פלאגים

עשיתי חיפוש ומצאתי 12 עמודים שקראתי כמעט את כל המידע שהיה שם, כל מה שהיה חשוב לפחות. בנוסף קראתי קצת ב "Howstuffworks.com"

דבר אחד לא מצאתי וזה מה שבאמת מעניין אותי:

איך בדיוק עובד הפלאג? מה זה ה"מרווח" הזה שמדברים עליו? ומה תפקיד האלקטרודות? מה ההבדל בין 2 ל-4?

תודה.

הפלאג עובד בדיוק כמו ברק (lightning).

באופן נורמלי אוויר הוא חומר מבודד, שלא מעביר חשמל. זאת אומרת, אם תחזיק שתי מתכות שחיברת להן מתח חשמלי וביניהן יש אוויר, נוצר שדה חשמלי בין המתכות, אבל לא יקרה כלום כי לא יזרום זרם דרך האויר, כי הוא מבודד.

העניין הוא שלכל מבודד יש חוזק מסויים של שדה חשמלי שהוא מסוגל להחזיק. אם העוצמה של השדה החשמלי עוברת את הגבול הזה, המבודד 'נפרץ' והופך למוליך. הזרם החשמלי מוצא מסלול לעבור בתוך האוויר, במסלול הזה נוצר הרבה חום ובד"כ גם אור, וזה מה שאנחנו רואים בתור הקו של הברק בשמיים. כלומר הברק הוא זרם חשמלי שעובר דרך האוויר בגלל שדה חשמלי שנוצר בין העננים לאדמה.

בפלאג שברכב מייצרים בעצם ברק מלאכותי קטן. שדה חשמלי הוא גדול יותר ככל שהמתח בין שני קצותיו גדול יותר, וככל ששני הקצוות קרובים זה לזה. מה שעושים ברכב, שמים שני קצוות מתכת שנקראים אלקטרודות במרחק קטן זה מזה, ומפעילים עליהם מתח גבוה (שמייצר הקויל). השדה החשמלי שנוצר בגלל המתח הגבוה והמרחק הקצר עובר את הסף של האוויר שבמרווח, הזרם החשמלי זורם דרך האוויר ונוצר ברק קטן או 'ניצוץ', שזה מה שמבעיר את הדלק במנועי בנזין (בדיזל זה עובד אחרת).

בפלאג פשוט יש שתי אלקטרודות. אחת מחוברת לגוף המנוע ולמינוס של המצבר דרך גוף הפלאג. השניה מחוברת לקויל דרך מערכת ההצתה, והיא מקבלת את המתח הגבוה. הניצוץ נוצר באוויר שבמרווח בין שתי האלקטרודות האלה.

כל מיני בעיות יכולות לגרום לניצוץ שלא להיווצר. כשאין ניצוץ, לא יבער הדלק בצילינדר והפסדנו כח, העברנו דלק לא שרוף למערכת הפליטה ועוד כל מיני רעות חולות. הניצוץ יכול להתפספס מכל מיני סיבות כמו לכלוך על האלקטרודות שמוסיף עוד בידוד חשמלי במרווח וכך מעלה את אותו 'סף פריצה'. גם נזק מכני לפלאג או תערובת עשירה מדי בדלק יכולות לגרום לחוסר ניצוץ.

כדי להתגבר על בעיות כאלה, ויש מי שאומר שגם כדי להצית את הדלק יותר טוב, אפשר להוסיף לפלאג עוד אלקטרודות 'מינוס'. כל אלקטרודת 'מינוס' מייצרת ניצוץ משלה בינה לבין ה-'פלוס'. למעשה לא צריך יותר מניצוץ אחד אף פעם, אבל אם יש יותר אלקטרודות (=יותר ניצוצות) אז הסיכוי לפספוס של ניצוץ קטן יותר משמעותית.

תיקון בעריכה: לא עקרוני אם יש הרבה אלקטרודות 'פלוס' ואחת 'מינוס' או הפוך. נדמה לי שלרוב יש הרבה 'מינוס' ואחת 'פלוס'.

מי שאומר שפלאגים 'משופרים' או עם יותר אלקטרודות יכולים לשפר ביצועים הוא, לדעתי, קשקשן. במקרה הטוב ביותר פלאג פועל כמו שצריך ומבעיר את הדלק. יותר מזה הוא לא מסוגל ולא צריך לעשות. מה שפלאג טוב באמת יכול להוסיף זה אמינות של ניצוץ, או אורך חיים מוגדל.

