שאלה בעלים קודמים

רציתי לדעת איך אני יכול לגלות מי היו הבעלים הקודמים של הרכבים שלי.

האם ניתן לקבל את זה במשרד הרישוי?

עוד שאלה קטנה שמסקרנת אותי. למה אנשים שמוכרים מכוניות חושבים שאם הבעלים הקודמים שלהם היה איזה נשיא או שחקן או שהאוטו שיחק באיזה סרט מחיר הרכב צריך להיות גבוה יותר. מה דעתכם בענין?

בשביל לאתר את שאר היידים בהסטורית הרכב אתה צריך עבודת מחקר רצינית והרבה פרוטקציות במשרד הרישוי.

אבי נוף מהפורום עשה זאת למרצדס שלו וגילה סיפור מאוד מעניין.

זה מאוד יפה בעייני לאתר את הבעלים הקודמים, בייחוד שזה רכב נדיר עם יידים מרובות.

רכב שהיה של נשיא או השתתף בסרט תמיד תיהיה סביבו הילה של תהילה אבל שוב זה רק ערך סנטימנטלי של בעל הרכב שמרגיש בגובה.

תמיד כייף לראות אלכס חולה אהבה ולהגיד הנה הבל אייר שלי או המוריס מיינור של השכן שלי.

רכב סלבריטאי בעברו .

אבי נוף מהפורום עשה זאת למרצדס שלו וגילה סיפור מאוד מעניין.

זה מאוד יפה בעייני לאתר את הבעלים הקודמים, בייחוד שזה רכב נדיר עם יידים מרובות.

רכב שהיה של נשיא או השתתף בסרט תמיד תיהיה סביבו הילה של תהילה אבל שוב זה רק ערך סנטימנטלי של בעל הרכב שמרגיש בגובה.

תמיד כייף לראות אלכס חולה אהבה ולהגיד הנה הבל אייר שלי או המוריס מיינור של השכן שלי.

רכב סלבריטאי בעברו .

בכל הנושא של "רכבי אספנות" יש את הקטע העיקרי של "זה עושה לי משהו...".

הסיבות לאיסוף רכבים ו/או גם "שאריות" שונות אחרות שאנשים שפויים זורקים, אינן חייבות להיות רציונליות.

הקטע ברובו הינו ריגשי, ותלוי גם בטעמם האישי של אנשי האספנות.

כל ניסיון למצוא הגיון אינו ריאלי, וממש לא קשור לנושא של האספנות.

להערכתי (ומבלי כוונה לפגוע באיש מאיתנו), תהיה יותר הבנה בציבור לאשפז אותנו במוסד סגור, מאשר להבין את דרכנו והתנהלותנו.

לכן, גם התשובה לשאלתך, איננה חד משמעית. היא תלויה מאדם לאדם, שונה בגילאים השונים, וכו'.

אני יכול לתת לך רק את נקודת הראיה של אבי נוף מהפורום שהוזכר על ידי כפיר בהודעה הקודמת.

הנושא עניין אותי מכמה היבטים.

על פי זכרוני, בשנות החמישים, בהן הייתי ילד קטן, לא היו כלל הרבה רכבים בארץ (הכל באופן יחסי).

מאד עניין אותי לדעת מי החזיק אז רכב שנחשב ליקר ומפואר מאד לתקופתו.

בנוסף, זה רכב גרמני, דבר שעוד יותר מצמצם את טווח הבעלים, מאחר והיו שנים בהם אנשים לא קנו סחורה גרמנית (כולל רכבים) עקב מה שקרה לעם היהודי בשואה.

נוסף לכך, עניין אותי לדעת מה היה צבעו המקורי, מה היו הגימורים המקוריים איתם הגיע, מאחר והרבה פריטים שונו ברכב במשך השנים ו-15 הבעלים לפני.

כיום, לאחר שהצלחתי להגיע כמעט עד לבעלים הראשונים, למעשה עד לבעלים של ראשית שנות ה-60, אני יכול להוסיף לסיבות הנ"ל את העובדה שהשיחות עם הבעלים הקודמים (בעיקר הרחוקים מאד) או יורשיהם, וההתרגשות והסיפורים שלהם, הם משהו מרגש שקשה לספר עליו אם לא חווים אותו.

כשמתחילה שיחה עם מישהי שכיום היא בת 80-90 והרכב היה שייך למשפחתה, ומנסים לעורר את השאלה על הרכב, נתקלים בחשדנות מובנת ומן הסתגרות. יש לה חשש "שהנה בא נוכל שעשה תאונה עם רכב ורוצה לסבך אותי".

אבל, כשהשיחה ממשיכה, עולים לאט לאט זכרונות אצל אותם אנשים, סיפורים איפה היו, מה עשו עם/בתוך הרכב, נזכרים בחברים שלהם מן העבר, ולבסוף קשה לסיים איתם את השיחה...

אנשים שלא זוכרים מה קרה לפני חודש, זוכרים פרטים לא ייאמנו מהתקופה של לפני 50 שנה.

אין לי מה לאמר, זולת ההמלצה (בעיקר לבעלי רכבים ישנים) לנסות להגיע להיסטוריה.

זה קשה, לוקח הרבה זמן, אבל שווה כל רגע.

דוגמאות אפשר למצוא באתר שלי בקישור הבא:

http://mercedesponton220.qpon.co.il/Front/Pages/pages.asp?id=125866

בברכת חג שמח - אבי נוף.

התרשמתי מהקישור, אלך לבדוק מי הבעלים הקודמים של הרכב שלי.

למה אנשים שמוכרים מכוניות חושבים שאם הבעלים הקודמים שלהם היה איזה נשיא או שחקן או שהאוטו שיחק באיזה סרט מחיר הרכב צריך להיות גבוה יותר. מה דעתכם בענין?

ואני באמת חושב שלרכבי שר\נשיא\ רכב שהשתתף בסרט יש לו איזה ערך נוסף (לא חובה שימדד בכסף), אך יש אספנים שמחפשים את אותה יחודיות.

במקרה שלי בירור הבעלים הקודמים היה קל עד מאד.

מה 15.9.72 עד ה 23.12.77 המכונית היתה שייכת לפז חברה לדלק בע"מ ושימשה את המנכ"ל שלה.

מה 23.12.77 ועד ה 21.4.06 היא היתה שייכת לאותו אדם עד שנירכשה על ידי.

לפחות במיקרה של הסופר-ביבר שלי- זה גם קל מאד: משנת 72, ועד לפני כשבועיים- הייתה שייכת לאותו האדם, שהחזיק אותה יותר מ-30 שנה (וגם עבד איתה עד לא מזמן! )!

והגיע הזמן לעדכן את החתימה והסימלון שלך-חן.

גם עם המוסטנג שלי קל מאד הבירור של הבעלים הקודמים. אני יד 17 אז לא התחלתי בכלל....

תמיד כדאי לשמור טלפון או כתובת של הבעלים שממנו קנית את הרכב וגם את אלו שקדמו לו.

לי יש את הטלפון של הבחור שקניתי ממנו את הכריזמה וגם את הטלפון של האישה שהוציאה אותה מהחברה.