מזל טוב!-יום הולדת 40 לוולבו 144.

סיפורה של הוולבו 144 החל הראשית שנות ה 60'.ההצלחה האירה פנים לחברה השבדית מגטבורג,וה 121\122 נימכרו מצויין,ואפילו ה PV 544 הקשישה עדיין נימכרה היטב,אך בוולבו החליטו לפתח מספר אבות טיפוס למכונית שתחליף את ה 121,ותהווה את שלד החברה לשנים הבאות.

על דבר אחד לא היתה כלל מחלוקת בוולבו-נוטשים את העיצוב העגלגל שאיפיין את סידרת 120 וה PV,והוחלט על עיצוב קופסתי ורבוע.

למרכז העיצוב של וולבו החלו לזרום סקיצות של אבות טיפוס,וכשנבחר אב הטיפוס המוביל שהמאפיין שלו היה החלון האחורי המשולש,החלו בוולבו ללטש את העיצוב עד שהיגיעו לתןצאה השלמה.

כמיטב מסורת וולבו,עיקר הדגש בתיכנון המכונית היה על הצד הבטיחותי.הוולבו 144 היתה המכונית הראשונה בעולם בה יושמה שיטת אזורי הריסוק וכלוב פלדה המגן על תא הנוסעים,הגנת צד מצויינת,חגורות בטיחות אוטומטיות,מוט הגה קורס,גג מחוזק ושמשה קדמית רבודה.

וולבו הקריבו מספר חסר תקדים של מכוניות במיבחני ריסוק והיתהפכות עד אשר התוצאה השביעה את רצונם.

דווקא הצד המכאני היה פשוט יותר;הוחלט על המשך השימוש במנוע B18 שהגיע מה 121 בשתי גירסאות-מאייד סטורמברג בודד ו 68 כ"ס וזוג מאיידי SU,יחס דחיסה מוגדל ו 103 כ"ס בדגם ה S.

תיבת ההילוכים היתה ידנית בת 4 הילוכים(M40) או אוטומטית 3 הילוכים(בורג וורנר W35).

ההגה היה בשיטת התיבה ותפוחים,כשתיכנון קפדני של המיתלה הקדמי יצר קוטר סיבוב מדהים של 9.6 מטר(קצר יותר משל רוב מכוניות הסופר מיני בנות זמננו!)המיתלה האחורי היה סרן חי שניתמך ע"י קפיצי סליל ומוט פאנהרד.

מערכת הבלימה היתה גולת הכותרת בפיתוח המכונית;ל 144 היתה מערכת בלימה בעלת 4 דיסקים,מגבר בלם,מערכת מוצלבת שגרמה לכך שלעולם לא היתה נותרת המכונית ללא יכולת בלימה עקב נזילה ותופי בלימה ניפרדים עבור בלם היד.

הוולבו 144 היתה מכונית גדולה יחסית,4.64 מטר אורכה,כשבסיס הגלגלים היה 2.60,מה שיצר תא נוסעים מרווח יחסית,ותא מטען ענק ומרווח.

עיצוב הפנים דמה לזה של ה 122,בעל לוח מחוונים אורכי.המושבים היו נוחים בצורה בלתי רגילה,וכללו אפשרות להקשחה של חלקו התחתון של המושב.

ב 16 לאוגוסט 1966 הוצגה ה 144 לראשונה ומיד הפכה לסיפור הצלחה.בתחילה הוצגו ה 144 בעלת 4 דלתות וה 142 בעלת 2 דלתות,כששנה מאוחר יותר,ב 68' הוצגה גירסת הסטיישן,ה 145 שהציעה אפשרות להסעת 7 נוסעים,ע"י מושב אחורי שניפתח מהריצפה ויושביו ישבו הפוך לכיוון הנסיעה.

בשנתיים הראשונות יוצרה ה 144 ללא כל שינויים,ורק לקראת 69' בוצע השינוי הראשון-מנוע ה 1.8 הוחלף במנוע 2.0(B20)שסיפק 82 כ"ס או 100 כ"ס בגירסת ה S כפולת המאיידים.

לקראת 71' בוצע שינוי קוסמטי ראשון במכונית-הגריל הקדמי שונה ואת מקומן של צלחות הגלגלים תפסו צלחות קטנות יותר,מוברגות לטבורו של הגלגל,ונוספה אופצייה חשובה להגה כוח.

בשנת 72' בוצעו שוב שינויים קוסמטיים;ידיות פתיחת הדלת הפכו לידיות משיכה,מוט ההילוכים הגירסאות האוטומטיות ירד לריצפה ונוסף שעון זמן.השונוי החשוב יותר הוא תוספת מנוע הזרקה,D-JETRONIC של בוש,שביחד עם העלה נוספת של יחס הדחיסה יצר הספק מרשים של 124 כ"ס,מה שגרם למכונית הכבדה יחסית(1270 ק"ג)לזנק מ 0-100 תוך 10.5 שניות,ובנוסף הוצעה אופציית אובר דרייב.

