התלבטות צבאית - כן גם אני רוצה חלק בחגיגה ...

טוב אז ככה,

למדתי כתה י"ג טכנאי רכב,סיימתי בהצלחה

במהלך הלימודים לפני שהגעתי לבקו"ם לחתום קבע לשנה וחצי,נשלח לי גיבוש סיירות שלא הלכתי אליו.

בעיקרון ממש מעניין אותי מקצוע המכונאות,ובסדנא אצלינו רוב אנשי הקבע ממש אחלה ורוב החיילים ממש אחלה.

למרות שאין יותר מדי חיילים.

אני כרגע עושה שם קורס OJT ,ולאחריו רוב הסיכויים שישאירו את כולנו.

אני מעוניין ברמת העיקרון להיות לוחם,ולאחר מכן לחזור לחתום הרכב בצבא...

וכמובן לחתום קבע - נא לא להכנס לדיון הזה.

האם ישנה אפשרות לעשות מסלול של לוחמים ללא פסילת מקצוע?

תודה רבה,

כל הכבוד לצה"ל

כן ולא.

כן כי יכול להיות לך מקצוע ראשי לוחם ומקצוע משני טכנאי רכב.

לדוגמא זה כמו חובש קרבי, שמקצוע ראשי הוא לוחם ומקצוע משני חובש.

אתה צריך להגיש טופס 55, ולבקש העברה לקרבי (אחוזי היענות גבוהים מאוד).

הבעיה היא שתרצה לחזור לשרת בסדנא, תצטרך לפסול את מקצוע הלוחם.

בנוסף, תחשוב שעל התקן שלך יתמודדו עוד אנשים ששירתו 3 שנים או יותר בסדנא לעומתך, שעשית י"ג ומאז לא נגעת ברכב, או עבדת קצת בתחילת השירות ומאז אתה לוחם.

אני מציע לך לשקול צעדייך היטב.

מצד אחד, כל הכבוד לך על רצונך להיות לוחם.

מצד שני, למרות שזה נשמע מגעיל, זה כנראה יחבל לך בתוכניות הקריירה העתידית.

האמת היא, שאי אפשר לדעת מה צופן העתיד.

יכול להיות שתלך, תהיה לוחם ותקלל את הרגע שבחרת בזה, ויכול להיות שתתאהב בזה ובסוף תהיה אלוף פיקוד.

מצד שני יכול להיות שתנסה ללכת בדרך "הבטוחה" - ובסוף לא ישאירו אותך בצבא, או שלא תרצה להשאר.

ותחייה כל הזמן עם תחושה של החמצה (בכל אחת מ-2 האופציות).

חיי הלוחם לא זוהרים ולמעט יח' מעטות ונבחרות, רוב העבודה היא שחורה וכוללת תנאים קשים ועבודה משעממת של שמירות.

אם הייתי משוכנע ב-100% שאני רוצה להיות לוחם הייתי הולך על זה, בלי לחשוב פעמיים.

אם זאת קפריזה של רגע (ואל תעלב אבל מקריאת ההודעות שלך בפורום, יש לך לא מעט רגעים כאלו) אז הייתי מוותר והולך על המסלול שירות בחימוש.

צריך אנשים טובים בכל מקום.

ואפשר לתרום גם כתומך לחימה.

תודה רבה,

אני לא תומך לחימה.

אני סדנא נטושה של צאלים בדרום,עכשיו מצד אחד אני רוצה גם לתרום לצבא וגם לתרום לעצמי.

מבחינת ההורים הם מציעים להשאר עם מקצוע,אבל מבחינת הבטן אני מרגיש שצריך להיות לוחם.

מבחינת הראש אני מרגיש שצריך גם לחשוב על העתיד ולא רק קפריזות של הרגע...

וגם קצת מפריע לי לחזור בלי נשק הביתה...

שדרוג לקרבי זה בד"כ כרטיס בכיוון אחד. אין הרבה סיכוי שתצליח לחזור אחרי זה לסדנה בצאלים.

ובנוגע לעניין הנשק, תגיד תודה שאתה בכלל חוזר הביתה. אם תהיה בקרבי זה לא יקרה הרבה,

אם בכלל (חס וחלילה). עם כל הכבוד למוטיבציה, להיות כלב שמירה במחסומים זה לא כזה כיף,

ואתה נשמע בחור אינטליגנטי מדי בשביל להיכנס לזה מרצונך החופשי. אתה לא באמת יודע לאן

השירות יקח אותך בתור חייל קרבי, ונכון להיום, הסיכון שתמצא את עצמך בשטחים, עושה את

ה"עבודה השחורה" של מישהו אחר, הוא גבוה מדי.

תחשוב על זה לפני שאתה רץ למלא טופס 55.

