איך יוצאים מצוו 8 ?

לפני שכולכם קוראים לי בוגד ומשתמט תנו לי לספר לכם על המצב שלי ,

את היצור הוורוד שבסמלון קיבלנו לפני 3 שבועות בניתוח קיסרי

בנוסף אני בתקופת הכשרה בחברת היי-טק גדולה לקראת משרת מתכנת.

אני לא מתכוון לעשות שום דבר חריג כמו להזריק סיד או לפתח איזה סכיזופרניה ספונטנית

אבל מה שרציתי לשאול זה אם אין איזה מגבלות או מקרים יוצאי דופן כשמדובר בצוו 8 ?

דבר עם קצינת הקישור / מ"פ שלך בצורה לא מתלהמת והסבר להם את הסיטואציה הנוכחית.

אני נמצא בתקופת מועדי ב' של סוף התואר, והסכימו לוותר לי (בינתיים) אחרי שהסברתי להם בבהירות וביקשתי בצורה יפה.

מקום עבודה שמפטר את העובדים שלו בגלל מילואים בצו 8 - הוא לא מקום עבודה שכדאי לעבוד בו. אני חושב שזאת חוצפה ממדרגה ראשונה לפטר עובד בתקופת מלחמה בגלל צו 8.

לגבי הילדה - זאת כבר בעיה אחרת.

האם הגיע לך הצו, ממה שאני יודע רק דרך רופא. אם עוד לא הגיע, אבל אתה יודע שהוא עומד להגיע - זה הזמן לבקר בטורקיה לשבוע.

דברתי עם המ"פ שלא התרגש במיוחד מהמצב.

וקצינת הקישור אמרה שאני צריך להתייצב ( יום ראשון ) ולדבר עם הסמג"ד שיתכן שיתחשב בי.

הכל טוב ויפה אבל עדיין מטבע הדברים והנסיבות אני דיי חושש להתייצב.

בררתי גם בקצין העיר ואין שום סוג של בלת"מ במקרים כאלו.

כמו שזה נראה עכשיו נשתטח ביום ראשון לרגליו של הסמג"ד...

או שפשוט נביא את אשתי שכבר בוכה שעתיים ואז בטוח ישחררו אותי ( או יאשפזו אותה )

לגבי מקום העבודה לא אמרתי שהם יראו את צוו ה 8 בעיין לא יפה בכל זאת חברה שיש ל 6K עובדים

בישראל צריכה להיות מוכנה לדברים כאלו.

הבעייה הקשה שלי היא עם המשפחה.

מי מכם בחופשת לידה?

האם מותר לצבא לגייס בצו 8 הורה שנמצא בחופשת לידה?

אתה הרי יכול לקחת עכשיו חופשת לידה ל-3 השבועות הבאים, השאלה היא אם יוכלו לגייס אותך או לא.

סתם מחשבה...

לפי אתר קמל"ר - "חייל מילואים אשר נולד לו/אימץ בן/בת - לא יקרא לשמ"פ שמשכו 4 ימים ומעלה ברצף במהלך 30 ימים מיום הלידה/אימוץ. מחובת החייל להציג אישור בדבר הלידה/אימוץ."

מצד שני, כתוב שם גם שצו-8 מבטל את כל ההקלות וההטבות.

מצד שלישי, לפי מה שהבנתי מנהלתית מה שהולך עכשיו זה לא צווי-8 אלא גיוס מיוחד או איזה שהוא ניואנס סמנטי אחר.

אתה יכול לנסות לעקוף את הסגל ביחידה שלך ולפנות ישירות לקצין מילואים ראשי דרך הטלפונים בכתובת הבאה:

http://www.aka.idf.il/sites/klali/default.asp?siteId=43314&catId=43385&docId=

עצה שלי - אל תדבר איתם על העבודה כי זה לא יגרום להם להקל עליך אלא לבקש ממך שתיצור קשר במידה ותפוטר כדי שהם יטפלו במעסיק.

ספר להם על הלידה ותדגיש שמדובר בקיסרי עם כל המשתמע מכך בזמן ההחלמה ובסיוע הנדרש ממך בבית.

