקים האולימפיים (לא משהו) ובמוזיאון הסמוך (נחמד מאוד) ומשם יצאנו אל ההרים של מחוז ארקאדיה, אל העיירה סטמניצה. מקום קטנטן עם מאות בודדות של תושבים, בו גרנו בוילה יפיפיה למשך יומיים וממנו יצאנו לטיול בנחל לוסיוס ובמנזרים שסביבו. משם – חזרה לאתונה וטיסה הביתה.

 

 

מה חשוב לדעת?

המלונות די יקרים – 100 יורו פלוס לחדר סביר. לפעמים אפשר ליפול (אנחנו נפלנו על מלון מחורבן בנאפליו, מזל שפיצינו למחרת בריזורט). האוכל טעים, אבל אני העליתי את הסברה שיש ישות מפקחת ביוון שאחראית לבחירת התפריט בכל הטברנות כולן. פשוט מדהים שכמעט לכל מסעדה שאליה נכנסים (למעט במרכז אתונה) יש בדיוק את אותו התפריט, והמנות מוגשות בדיוק באותה הצורה. אחרי שלושה ימים כבר לא יכולנו לראות יותר צזיקי, סאגאנאקי, סופלאקי, סלט יווני ואת הלחם היבש שלהם...

 

לעניין המוטורי

מכיוון שהיינו תשעה ולא טסנו באותם זמנים, לקחנו 3 מכוניות משפחתיות (סגמנט פוקוס/אסטרה). מראש אגיד את המסקנה של אבא שלי מהמסע – לקחת מכונית מקלאס/שניים למעלה. הסיבה פשוטה – בטיול כזה יש המון שעות של נסיעה והוא עולה אלפי יורו – חבל לחסוך מאות בודדות ולהתקע עם מכוניות די מחורבנות... אבל אני מקדים את המאוחר.

אספנו את המכוניות מסוכנות נאשיונל באתונה. אפשר היה לחשוב שמדובר בסוכנות גדולה ומקצועית, כיאה לחברה גדולה ומבוססת, אבל פגש את פנינו יווני שבקושי הבין אנגלית, עבד כמו צב ולא הבין חצי ממה שרצינו ממנו. בסוף הוא "שידרג" אותנו בשתי מכוניות. בנוסף לאסטרה דור קודם קיבלנו ב.מ.וו 116 ו... קרייזלר PT קרוזר. כולן עם מנועי 1.6 ליטר ותיבה ידנית, כולן עברו 60-70 אלף ק"מ וכולן במצב חיצוני ופנימי... לא מרשים (כולל סרחון סיגריות בכל המכוניות, אליו נוסף ריח מוזר נוסף בקרוזר).

 

לפני שאדבר על המכוניות, קצת על הנסיעה בכבישי יוון

אתונה עמוסה בטירוף. בעיר וסביבותיה חיים 3.5 מיליון איש, כשליש מאוכלוסיית יוון כולה. התוצאה היא פקקי ענק והמון בלגן. הרחובות צרים וחד-כיווניים במרבית המקרים, כך שלא פשוט להגיע ממקום למקום. בעיה נוספת קשורה בקשר עקיף לשחיתות הפושה ביוון – לא סתם זו מדינה במשבר כלכלי – היוונים עובדים המון ב"שחור" ולא משלמים הרבה מיסים. כתוצאה, מרבית המקומות לא מקבלים בכלל כרטיסי אשראי, כולל ברוב המוחץ של תחנות הדלק (שהוא די יקר – 1.5 יורו לליטר בממוצע).

