סיפור קטן על כלב קטן שקיבל את חייו במתנה, ותאונה קטנה שנגרמה בגללו

זה קרה בדיוק לפני חצי שעה, נסעתי עם אבי בפאסאט שלו (הוא נהג) ברחוב שקט בכ"ס. המהירות פחות מ-50 קמ"ש. לפנינו הכביש ריק. על המדרכה ליד הכביש ילדה/בחורה הולכת עם הכלב הקטן שלה עם רצועה. אבי מביט לרגע שמאלה. אני מביט ישר. מכאן זה קרה מאוד מהר:

כ-20 מטר מאיתנו, הכלב קופץ לכביש בפתאומיות.

הבחורה ממש לא שמה לב שזה קורה, וגם אבא שלי לא.

אני פולט צעקה "אבא, כלב!".

אבא שלי מביט קדימה ומיד בולם.

אני רואה את הכלב נכנס לנו בדיוק מתחת לגלגלים.

צווחת צמיגים נשמעת מאחור, מלווה בקול התנגשות.

בשניות הבאות, אחרי שצעקתי על אבא שלי למה הוא לא שם לב שהכלב קופץ לו מול הגלגלים, אני קולט אותו ממשיך בנסיעה.

מסתבר כי הכלב הספיק לחזור למדרכה בשניה האחרונה והוא והבחורה ברחו משם במהירות.

מסתבר גם כי הפורד פוקוס שמאחורינו הספיקה לעצור בזמן, זה הנהג שמאחוריה שלא הספיק...

אחרי הערכה קצרה של המצב הגענו למסקנה שאין שום סיבה להשאר. נהג הפוקוס מאחורינו כבר יצא לדבר עם זה שפגע בו, והבחורה נעלמה מזמן.

אז אפשר להתייחס לסיפור הזה כאל אנקדוטה ותו לא. אבל אם חושבים קצת יותר עמוק, מבינים שאפשר גם להתייחס אליו בתור נורת אזהרה.

בסיפור הזה, שקרה בכביש עירוני פתוח עם ראות מצוינת, עם שלוש מכוניות על הכביש שהיה ריק לחלוטין מלבדן, ועם בחורה שכל פשעה הוא לטייל עם הכלב ברחוב, היו הרבה יותר מדי אנשים רדומים.

אנשים שנוהגים/מטיילים/חולמים אבל הכל עם חוסר תשומת לב מוחלטת למה שקורה מסביבם.

הבחורה, שבמקום להשגיח על הכלב הייתה עסוקה במשהו אחר לחלוטין, כנראה, הייתה צריכה לשים לב שהוא קופץ לכביש.

אבא שלי, שהיה עסוק בלהביט שמאלה, היה צריך לשים לב למה שקורה 20 מטר מולו.

והבחור שנתקע בפוקוס היה צריך לשמור מרחק, וכנראה גם להתעורר מהחלום...

רק נהג הפוקוס, שבלם בזמן, היה בסדר.

אז מה מוסר ההשכל? (לא, זה לא "קנו פוקוס" )

בדרך הביתה קלטתי את אבי עושה עוד לפחות שתי טעויות של חוסר תשומת לב וחוסר ידע (בלימה מתחזקת, אי שמירת מרחק), מיד תיקנתי אותו. הוא גם הולך לעשות קורס במגרש בקרוב. זה לא יציל אותו מלדרוס כלבים, אבל אולי זה יהפוך אותו לנהג קצת יותר בטוח.

רוני

בדרך הביתה קלטתי את אבי עושה עוד לפחות שתי טעויות של חוסר תשומת לב וחוסר ידע (בלימה מתחזקת, אי שמירת מרחק), מיד תיקנתי אותו. הוא גם הולך לעשות קורס במגרש בקרוב. זה לא יציל אותו מלדרוס כלבים, אבל אולי זה יהפוך אותו לנהג קצת יותר בטוח.