לפחות לגבי העבודה אני יכול להרגיע אותך. בחברה בה אני עובד, מעל 10% מהעובדים נמצאים כעת בצו 8. אף אחד לא חולם לפגוע בהם, אלא רק להפך! החברה ומנהליה מצדיעים לעובדיה שנקראו לצפון.

תודה על כל התגובות.

כמו שכבר אמרתי לא צפוייה לי שום בעייה ממקום העבודה פשוט ציינתי שהתחלתי עבודה חדשה החודש.

מה שרציתי לדעת היה האם יש איזשהו מוצא רשמי מצוו 8 במקרה של תקופה שאחרי לידה.

אחרי התייעצויות עם קש"לית לשעבר + קצין אין שום דבר רשמי כנ"ל.

מחר אתייצב ואנסה לדבר אל ההגיון של המפקדים.

תודה ולילה טוב!

המג"ד שלך צריך לגייס X אנשים. יגיעו יותר, העודפים ישלחו הביתה לפי סדר החשיבות הצבאי של הסיבות שלהם. יש לך סיבות חשובות שהצבא נוטה להכיר בהם, בוודאי לגבי מילואים רגילים, אבל זו מלחמה והמלחמה, מבחינת הצבא, יותר קריטית מהסיבות שלך.

תציג את הקייס שלך באופן טוב בכל מקרה, זה תמיד עוזר.

מניסיון של חבר מהעבודה כמו גדול קראו לו גם לאחר שיש לו תינוקת בת שבוע בבית...

אתם לא יודעים מה קורה בצפון.

מה שכתוב בעיתון זה אחרי הרבה צנזורה.

כל צה"ל שם.

לא צריכים מספר X של חילים.צריכים את כולם.

אני תותחן.השבוע מגיעים אלינו חיילים ששוחררו באוגוסט(תבדקו מה עכשיו).

יש לנו סבב יציאות של 24-48 שעות אבל גם את זה מעקבים לפעמים.

שלום

קודם כל מזל טוב, שתהיה לך המון נחת מהילד.

אני לא בא להטיף לך מוסר ולא כלום, אבל קצת חומר למחשבה.

אבא שלי, גם יוצא יחידה קרבית.

הוא וחבריו מורעלים ברמות מטורפות. במלחמת יום הכיפורים הוא נפצע מרסיסים של טיל נ"ט שפיצץ טנק שהיה לידו, למפקד שלו יצאה העין.

שניהם הגיעו לביה"ח, וברחו מישם באמצע הלילה וחזרו להילחם. אבא שלי והמפקד שלו לא תבעו מצה"ל נכות, הטענה שלהם היא שיש אנשים והמון חברים שלהם שמתו, לקו בהלם קרב, ונפצעו פציעות קשות הרבה יותר ולהם קשה לתבוע את המדינה עם פציעה קטנה כזו יחסית והם בדעה שהם צריכים להגיד תודה שהם חיים. עד היום אבא שלי סובל מכאבים בברך ויש לו רסיס שתקוע ולא ניתן להוציא אותו.

למרות זאת, זה לא מנע מאבא שלי ללכת להמון ימי מילואים בשנה וכן למלחמות. (בעבר זה היה 90 יום אפילו יותר אם היה בלאגן). גם שהוא התחתן עם אמא שלי (1976) הוא המשיך ללכת למילואים.

הוא היה במלחמת לבנון הראשונה, שירת בתוך לבנון ובמחנות פליטים שהיה צריך להיכנס וכן באינטיפאדה הראשונה.

הוא היה משאיר את אמא שלי לבד (כשאין לה הורים או משפחה שעוזרים), עם ילדים והולך למילואים. אגב, לאחר הברית שלי ושל אחי הקטן הוא חזר מייד למילואים.

אגב, אני מכיר מישהו שאשתו ילדה לפני חודש, יש לו עוד ילד קטן בן שנתיים, הוא עובד במכבי האש, הוא בן 28 ורוצה ללכת להילחם אבל הוא לא הולך ליחידה כי הוא נחשב לכוחות הצלה, הלוואי וירבו אנשים כמוהו.

אני רואה גם חברים שלי שיצאו מקרבי שהיום מצטערים שהם יצאו, שהם אומרים שהם מוכנים לעשות שבוע הכשרה וללכת להילחם.