מחוץ לאתונה זה סיפור אחר. האוטוסטרדות מצוינות, רחבות ופנויות. במקרים שיש נתיב אחד לכל כיוון היוונים פשוט לא עושים עניין ונוסעים בשוליים בשביל לתת לעקוף משמאל – קל ופשוט. כבישי ההרים ריקים ומהנים מאוד לנהיגה (והנוף מדהים). יש כמות אדירה של כבישים מפותלים באיכות סלילה שנעה בין מצוינת לאיומה. ממש התבאסתי שלא הייתה לי שם המיאטה שלי... יש גם המון מכוניות ספורטיביות ומשופרות. הרבה מאוד סקסו VTS ו-106 ראלי במצב מצוין שהעלו אצלי זכרונות, וגם המון מיני קופר S וכן טונות של סמארט קטנטנות, בעיקר באתונה (וזה כבר בלי קשר לספורטיביות, כמובן).

 

המכוניות

ב.מ.וו 116: זו המכונית הראשונה בה נהגתי במסע, וכששאר הנהגים התלהבו שיש ב.מ.וו, מהר דאגתי לצנן אותם בהסבר שמדובר בגרסה הכי בסיסית שיש ליצרן להציע, והיא גם מרגישה ככה. הפנים פשוט מאוד, רמת האבזור בסיסית, חלקי פלסטיק מתקלפים בכל מיני מקומות והאוטו מ-מ-ש לא מרגיש כמו ב.מ.וו. מה שכן, המנוע גמיש (אבל לא חזק, כמובן – 115 כ"ס בלבד) ותיבת ההילוכים טובה מאוד (ששה יחסי העברה, מחולקים היטב). גם רמת השקט בנסיעה טובה והנוחות סבירה על הצמיגים הירוקים. ההתנהגות גם היא טובה מאוד וההיגוי מצוין, אבל זה לא אוטו למשחקים.

 

קרייזלר PT קרוזר: התפלץ הארכאי הזה לא רק נראה מוזר מבחוץ, אלא גם מבפנים. יש בו שלל מוזרויות כגון מחסור במתגי ח"ח מאחור (יש רק מלפנים את כל הארבע באמצע הקונסולה המרכזית, למעלה); ידית האורות מפעילה גם את התאורה הפנימית; המיזוג מופרד מהאוורור בצורה מעצבנת, יש מצפן מעל למראה המרכזית (קטע אמריקאי...) והמושבים הם כמו קרש חסר תמיכה.

במפתיע, התנהגות הכביש לא כזאת גרועה והאחיזה טובה, אבל ההגה ענק ומסורבל (וחסר רגש לחלוטין) ותיבת ההילוכים (חמישה) ממש לא מדויקת. מה שהכי מעצבן הוא המנוע. 1.6 ליטר עם 115 כ"ס על משקל של טון וחצי זה ממילא לא מתכון לביצועים, אבל המנוע הזה פשוט חסר מומנט לגמרי בטורים נמוכים, והוא מגיב באותה הצורה בדיוק לכל עוצמת לחיצה על הדוושה – באיטיות מרגיזה. המנוע גם מרעיש, והאוטו בכלל גונח, רועש ומקרקש בכל מהירות. מה שמוזר הוא שמעל 4500 סל"ד המנוע הזה פתאום מקבל בוסט לכוח ומאיץ את הרכב קדימה – מעניין אם יש למנוע תזמון משתנה...

אגב, את הרכב קיבלנו עם מיכל ריק לגמרי וצמיג אחורי אחד עם 15 PSI בלבד – יופי של שירות יש להם, ליוונים...

 

אופל אסטרה דור קודם: גם כאן מדובר במנוע 1.6 (105 כ"ס) ותיבה ידנית (5 הילוכים). על המנוע והגיר אין הרבה מה לדבר – ממוצעים לגמרי. לא שקט אבל גם לא רועש. לא חזק אבל גם לא חלש. אה, כן, הגיר הגיע עם ידית משוחררת שאפשר לפרק אותה. כשזה קרה לאבא שלי הוא החזיר אותה בחזרה והרוורס הפסיק לעבוד. רק אחרי יומיים, כשאני נהגתי עליה, גיליתי איך להחזיר את הרוורס לעבודה. הידית כולה הייתה משוחררת והשילוב היה איום ונורא. בנוסף, לרכב היו רעשי תקתוק חזקים מההגה וקרקושים מכל כיוון. אבל זה לא החלק הכי מעצבן בו – אלא הנדסת האנוש. כאן אני חייב לשאול – יכול להיות שמהנדסי אופל פשוט החליטו לעשות ה-כ-ל הפוך ממה שנראה להם הגיוני? יכול להיות שהם פשוט ניסו בכוח לעצבן את הנהג והנוסעים? הנה רשימה קצרה:

1. הקונסולה המרכזית נמוכה מדי ובזווית ישרה מדי – פשוט לא רואים כלום

2. את פקדי המזגן שתקועים הכי למטה בקושי רואים, וגם כשמצליחים לראות קשה להבין איך הם עובדים.

3. פתחי המיזוג המרכזיים נמוכים מדי, תקועים באמצע הקונסולה וקשה לתפעל את הכיוון שלהם.

4. מתג האורות (דמוי פולקסווגן) מעצבן במיקומו ובפעולתו.

5. כפתורי מערכת השמע מבולבלים ולא נוחים לתפעול. למצוא תחנות ברדיו זה בלגן שלם. גם התצוגה של הרדיו קטנה, כמעט בלתי נראית ותקועה רחוק מאוד מהמתגים, בראש הקונסולה.

6. יש העדר כמעט מוחלט של חללי אחסון (וכולנו יודעים כמה זה חשוב בטיול).

7. יש עוד, אבל הבנתם את הקטע.

כמובן שגם הכל נראה די שחור ועלוב, ממש לא כמו בתמונה המצורפת... (וכמובן שאין את ה-GPS שבתמונה, אלא מסך קטן שבקושי אפשר לקרוא אותו). בקיצור, אוטו מאכזב מאוד.

 

טוב, מצטער על החפירה ומקווה שנהנתם לקרוא, וכעת לתמונות.

 

הפרתנון, במבט מלמטה

 

הפרתנון, במבט מקרוב

 

מבט מהפרתנון אל חלק קטן מאתונה - העיר פשוט ענקית ומתפרשת לכל הכיוונים

 

נציג נאמן של "תופעת הכלבים המעולפים" הפושה באתונה. בכל פינה שוכב לו איזה כלב ונח מתלאות היום הקשה. גם באמצע הכביש לפעמים. הכלב הזה שומר על הפרתנון, כך שהתפקיד שלו קשה במיוחד...

 

תעלת קורינתוס

 

מבט אל הנוף ממבצר קורינתוס. כן, טיפסנו הרבה בטיול הזה...

 

 

 

רוני

מגיעים לנאפליו ומגלים שנערך למחרת מרוץ ראלי בסביבות העיר. מכוניות הראלי, חדשות וישנות, חונות ביחד בכיכר העיר, אליה הן כמובן הגיעו בנסיעה, ומבלי לחסוך בדציבלים... כן, אפשר לקנא בהם, ביוונים. מאחור למעלה, אגב, מבצר פאלאמידי

 

האי הקטן שמול נאפליו, בו המבצר ששמר על האי מפני פולשים מהים

 

מבט מראש המבצר אל העיירה. חדי העין יבחינו בצלם...

 

אמרתי קודם שכבישי ההרים מדהימים? הנה דוגמא. שוב - לראות ולקנא... (ומבחינתי - לראות ולהתבאס שאני עולה את זה בפיטי קרוזר. מה שנקרא - וואט אה פיטי...)

 

מבט ממרומי המבצר שבראש העיר מיסטרס.

 

נוף ממיסטרס

 

חברה שלי וגורי חתולים ישנים במנזר שליד העיר

 

מבט אל מיסטרס. למעלה המבצר שהגן על כל האזור, משמאל, עם הגג האדום - הארמון

הגענו לריזורט בשעת דמדומים, וזה מה שראינו...

 

נוף מהחדר

 

מעבר חד - להריסות באולימפיה. לחברה שלי זה הזכיר משום מה עוגיות מרוקאיות

 

ועוד מעבר חד - לוילה בעיירה הקטנה בהרים. מימין ניתן לראות את הגלגלים שלנו

 

טיול באזור. רואים את המנזר על צלע ההר? הגענו עד לשם, ועוד הרבה אחרי...

