בחזרה מטיול באוסטריה וסלובניה (+תמונות)

היי,

חזרתי לא מכבר מטיול מצוין באוסטריה וסלובניה, וכפי שכבר עשיתי עם ניו-יורק, אני משתף אתכם כאן בתמונות וחוויות.

על אוסטריה לא אכביר במילים, אבל על סלובניה יש לי הרבה להגיד, כשמילת המפתח היא "הפתעה". מדובר במדינה מפתיעה מאוד לטובה במובנים רבים. למי שלא מכיר, אחרי מלחמת העולם השנייה הפכה סלובניה לחלק מיוגוסלביה, ורק ב-1991 השיגה עצמאות מלאה. בניגוד לבולגריה למשל, מדובר במדינה מאוד מפותחת יחסית לשיוך ה"כמעט" מזרח אירופאי בעבר. התושבים משכילים ויודעים אנגלית מצוין, ההתנהלות מאוד אירופאית והם מאוד מסבירי פנים ויודעים לשרת.

המדינה עצמה פשוט יפיפיה. יותר מ-50% מהשטח הוא יערות ושטחים ירוקים וזה ניכר. השטח קצת יותר גדול משל ישראל אבל רק שני מיליון אנשים גרים במדינה הקטנה. רמת התחזוקה מאוד גבוהה והסלובנים מאוד מקפידים על ניקיון ועיצוב. הכל מאוד צבעוני, מעוטר בפרחים, מסודר, נעים. יש נופים הרריים, נהרות שוצפים ואגמים כחולים. יש מגוון אדיר של פעילויות ספורט כמו טרקים, ירידה ועלייה בקניונים, ראפטינג, סקי בחורף... אפילו האוכל מצוין בכל קנה מידה!

זה פורום רכב, אז ארחיב מעט בנושא התחבורה בסלובניה:

צי המכוניות שלהם צעיר יחסית ואירופאי מאוד. תשתיות התחבורה פשוט נפלאות ונדמה שהם משפרים אותן כל הזמן. האוטוסטרדות מהירות וסלולות היטב, יש הרבה שיפוצים לאורכן אבל כמעט אף פעם זה לא גורר פקקים, הרבה בזכות שילוט פשוט מעולה, אבל גם בגלל שפשוט אין הרבה מכוניות ביחס לכמות האספלט... בכלל, נדמה שהם כל הזמן משקיעים בשיפוץ ועדכון, מבעיר הבירה (לובליאנה - מאוד יפה ונעימה) ועד לכפרים הקטנים. הם, אגב, בנויים פעמים רבות על הכבישים הצדדיים, כך שהכביש בו אתה נוסע עובר דרך מרכז הכפר. לעיתים הכפרים הללו ממש פצפונים ועוברים דרכם כמעט בלי לשים לב - יש שילוט בכניסה לכפר ושילוט ביציאה. גם חובבי הנהיגה יהנו כאן מאוד - הכבישים ההרריים מורכבים מאינספור פיתולים והם אמנם צרים, אך התשתית מאוד סלחנית - יש מעקה בטיחות חדיש היכן שצריך, שילוט מצוין.

סלובניה נכנסה לאיחוד האירופי לפני מספר קטן של שנים, הכל שם ביורו ולא זול, אבל גם לא מאוד יקר. האוכל אולי קצת יותר זול מבארץ (במיוחד בסופרמרקט) ואפילו הדלק לא יקר כיום (סביב יורו לליטר) אבל הסלובנים יודעים היטב לנצל תיירים ובכל מקום שתרצו להכנס, מחניונים ועד שמורות טבע, תשלמו כסף - והרבה.

מספיק דיבורים בינתיים. תהנו מהתמונות. נתחיל דווקא באוסטריה (וליתר דיוק - וינה).

זהו ארמון שונברון שבוינה. כיאה לארמון מפואר יש בו זיליון חדרים וגנים בגודל של רמת-גן שבהם ככל הנראה עובדים אלפי אנשים בתחזוק וגינון:

הבטחתי מוטוריקה? את זה מצאתי בגן החיות שבגני הארמון. כניסה עולה כ-10 יורו ושווה כל, ובכן, יורו.

בתור חובב חיות, צילמתי שם לא מעט. אז הנה כמה מהצילומים:

החיות בגן החיות עושות מה שחיות תמיד עושות. כלומר, לישון...

...לאכול...

...וכמובן, איך אפשר בלי - להתגרד!

ולהתגרד עוד קצת...

מצאתי גם חבר חדש:

המשך - מיד.

עוד קצת גן חיות. והפעם - מלכת החיות!