שלום,

לפותח השירשור, לדעתי אתה לא חושב עד הסוף מה המשמעויות בלהיות לוחם וכל התמונה שרצה לך בראש זה הנשק המגניב והססטוס(וואסח בשפה המקצועית).

להיות לוחם זה קצת יותר מזה, זה לא משהו שעושים בגלל תנאי שנראה היום יותר מניב, וכמו שכבר כתבו מעליי זהו שירות שלוקח אותך לכל מיני מקומות לא צפויים

א אפשר לשחק על כל הקופה, או שאתה לוחם או שאתה טכנאי רכב

בן

, הסיכון שתמצא את עצמך בשטחים, עושה את

ה"עבודה השחורה" של מישהו אחר, הוא גבוה מדי.

העבודה השחורה הזו , היא לא של מישהו אחר , היא של כל אחד מאיתנו. בזכותה אנחנו יושבים פה ומקלידים בשקט. עבור אנשים שרוצים להיות בקרבי זה לא סיכון להגיע לשטחים , זאת מטרה להגיע לשטחים ולהילחם איפה שצריך להילחם.

לפותח השרשור - מעבר לעניין התרומה לצהל (אני מתעלם מזה כי אתה תתרום בין אם בתחום הקרבי ובין אם בתחום המקצועי) , את מה שיכול לתת לך שירות קרבי אתה לא תוכל לקבל בשום מקום ובשום סיטואציה בחיים. להיות איש מקצוע אתה יכול להיות עוד כל החיים.

עופר, Give me a brake...

אני חושב ששנינו נסכים למות בעד ארצנו ולמען שמירה על בטחון אזרחיה.

למות בעד ממשלתנו, ולמען "בעלי המניות" של המדינה - זה כבר סיפור אחר.

בוא לא נהייה נאיביים.

אני מסכים בגדול עם מה שאתה אומר, אני אישית הייתי שבור אחרי דברים שהרחשו במלחמת לבנון השניה.

למרות זאת , עם כל הצער שבדבר , בתור חיילים\מילואימניקים אנחנו צריכים לעשות מה שהצבא מחליט לעשות.

בתור אזרחים או פולטיקאים זה משהו אחר.

:roflmao::roflmao:LOL!!!

 

ענק!!!

אורן, הרשה לי לקחת אותך בסביבות שנה אחורה. המקום היה בית חולים זיו בצפת, וממך ביקשו לשמור על האמר בזמן שפינו את אחד החברים שלך לבית חולים. המדריכים שפינו אותו לבית חולים חזרו ומצאו אותך מנמנם ליד האמר סיור רק מחכה שיקחו ממך את הנשק וההאמר ויסעו. אתה לא מתבייש להסתלבט על אחרים, ועוד בנושאי צבא?!

לרוב אני לא נוהג להגיב פה, בטח שבטח שלא בהתנצחויות אישיות, אבל ישנם אנשים שצריכים שיעמידו אותם במקום.

עופר, Give me a brake...

 

או בעברית: "עופר תן לי בלם..."

מי שלא הבין צריך לשפר את האנגלית שלו

כן כי יכול להיות לך מקצוע ראשי לוחם ומקצוע משני טכנאי רכב.

כן, לרדת מסיור/מחסום/מארב וישר ללכת לעשות אוברול לסופה, נשמע מדהים

 

אני חושב ששנינו נסכים למות בעד ארצנו ולמען שמירה על בטחון אזרחיה.

למות בעד ממשלתנו, ולמען "בעלי המניות" של המדינה - זה כבר סיפור אחר.

 

אני לא מסכים למות אלא מסכים לסכן את עצמי למען אזרחי המדינה.

השבר אצלי התחיל לא במלחמת לבנון אלא בהפקרת מדחת יוסף בקבר יוסף. זה לא גרם לי להפסיק לשרת כלוחם אלא גרם לי להיזהר יותר ולחשוב קדימה תוך הסתמכות רק על עצמי. סירוב לשרת הוא לא אופציה מבחינתי אבל כשאנחנו עולים על מדים אנחנו לא הופכים לרובוטים וחייבים להשתמש בראש שלנו.

כן, לרדת מסיור/מחסום/מארב וישר ללכת לעשות אוברול לסופה, נשמע מדהים

מכונאי רכב משרת בפלוגת מפקדה ולוחם משרת באחת הפלוגות הלוחמות.

אתה בכל מקרה תעשה או את זה או את זה, אך לא את שניהם יחדיו, באותו שירות צבאי.

במידה ותהיה לוחם, אולי יבנו לך תקן לא רשמי, בתור "עזרה ראשונה" לכלי הרכב, אבל אף אחד לא יבנה עליך שתפתור את התקלה ובספק אם תחתום על ארגז כלים. בשביל זה יש מחלקת חימוש רכב.

off-topic

מה לגבי שיריונרים, מי מצוות הטנק אחראי על המכונאות?