Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

לפני שמישהו אחר יכתוב על זה


danidina
שימו לב! השרשור הזה בן 7910 ימים, שזה ממש ממש הרבה. נא המנעו מהקפצה שלו והקפיצו אותו אך ורק אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא. אם יש לכם שאלה, נא פתחו שרשור חדש.

פוסטים מומלצים

אני עייף חבל על הזמן , ולא רואה ממטר, אז סליחה אם זה לא שנון או מצחיק.

אלה רק עובדות מדוייקות שעתיים אחרי, כשהמידע עוד טרי

 

טוב , הכל מתחיל ליד הבית שלי בשעה עשרה לשמונה בדיוק.

אני מחכה לגל.

ברקע עוברות כל הזמן מכוניות משפחתיות מפוארות בדרכן הביתה חזרה מן העבודה , כולם עוצרים שואלים לשלומי ומוסרים ד"ש .

 

אני מהדק את כל מה שיש להדק , עובר על החולצה לראות שאין כתמים , סוגר פעם נוספת את החנות , שלא יכנס אוויר קר.

 

בשעה שבע חמישים ושבע על הדקה גל מגיע , חיוכים , לחיצות יד וברכות.

שנינו מזכירים את תופעת הפליטת גזים המיותרת ההתרגשות שלפני , הרעידות בידיים , אני שולף בקבוק שמן משובח (מוטול) ושותה כמות נאה . לאחר מכן מוסיף חול לעוגה ו...הופ מסיבה שלמה .

 

יוצאים לכיוון הרצליה , קצב ממוצע 80 קמ"ש.

 

עבודות באיילון מחלף שבעת הכוכבים , עומדים מתוחים בפקק.

נהגים שעקפנו קודם עוצרים ושואלים לשלומנו , מצבנו הבריאותי ורמת השפיות שלנו.

 

כמו תמיד, אני אוחז בפלאפון (המנותק) וצורח אל תוך השפופרת "תחזיק אותו שם האקדח איתי תוך דקה אני מגיע". זה סותם לאנשים את הפה.

 

ממשיכים להרצליה לאסוף את גיא .

 

שוב פעם אותו טקס. לחיצות ידיים , בדיקות טכניות , שתיית שמן .

 

יוצאים לדרך.

 

הכבישים פנויים יחסית ותוך תשע דקות אנחנו בתחנה.

גל משחרר ריתמות , סוגר חלונות , מכבה את המערכת.

 

עכשיו זה רק הראלי.

 

עובר על המסלול בראש , קווים נכונים , מוכן לכול הפתעה.

 

ואז זה מתחיל.

 

אנחנו דוהרים לתוך המסעדה , יישורת ארוכה.

חולפים על פני ערסים מופתעים תוך החלקות (היה מים) .

 

ביינתים זה רק אנחנו , כולם מאחרים .

אנחנו מתיישבים ומחכים.

 

אני רואה את התחת של רוני (של האוטו של רוני) נזרק לרוחב הכביש , שלישי חזק , קו אדום , רביעי , קו אדום , 30 קמ"ש והוא נעלם משדה הראייה.

לאחר כמה דקות אני רואה זוג אורות מאיים ושומע את רעשי היניקה.

 

רוני הגיע למסעדה , ישר מסתובבים , רוצים ללכת , אבל היה מאוחר מידי .

חיוכים ולחיצות יד (איזו צביעות) , הלב דופק כמו פטיש , אני לא רוצה אותו פה .

מרגיש את השנאה כמו מים רותחים בורידים שלי , מזיע.

 

לאחר כמה דקות.....

שלומי בא.

אותו דבר הפוך

 

שלומי הרבה יותר נחמד , זאת עובדה.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

ניידות של משטרת התנועה חולפות בכיוון השני.

 

ואנחנו ממשיכים לחכות.

פתאום רואים 307 אדומה , שלומי צועק זה עזר מניחים שערן איתו.

 

הם עוצרים בכניסה למסעדה ,לערן היה פוק .

