ייעוץ בקניית רכב למשפחה, בבקשה עזרה מכל מי שיודע ומוכן לעזור

שלום לכולם. אחרי חודשים של שיטוט חסר מעש בפורום סוף סוף יש לי שאלה חשובה ומשמעותית שאני מקווה שתוכלו לענות לי עליה. הנושא חשוב מאוד (כמו כל קניית מכונית) ואני מקווה שתהיה לכם סבלנות לקרוא הכל ולעזור לי. מתחילים:

 

אז ככה: כרגע ברשותנו סובארו אימפרזה (בעצם זו גראנד-לאונה, אני חושב), שנת 97, יד שנייה (פרטי), מנוע 1600, ידנית. המחירון של האוטו הנ"ל: כ 54,500 ש"ח.

 

אנחנו מאוד מרוצים ממנה (כמובן שהכל יחסית למכוניות הקודמות שלנו, אבל שיהיה - העיקר שאנחנו מרוצים), אבל ההורים שלי החליטו שהגיע הזמן להחליף את האוטו באחר (משיקולים פיננסיים מסובכים שאני לא מבין). עכשיו, מה מסריח פה? ככה: אימא שלי החליטה, לא זוכר כבר למה, שכדאי למכור את האוטו לטרייד אין (ב 10% פחות מהמחירון: בערך 50,000) ולקנות ממנו אימפרזה נוספת, שנת 2000, אוטומטית, במחיר של כ 80,000 ש"ח. גם האוטו הקודם נקנה מהטרייד-אין הזה (אפילו שלא עשינו טרייד-אין), אבל החברים שלה מהעבודה עובדים איתו, אז היא החליטה שכדאי לה.

 

עכשיו, לדעתי זה טיפשי להפסיד 10% על האוטו מראש, ולהיות מחוייב לקנות שוב אימפרזה, כאשר לפי דעתי אפשר: א) למכור את האוטו באופן פרטי (או אולי למגרש - כמה הוא מוריד מהמחירון?) ולהפסיד פחות כסף. ב) לקנות מה שאנחנו רוצים בכסף שנקבל, כאשר האפשרויות שאני חשבתי עליהן (ואשמח להמלצות) הן קסארה 2.0 או דיזל (התרשמתי מאוד מאוד מאוד בכמה נסיעות ספורות), או פוקוס (מוניטין טוב וביקורות מעולות) - ובכל מקרה לא להיות כבולים לאימפרזה (סליחה איציק...).

 

עכשיו לשאלות החשובות:

 

א) האם טרייד אין זה משתלם? האם שווה לחסוך את כל הטרחה (פירסום, ביקור של קונים, חיפוש אוטו, מכוני בדיקה, להתנהל בלי אוטו במשך כמה זמן) על ידי הטרייד-אין או שההפסד מאוד גדול?

 

ב) איך האימפרזה (1600, אוט') משנתון 2000 יחסית למכוניות אחרות בקבוצה? (לי משנה כוח ואחיזה, להורים שלי כוח, גודל, נוחות וסחירות)

 

ג) מה הסיכוי למכור את האוטו שלנו היום ביותר מ 50,000 ש"ח (מחירון פחות 10%), והאם כדאי לחשוב על מכירה למגרש?

 

ד) איזה אוטו אתם הייתם קונים בסביבות 80,000 ש"ח? הדרישות מהאוטו הן: משפחתית קומפקטית, שנת 2000, מנוע לפחות 1600, גיר אוטומט (עניין של סחירות, גם אימא שלי מעדיפה ידני) וסחירות לא רעה. אני מאוד התרשמתי מנסיעה בקסארה TDI (דיזל, אני חושב שזה היה TDI) מליסינג: האוטו היה מאוד מאובזר, נוח, נעים, ונתן הרגשה של כוח רב וזמין. אשמח להערותיכם לגבי המכוניות שהעלתי או הצעות נוספות, ובעיקר החשיבות של מנוע 2 ליטר מול 1600 בצירוף לגיר אוטומט, מבחינת סחיבה בעליות של ירושלים וכדומה.

 

ה) האם הקנייה מליסינג משתלמת ומה הסיכונים הכרוכים בכך?

 

עוד הערות יתקבלו בברכה.

 

אני הייתי רוצה לדעת מה אתם הייתם עושים במקום ההורים שלי (בבקשה התייחסו לפרמטרים שאמרתי, ובלי יציאות כמו: "הייתי קונה 205 GTI ובשאר נוסע במוניות..." או משהו כזה), כי אני באמת באמת צריך עזרה, והייתי רוצה להפיק את המקסימום מהמהלך הזה ולא להפסיד כסף, להיתקע עם אוטו נחות או ליצור הרבה חוסר נוחות להורים שלי.

 

בכל מקרה תודה רבה למי שנשאר לקרוא עד עכשיו, ואני מקווה שעוד חודש מעכשיו אני אהיה עם אוטו חדש מתחת לבית (אני אישית מקווה לקסארה 2 ליטר, אבל זה לא נראה לי ריאלי).

