לא היה כל מגע בין האופנוע לבין הרכב

ביום 20.8.02 אירעה תאונת דרכים (להלן: ''התאונה'') בה היו מעורבים אופנוע של התובע (להלן: ''האופנוע'') והרכב של נתבע מס' 2 בו נהג נתבע מס' 1 (להלן: ''שי'') המבוטח אצל נתבעת מס' 4.

 

לטענת התובע התאונה אירעה כאשר ידיד שלו בשם דוד עשור (להלן: ''דוד'') נהג באופנוע בכביש דו סטרי. אותה עת נסע שי במסלול הנגדי ולאחר שהיו שניהם במרחק של מספר מטרים פנה שי שמאלה באופן מפתיע וללא איתות. כתוצאה מכך, נאלץ דוד לבצע בלימת חירום של האופנוע, הוא איבד שיווי משקלו והתהפך.

 

יודגש כי במהלך אירוע התאונה לא היה כל מגע בין האופנוע לבין הרכב בו נהג שי.

 

זמן קצר לאחר אירוע התאונה חתם שי על מסמך עליו מתנוססת הכותרת ''תצהיר'' (להלן: ''התצהיר''), לפיו נאמר כדלקמן:

 

''אני חדרתי לנתיב הנסיעה של האופנוע והרכב בו נהגתי 'גמגם' כתוצאה מפנייתי ביצע האופנוע בלימת חרום והחליק על הכביש''

 

אין מחלוקת בין הצדדים כי שי חתם על התצהיר.

 

בכתב הגנתם הכחישו הנתבעים אחריותם לאירוע התאונה וטענו כי היא אירעה מאחר ודוד איבד את השליטה באופנוע או בשל חוסר נסיונו לנהוג באופנוע מהסוג בו נהג בעת אירוע התאונה.כן טענו הנתבעים כי שי חתם על התצהיר בעקבות לחצים אשר הופעלו עליו והעלו טענות לעניין הנזק אשר נגרם לאופנוע בעקבות אירוע התאונה.

 

התובע מבקש לחייב את הנתבעים לפצות אותו בגין הנזקים אשר נגרמו לאופנוע בעקבות אירוע התאונה, וזאת כעולה מחוות דעת שמאי המצורפת לכתב התביעה.

 

בדיון אשר התקיים בתביעה העידו התובע ודוד מטעמו וכן שי.

 

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בעדות הצדדים בעלי הדין וכן במוצגים אשר הוגשו לתיק בית המשפט בדעתי לקבל את גרסת התובע לעניין נסיבות אירוע התאונה, אולם, מבלי לזכותו במלוא סכום התביעה.

 

גרסתו של דוד לעניין נסיבות אירוע התאונה נראית סבירה בעיניי והיא מתיישבת עם הודעתו במשטרה, מוצג ת/3.

 

טענת הנתבעים כאילו התאונה אירעה בשל חוסר נסיונו של דוד בנהיגה באופנוע מסוג האופנוע בו אירעה התאונה, אינה מבוססת דיה ולא נתמכה ולו בראשית ראייה.

 

במהלך חקירתו בבית המשפט טען שי כאילו עובר לאירוע התאונה המרחק בינו לבין האופנוע היה כ- 50 מטר. טענה זו הינה טענה ''משופצת'' שכן במשטרה הוא טען כי עובר לאירוע התאונה לא ''קלט'' שום תנועה נגדית מהכיוון ממנו הגיע האופנוע.

 

באם אכן שי לא הבחין באופנוע אשר הגיע מהמסלול הנגדי, איך הוא ידע מה היה המרחק בינו לבין הרכב בו נהג עובר לאירוע התאונה?!!!!.

 

טענתו של שי כאילו חתם על התצהיר מתוך לחץ אינה אמינה בעיניי, שכן, הוא לא העלה כל טענה כאילו התובע או מי מטעמו הבטיח לו טובת הנאה כלשהי מאותה חתימה.

 

העובדה כי שי החל בעבודתו אצל נתבעת מס' 3 ונולדה לו תינוקת זמן קצר לפני אירוע התאונה אינם מהווים כל טעם והצדקה להודאתו באחריות לאירוע התאונה כאשר פני הדברים אינם כך בפועל.

 

כפי שעולה מחוות דעת שמאי אשר צירף התובע לכתב תביעתו, שווי הנזק אשר נגרם לאופנוע כתוצאה מאירוע התאונה מגיע לסך של 14,170 ש''ח, לא כולל מע''מ. התובע לא צירף חשבונית מס כלשהי בגין תיקון האופנוע או רכישת חלקים לאופנוע ובמהלך הדיון בתביעה הוא טען כי תיקן את הרכב במוסך בו הוא עובד וכי ממן את עלות התיקון באמצעות מקדמות על חשבון שכרו אשר קיבל ממקום העבודה.

 

דא עקא, התובע לא הגיש כל אסמכתא לעניין נטילת המקדמות כפי שלא הגיש כל אסמכתא לעניין רכישת חלקים לתיקון האופנוע.

 

יתרה מכך, התובע לא צירף כל חשבונית מס בגין שכרו של השמאי מטעמו ומחוות הדעת עולה כי השמאי לא ביקר במוסך במהלך תיקון האופנוע.

 

לאור האמור לעיל, אינני מאמץ טענות התובע לעניין גובה הנזק שנגרם לאופנוע בעקובת אירוע התאונה ועל דרך האומדן אני מעמיד את גובה הנזק על הסך של 3,000 ש''ח בלבד.

 

לסיכום, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע, ביחד ולחוד, סך של 3,000 ש''ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

 

כמו כן, ישלמו הנתבעים לתובע, ביחד ולחוד, הוצאות ביול בסך של 201 ש''ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, 10/3/03 ועד התשלום המלא בפועל.

 

לאור הפער בין הסכום הנתבע לסכום שנפסק, אינני עושה צו להוצאות משפט.

 

כב' השופט ר. חדיד

 

תק 001916/03

בתחילת הקריאה, התעצבנתי על שלא מחזירים לרוכב את סך כל הנזק שנגרם לאופנועו וכבר ציפיתי לראות איך מצליחים, למרות הכל, לתלות בו חלק מהאשמה.

 

 

בסוף "נרגעתי" כשראיתי שהאידיוט לא הגיש שום חשבנויות תיקון, ובכל זאת רוצה סכום כסף גדול שבקלות יכול להיות מנופח וחסר כל פורפורצייה..