 

למרגלות המנזר. מאוד מיוחד...

 

מקווה שנהנתם!

 

רוני

בהחלט עושה חשק לבקר (שוב) ביוון. אני ממש לא זוכר אותה יפה כזו

 

סחתיין על הסקירה המגוונת.

נראה כי היה כיף חיים, איזורים יפיפיים בהחלט,

אפשר להתעניין איך קוראים ל"ריזורט" שהייתם בו ואיך הוא היה?

נראה כי היה כיף חיים, איזורים יפיפיים בהחלט,

אפשר להתעניין איך קוראים ל"ריזורט" שהייתם בו ואיך הוא היה?

 

מצאתי בשבילך את האתר של הריזורט.

המקום מאוד מאוד מרשים. הכל שם מוקפד עד לפרט האחרון. ניכר שהוציאו הון עתק על החומרים הטובים ביותר - ואת זה אני יודע לא רק ממראה עיניים, כאמור, החברה של אבא שלי תכננה עבורם את המטבח והיא יודעת היטב מה העלויות של דברים שם (אגב, המטבח עצום - כ-3000 מ"ר, כולל 40 מקררי ענק של 10 מ"ר). מדהים אותי לדעת שאין שום סיכוי להחזיר את ההשקעה האדירה הזאת במשך המון שנים - יקח עוד הרבה זמן עד שהמקום אפילו יכסה את הוצאות התפעול (800 אנשי צוות בשיא העונה, על פחות מ-2000 נופשים בכ-800 חדרים).

במקום יש ספא ענק (ויקר), אזור מיוחד לילדים (כולל ספא לילדים, בריכה עם משחקים, חדרי שינה ועוד), רצועת חוף ענקית, מגרשי ספורט - גולף, כדורסל, טניס, סקווש, באולינג ועוד, מסך קולנוע ענק, ספרייה, אולם כנסים וכן הלאה. החדרים ענקיים ומלאים בכל טוב.

 

המקום שייך, אגב, לאחד האנשים העשירים ביוון, והבעלים של חברת התעופה aegean, חברת ספנות גדולה ועוד... גם לאשתו יש כמה מלונות, כולל המלון המפואר ביותר באתונה. שניהם, באופן מעניין, היו במקום בזמן שהותנו בו, פגשו אותנו בארוחת הבוקר והיו מאוד לבביים לחברה של אבי. הם נראו כמו סתם עוד זוג נופשים, ורק אחרי שהם הלכו היא אמרה לנו מי הם...

 

בכל מקרה, המחירים שם נעים סביב 500-700 יורו ללילה לחדר זוגי פשוט (יש גם חדרים בפי 2-3 מחיר). אנחנו שילמנו הרבה, הרבה פחות.

 

רוני

אחלה תמונות, בהחלט עושה חשק לטייל שם.

מסכים איתך לגבי כל מילה שנכתבה על ה-PT. לייצר בימינו זבל ברמה כה נחותה זה כבר מעין סוג של אומנות.

לעומת זאת, אני די לא מסכים איתך לגבי הדברים שמתייחסים לאופל. יצא לי לנסוע די הרבה וגם לנהוג אחת כזאת בארץ, עם מנוע 1.8. הרכב בנוי בצורה איכותית מאוד, וגם בנסיעות ארוכות לא הרגשתי חוסר נוחות או ארגונומיה לקויה.

יש מצב ששתית איזה אוזו מקולקל?

תקשיב, חבל שלא צילמתי אותה מבפנים. נראתה זוועה. יכול להיות שה1.8 נראית יותר איכותית, אבל זה בטח לא משנה להנדסת האנוש האיומה של האוטו הזה. בשאר המובנים הוא דווקא בסדר - תנוחת נהיגה, היגוי, התנהגות כביש, נוחות נסיעה. מאוד ממוצע.

