כתבה - המרתק ביותר, הטוב ביותר: מרוץ ה-24 שעות בלה-מאן בשנת 1969

שלום לכולם,

 

בשיתוף של קלאסיק קאר ו- CF, מובא לפניכם תקציר ובהמשכו קישור לכתבה מרתקת בנושא מרוץ ה-24 שעות בלה-מאן, שנת 1969, המרוץ שהיה סוף לרצף הנצחונות של הפורד GT40 והפריצה של פורשה. זהו אחד המרוצים המרתקים והטובים ביותר בהיסטוריית מרוצי ה-24 שעות (לא נשכח כמובן את המרוץ בשנת 1955, בו מרצדס SLR התרסקה על הקהל והרגה 83 צופים, סיפור מרוץ זה, בקרוב).

 

מרוץ ה-24 שעות בלה-מאן שנת 1969

כתב: יוחאי רודין, פורסם במקור: קלאסיק קאר

 

 

 

זהו עניין של טעם, כמובן, אבל לדעתי, מרוץ ה-24 שעות של לה-מאן שנערך ב-1969 נחשב לאחד ממרוצי המכוניות המרתקים והטובים ביותר שנערכו אי פעם, לא רק בזכות הדרך שבה הוא הסתיים- 100 (!) מטר הפרידו בין המנצח לבין מס' 2- אלא גם בזכות האירועים שהובילו אליו וחלק מההתרחשויות שחלו בו.

 

ראשית, הקדמה הכרחית: מרוץ ה-24 שעות של לה-מאן נערך בכבישים הסובבים את העיירה לה-מאן (כמה מפתיע...) כבר כ- 90 שנה פלוס (אם כי, יש לציין, לא ברציפות- מסיבות שונות ומגוונות). תוואי המסלול עצמו אינו אותו המקורי מ-1906, אז נערך המרוץ הראשון (שנקרא "הגרנד פרי הצרפתי"), ועבר שינויים קלים עד לקביעתו ב-1919, בתצורה שנמשכה למעשה עד ל-1972, אז עבר התוואי שינוי נוסף שנמשך- למעשה- עד היום (בשינויים קלים). כיום מדובר במסלול סגור (כ-3.5 ק"מ), עליו נערכים בעיקר מרוצי אופנועים, וכאשר מגיעה העת למרוץ ה-24 שעות, נסגרים חלק מהכבישים הציבוריים שמסביב לעיירה לה-מאן, ממש כפי שהיה בעבר, והמסלול "מתארך" לכ-12 ק"מ. לאורך השנים נקשרו שמות מפורסמים במרוץ זה, בין אם היו אלו האנשים שזכו במרוץ (כגון רוזייר, היל, איקס, בל ועוד) ובין אם היו היצרנים השונים שעשו היסטוריה בזמנם (בנטלי, מרצדס, יגואר, פרארי, פורד, פורשה ועוד).

 

המרוץ בו אנו עוסקים, סימן שינוי מסוים (אך חשוב) בקטגוריות בהן "השתבצו" המתחרים השונים; לה-מאן היה באותן השנים חלק מאליפות העולם למכוניות ספורט - אליפות שהתאפיינה במרוצי הסיבולת הארוכים (הקצר שבהם ארך כ-5 שעות). לקראת שנת 1969 החליט ה-Fia, הגוף המארגן והאחראי של המרוצים, כי האליפות תיערך תוך הגבלה של נפח מנוע ל-3 ליטר בלבד (קבוצה 6, כפי שהוגדרה), אלא שניתן היה להמשיך ולהתחרות- אמנם מבלי להיכלל באליפות- גם במכוניות בעלות נפח של עד 5 ליטר ("מכוניות ספורט", כפי שהוגדרו) - בתנאי שייוצרו לפחות 50 יחידות ממכוניות אלו. החשש של אנשי ה-Fia היה שלא יהיו מספיק מתחרים בעקבות ההגבלה הנ"ל למנועי 3 ליטר (אשר אגב, נעשתה מתוך דאגה ליצרנים הצרפתיים שפיתחו מכוניות כאלו; ה-Fia היו צרפתים...). כדי להוסיף ולמשוך אפילו עוד יצרנים לקבוצה ה"גדולה", הפחיתו את הכמות הנדרשת מ-50 ל-25 יחידות וכך נפתח פתח ליצרנים כמו פרארי ופורשה לפתח מכוניות משלהם, יותר נכון מפלצות שהביאו את מרוצי הסיבולת לשיאים של מהירויות מדהימות וקרבות מרתקים בשנים הקרובות. אז לה-מאן 1969 היה ההתחלה של כל זה.

 

 

לכתבה המלאה ולתמונות נוספות מהמרוץ:

http://www.classiccar.co.il/articles/article.asp?A_ID=243

 

קריאה מהנה,

 

ליאור.

לפני שבוע או משהו כזה ראיתי בהיסטורי צ'אנל על ההכנות של שלבי נגד אנזו פרארי על המרוצים האלה ואיך לשלבי בהתחלה היו בעיות טכניות עם המכונית ולאט לאט הם שיפרו את המכונית והתחילו רצף ניצחונות עד שאנזו החליט לפרוש מהמרוצים האלה

 

בכלל היה מסופר על המירוצים האלה היה ממש מרתק!

 

סיימתי לקרוא את הכתבה! אחלה כתבה!

מרתק - תודה!

מקפיץ - כדי לתת הזדמנות שנייה לאנשים לראות את זה (עבר לדף השני מהר מדי...)

 

רוני