 

רוני

יוסי יודע שאתה מתקן אותו לא במוסך מורשה ? חאפר

נשמע סיפור מפחיד אני שמח שזה נגמר ללא נפגעים (גם הכלב וגם הנהגים).

ד"א איזה אוטו היה מאחורי הפוקוס ?

נשמע סיפור מפחיד אני שמח שזה נגמר ללא נפגעים (גם הכלב וגם הנהגים).

ד"א איזה אוטו היה מאחורי הפוקוס ?

האמת, ממש לא מפחיד.

הרכב מאחורי הפוקוס לא רלוונטי (לא שיש לי מושג מהו...)

רוני

טוב לפחות ניצלתם מתאונה , הכלב חיי, והבן אדם שהיה הכי בסדר בכל העניין הוא זה שנפגע ! באמת שאין צדק בעולם

התאונה היחידה שאי פעם עשיתי הייתה בגלל אי שמירת מרחק בתוך העיר ובמהירות מאוד איטית... פשוט ישנו עניין זמן התגובה שלא קשור לבלמים שמשתפרים עם השנים.

הנזק לרכב שלי היה קטן ביותר אבל היה צורך להחליף את המכסה מנוע, זה קרה בערך שנה אחרי הוצאת הרשיון...

תמיד חשוב לשמור מרחק אבל בעיר אפילו יותר חשוב כי הסיכוי לבלימת חירום של רכב כלשהו גבוה יותר כי יש הולכי רגל ומכוניות מתפרצות מאשר בכביש מהיר.

כל הכבוד שנזהרתם על הכלב ומזל שהוא שרד, לשלישי שלא שמר מרחק ונכנס בפוקוס זה דיי מגיע ומנסיון אישי אני יכול לומר שזה רק עזר לי ואני כמעט רוצה לאחל את זה לכל אחד... זה פשוט גרם לי לנהוג הרבה יותר זהיר וטוב, ממש שווה.

ינון.

דבר אחד למדתי מאז התאונה שלי.

להסתכל במראות לפני בלימות חרום.

אם היה מאחורי מישהו אולי הייתי בוחר להמשיך קדימה על הכלב.

ותקראו לי עוכר ישראל כמה שאתם רוצים.

לפני זמן לא רב , נסעתי בכביש החוף בבוקר, והיה אחד מהמצבים האלה שאנשים דוהרים ו"פתאום נהיה" פקק.

מצב של פתאום נהיה פקק נובע מזה שאנשים לא מצייתים למה שכתוב בשלטים המוארים מעל הדרך , אז היה רשום לנסוע עד 70 קמ"ש ואנשים דהרו 100-110 , לכן נהיה פקק.

בכל מקרה, אני שם לב שלאורך כל הדרך נדבקת אליי שברולט קוואליר (הייתי בנתיב השמאלי) , פתאום הגיע המצב בו "פתאום" נהיה פקק , שמרתי מרחק אז היה לי מספיק מקום לעצירה אבל הקוואליר היתה צמודה מדי ולא היה שום סיכוי שהיא מספיקה לעצור מ100 לעמידה מוחלטת. בהחלטה של שבריר שניה , חתכתי לשוליים (השמאליים) והקוואליר חלפה על פניי ונכנסה באוטו שעמד לפניי.

המסקנה? לא תמיד חכם לדרוך על הבלם באינסטינקט.

התאונה ההיא היתה מתרחשת בכל מקרה, לפחות היא לא התרחשה אצלי.

המסקנה של אייל נכונה, אבל הוא הולך צעד אחד קדימה. אני דיברתי על משהו בסיסי שאנחנו רואים בכל פעם על הכביש - חוסר תשומת לב.