הלחיים שלו אדומות ומהתחת שלו יוצא עשן ,הרבה עשן , מסריח.

 

אני לא אוהב להמתין הרבה , אז יוצאים לדרך בלי לחקות לישי ועומר .

 

המסעדה ריקה לחלוטין , ערן מוביל , בכל בקפייר שלו אני רואה מה מחכה לנו בהמשך הדרך .

חותכים לגיא , חושך אימים , הוא לא החלטי .

 

אני תוהה אם אני מכיר את החברה מספיק בשביל לסמוך עליהם בארוע כזה .

גל ממשיך חזק , לא יורד ממאה שלושים , במזומן .

 

אני נכנס לקצב , וכך גם שלומי , רוני , עזר , וישי שהספיק להגיע .

 

זמן ההמתנה סביר.

 

הסיבובים הרבה יותר מאיימים בלילה , כל מה שאני יודע על חומוס נמחק.

הסיבובים חלקים ואנחנו מחליקים כל הזמן.

 

אני רואה את ערן סנטימטרים מנפילה , עובד חזק על הפתה .

רוני נאבק בכול כוחו בציפס , הם פשוט חמקמקים.

 

הפלאפון מצלצל , אני לא יכול לענות , זורק אותו חזרה לכיס , עובד כמו מטורף על החמוצים .

כל סיבוב גורם לאיבוד אחיזה של הצנוברים הקידמיים ואם לא הופכים את זה ישר לסנדוויץ אז ממשיכים קדימה לתוך החולצה או לרצפה.

 

הידיים כואבות.

 

הפלפל החריף נכנס קשה סימן שהפה רותח , זה ממש נדיר , אני שמח.

מזמין לימונדה , אני יודע שהערב רק התחיל.

 

אורות ממול , משאית מגיחה מעבר למסעדה .

ערן מתחמק מנפילה סנטימטר לפני שהחומס פגע בנעל .

 

גיא ננעל חזק על הציפס , אני אחריו , מנסה לסגור פערים ,אבל זה קשה.

אני צועק לרוני שיזמין מים , חם לי אני צמא.

 

מתיישבים שלושה מנגבים כבדים בצד המסעדה .

ערן עדיין מוביל והקצב מטורף , אני מחזיק מהבן אדם.

 

בראות אפס , עם חומוס באיכות של חרא מיובא הבן אדם מחליק על ימין ועל שמאל .

צריך עצבים של ברזל בשביל זה והרבה שיקול דעת.

 

גומרים את החומוס , החמוצים , והציפס בשאגות גראפסים חזקות .

ובדיוק בתזמון מושלם מגיע הבשר.

 

אני בנימוס מבקש מהמלצר עוד מים , ותוקף את הלימונדה שהזמנתי ממקודם בנחישות רבה .

 

שלוק חזק , עיוור , שלומי מצחיק אותי .

בצד ימין עזר , בצד שמאל שלומי , אני נזכר שבחומוס האחרון חבר שלי דפק שם שפריץ על אחד החברים.

 

ערן לוקח את הקבב על המזלג חזק , מחליק בכניסה , לא ידעתי שהבן אדם אוכל ככה.

מגבירים קצב.

 

האוכל מגוון .

אני עולה על רביעית פרגיות משובחת .

שלומי לוחץ, גם רוני .

 

שוב פעם ציפ'ס , גן עדן בעשר בלילה.

 

עוצרים , כולם מזיעים ומתנשפים קשות.

חיבוקים היסטריים , צחוק היסטרי.

 

ברקע פיגו רועשת , מישהו קדח חור של עשרה מילימטר באגזוז .

הם בטח חשבו שכזה חור יתן להם עוד כמה כוחות סוס .

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

השעה עשר וחצי .

לא רוצה להוריד את רמת הכוננות , ישר לשרותים .

אימפרזה טורבו כחולה עוברת.

 

תידרוך קצר , מה זה קפה ומה זה תה ,גל ממלא עשרה כוסות בקפה , רק שלומי שותה.

הזמנת עוד קנקן מים.