חמים וקרים, רגילים והתנגדותיים, מרובי אלקטרודות ושאר ירקות.

מיועד למי שיש סבלנות לכל הפרטים.

http://www.corollaperformance.com/TechInfo/sparkplugs.html

מקווה שזה מספיק אינפורמציה

קוייל מוזכר מספר פעמים בהתיחסויות הקודמות.זה שיבוש של המילהCoil

שמשמעותה פשוט סליל.

לסליל מסתבר יש תכונה חשמלית מעניינת הוא מסוגל לשנות את המתח החשמלי

ולכן תראו שבתוך כל שנאי יש בעצם סליל.

לעינייננו- הסליל הופך את המתח הנמוך של המצבר (12או24 וולט בדכ) למתח שיאפשר קבלת ניצוץ!

כל כמה ק"מ מומלץ להחליף פלאגים?

לפי המלצת היצרן

אבל כזכור לי רצוי כל 10K

ישנם פלאגים דוגמת אלו של"בוש" 4 ארקטרודות

שמומלצים לשימוש ע"י "בוש" ל-30000 ק"מ מינינמום

הנ"ל פועלים אצלי ומוחלפים כל 20000 -מומלצים מאוד!

ז"א הפלג המקורי שמגיע עם המנוע מתאים באמת ל 10000 אך אם תשפר לפלג טוב ואיכותי יותר ניתן "למשוך " איתו הרבה יותר.

לשיקולך...

אמרתה שדיזל עובד אחרת

בדיזל אין פלאגים.

במנוע דיזל תערובת הדלק והאוויר מוצת לבד כתוצאה מעליית הטמפרטורה בזמן הדחיסה של התערובת (יחס הדחיסה הוא הרבה יותר גבוה מאשר במנועי בנזין)

בדיזל אין פלאגים. במנוע דיזל תערובת הדלק והאוויר מוצת לבד כתוצאה מעליית הטמפרטורה בזמן הדחיסה של התערובת (יחס הדחיסה הוא הרבה יותר גבוה מאשר במנועי בנזין)

נכון, אבל יש מנועי דיזל עם פלאגים!

מדובר בפלאגים שאינם דומים לפלאגים של בנזין, הם פלאגים שמחממים ולא מציתים, משהו כמו חוט להט. התפקיד שלהם הוא לסייע ליצירת תנאים להצתה ספונטנית של התערובת כאשר המנוע קר.

קוייל מוזכר מספר פעמים בהתיחסויות הקודמות.זה שיבוש של המילהCoil

לא הבנתי איפה השיבוש. גם 'פלאג' זה לא בדיוק ממילון אבן שושן, אבל אף אחד לא משתמש במילה 'תקע' במקום זה.

ומה שכתבו ג'רמי ואישפוז לגבי דיזל זו האמת לאמיתה (אם כי מתומצתת משהו). מנועי בנזין נקראים בשם הכללי Ignition Combustion Engine כלומר מנוע בעירה בהצתה, ולעומתם מנועי דיזל נקראים בשם Compression Ignition Engine, כלומר מנוע בעירה בדחיסה. ההבדל העיקרי שבאמת משנה זה מתי מוסיפים את הדלק לאוויר.

במנוע בנזין מוסיפים אותו לפני הדחיסה בצילינדר (למעשה לפני הכניסה לצילינדר), מה שלא מאפשר יחס דחיסה גבוה, בגלל הנטיה של בנזין להתפוצץ לבד ללא ניצוץ. בדיזל קודם דוחסים אויר נקי ללא דלק, ומוסיפים את הדלק אחרי הדחיסה. הדלק ניצת מעצמו בגלל החום שנוצר מהלחץ (עיין הת'רד הנוכחי על לחץ וטמפרטורה). השיטה הזו מאפשרת דחיסה גבוהה בהרבה, ולכן מייצרת מומנט גבוה יותר. עם זאת למנוע דיזל יש מגבלה על הסל"ד שבו הוא יעיל בגלל שהבעירה לוקחת יותר זמן מבבנזין. מכיוון שהספק שווה מומנט כפול סל"ד, והסל"ד מוגבל, ההספקים של מנועי דיזל בד"כ נמוכים יותר ממנוע בנזין באותו נפח.

שווה לקרוא את מה שכתוב כאן

במנועי דיזל אין צורך בפלאגים לתהליך הבעירה אולם במנועי דיזל מסוימים קיימים glow plugs שעוזרים לתהליך הבעירה כשהמנוע קר ודחיסת התערובת לא מספיקה להביא את התערובת לטמפ' של הצתה.

וכך הוא נראה