אנשים שנרדמים ברמזור - רק היום ראיתי לפחות שלושה כאלה. ואני לא מדבר על הירדמות של כמה שניות, אלא על אנשים שממש פספסו את כל הירוק והתחילו לנסוע רק בצהוב. אחד עבר כמעט באדום והשאיר את כל המכוניות מאחוריו עצבניות. שני התחיל לנסוע כשהתחלף לצהוב ועצר שני מטר אחרי זה (גם מעשה טיפשי), שלישי התעורר עוד לפני סוף הירוק אבל נסע כל כך לאט עד כי רק מכונית אחת אחריו הספיקה לנסוע.

מצחיק גם אלו שמתקדמים כמה סנטימטרים כל כמה שניות בשביל כאילו לזנק כשהרמזור מתחלף, אבל כשהוא סוף סוף הופך ירוק הם נרדמים לכמה שניות, ואז יוצאים באיטיות.

ויותר גרוע - אלו שנרדמים ועוברים בין נתיבים. היום נסעתי אחרי אחד כזה במשך רבע שעה. כל כמה שניות הוא היה פולש לנתיב מימינו (הוא היה בשמאלי, כמובן), לפעמים עם יותר מחצי רכב. זה כבר ממש סכנת נפשות...

השורה התחתונה היא שאנשים צריכים להיות מרוכזים לחלוטין בנהיגה, כשהם ברכב. את זה, לצערי, אף קורס נהיגה מתקדמת לא יכול ללמד.

רוני

איך שזכור לי זה שיש חוק שמחייב את בעל הכלב ללכת עם הכלב לטיול אך ורק עם רצועה.

ואייל אתה צודק

איך שזכור לי זה שיש חוק שמחייב את בעל הכלב ללכת עם הכלב לטיול אך ורק עם רצועה.

 

 

ואייל אתה צודק

על המדרכה ליד הכביש ילדה/בחורה הולכת עם הכלב הקטן שלה עם רצועה.

המסקנה של אייל נכונה, אבל הוא הולך צעד אחד קדימה. אני דיברתי על משהו בסיסי שאנחנו רואים בכל פעם על הכביש - חוסר תשומת לב.

 

אנשים שנרדמים ברמזור - רק היום ראיתי לפחות שלושה כאלה. ואני לא מדבר על הירדמות של כמה שניות, אלא על אנשים שממש פספסו את כל הירוק והתחילו לנסוע רק בצהוב. אחד עבר כמעט באדום והשאיר את כל המכוניות מאחוריו עצבניות. שני התחיל לנסוע כשהתחלף לצהוב ועצר שני מטר אחרי זה (גם מעשה טיפשי), שלישי התעורר עוד לפני סוף הירוק אבל נסע כל כך לאט עד כי רק מכונית אחת אחריו הספיקה לנסוע.

 

מצחיק גם אלו שמתקדמים כמה סנטימטרים כל כמה שניות בשביל כאילו לזנק כשהרמזור מתחלף, אבל כשהוא סוף סוף הופך ירוק הם נרדמים לכמה שניות, ואז יוצאים באיטיות.

 

ויותר גרוע - אלו שנרדמים ועוברים בין נתיבים. היום נסעתי אחרי אחד כזה במשך רבע שעה. כל כמה שניות הוא היה פולש לנתיב מימינו (הוא היה בשמאלי, כמובן), לפעמים עם יותר מחצי רכב. זה כבר ממש סכנת נפשות...

 

השורה התחתונה היא שאנשים צריכים להיות מרוכזים לחלוטין בנהיגה, כשהם ברכב. את זה, לצערי, אף קורס נהיגה מתקדמת לא יכול ללמד.

 

רוני

הסכמה היסטורית

מצחיק גם אלו שמתקדמים כמה סנטימטרים כל כמה שניות בשביל כאילו לזנק כשהרמזור מתחלף, אבל כשהוא סוף סוף הופך ירוק הם נרדמים לכמה שניות, ואז יוצאים באיטיות.

 

רוני

אשכרה, אלה הם התעלומה ההכי גדולה על הכבישים.

