נהג חדש + יותר מידי אדרנלין?איך להרגע? [מוקפץ]

שלום אני קורא בפורום כבר די הרבה זמן,אז כמו שאתם מבינים מהכתורת אני נהג חדש

שעומד להתסיים בעוד חודשיים.

אני מעריך שמתחילת הרישיון שלי עברתי את 100K קילומטר על ההגה.

 

העניין הוא כזה.שאני מעריך שיש אותו להרבה (או שלא) יותר מידי ביטחון על הכביש.

בהתחלה זה היה ביטחון בעצמי בנהיגה שלי.ואחרי שאיבדתי אח על הכביש,ואחרי לא קצת איבודי שליטה שלא נגמרו באסון.

למדתי קצת להוריד את הביטחון מעצמי.אבל לפני כשלוש חודשיים רכשתי רכב חדש אשר מצויד בבקרות שאת רובם אני לא יודע,

ESP וכול..

 

והתחלתי לסמוך עליהם...

מה עושים?איך אני מרגיע את עצמי??

אני לא יודע איך אני פשוט לא מצליח לעצור את זה.שאני נכנס לסיבוב שיהיה שלג על הכביש.אני פשוט ימשיך ללחוץ על הגז

עש שאני ירגיש שאני מתחיל לאבד אחיזה.

כל סיבוב מרגיש בישבילי עוד מכשול שאני חייב לעבור על הסף.

 

מה עושים??

איך לעזעזל אני מרסן את עצמי??לפני שזה יגמר באסון?

אל תנהג.

 

חבל על המשפחה שתהרוג עם חוסר השליטה העצמית שלך.

ממליץ על איבוד שליטה ודפיקת גלגל על המדרכה עם נזק כולל של 10000 שקל. זה ירסן אותך. בדוק!

(רק אל תפגע בעצמך, רק בפח)

אני חושש שאולי אחד מהדברים לא הובן נכון,

אני בחיים לא יעשה את זה במקום שאני חושב שאני יוכל לסכן מישהו.

 

עם מישהו מבני המשפחה יהיה איתי ברכב זה בחיים לא יקרה.

אני בחיים לא יעבור 40-50 קמש בתוך העיר.

 

זה קורה בעקר בכבישים שאני לבד. עם יבוא רכב מולי גם עם הוא יהיה קילומטר ממני מספיק שאני יראה את האורות

אני לא יעשה כלום, אני ישר יוריד את הרגל מהגז.

זה לא שאני איזה אחד שלא אכפת לו ומנסה ליסוע מהר.לא אחד שמנסה לעקוף על אחד או משהו בסגנון.

סע עם ESP מכובה אם אתה סומך על ESP יותר מדי, וכך תצטרך לסמוך על עצמך!

אז מה הבעיה? גם אני נוסע מהר בתוך העיר כשאני לבד. גם אני עושה דריפטים בגשם. כל עוד אתה באמת לא הורג את עצמך, זה בסדר, וכל עוד אתה לא מסכן אנשים אחרים, גם טוב. הצעה אישית? תנסה לשים בדיסק מופעי סטנד אפ ולהקשיב להם כשאתה נוהג. אין להם קצב, אז הם לא גורמים לך לשים גז, והנסיעה לא פחות משעשעת. אני ממליץ על שרה סילברמן או ג'ורג' קארלין.

רק לי זה מזכיר שרשור שכבר היה פה פעם אבל אני לא מצליח למצוא אותו בחיפוש?

לא, כבר היו כמה כאלה מאז שהצטרפתי לפורום.

גם אני נהג חדש וגם אני הייתי ככה ואפילו עשיתי דברים גרועים יותר ( לא גאה בהם). אל חשש לא פגעתי באף אחד ולא ברכב. עכשיו אני נוסע רגוע ולאט מאוד... והכל התחיל מזה ששמתי מערכת.. כן כן!! בגלל המערכת אני אפילו לא רוצה להגיע למקום שאני אמור לסוע אליו כי עכשיו אני כל כך אוהב לשמוע מוזיקה באוטו שזה גורם לי לרצות לשהות יותר זמן בכביש (בעיה אחת דלק-יש לי דלקן) אז תנסה אולי לשנות משהו באוטו כך שיהיה לך מעניין כדי שלא תחשוב על הכביש או הפניה הבאה... בהצלחה!!

כמה אופציות:

תעשה מקלחת קרה ותרגע.

או שתעשה קורס במסלולים ותלמד באמת איך נוהגים.

או במסלולי מרוץ בחו"ל.

מנסיון אחרי שנוהגים על מכונית כמו לוטוס אקסיג' כל רכב בארץ משעמם לנהיגה.

 

אתה אומר שאתה נוהג רגוע עם יש משהו באוטו.

אז תמיד שיהיה איתך משהו.

 

אם אין לך משמעת עצמית אל תנהג! נקודה!

ואל תגיד לי דריפטים בחניה נטושה ולא רייסים עם הצל של הרכב שלך על כביש ריק... זה לא העניין.

 

אני אוהב את אילו שמשתוללים, "אבל רק שאין אף אחד בסביבה, נשבע לכם אחים שלי אם אני רואה אפילו כלב באיזור אני מייד מאט".

 

מה שמוכיח אגב איפה אנחנו עומדים בבחינת קבלת הרישיון...

המלצה חמה מכל הלב?

המגרש של מסלולים פתוח כרגע - גש לשם.