 

שרפתי שני ליטר מים בשעתיים.

קשה להסביר את התחושה , את שותפות הגורל הזאת.

 

מכל החברים עולה ריח רע .

בשר , בצל , וחמוצים .

 

שוב לשירותים צריכים פיפי.

אני חוזר גרמי הגיע .

 

בחור עם חולצה לבנה עובר ועוצר.

שואל אם הכל בסדר ואם אכלנו מהבשר.

 

אנחנו מזיעים , מכולם עולה עשן .

כל יושבי המסעדה מסתכלים עלינו , עשן סמיך עולה מהתחת של ערן שלי של שלומי ושל כולם.

אנחנו צוחקים וממליצים לבחור עם החולצה הלבנה על הפרגיות.

 

גרמי , מזמין חומוס בנחישות להדביק את כולם.

 

ישי שואל אותי עם ראיתי את הכוסית הבלונדינית שהתיישבה ממול.

אני עונה לו ....

אתה רציני , אני לא רואה כלום .

אני רואה , פרגיות , ציפס , חומוס , מים

 

גרמי מביא סיבובים מהירים רצח .

 

אני לוחץ כמו מטורף על המלצר שיביא עוד מים.

 

בלגימה אני מוצא את עצמי מתפקע מצחוק מבדיחה של שלומי .

ערן ועזר גם .

 

אני יורק את כול המים , לגמתי מהר מידי .

אני שומע ציחקוקים , ערן בהיסטריה , את גיא אני לא רואה , רק שומע.

 

מגיע המלצר ומפנה לנו את השולחן , אני מבקש ממנו עוד קנקן מים בשביל גרמי .

הוא מתעצבן אבל מביא בכול זאת.

 

הוא גם מביא אבטיח בתור הפתעה

אני נזער , כבר היתי קרוב ללכלוך החולצה.

 

גל חותך הביתה לרמת השרון.

גיא רוצה ללכת איתו , אבל רוני מציע את שירותיו. (פעם נהג מונית תמיד נהג מונית)

מאוד לחוץ , אני הולך לשרותים כדי לנשום קצת.

 

שוב פעם משתין .

ראות של בערך 30 מילימטר קדימה.

 

אני מוביל ומנווט את ה%# רק לפי הרעש . סיבוב ימינה , סיבוב שמאלה , פניית אס.

מסתבר שהאסלה היתה מאחוריי.

 

לא עוצרים. אסור , הקצב מדהים האסלה בכלל לא ניראת בחושך .

מגיעים לסוף שמונה עשרה כוסות מים באחת עשרה בלילה .

 

מבקשים חשבון .

 

כולם משלמים , עזר מתנדב לשלם על ערן , מדברים על אחווה.

 

כולנו יוצאים נרגשים מהמסעדה , בדרך אחוצה המלצר שואל עם נרצה מים לדרך.

איזה נשמה.

 

אנחנו באוויר הפתוח.

מתחבקים , איזו הרגשה .

הרגליים והידיים רועדות.

 

ערן אומר שהרבה שנים הוא לא אכל כל כך אינטנסיבי.

אני שמח , צריך גם את זה פעם בכמה חודשים.

 

עומדים ליד המכוניות , הטקס הקבוע.

מחליפים חוויות , נזכרים בעבר , מדברים על העתיד .

מפליצים כמו מטורפים , ומדברים מכוניות.

 

יוצאים לכיוון הבית.

כביש פתוח , 80 קמ"ש .

משטרה בצד הדרך , שני שוטרים משועממים עוצרים אותי ואת ישי .

ומספרים לנו בהיסטריה שמהאוטו עולה עשן .

ישי ואני מגחכים , ואומרים , תודה .

 

חוזרים ל80 , נוסעים רגוע.

פותח חלונות , איזה סירחון , ישי יותר גרוע מבואש .

שם מוזיקה , השרירים בידיים כואבים.

 

מגיע הביתה ומתמוטט על האסלה , שם לב שהידיים כואבות.

החגורה שלי נפתחה .