אתה רואה אותם חותכים נתיב לפני הרמזור כדי להיות ראשונים, ומנסים לנחש מתי יהיה ירוק בשביל זינוק מהיר (כנראה עוד לא עלו על זה שאפשר להסתכל על הרמזור של הולכי הרגל או של המכוניות מהצד...), ובסוף כמו שאתה אומר, הם לא שמים לב בכלל כשהרמזור בסוף מתחלף.

איפה דארווין כשצריך אותו?

מצחיק גם אלו שמתקדמים כמה סנטימטרים כל כמה שניות בשביל כאילו לזנק כשהרמזור מתחלף, אבל כשהוא סוף סוף הופך ירוק הם נרדמים לכמה שניות, ואז יוצאים באיטיות.

 

רוני

 

אשכרה, אלה הם התעלומה ההכי גדולה על הכבישים.

אתה רואה אותם חותכים נתיב לפני הרמזור כדי להיות ראשונים, ומנסים לנחש מתי יהיה ירוק בשביל זינוק מהיר (כנראה עוד לא עלו על זה שאפשר להסתכל על הרמזור של הולכי הרגל או של המכוניות מהצד...), ובסוף כמו שאתה אומר, הם לא שמים לב בכלל כשהרמזור בסוף מתחלף.

איפה דארווין כשצריך אותו?

הקטע הכי קשה אחרי שנפגשים במקרה כזה, הוא לנשום עמוק, ולחכות לרמזור הבא.

יש כאלה שייסעו באדום , רק בשביל לא להרגיש שהם נדפקו....

מצחיק גם אלו שמתקדמים כמה סנטימטרים כל כמה שניות בשביל כאילו לזנק כשהרמזור מתחלף, אבל כשהוא סוף סוף הופך ירוק הם נרדמים לכמה שניות, ואז יוצאים באיטיות.

 

רוני

 

אשכרה, אלה הם התעלומה ההכי גדולה על הכבישים.

אתה רואה אותם חותכים נתיב לפני הרמזור כדי להיות ראשונים, ומנסים לנחש מתי יהיה ירוק בשביל זינוק מהיר (כנראה עוד לא עלו על זה שאפשר להסתכל על הרמזור של הולכי הרגל או של המכוניות מהצד...), ובסוף כמו שאתה אומר, הם לא שמים לב בכלל כשהרמזור בסוף מתחלף.

איפה דארווין כשצריך אותו?

עוד טיפוסים מעצבנים הם הקטנועים שמפלסים דרך עד ראש הטור. עד כאן הכל טוב ויפה. אין לי בעייה עם זה שהם מנצלים את היתרון היחסי שלהם.כל עוד הם לא מפריעים,שיהיה להם לבריאות.

אבל הם תמיד חייבים לעמוד באמצע הנתיב , חו"ח לא בצד, ואז הם מתחילים לדבר במירס/חבר/נייד. ירוק ? אז מה?

ואח"כ הם מזנקים באיטיות מעצבנת כזאת,תוך שהם ממלאים לך את הריאות בניחוח דו-פעימתי.

האינסטינקט אומר לתת גז ולטאטא אותם. מזל שההגיון ממשיך לעבוד...

איך שזכור לי זה שיש חוק שמחייב את בעל הכלב ללכת עם הכלב לטיול אך ורק עם רצועה.

נכון שזהו החוק ונכון שרוב הציבור לא מקפיד על הרצועה 100% מהמזמן, אבל אני ממש לא יכול להבין אנשים שהולכים על כלב בלי רצועה ובלי אילוף בסיסי.

הכלבה שלי לא היתה יורדת לכביש ללא אישור, וזה ממש לא מסובך ללמד כלב לא לרדת מדרכות בלי הוראה. נכון שמידי פעם היה צריך לחזק לה את ההתנייה, אבל חוצמי מספר מקרי קיצון (קפץ לה חתול על הראש... ) היא לא היתה יורדת מדרכות, בטח שלא בריצה.