כללי - קרבורטור מול הזרקה ישנה, מה עדיף?

אוקיי,

עוד סוגיה שמעניינת אותי במיוחד היא כדלקמן:

לפי מה שהבנתי בשנת 94' רוב יצרני הרכב עברו לייצר רכבים עם מערכות הזנת דלק ממוחשבת במקום הקרבורטור הפשוט והוותיק.

נגיד ואני על תקציב מוגבל ואני יכול להרשות לעצמי רק רכבים משנת 93-94 שלצורך העניין אין ביניהם הרבה הבדל חוץ משיטת הזנת הדלק (93-קרב', 94-הזרקה).

מבחינת אמינות, האם עדיף לקנות את הרכב עם הקרבורטור או את זה עם ההזרקה?

שיקולים: קרבורטור הוא רכיב מכני אמין ופשוט יחסית ללא חיישנים מיותרים וע"י טיפול אחד גדול (שיפוץ קרב') אתה מסדר אותו כך שיחזיק לאורך הרבה זמן.

הזרקה אני לא מכיר מקרוב אבל זה נראה לי כמו מערכת הרבה יותר מסובכת עם חיישנים ומחשב, ועוד בהתחשב בזה שזאת השנה הראשונה (94) שלה כל העסק נראה לי לא אמין בעליל.

שאלה קצת מוזרה, אבל הרבה זמן היא מעסיקה אותי - אם לדבוק (עקב התקציב הדל) בקרבורטור או "להשתדרג" לרכב עם הזרקה בעתיד הלא רחוק.

השיקול לא כ"כ נכון, ברכבים אירופאים עברו בשנים האלה להזרקה עקב מגבלות זיהום אויר אולם המערכת עצמה אינה פטנט חדש, ברכבים אמריקאים מאמצע שנות ה80 כבר קיימת הזרקה רב נקודתית ממוחשבת.

אוקיי, ידוע לי שבאמריקאיות זה היה בשימוש קודם אבל לצורך העניין אני מדבר על אירופאיות.

בקרבורטור יש יותר תקלות "אנלוגיות" - בעיה מתחילה בקטן, מחמירה ומחמירה על ידי צריכת דלק שנהיית גרועה, רעשים, עשן, התנעה קשה וכו' עד שהאוטו בסוף לא זז, אבל לאחר מיליון סימני אזהרה שקיבלת.

בהזרקה ומחשבים התקלות יותר "דיגיטליות" - או עובד פיקס, או לא עובד בכלל והאוטו לא זז.

כמובן שזו הכללה גסה, אבל רכב עם קרבורטור סביר להניח שיסע פחות טוב, אבל יסע רוב הזמן. רכב מוזרק יסע הרבה יותר טוב ויותר חסכוני, אבל אם יש תקלה הוא נעמד.

אבל בגדול מערכות הזרקה ישנות נחשבות אמינות? יש נקודות תורפה כלשהן?

מפחיד אותי שיתקלקל איזה חיישן ואז צריך להוציא עליו הון, לעומת קרבורטור שאתה שולח לשיפוץ ב-400 שקל ופתרת את כל הבעיות (התרגלתי לרכב ישן בלי מחשבים ותיחכומים, מה שגם נותן מקום ליצירתיות ואילתורים ).

בוא ננסח את כל זה אחרת, בעיקר משיקולים תקציביים לגבי תיקונים, האם כדאי לי לוותר על התקדמות של שנה-שנתיים בשנתון בגלל שיש לרכב ה"חדש" יותר מערכת הזרקה ולא קרבורטור פשוט?

מערכות הזרקה של רכבים ישנים בלי בעיות מיוחדות עברות את 300,000ק"מ. יש הרבה מאוד רכבים אירופיים מאמצע שנות ה-80 וצפונה שהיו מצויידים במערכת הזרקה רב נקודתית ממוחשבת. קח לדוגמא אלפות, בימרים, מרינים וכד'.

הרנו שלי שנת 94 מוזרקת,כשנה ו4 חודשים שאצלי,ו 20,000 קילומטר,ללא בעיות מהצד של ההזרקה.ולפי הטיפולים של היד הקודמת,(אני יד שנייה) לא היה שום טיפול שכלל נגיע בהזרקה מאז שהרכב יצא מהמפעל.

בוא ננסח את כל זה אחרת, בעיקר משיקולים תקציביים לגבי תיקונים, האם כדאי לי לוותר על התקדמות של שנה-שנתיים בשנתון בגלל שיש לרכב ה"חדש" יותר מערכת הזרקה ולא קרבורטור פשוט?

אני לא חושב שזה צריך להיות השיקול העיקרי שלך.

בסך הכל רוב מערכות ההזרקה, וגם אלו שהגיעו בשנים 94-95, אמינות למדי ולא דורשות החלפה תדירה של חיישנים במאות שקלים.

בעייה יחידה על מערכות הזרקה ממוחשבת זה חיישנים בכלל לא זולים שיום אחד נותנים את נשמתם לבורא.