צוחק.

 

לא יכול לחרבן יותר מדי טעון.

מזמין אינסטלטור ובוהה בתקרה.

 

טלפון.

 

זה ערן גם הוא לא מחרבן , מדברים על המפגש .

על החומוס החרא , שבאופן אירוני לא גורם לחרא.

אבל בכול זאת חוויה.

 

תודה

אתה וכול השאר יכולים לאכול איתי מתי שרק תרצו .

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

צא'רלי היקר שלום.

 

הרשה לי לפתוח ולאמר שאיני שולל את דעתך כלל.

אין בליבי ספק שיש צדק בדבריך.

 

על דבריו של בני בחרתי שלא להגיב למרות הכבוד הרב שאני רוחש לו מכיוון שאופי הת'רד היה תוקפני.

 

הרשה לי להעמיד מספר דברים על דיוקם.......

 

1 במסעדה המדוברת עליתי וירדתי במשקל עשרות פעמים (אחלה שירותים) , אינני גאון ולצערי דם משפחת פרנס לא זורם בעורקי , אבל בזכות קורסים שעשיתי (גם במסעדה המדוברת) יש לי תחושת ביטחון בפיתה וגם בעצמי.

 

2 מדוע בתי ספר לניגוב מתקדמ לוקחים את תלמידיהם למסעדה האמורה ?

האם מכיוון שיש שם הזדמנויות לבצע תדלוק ביציאה ?

שלילי

מכיוון שמדובר במסעדה מאתגרת , וכן גם מהנה.

 

3 כאשר עיתון כגון "על ניגובים וחומוצים" הבריטי מפרסם כתבה על "THE BEST חומוס במולדת" הוא לא מפרסם אותה על מנת שאנשים ישמרו נפשותים ויתרחקו מאותם מסעדות איומות.

חלק מההנאה טמון באותם מסעדות ובאתגרים שהם טומנים בחובם.

 

 

4 הגוף מתוחזק ללא דופי.

לא לחינם אכלתי עם מי שאכלתי.

מי כמוך יודע מה קורה מתחת למכסה המנוע שלי.

נסה ב http://www.חומוס.dk בגלריה הבינ"ל , שם תראה שהסכומים שהושקען במע' הפליטה , והשילדה לא נופלים מאלה שהושקעו במנוע .

 

5 ההנאה שהנני מפיק מהמסעדה האמורה בעשר בלילה נופלת מזו שהיתי מפיק ממנה בשעות היום.

אך בשעות היום יש במסעדה תנועה ולא היתי רוצה לסכן את חיי הסועדים בה , יהיו אשר יהיו.

 

6 במשך כל הסעודה נתקלנו ב חמש סועדים

מתוכם שלושה היו מנגבים כבדים שהגיעו לכביש ע"מ....

להריח את ריח ביוב הנשגב מן הביוב מאחור , ולהתפעל מהאוויר הצח , של תחנת הדלק איננו הרשעים היחידים בהרצליה.

 

7 הת'רד לא נכתב על מנת להלל את שמי או שם חברי.

אינני חושב שעשינו מעשה גבורה כלשהוא.

 

כאשר ערן התקשר אלי אחת עשרה בערב ושאל אותי אם גם אני לא יכול לישון בגלל החומוס , ידעתי שעלי לחלוק את החוויה עם שאר חברי הפורום.

לא מדובר כאן בדברי רהב או שחצנות אלא סיפור שגרתי.

 

שלך בידידות

זרזיר.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

תומר זה המקום בשבילך

 

קבל ממני הבטחה

כול תגובה לא מפרגנת שתתפרסם לאחד הסיפורים שלך.........

 

ת-מ-ח-ק!!!!!

 

אה והסיפור בהמשכים זקוק להמשך

תתכבד?!?!?

 

ואולי נשמע את סיפור הראלי של החבר והבריחה

גרסאת הכתב?

 

ביחד ובדיקטטורה מוחלטת

אני ישלוט בפורום

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

×
×
  • תוכן חדש...