לקראת 73' עברה ה 144 מתיחת פנים משמעותית יותר,שכללה גריל חדש,פנסים אחוריים רחבים וחדשים ולוח מחוונים חדש לחלוטין ובעל עיצוב מודרני,מערכת איוורור מופעלת וואקום ולוח מחוונים חדש ומופרט יותר שכלל נוריות אזהרה למחסור בנוזל בלמים והתראה על נורת בלימה שרופה מאחור.

גם בתחום הבטיחות המשיכה וולבו להתקדם-נוספו מוטות הגנה לרוחב הדלתות,אפשרות נעילת הדלתות האחוריות בפני ילדים,נורית התרעה על אי חגירת חגורת בטיחות,חגורות בטיחות אוטומטיות גם מאחור ועוד.

לקראת 74',שנתה האחרונה של ה 144,בוצעו עוד מספר שינויים,שלמעשה היוו את תחילתה של ה 244 שהחליפה אותה.

הפגושים הקדמיים הפכו למאסיביים וענקיים,בוטלו משולשי האיוורור בחלונות הדקמיים ושונה מיקום מיכל הדלק,למען הגברת הבטיחות,כתוצאה מכך שונה גם פתח המילוי.

בסוף 74' הוחלפה סידרת ה 140 בסידרת ה 240,שלא היתה אלא מתיחת פנים די משמעותית של ה 144,אך נישארה אותה מכונית בבסיסה עד סוף 93'.

לארץ יובאה ה 144 מיד עם תחילת ייצורה,אך ההצלחה הגדולה החלה משנת 69' והילך,גם עקב

ההיתאוששות הכלכלית לאחר מילחמת ששת הימים.

משנת 69' נימכרה ה 144 מצויין,כשחברת מאיר,היבואנים,גילו נישות שוק מיוחדות במינן-נכי צה"ל ושרי ממשלת ישראל.

מערכת טרייד-אין יעילה להפליא יצרה לוולבו 144 שוק נירחב בקרב נכי צה"ל,ותדמית יוקרתית בכלל.

ה 145,גירסת הסטיישן,היתחבבה מאד על בעלי מקצוע רבים,ונימכרה מצויין גם היא.

עד לסיום ייצורה בשנת 74',יוצרו סה"כ 1,241,371 מכוניות,והיתה לוולבו הראשונה שחצתה את קו מיליון המכוניות.

המפתח להצלחתה נמצא באיכות הייצור יוצאת הדופן שלה,שעלתה אף על זו של היצרנים הגרמניים,איכות החומרים,אמינות מעולה ופשטות התחזוקה,וזו גם הסיבה מדוע ה 144 נעדרת ערך ממשי כמכונית אספנות-היא פשוט שרדה מידי...

זה היה רגע אחד על היסטורית הוולו 144.

ברכות וחן חן ... לחן פרחי היסטוריון הרכב של הפורום, איש יקר!

תודה

צביקה

חן חן על כל הכתוב מעלה - סחתיין כבוד הרב !

חן, יא אנציקלופדיה!

 

כל הכבוד, נהנתי לקרוא - אם במקרה יש לך מידע דומה על 240, אשמח לשמוע - אני בקושי מוצא מידע טכני עליה.

עוד מישהו יחשוב שיש לך קשר אישי לסיפור..... .....האיש הזיכרון והאגדה.....רן

כיף, פשוט כיף לקרוא!

 

יאללה חן, מה עם איזה 30 שנה לפיאסטה, אה?

חן כתב יפה!...נו טוב יש לו "עגלה "כזו...

על מה חן לא כתב??? על הכישלון בשווק ה"עגלה" בארהב. למרות מסע פרסום אגרסיבי

ופוסטרים לייד האברמס שיצרו את הכינוי וולו טנק- העגלה הזו לא נמכרת בארה"ב.....

היה הפי אנד לסיפור....ואני נוסע עליו...אבל אולי כדאי שחן פרחי ישלים....

שיווק ה 144 לארה"ב החל בסוף שנות ה 60' ואכן הוא לא נחשב לסיפור הצלחה היסטרי,בלשון המעטה,וזאת מכמה סיבות-מחירי הדלק באותה תקופה,טרום משבר האנרגייה,היו מגוכחים ולא היתה לאמריקאי הממוצע שום סיבה להעדיף מכונית בעלת מנוע 4 בוכנות קטן(...)יחסית,סיבה שנייה היתה פריסה לא נכונה ולא מספקת של סוכנויות והסיבה העיקרית היתה נעוצה בוולבו עצמה;מכירות ה 144 היו מצוינות ווולבו לא ממש ניזקקה למכירות בשוק האמריקאי.

מכירות ה 144 בארה"ב היתעוררו דווקא לאחר פרוץ משבר האנרגייה,שתפס את היצרנים האמריקאיים עם המכנסיים למטה,ואכן שנת 74' היתה שנת שיא במכירות המכונית,שהציעה את מנוע ה B20F שהתאים לתקני זיהום האוויר המחמירים של מדינות מסויימות(בעיקר קליפורנייה)בארה"ב ופגושים מוגדלים שתאמו את התקן הפדראלי.