מזה אני מפחד חוץ מחיישנים, איזה תקלות אופייניות יש למערכות הזרקה?

ואם מישהו יכול להסביר על קצה המזלג מה ההבדל בין חד-נקודתי לרב נקודתי בכללי ומבחינת אמינות אני אשמח.

ממש לפני סוף עידן הקרבורטור, התחילו להופיע קרבורטורים מסובכים, מחושמלים, ויקרים. דוגמא קלאיסית - ניסאן סאני מודל 1993. את הקרבורטורים האלו קשה ויקר לתקן, כך שזה תלוי ברכב.

בשנת 1994 נכנסו בארץ תקנות, שלא מאפשרות יותר למכור מכוניות עם קרבורטור. קרבורטור לא יכול לעמוד ב 0.5% פליטת CO בסרק.

באירופה דגמים מוזרקים התחילו להופיע בשנות ה 80, גם במכוניות זולות כמו גולף, אופל קדט, פיאט אונו, ואחרות. ניתן היה במרבית השווקים לבחור בין הזרקה לקרבורטור, וההזרקה עלתה יותר יקר.

אם הכוונה היא למכוניות קטנות ובסיסיות, כמו פיאט אונו או פיזו' 205, אז לדעתי עדיף חד משמעית קרבורטור.

במכונית עם הזרקה ישנם עוד מרכיבים יקרים, כמו ממיר קטליטי (בערך 1000 ש"ח), משאבת דלק חשמלית במיכל, מחשב ניהול מנוע, חיישן למבדא וכ'. כל אלו עולים מאות עד אלפי שקלים.

במכונית עם קרבורטור אין אף אחד מהנ"ל, ולדעתי, כשמדובר במכונית בסדר גודל מחיר של 5000-7000 ש"ח, קרבורטור עדיף.

ואם מישהו יכול להסביר על קצה המזלג מה ההבדל בין חד-נקודתי לרב נקודתי בכללי ומבחינת אמינות אני אשמח.

חד נקודתי - מזרק/ים (לרוב 1-2) היושבים במיקום הקרב' ומזריקים לכל הצילינדרים דרך סעפת היניקה.

רב נקודתי - מזרק לכל צילינדר, במודרניות יותר בהזרקה ישירה.

עוד לא הוחלט על מכונית לגמרי כי יש עוד המון זמן עד שאני אקנה אם בכלל (וגם הייתי מפרסם את זה ב"ייעוץ ורכישה" אם הייתי יודע), אבל אני מתחיל לפזול לכיוון סיטרואן AX - למישהו יש הערה ספציפית לגבי הזנת הדלק בו?

כי אם זה יהיה AX, יהיה לי בערץ תקציב לשנת 96,97.

אני מתחיל לפזול לכיוון סיטרואן AX - למישהו יש הערה ספציפית לגבי הזנת הדלק בו?

דווקא AX? המערכת החד-נקודתית שהגיעה בפיג'ו-סיטרואן בשנים האלו היא לא מציאה גדולה.

ממש לפני סוף עידן הקרבורטור, התחילו להופיע קרבורטורים מסובכים, מחושמלים, ויקרים. דוגמא קלאיסית - ניסאן סאני מודל 1993. את הקרבורטורים האלו קשה ויקר לתקן, כך שזה תלוי ברכב.

בשנת 1994 נכנסו בארץ תקנות, שלא מאפשרות יותר למכור מכוניות עם קרבורטור. קרבורטור לא יכול לעמוד ב 0.5% פליטת CO בסרק.

 

באירופה דגמים מוזרקים התחילו להופיע בשנות ה 80, גם במכוניות זולות כמו גולף, אופל קדט, פיאט אונו, ואחרות. ניתן היה במרבית השווקים לבחור בין הזרקה לקרבורטור, וההזרקה עלתה יותר יקר.

אם הכוונה היא למכוניות קטנות ובסיסיות, כמו פיאט אונו או פיזו' 205, אז לדעתי עדיף חד משמעית קרבורטור.

במכונית עם קרבורטור אין אף אחד מהנ"ל, ולדעתי, כשמדובר במכונית בסדר גודל מחיר של 5000-7000 ש"ח, קרבורטור עדיף.

לא מדוייק.

החל משנת 94' חלה חובת התקנת ממיר קטליטי, ורוב המכוניות שצויידו בו היו מוזרקות.

אבל היו גם מכוניות שצויידו בבמיר קטליטי בשילוב עם מאייד - סקודה פייבוריט, איסוזו איפון, מאזדה 323, סוזוקי מרוטי 800 ועוד.

משנת 95' חלה חובת התקנת ממיר קטליטי גם ברכבים מיסחריים.

ההזרקה החד נקודתית ניבחרה ע"י היצרנים משיקולי עלות בלבד, מאחר והיתה זולה יותר מהזרקה רב - נקודתית.

ככלל, מכונית בעלת מאייד מגיבה טוב ונעים יותר ממכונית בעלת הזרקה חד נקודתית - תגובת הדוושה עדיפה ואפילו הצליל נעים יותר.