חבל לי לראות אנשים עם צורת חשיבה כמו שלך. הלוואי והיה לי את הפרופיל ללכת ולהיות ביחידה קרבית.

איתמר.

איתמר,

אני יודע שאולי קצת "הרמתי להנחתה" אבל אל תשפוט אף מקרה אם אתה לא מכיר אותו.

אני לא יודע בדיוק בן כמה אתה ואם אתה מודע למשמעויות של מצב נפשי של יולדת לאחר לידה ראשונה

או החלמה מניתוח קיסרי ואם אתה כן מודע המצב לא תמיד פשוט.

מאז שהשתחררתי ב 99 ביצעתי תמיד את כל משימות המילואים שהוטלו עליי בצורה הטובה ביותר

על חשבון לימודים /בת זוג/ חופשה וחגים ללא מענות וטענות ( ומדובר בכ- 150 ימי מילואים )

מה שגיליתי לשמחתי זה כשאתה טוב למערכת המערכת גם טובה אליך חזרה ואכן שוחררתי היום,

גם העובדה שמטבע המשימה שהוטלה על הגדוד די מסתיימת (בתקווה שלא יהיו עוד נפילות )

ברגעים אלו ממש די תרם לשחרור שלי ואני מאמין שתוך שעות/ימים ספורים שאר הגדוד ישוחרר.

יש הבדל בין לדעת לתרום תמיד ללכת עם הראש בקיר ולצבא יש נטייה לעשות זאת לפעמים

לכן צריך לעזור למערכת להבין את התמונה כולה ועובדה כאשר יש בה הגיון גם באים לקראתך.

רציתי רק למסור תנחומים לכל המשפחות השכולות והחלמה מהירה לכל הפצועים

ואני מקווה שהקורבן שהם הקריבו והנזק שנגרם לישובי וכלכלת הצפון לא היה לשווא!

יום טוב.

אני אישית שמח ששוחררת, ומקווה שהיית משוחרר גם אם לא היתה את "הפסקת האש" הזאת. יש דברים שבכל זאת צריכים להתחשב באנשים שרואים שלא מדובר סתם במישהו שלא בא לו, אלא בצורך אמיתי של המשפחה.

הבראה מהירה לאשתך ושיהיה במזל טוב!

צביקה

איתמר,

 

אני יודע שאולי קצת "הרמתי להנחתה" אבל אל תשפוט אף מקרה אם אתה לא מכיר אותו.

אני לא יודע בדיוק בן כמה אתה ואם אתה מודע למשמעויות של מצב נפשי של יולדת לאחר לידה ראשונה

או החלמה מניתוח קיסרי ואם אתה כן מודע המצב לא תמיד פשוט.

מאז שהשתחררתי ב 99 ביצעתי תמיד את כל משימות המילואים שהוטלו עליי בצורה הטובה ביותר

על חשבון לימודים /בת זוג/ חופשה וחגים ללא מענות וטענות ( ומדובר בכ- 150 ימי מילואים )

מה שגיליתי לשמחתי זה כשאתה טוב למערכת המערכת גם טובה אליך חזרה ואכן שוחררתי היום,

גם העובדה שמטבע המשימה שהוטלה על הגדוד די מסתיימת (בתקווה שלא יהיו עוד נפילות )

ברגעים אלו ממש די תרם לשחרור שלי ואני מאמין שתוך שעות/ימים ספורים שאר הגדוד ישוחרר.

יש הבדל בין לדעת לתרום תמיד ללכת עם הראש בקיר ולצבא יש נטייה לעשות זאת לפעמים

לכן צריך לעזור למערכת להבין את התמונה כולה ועובדה כאשר יש בה הגיון גם באים לקראתך.

 

רציתי רק למסור תנחומים לכל המשפחות השכולות והחלמה מהירה לכל הפצועים

ואני מקווה שהקורבן שהם הקריבו והנזק שנגרם לישובי וכלכלת הצפון לא היה לשווא!

 

יום טוב.

אני בכל לא מבין למה אתה חייב הסברים בכלל.

אשתו של הבוס שלי גם ילדה תינוק בניתוח קייסרי בדיוק לפני שבוע וגם לו קראו. הוא הלך וחזר לברית. כל אחד עם המקרה שלו.

שמוליק