בעיקרון ביצועים לא היו הצד החזק של ה 144,בייחוד לא בגירסאות הבסיסיות,אם כי ה 144S בעלת זוג המאיידים ובייחוד ה 144E המוזרקת הציעו ביצועים טובים בהחלט שתאמו ואף עלו על אלו של מיתחרותיהן הישירות-ב.מ.וו 2000,פורד טאונוס ואופל רקורד.

144 בעלת מנוע במצב טוב בסה"כ אמורה לנסוע טוב,תוך היתבססות על מומנט מצויין שמגיע בסל"ד נמוך יחסית.הבעייה מתחילה כשהמנוע מיתעייף(וזה קורה לרוב לאחר קילומטרז' מכובד,לרוב)ואז הוא מאבד חלק ניכר מהספקו,והתחושה היא באמת עגלתית למדי.

ה 164 לא פותחה עבור השוק האמריקאי דווקא,אלא היתה ניסיון של וולבו לפנות לפלחי שוק גבוהים יותר כמו גם ליישר קוו עם המגמה שרווחה אצל רוב היצרנים האירופאיים באותה תקופה,שהציגו מכוניות סאלון בעלות מנוע 6 בוכנות גדול יחסית על אותם מרכבים מוכרים-פורד טאונוס 26M,אופל קומודור,פיאט 2300 ועוד.

פיתוח ה 164 היה פשוט יחסית;וולבו פשוט הוסיפה 2 בוכנות למנוע ה B20A וכך יצרה מנוע וחצי למעשה,שינתה את חזית המכונית על מנת שהמנוע הארוך יחסית ייכנס,הוסיפה פריטי איבזור וזהו.

גם ה 164 לא היתה הצלחה היסטרית בארה"ב,ובניגוד ל144 היא סבלה מבלאי מהיר יחסית של חלקי המיתלה הקדמי עקב המנוע הכבד בהרבה(200 קילו!),ממירי המומנט(טורק קונבטור)בגיר האוטומטי היתבלו בקצב מהיר בשל המומנט הרב והזרקת הדלק היתה בעייתית למדי.

חן - תודה , וכרגיל נהניתי לקרוא.

וכהמשך :

נצפתה בבת-ים ברחוב כצנלסון, וולוו סטיישן 1972 אם אני לא טועה (צבע כמו של חן), במצב נקי ויפה .יש שלט למכירה והיא עומדת שם מזה זמן.

 

בברכה

מוטי.

ברחובות

סטיישן 70 למכירה

בתוספת לסקירה הקיפה, מרבית ה-144 73-4 הגיעו לארץ ללא תוספת ה"כ, רוב התיבות מקורן ב-144 שהוזמנו עם ה"כ עבור אלופי צה"ל בשנת 73, התיבות הגה המתוגברות מאוד מבוקשות בגלל נדירותם.

גם מזגנים היה מצרך די נדיר באותן שנים והמזגנים עם מדחס מסוג "יורק" הבוכנתי היו עיקר המזגנים שהגיעו לארץ.

תנאי מזג האויר בארץ לא הטיבו עם ה-144 ורובן סובלות נזקים מהשמש ,והלחות הישראלית, החלודה תוקפת במיוחד מתחת לשמשה הקדמית (בגלל תעלות ניקוז סתומות), ובמכסה תא המטען.

נדיר למצוא 144 משנתון 73-4 ללא דש בורד סדוק באותו מקום, גומיות סף חלון מתייבשות ומתפוררות ומאפשרות חדירת מים לדלתות בחורף.

גם מזגנים היה מצרך די נדיר באותן שנים והמזגנים עם מדחס מסוג "יורק" הבוכנתי היו עיקר המזגנים שהגיעו לארץ.

תנאי מזג האויר בארץ לא הטיבו עם ה-144 ורובן סובלות נזקים מהשמש ,והלחות הישראלית, החלודה תוקפת במיוחד מתחת לשמשה הקדמית (בגלל תעלות ניקוז סתומות), ובמכסה תא המטען.

נדיר למצוא 144 משנתון 73-4 ללא דש בורד סדוק באותו מקום, גומיות סף חלון מתייבשות ומתפוררות ומאפשרות חדירת מים לדלתות בחורף.

הוולבו שלי הגיעה עם מזגן מקורי והמדחס אכן מדגם יורק(שייכת לבורג-וורנר).

למרות הרגישות לחלודה במקומות שמנחם ציין,לאף מכונית אין איכות פח כשל ה 144,ולראות 144 רקובה זה ממש מראה נדיר.

אכן לדש-בורד בדגמי 73'-74' היתה נטייה להסדק,אך בוולבו שלי הדש-בורד שלם לחלוטין,למעט סדק קטן ולא משמעותי.

גומיות סף חלון אין שום בעייה להשיג,וגם אם הן יבשות לא נכנסים כלל מיים למכונית,גם לא ברחיצה במנהרה.

אגב,מקורן של רוב תיבות ההגה ב 164 שהושבתו ברבות השנים,וגם כיום עדיין ניתן למצוא תיבות כאלו,מה שכמובן משפר מאד את איכות הנהיגה.