יופי של סקירה וצילומים, אני בטוח אשתמש מתי שהוא בפרטים שמסרת.

 

חתולים וכלבים מנמנמים באין-מפריע היא תופעה רווחת ביוון ובאיים,

הלוואי וכאן היו כולם מתייחסים ככה לחיות.

סקירה יפה!

יש לך עוד תמונות של היאריס(ים) TS בתמונה של רכבי הראלי?

האם מדובר בקונפיגורציית ראלי מלאה?

תודה על השיתוף והתמונות, נהניתי לקרוא.

 

אינני מסכים עם הקביעה שסדרה 1 היא לא BMW. מן הסתם בגרסת הההשכרה מרגישים זאת פחות, אבל בגרסאות המאובזרות יותר שנמכרות באירופה, בשילוב עם מנוע נורמלי, מדובר ברכב שמרגיש רמה אחת מעל הגולף/אסטרה/פוקוס ושאר חבריו לקטגוריה. עם מושבי עור מחוממים, מערכת ניווט משולבת ודיפון עור לבן בתא הנוסעים, לא היית מזהה אותו, וסביר להניח שגם לא היית מזלזל בו.

 

לגבי האסטרה - להזכירך, מדובר באחד הרכבים הנמכרים באירופה, זה שהכה גם את מכירות הגולף בזמנו כאשר שניהם הושקו בתערוכת פרנקפורט 2003. יתכן וישנם כמה ליקויים ארגונומיים, אבל הם ממש לא דרמטיים כפי שאתה מתאר אותם פה. זה גם עניין של הרגל, וזה משהו שהייתי מצפה ממך לדעת לאחר שהכרת אי אלו צרפתיות בחייך. אז נכון, היה מה לשפר ובקורסה המצב כבר היה יותר טוב (עד שהסט-אפ המרובע הזה ננטש לגמרי באינסיגניה ובאסטרה החדשה), אבל לא צריך להתרגש כ"כ מכל כפתור שלא נמצא במקום המושלם.

 

בלי קשר, רכבי השכרה במצב שתיארת זה פשוט בושה וחרפה, אני יכול לתאר לעצמי מה היה מצבם בהיבט הבטיחותי והטכני. טוב לראות שחזרתם בשלום.

לא טענתי שסדרה 1 היא לא BMW. טענתי ש-116 לא מרגישה כמו BMW... אני מסכים שאפשר "להרגיש" את ה"ב.מ.וו" בכמה מקומות קטנים כמו תצוגת ההילוכים ומחשב הדרך בלוח המחוונים, ואולי גם בהתנהגות הכביש וההיגוי, אבל זה הכל. וכן, ברכב שקיבלנו אנחנו זה היה עוד פחות מרשים בגלל מצבו הספציפי.

ברור ש-1 מאובזרת לעייפה תהיה מרשימה הרבה יותר (ועדיין, לא מדובר ביציאה מרשימה במיוחד מבית ב.מ.וו).

 

האסטרה - נכון, רכב נמכר באירופה, אבל אם הייתי כל כך מאוכזב מרכב השכרה בסיסי שהציפיות ממנו היו נמוכות גם ככה... (וזכור שיש לי ניסיון עם הרבה מהמתחרות שלה). בשורה התחתונה לרכב אין שום מקדם משיכה והוא גם לא בנוי טוב (שומו שמיים, הקרייזלר הייתה במצב יותר טוב ממנו). אגב, הצרפתיות מאותן השנים נהנות מהנדסת אנוש טובה פי כמה.

 

מצד שני, גם לא צריך להתרגש מאיכות רכבי ההשכרה. אני מניח שזה המצב בהרבה חברות השכרה ביוון - הרי לא מדובר במדינה "אירופאית" פר-סה

לא חששתי בנוגע לבטיחות (לכולן היו כריות אוויר, לחלקן בקרת יציבות). אפילו נהנתי מהן קצת בכבישים המפותלים. עד כמה שאפשר...

 

רוני