הטייגר של פורום תח"צ תפוז

ככה הוא נראה אחרי שעבר צביעה היום אמנם צביעה ע"י ספרי לא מקצועי אבל נראה הרבה יותר טוב.

מדובר בטייגר ליילנד שנת ייצור 1966. שירד מהכביש בשנת 1989 והיה נטוש עד שנת 2005.

הוא אגב נוסע ממש כמו חדש

אגב בתמונה הראשונה.. הטייגר כפי שהתגלה במגרש הנעול שם עמד באותו מצב משנת 1989 ועד שנת 2005. ככה גילינו אותו.

ובשניים האחרונים אתמול אחרי צביעה .

יש דברים שעושים כמו שצריך, או לא עושים בכלל. צבע לרכב זה אחד מאותם דברים. אני מצטער עם אני מעט בוטה, אבל חבל לי על האוטובוס היפה, שנראה כעת כמו אשה שצבעה את שיער השיבה עם צבע גואש.

נמרוד

מחזק, למרות שצביעה לאוטובוס תהיה מן הסתם הרבה יותר יקרה וארוכה מלרכב פרטי, עדיף לחכות עד שיתאפשר מאשר לבצע בצורה חובבנית.

תחזקנה ידיכם. עצם הצלת האוטובוס הנדיר היא מצווה של ממש.

ובנוגע לצבע, כולנו לומדים מהנסיון ואני מניח שהחבורה שאספה את האוטובוס לא משופעת במי יודע כמה כסף. אז למרות הצביעה החובבנית, בתוך הספריי יש גם הרבה אהבה.

לדעתי עלות שיפוץ האוטובוס למצב שיוכלו לצבוע אותו כמו שצריך היא אלפי שקלים, בגלל החלודות.

אז אפילו צבע ספריי ששומר טיפה על הדפנות ונותן לחברים הרגשה שהעניין במומנטום, הוא לברכה.

יש לאוטובוס רישוי?

אז כך קצת תשובות...

אכן הסיבה לצביעה הנ"ל היא חוסר בכסף .. כולנו (בעלי האוטובוס) אנשים פשוטים בעלי אהבה אמיתית לאוטובוסים ישנים.

ואכן עלות השיפוץ הוא כמה עשרות אלפי שקלים שאין לנו.. אז עושים בינתיים מה שכן אפשר לעשות.

בעזרת ה" האוטובוס יעבור טסט מתישהו.

קצת אמונה והכל יהיה בסדר

צביקה

יש לאוטובוס רישוי?

לשפץ כלי-רכב בלי כסף (והרבה) זה לא אפשרי. כבר סיכמנו את זה בהרבה דיונים. לא רק שזה עולה הרבה, זה גם בכלל לא משתלם כלכלית כי, חוץ מבמקרים נדירים, אין אפשרות להחזיר את ההשקעה לעולם. כשעברנו את התובנה הזו, צריך לראות השקעה בשיפוץ בתור השקעה בעצמך ולא כהשקעה ברכב. סוג של תראפיה נפשית. מאחר וכך, אין כל בהילות או צורך לרוץ קדימה. האוטובוס הזה עמד שנים רבות, ויכול לעמוד עוד. אוספים כסף לאט לאט, ומתקדמים לפי היכולת.

לצבוע באופן מחופף זה לא יותר טוב מלהשאיר כפי שהוא. למה צבע חדש ממיכל ספריי, בקווים לא ישרים, עם נזילות, על פח חלוד זה שיפור? אני מבין: אין כסף לפחחות וצבע ראויים. אני לא יודע כמה עולה לצבוע אוטובוס, אבל אחד מיתרונותיו הוא שהרבה פחים ניתנים להחלפה בפח גנרי שטוח אחר, ואפשר לעשות את זה בשלבים. הייתי מתייעץ עם בעלי מקצוע בתחום, אולי באחד המוסכים של הקואופרטיבים הגדולים או במוזיאון אגד, ועושה תכנית שיפוץ מסודרת, ומתקדם בה לפי היכולת. לאט לאט - אבל בלי חיפופים.

אני מצטער אם מה שכתבתי מקודם היה פוגע. אני בהחלט חש את האהבה הגדולה שבעלי האוטובוס חשים כלפיו, ולא היתה לי כל כוונה להשבית את שמחתכם. רציתי לדרבן אתכם לעשות את זה קצת יותר מקצועי וברצינות.

בהצלחה,

נמרוד

כבעליו לשעבר של אוטובוס ששנת לידתו 1967 (ועוד כסטודנט שניסה לקמץ בהוצאות הלינה במעונות - האוטובוס שופץ לקרון לימודים / שינה מתנייע) אני יכול לסבר את אוזניכם בכמה עובדות:

חברת אגד איימה עליי בתביעה במידה ואמשיך לנסוע עם האוטובוס מבלי למחוק את סימני השילוט עליו.