מוריד את האנדרנלין יופי.

לך תתנדב במוסד שיקומי לנפגעי תאונות דרכים.

 

אני "ביליתי" כחודשיים במוסד כזה "בית הדר באשדוד. אם תצטרך שיקום אחרי התאונה שתבוא אם לא תרסן את עצמך הוא מאוד מומלץ). מדובר במוסד שיקומי לא גדול (כ 40 מאושפזים) ומתוכם היינו הנפגעים הבאים:

 

בחור בן 34 שלא ילך יותר לעולם אחרי שרכב התנגש בו מאחור ושבר את גבו.

 

נער שחגג איתנו את יום ההולדת ה 16 שלו שלקח טרמפ מראשון לכיוון יבנה אחרי בילוי וישב מאחור לא חגור. 200 מטרים אחרי שעלה לטרמפ הרכב התהפך לתעלה בין גן הורדים לנס ציונה והתוצאה היתה 2 חברים שלו עם שברים בגפיים והוא עף מהאוטו, ריסק את האגן וקרע את כל הבטן. הוא נותח 12 ניתוחים וכל הבטן שלו מצולקת לכל חייו. מעבר לזה הוא היה עם קונסטרוקצית מתכת חיצונית שחוברה בברגים לאגן והחזיקה אותו במקום במשך 3 חודשים ורגל קצרה ב 2 ס"מ לעומת השניה. הוא גם בדיוק התחיל ללמוד בתל נוף במטרה להישאר אח"כ בקבע וכמובן שהפסיד שנת לימודים ולהתגיס הו כבר לא יתגיס.

 

בחור צעיר שנסע עם המשפחה ועבר ברמזור אדום. הוא שבר את הירך וקיבל מסמר שמחזיק אותה שלמה, אישתו בחודש השמיני נפגעה פגיעת ראש קשה, יולדה בניתוח קיסרי והיתה בטיפול נמרץ. 3 חודשים אח"כ רהיא חזרה להכרה ואחרי שיקום ארוך חזרה לתפקוד. את הילד שנולד הוא ראה כשהוא היה בן 3 שבועות והיא ראתה אותו אחרי 4 חודשים. בנוסף ילד נוסף שלהם שהיה בן 4 שבר 2 רגליים והיה אצל דודים כי כל המשפחה מפוזרת בבתי חולים.

 

ואני שפניתי שמאלה בצומת T בכביש בין עירוני עצרתי בשטח ההפרדה כדי להשתלב ורכב שסטה נכנס בדיוק בדלת שלי. אני יצאתי עם 4 שברים באגן, 5 צלעות וכתף שבורים. פגיעת הראש שלי התבטאה באובדן זיכרון מלא של כ 12 שעות (מחצי שעה לפני התאונה עד למחרת בבוקר) וזיכרון מאוד מעורפל מהיומיים אחרי (אבל את הכאבים אני זוכר טוב מאוד כי בגלל אופי הפגיעות נתנו לי רק אופטלגין). ביליתי כשבועיים בברזילי מרותק לחלוטין למיטה בלי יכולת אפילו להתהפך על הצד ועוד כחודשיים בבית הדר בשיקום. כשהשתחררתי כשאני מסוגל ללכת קצת עם הליכון המשכתי שיקום ארוך שעוד לא נגמר ואשר עם מוגבלויות בכתף ובפרק הירך לכל החיים (עם הכאבים כבר למדתי לחיות). 8 חודשים לא אישרו לי לחזור לעבודה והבת שלי שהיתה בת שנתיים ו 3 חודשים בזמן התאונה כבר בקושי זוכרת מה זה להשתולל עם אבא על השטיח.

 

זה רק מחודשיים במוסד קטן. אין לך מושג כמה גדול סבל הפצועים ומשפחותיהם. תאמין לי שהכל מתגמד לעומת ההרגשה שאתה יודע מה המשפחה שלך עוברת. אני עברתי את התאונה ב 11 בלילה כשנסעתי לאסוף מזון לילדים נזקקים והייתי צריך להגיע למקום העבודה של אשתי לפרוק שם את האוטו. התאונה התרחשב 200 מטרים משם ואשתי עוד התקשרה אלי לנייד בדיוק כשמד ומכבי האש חילצו אותי מהאוטו. הטלפון היה על מענה אוטומטי והיא שמעה את הכל. נסה לדמיין מה זה לשבת בבית עם ילדה קטנה שאתה לא יכול לעזוב, אתה יודע שאדם קרוב לך נפצע קשה בתאונה (היא דיברה עם הקב"ט שלהם שהיה שם וראה את הכל) ואתה אפילו לא יכול ליסוע לבית החולם כדי לראות מה קורה.

 

 

עכשיו תחשוב על הדברים שכתבתי לך כל עם לפני שאתה עולה לאוטו. ברגע שתרגיש שזה מפסיק להשפיע סע למחלקת שיקום בבית החולים הכי קרוב.

לפני ההודעה שמעלי עמדתי לכתוב לך מגילה, אבל אין סיכוי שהייתי יכול לכתוב זאת טוב יותר.

יוסי, כשאתה לבד זה בסדר לנהוג מהר בתוך העיר?

 

לפותח השרשור: לדעתי אתה פשוט צריך לראות אנשים שבאמת יודעים לנהוג נהיגה ספורטיבית, ולראות כמה יש לך ללמוד.