 

שוב תודה.

DK.

 

"נו טוב, בינתיים אפשר ליסוע בסקודה..."

עד כמה שידוע לי אימפרזה מודל 2000 זאת עדיין האימפרזה הישנה, ולכן אני לא רואה איזשהי מטרה מוצדקת בלהתקדם 3 שנים במודל למכונית זהה לחלוטין. במיוחד שמדובר במכונית "עמידה" לאורך שנים כמו סובארו.

אם בטרייד אין מורידים לכם בסה"כ 4500 ש"ח אז, אני חושב שבמצב של השוק היום זאת הצעה לא רעה כ"כ, אלא אם כן יש לכם מכונית שמורה ומטופלת בצורה פנאטית כמו למשל האימפרזה של איציק.

 

לפני שאתם קונים דיזל תבדקו אם זה משתלם (לפחות 25 אלף ק"מ בשנה בערך).

משפחתומטית 1.6 ב80 אלף שקל אני הייתי שם ברשימת ההתלבטות את הסיטרואן קסארה, פורד פוקוס ,רנו מגאן ואופל אסטרה מודלים 2000-2001.

קסארה מודל 2000 כדאי לעזוב היא מצויידת במנוע ישן ועברה מתיחת פנים ב2001 וזכתה במנוע חזק יותר.

אני נהגתי רק במודל 2000 עם מנוע 1.6 90 כ"ס (הדגם שנקרא "מילניום").

מאוד אהבתי את עיצוב הפנים של המכונית יפה ונראה איכותי, איבזור טוב (רדיו נשלט מההגה, בקרת אקלים).

מאחור המרווח סביר, המושבים מלפנים היו רק בסדר אבל איכות הנסיעה הייתה בפירוש מעולה. הרכב מגהץ מהמורות הצורה יוצאת דופן.

הדגם היה עם המנוע החלש וכך גם היו הביצועים.

הנסיעה הייתה בעיקר בתנאים עירוניים ולכן לא יצא לי להתרשם מההיגוי והשילדה שאמורים

להיות טובים מאוד.

הבלמים בסדר גמור, אבל שדה הראיה לאחור מזעזע.

 

בפוקוס פנים הרכב קצת מבולגן ומרגיש מוזר אבל הוא מרווח יותר והמושבים גם מלפנים וגם מאחור לא מוצלחים במיוחד והיה לי קשה למצוא תנוחה ממש נוחה.

המנוע סחב בסדר גמור יחסית לעומס, הבלמים היו אפקטיביים אבל לא אהבתי את תחושת הדוושה.

המכונית הייתה עמוסה לחלוטין ונעלה צמיגי "פדרל" ולא השאירה לי חותם חיובי בקשר לאחיזה והתנהגות, אבל התנאים לא היו פריים.

 

את המגאן אני מכיר הכי טוב (יש לי כזאת טורבו דיזל אבל נהגתי גם בבנזין).

מבחינת מושבים וישיבה היא לפי דעתי הכי מוצלחת, יותר מרווחת מהקסארה, פחות מהפוקוס.

הסחיבה דיי דומה לפוקוס, אני חושב בתאוצות ביניים (עקיפות) היא יותר טובה.

מבחינת נוחות (שיכוך מהמורות), שוב, כמו הפוקוס אבל פחות טובה מהפוקוס.

אחיזת כביש מעולה עם הצמיגים הנכונים, היגוי נחמד.

איבזור טוב ותוצאות מעולות במחני ריסוק.

תנוחות ישיבה עלולה להיות בעייתית לחלק מהאנשים, צריך לבדוק באופן אישי.

אמינות לפי נסיוני (3 מגאנים לאורך השנים, 440 אלף ק"מ במצטבר) דיי טובה.

 

המכונית שהכי הפתיעה אותי לאחרונה היא האופל אסטרה, תמיד חשבתי שזאת סתם עוד משפחתית בינונית. אבל לאחר כמה וכמה נהיגות במכונית של חבר שלי (1.6 אוט' 99') גיליתי מכונית משפחתית מעולה, מרווחת, דיי נוחה (קצת יותר קשה מהמוזכרות לעיל), נעימה מאוד מבפנים, כוח מנוע מפתיע, התנהגות, אחיזת כביש והיגוי למופת.

הבלמים דורשים בעיטה כדי שיעבדו, אבל אולי בדגם עם הABS, דגם CDX, המצב טוב יותר.

האיבזור קצת דל יותר מבשאר.

 

לסיכום כל המכוניות שהזכרתי טובות וקרובות מאוד ולכן כדאי שתבדוקו כמה שאתם יכולים יותר בעצמכם ולבחור את המכונית שהכי מוצאת חן בעינכם, אבל עם אף אחת מהן לא תיפלו.

אבל חשובה.

אני מצאתי את הישיבה (בתור נהג) באסטרה הכי מוצלחת מכל הארבע.

תודה רבה על העזרה, עומר.

אני מקווה לעוד תגובות טובות כמו שלך...

 

DK.