ממש לא מנסה לעשות פרסומת גלויה או סמויה אבל היחיד שהסכים לעזור לי בנושא בזמנו היה "עבודי צביעת רכבים" מרמת גן שלקח את האוטובוס לחודש ימים וצבע אותו קומפלט בחינם!!!

אני ממש חייב לציין שהוא עשה עבודת קודש בכל מה שקשור לצביעה - לא התחמק מעבודה קשה וניקוי החלודה שהיתה על האוטובוס.

את הטיפולים המכניים עשיתי בטירה (ליד כוכב יאיר) במוסך של כמה ערבים שהופתעתי לטובה מרמת העבודה שהם הפגינו, ומאמינות העבודה והתימחור. (עשיתי שם שיפוץ וחידוש לתיבת הילוכים, בלמים, טסטים שנתיים)

אליאנס חדרה תרמו לי שישה צמיגים מגופרים / מחודשים.

אני יכול היום במבט אחורה לומר שפנים האוטובוס שופץ במחיר שלא עלה על 1000 ש"ח, כולל בניית המיטות, חדר הלימודים, מקלחת ומטבחון וכמובן דיפון הקירות הפנימיים בעץ.

קוריוז קטן: לאחר שנסעתי לחדרה להביא את הצמיגים עברתי ליד שטח שהיה בו עצים של קונטיינר עץ, שאלתי למי שייך העץ, הבעלים אמר לי שאם אני מעוניין בו הוא ישמח להיפטר אבל אני חייב לקחת את כל העץ.

כמובן שלקחתי את הכל, מה שסיפק לי עץ לבנות את המיטות, שולחן מחשב ללימודיי, ואת המטבחון.

אפילו את הפלטת מנירוסטה והכיור שהיה על ארון המטבחון נבנה במיוחד לפי מידות ובחינם ע"י מסגריה בכניסה לישוב סלעית

מה אני רוצה להגיד בזה?

אם אני לבד יכלתי להרים פרוייקט כזה אז לא ייתכן מצב שחבורה של אנשים לא יכולים להרים פרוייקט טוב יותר וברמה מקצועית.

העניין הוא אך ורק בכח רצון ופינוי זמן למטרה.

בהצלחה בהמשך השיפוץ.

ממש מעניין!

תוכל להעלות לפה תמונות של המוצר המוגמר?

איזה יופיי ישר כח ,

אגב למה אתה מקפיץ נושא של לפני שנה ,

יש לי מספר תמונות של האוטובוס המדובר, אבל האוטובוס מצולם בהם כל כך רחוק שכמעט ולא רואים אותו...מה לעשות? התקופה האקדמאית שלי לא היתה משופעת בכסף.

ולגבי ההקפצה, באמת מצטער אבל שראיתי את התמונות אחזה בי התרגשות מהפרוייקט הנ"ל שהחזיר אותי לתקופה נחמדה.

ועקב כך לא הבחנתי בתאריכים. מצטער אם הטרחתי מישהו, אבל במחשבה שניה האם לא זאת הכוונה בפורום שכזה? לחדש דברים ישנים?

דווקא נשמע נחמד לקחת אוטובוס ישן, להפוכו לאספנות ולעשות ממנו מין MOTORHOME, אבל אין לי אפשרות כלכלית להרים כזה פרוייקט

מה אני רוצה להגיד בזה?

אם אני לבד יכלתי להרים פרוייקט כזה אז לא ייתכן מצב שחבורה של אנשים לא יכולים להרים פרוייקט טוב יותר וברמה מקצועית.

העניין הוא אך ורק בכח רצון ופינוי זמן למטרה.

 

בהצלחה בהמשך השיפוץ.

אתה לבד???

חבל שלא צילמתי את עצמי עובד,

כל מה שהיה בינינו נגמר!

ירון מאיר

האוטובוס הכחול (ממשלתי לשעבר) מחכה עד שיתוקן המנוע של האוטובוס הצהוב, המשופץ. לאחר מכן צריך להתגבר על כמה בעיות ביורוקרטיות ואז החבורה תתחיל לעבוד גם עליו.

תחזקנה ידיכם. עצם הצלת האוטובוס הנדיר היא מצווה של ממש.

ובנוגע לצבע, כולנו לומדים מהנסיון ואני מניח שהחבורה שאספה את האוטובוס לא משופעת במי יודע כמה כסף. אז למרות הצביעה החובבנית, בתוך הספריי יש גם הרבה אהבה.

לדעתי עלות שיפוץ האוטובוס למצב שיוכלו לצבוע אותו כמו שצריך היא אלפי שקלים, בגלל החלודות.

אז אפילו צבע ספריי ששומר טיפה על הדפנות ונותן לחברים הרגשה שהעניין במומנטום, הוא לברכה.

מסכים איתך ב100%.