ושוב מלכת החיות! (טוב, אז לא)

לדברים קצת יותר קטנים. כן, יש שם יצור חי. אני יודע שזה לא נראה ככה בהתחלה.

וזה אפילו יותר מרשים. גם פה יש יצור חי והוא די מדהים. בהתחלה אתה מוצא את עצמך עומד מול חלון שבתוכו יש פשוט המון ענפים חומים. רק אחרי כמה שניות אתה קולט שבמבט קרוב, חלק מהענפים האלו הם לא באמת ענפים...

נישאר באוסטריה, אבל נעבור לעיר אחרת - זלצבורג. כמו בוינה, גם כאן יש עיר עתיקה עם בניינים מרשימים ביותר וכנסיות ענקיות. רק שכאן נדמה שהאוסטרים אמרו לעצמם "הבניינים שלנו כל כך יפים, אף אחד לא ישים לב אם לא נשקיע בשאר הדברים". וככה הכיכרות לא מרוצפות בחלקן, הרחובות נראים די מסכנים ופחות נעים להסתובב.

עדיין, גם שם מאוד יפה.

המשך מיד...

ועכשיו נעבור לסלובניה. פה התאכסנו:

ואלו היו הגלגלים שלנו לאורך הטיול. אחת A3 דיזל 1.9 ידנית, אחד טיגואן דיזל 2.0 ידני. מכוניות לא רעות בכלל. אולי ארחיב עליהן מאוחר יותר.

זאת פינת חמד חמש דקות הליכה מהבית:

וזהו אגם בלד (bled) הסמוך והטירה שצופה עליו:

במרכז האגם אי יפיפה אליו מגיעים בסירה:

לחופיו גבעות ועל אחת מהן מעין בוב-סלד, רק בלי הקרח. יורדים בתוך מזחלת קטנטנה לאורך פס מתכת מפותל במהירות עצומה. כיף אדיר. אנחנו קראנו לזה "ספידי כיף" ונראה לי שזה שם מתאים...

באזור נמצאת גם שמורת טבע (כל המדינה הזאת היא שמורת טבע...) עם נהר שקוף שניתן ורצוי לשתות את מימיו. לאורכו ניתן לטייל, כפי שאתם יכולים לראות:

וזו סתם תמונה קצת לא קשורה מעיר הבירה של סלובניה, לובליאנה:

המשך יבוא...

מבט מלמעלה על אגם בוהיני, מהיפים בסלובניה. הנוף הוא מגובה של כ-1500 מטרים (לאחר טיפוס של יותר מ-1000 מטרים ברכבל):

מבט קרוב יותר על בוהיני:

וכאן אנחנו עולים על רכבת למכוניות שעוברת במנהרה ארוכה (כ-10 ק"מ) בתוך ההר, בחושך מוחלט. חוויה מעניינת ביותר.

בצד השני של המנהרה, בשמורת הטבע הגדולה בסלובניה - טריגלאב (על שם ההר הגבוה בסלובניה - כ-2800 מטרים):

תמונת נוף אחרונה:

אסיים במקבץ תמונות משתיים מהמערות הגדולות בסלובניה (העשירה במערות, באופן כללי). המערה הראשונה נקראת פוסטוינה והיא הגדולה בסלובניה - כ-21 ק"מ אורכה! היא כל כך גדולה שהכניסה אליה היא ברכבת ארוכה-ארוכה בה יושבים בזוגות ומביטים בנוף המערתי החולף במהירות מסביב. אחרי כ-3 ק"מ של נסיעה יורדים ומטיילים ברגל, ולבסוף חוזרים שוב ברכבת. נשמע מרשים על פניו וזה אכן כך. הבעיה היא שהמקום מתויר ברמות קשות ופשוט מ-פ-ו-צ-ץ באנשים. כל שעה וחצי יוצאים חמישה סיורים (כל אחד בשפה אחרת) המתקיימים במקביל ובכל אחד מהם מדריך ועשרות אנשים. אה, והמחיר מטורף - 20 יורו לאדם!

במערה הזאת נתגלה לראשונה מה שנקרא "הדג האנושי" (חפשו proteus anguinus בגוגל). מדובר בדו-חי לבן, עיוור, נושם מתחת למים, מתרבה באופן מסתורי, "רואה" בעזרת אותות אלקטרומגנטיים במים, חי כ-100 שנה ומסוגל לא לאכול במשך שנים ארוכות. יש שם גם מוזיאון המוקדש לו וליצורים האחרים במערה.

