התפרקות החברה הטובים -מה עושים

שני החברים הטובים ביותר שלי התחתנו והשלישי בדרך.

מתוך השלושה שניים בקושי מתקשרים (למרות שהיינו חברים כ-15 שנה).

אני היחיד מבין החבר'ה שאין לו בת זוג קבועה /חברה ואני פשוט מבואס מהעניין וגם אם אני ממש רוצה לצאת ביום שישי בסערב אז ממש אין עם מי כי היחיד ששומר על קשר התחתן עם בחורה מסורתית-דתית והפסיק לנסוע בסופי שבוע.

נכון שזה ממש לא פורום פסיכולוגי אבל וודאי יש לכם עצות כיצד לנהוג ?

תתחתן. רווק תמיד יהיה גלגל חמישי. עוד לא מצאו פיתרון פלא.

תסיק מסקנות - זה מה שאתה שווה בעיני חבריך, הגיע הזמן למצוא חברים חדשים.

לחילופין, אורגיה.

derish כנראה לא נשוי.החברים שלך בפירוש לא רעים הם רק פחות חופשיים,עם יותר דאגות במירוץ העכברים וחושבים שנושאי השיחה בחברת הורים צעירים לא יעניינו אותך. מעניין אותך לעבור מדיבור על בחורות ויציאות לניתוח טקסטורת היציאות בחיתול ?

קודם כל תבקש החזר על הצ'קים..

התחתן עם בחורה מסורתית-דתית והפסיק לנסוע בסופי שבוע.

ממנו על תבקש, הוא קיבל את שלו

אנשים משתנים עם הזמן וגם חברויות איתם.

הצורך ב"חברים" קטן אצל חלק מהאנשים לאחר הנישואין היות ואת הצורך לחברות ממלאת האישה.

מה גם שבשלבים מתקדמים יותר יש גם פחות זמן פנוי ולכן ההשקעה בחברים קטנה.

נכון שזה קשה לראות חברות של 15 שנה נעלמת אבל זה מה שיש.

חבל לשבת ולבכות את מותה. חפש לך חברים חדשים. תתפלא הם יכולים להיות טובים לא פחות מהישנים. קודם כל הם יהיו שינוי מרענן לחייך. חפש כאלו שהם בני גילך, עם תחומי עניין דומים (אל תשכח שתחומי העניין שלך השתנו במרוצת 15 השנים) והכי חשוב חפש רווקים...

מנסיון אני יכול לספר לך שמצאתי חברים מדהימים בעשור השלישי לחיי.

2 אופציות:

1. תכיר חברים חדשים.

2. תחכה שאלו יתגרשו.

(מגעיל נכון, אבל יש לי חבר בן 35, יוצא פעם בשבועיים, כי רק אז הילדים אצל הנשים של החברים ואז הם יכולים לצאת).

נכון שיש את החבר'ה שהולכים איתנו כל הדרך.

אבל בכל תקופה בחיים יש לנו את החברים שמתאימים לנו, והכי מבינים את השלב הנוכחי שלנו בחיים.

בתיכון יש לנו את החברה שאוהבים ללכת לרייסים ברידינג או לצאת להשתכר ביום שישי בערב בגינה ציבורית.

בצבא אנחנו עם החבר'ה מהיח' (יש אחוות דוסים, אחוות ערסים וכו').

באוניברסיטה יש לנו כמה אנשים מהלימודים, שהכי באופי שלנו (זרקנים )

בעבודה יש את החבר'ה מהמשרד שאנו מסתדרים איתם הכי טוב (נשואים עם נשואים, רווקים עם רווקים).

ולפעמים אנחנו משנים פאזה או שאחרים משנים פאזה והמצב כבר לא מתאים.

תחשבו על זה שהשתחררתם מהצבא והראש שלכם היה בעבודה מועדפת/הודו/פסיכומטרי, איך פתאום כל החיבור לחבר'ה מהיח' פתאום ירד.

ומה לעשות יש כאלו שבחיים לא יתבגרו ובגיל 28 עדיין הולכים עם דיסקית על הצוואר ומספרים חוויות מהצבא והתיכון.

אנחנו צריכים משהו משותף עם החברים שלנו.

החברה הטובים תמיד יישארו החברים שאתה איתם לאורך כך הדרך.

אבל עקב היעדר זמינות הגיע הזמן שתכיר אנשים במצבך (רווקים שמחפשים לבלות -עדיף רווקות ד"א ).

או שתתחתן וזהו.

בתור נשוי עם ילדה ,ועם 6 חברי ילדות(25 שנים הכרות) שכולם נשואים עם ילדים או בלי, ורק אחד נשאר רווק אני חייב להגיד שזה מה יש,אני בטוח שהקשר התרופף לא משנאה אלא מהמציאות החדשה שנוצרה להם(גם אצלנו זה ככה) ,פשוט אנחנו כן משתדלים להיפגש מדי פעם,לא בתדירות כפי שהיה בצעירותנו אבל מדי פעם טלפון לשאול מה נשמע ,פעם בשבוע איזה משחק כדורגל.

לגבייך,אני בטוח שישנם אנשים שבמצבך או בראש שלך ,אם זה בעבודה או אם זה במעגל היותר רחב של החברים,פשוט להיתחבר אליהם ולהתחיל לייצר חברויות חדשות שמתאימות לסטטוס שלך.

אם הם חשובים לך- תתאמץ קצת יותר בשבילם.

נסה גם להסביר להם כיצד אתה מרגיש ואולי תסב את תשומת ליבם למצב שנוצר- יכול והם פשוט עסוקים מדי בעצמם ולא שמים לב.

את שאר האופציות כבר כתבו פה לפני.

עידן