אבל למי שמתכוון לבקר רק במערה אחת בסלובניה, אמליץ דווקא על המערה השנייה בה ביקרנו, שהייתה מרשימה בהרבה. מדובר במערת שקוציאן הנמצאת כמה עשרות ק"מ ממערת פוסטוינה. לא רק שהיא זולה בהרבה לביקור (חצי מחיר) אלא גם הרבה פחות מתוירת. אנחנו היינו בקבוצה כמעט אינטימית של 15 איש ומדריכה אחת, שהוליכה אותנו שני ק"מ לכיוון הכניסה, פתחה לנו את השער במפתח וטרחה להדליק ולכבות אורות לאורך המסלול. בדרך למערה צילמתי את זה:

חלק מהנופים שבתוך המערה:

במרכז המערה חללים ענקיים בגובה עשרות מטרים שבתחתיתם זורם נחל. הגשר הזה הוא אחד מהדברים המרשימים במערה - ניצב בגובה של כ-50 מטרים, ומעליו עוד עשרות מטרים...

פה ניסיתי לתת תחושה של גודל המקום. למעלה ניתן לראות את הפתח ממנו הגענו וכעת אנחנו בצד השני של התהום. למטה יש עוד עשרות מטרים...

פה כבר ניתן לראות אור טבעי - ביציאה מהמערה. משם הולכים 160 מטר למעלה בחזרה למכוניות (או 70 מטר ברגל ועוד 90 במעלית, לעצלנים).

זהו! מקווה שנהניתם!

רוני

רוני, תמונות מגניבות - תודה.

שמח לשמוע שנהנת!

קבל ח"ח על ההשקעה,

הזוחלים מדהימים וכך גם הקאפיברות.

תמונות מעולות..

יפה יפה, נראה שעשיתם שם חיים.

נהניתי להתבונן בתמונות.

יופי של תמונות

אני מאוד אוהב את מזרח/מרכז אירופה, הנוספים והאוויר זה משהו שאני מאוד מתגעגע אליו.

לפי איזה מדריך תכננתם את הטיול?

התמונות צולמו באותה המצלמה?

לפי איזה מדריך תכננתם את הטיול?

 

התמונות צולמו באותה המצלמה?

אני לא הייתי אחראי לתכנון. בכל מקרה השתמשנו שם בספר של לונלי פלנט שהוא מומלץ.

התמונות צולמו עם קאנון A720IS פשוטה. התמונות במערה ובעוד כמה מקומות צולמו כמובן עם חצובת-כיס. (מונסטר - יופי של דבר).

רוני

יופי רוני.

נופים משגעים.

ובנוסף אני רואה שקיבלתם A3 ספורטבק מהדגמים החדשים,

אשמח לחוות דעתך על המכונית.

אחלה תמונות.

גם אני הייתי בסלובניה, מקום ממש יפה.

ובנוסף אני רואה שקיבלתם A3 ספורטבק מהדגמים החדשים,

אשמח לחוות דעתך על המכונית.

קיבלנו את הגרסה הבסיסית ביותר, בלי שום תוספות ועם אבזור בסיסי בלבד. המכונית נעימה בסה"כ, מרגישה איכותית מבפנים. מרווחת מספיק אם כי נמוכה מעט לחלק מהאנשים מבחינת תנוחת ישיבה. תא המטען גדול ונוח. המנוע חסכוני ביותר (1:19 בממוצע!) ותיבת ההילוכים הידנית נעימה מאוד. התנהגות הכביש בטוחה ואוחזת מאוד, נוחות הנסיעה סבירה וכקרוזרית באוטוסטרדות המכונית טובה מאוד.

הרכב השני שהיה לנו הוא הטיגואן דיזל וזו כבר ממש הייתה הפתעה לטובה. מדובר ברכב שעל פניו הוא לחלוטין לא כוס התה שלי - מין קרוס-אובר מיותר קונספטואלית שנראה מבפנים בדיוק כמו גולף פלוס וכל היתרון שלו עליה הוא בהנעה הכפולה ומרווח הגחון. בפועל, הוא לא רק היה נוח ונעים מאוד לנסיעה ולנהיגה, אלא גם מרווח ומאובזר (קיבלנו את ה-2.0 ל' דיזל הידני עם מערכת החנייה העצמית ועוד כמה פיצ'פקעס). הבגאז' מעט קטן ביחס לממדים החיצוניים של הרכב וצריכת הדלק הייתה 1:14, שזה יפה מאוד, רק פחות מרשים משל האודי, אבל החוויה הייתה מאוד חיובית. היה בו גם חיבור AUX לאייפון שהיה מאוד שימושי (לא היה באודי), חבל רק שמערכת הסטריאו הבסיסית פשוט עלובה...

רוני