שאלה לבעלי ניסיון עם משפטים ודוחו"ת

שאלה כללית: חבר קיבל דוח וברצונו להישפט הפחד שלו זה :

אם יפסיד במשפט הוא יצטרך לשלם את ההוצאות?

הקנס הוא של 250 והוא לא עשה את זה . יש מצב שהשופט יכפיל את הקנס?

תודה לעוזרים

והמשך יום טוב לכולם

אין תשלום "הוצאות" כשמפסידים במשפט "פלילי" (תעבורתי זה שייך לקטגוריה של פלילי, בניגוד לאזרחי)

 

מה שכן - יכול להיפסק עונש שונה מהקנס המקורי, לשני הכיוונים.

 

אם יש לו טענות רציניות והוא לא סתם מבזבז את זמנו של בית המשפט - לדעתי אין מה לחשוש יותר מדי, בד"כ לא יתנו עונש מעבר לברירת הקנס המקורית כאשר הטיעונים הם לעניין.

 

מה הסיפור שלו?

ומה העבר התעבורתי שלו? (וותק, הרשעות קודמות)

ישמע לך מצחיק ביותר אבל הוא רוצה להישפט לא בגלל הקנס אלה בשביל להצדק . (במילים האלה הוא אמר לי ) הקנס שקיבל הוא 100 שקל ואין לו עבר בכלל של קנסות השוטר פשוט התעלק עליו בגלל מנורה שרופה שהוא גם החליף ממש אחרי שהשוטר העיר לו על כך .

לא כדאי לו ללכת למשפט.

 

 

כשהשופט עצר את חבר שלך, הנורה שלו הייתה שרופה, וזאת עבירה על החוק לנסוע בלי אחת הנורות.

 

זה שהוא החליף מיד לאחר הערת השוטר, לא אומר שזה מחפה על העבירה.

 

כמובן שהשוטר היה צריך לוותר, אבל במשפט החבר שלך יצא אשם.

לא מסכים. ישנה פסיקה האומרת כי אם בדק אדם בבוקר אותו היום את המנורות - לא ניתן לצפות מאדם מהיישוב לוודא תוך כדי נהיגה האם נישרפו מנורותיו. השאלה במקרה הספציפי ובדברי הנהג.

נורה קדמית (ראשית) או אחורית?

מה היו דברי הנהג?

מה רשום ב"פרטי המקרה"? יש אזכור לכך שהנהג החליף את הנורה השרופה במקום?

 

יכול להיות שמכתב מנוסח היטב למשטרה עם ציון העובדות (במיוחד העובדה שהנורה הוחלפה מייד ובמקום לפי דרישת השוטר, וקצת ליקוקים על איך שאתה מקפיד לשמור על רכב תקין בכל עת, אבל נורות נשרפות לעיתים מטבע הדברים) - יגרום להם לבטל את הדו"ח.

שים לב שבקשה לביטול יש לשלוח תוך 30 יום בדואר רשום למשטרה, לא 90 יום.

ושים לב שבקשה לביטול מונעת את האפשרות (באופן רישמי) לבקש להישפט

אנזו, אתה בטוח?

לדעתי זה סותר את עצמו..

הרי אם אני מבקש לבטל את הדו"ח כנראה שיש לי סיבה טובה..

ובמידה והשוטר שקרא את המכתב שלי החליט שהסיבה לא מספיק טובה והוא לא רוצה לבטל - אני רוצה להופיע בפני שופט, עם הוכחות וטענות ולהצדיק את הסיבה שלי.

אנזו, אתה בטוח?

לדעתי זה סותר את עצמו..

הרי אם אני מבקש לבטל את הדו"ח כנראה שיש לי סיבה טובה..

ובמידה והשוטר שקרא את המכתב שלי החליט שהסיבה לא מספיק טובה והוא לא רוצה לבטל - אני רוצה להופיע בפני שופט, עם הוכחות וטענות ולהצדיק את הסיבה שלי.

אתה מוזמן לפשפש באתר המשטרה www.police.gov.il ולראות את זה כתוב שם. אבל הוספתי "באופן רישמי", כי למשל אח שלי (הבאמת "אח שלי") הגיש בקשה לביטול בתחום ה-30 יום - נידחה, שלח בקשה להישפט בתחום ה-90 יום וקיבל הזמנה למישפט. ככה שלא צריל להיות מודאג מהכיוון הזה.

 

ראשית למשהו שנידון בהרחבה בהרבה משפטים, אבל לא ספציפית לגבי נורות. אחריות קפידה! מהי רמת האחריות שנצפית ממך בנוגע לנורה שרופה, קבל:

עבירת אחריות קפידה

 

 

 

בת' 14094/99 מדינת ישראל נ' מיכל רוזני (דינים-תעבורה, כרך א, 107) (להלן: פס"ד רוזני) דן כבוד השופט א' טננבוים במהותה של עבירה לפי תקנה 306 לתקנות התעבורה תשכ"א-1961 (להלן: תקנות התעבורה) וקבע, כי מדובר בעבירה מסוג אחריות קפידה. סיווג זה מקובל אף עלי.

 

 

 

סעיף 22(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 קובע:

 

"לא יישא אדם באחריות לפי סעיף זה אם נהג ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות ועשה כל שניתן למנוע את העבירה; הטוען טענה כאמור - עליו הראיה"

 

 

 

בפס"ד רוזני הנ"ל נאמר:

 

 

 

"ההלכה לכן היא פשוטה. תקנה 306 היא תקנה של אחריות קפידה שנאשם יכול שלא לשאת בה, אם עשה כל שביכולתו. כל שביכולתו משמעותו העברת מבחן רישוי במועד, טיפולים הרכב כנדרש, ותשומת לב סבירה במהלך הנהיגה לתקלות שיכולות לצוץ כל עת. אם עשה כן נאשם, ייפטר מאחריותו" (פסקה 27 לפסק הדין).

 

 

עליך להציג במשפט את "אחריות הקפידה" ולשאול שאלת תם : האם להבחין בנורה שנישרפת בעיצומה של נהיגה היא במסגרת "תשומת לב סבירה" ?

 

ועליך לענות בתשובת תם, שלא ניתן לעשות כן, והדבר מעוגן בפסיקה, להלן:

http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML2.nsf/2053B583B24848CD42256D70006B19C2/$FILE/4537DDA36EA028B042256D70002A422E.html?OpenElement

 

על מנת להקל (כי אני יודע שהלינקים האלו הרבה פעמים שבורים), להלן הפסיקה כפי שתרצה בוודאי להגישה במלואה לתיוג במשפטך (ולתשומת ליבך מדובר באור חזית בפסיקה המובאת):

 

 

 

 

 

 

 

בית משפט לתעבורה חדרה

 

 

 

27/07/2003

 

תאריך:

 

כב' השופטת נילי פלד

 

בפני:

 

 

 

 

 

 

 

 

מדינת ישראל

 

בעניין:

 

המאשימה

 

 

 

 

 



 

 

 

 

 

 

 

 

 

הכרעת - דין

 

הנאשם מודה בעובדות בכתב האישום בתיקון קל, ודהיינו: כי ב- 22/10/02 בשעה 18:15, כאשר נעצר על ידי שוטר, נמצא כי פנס חזית ימין - ולא שמאל כפי שנאמר בכתב האישום - לא האיר.

 

הוא טוען כי לא היה באפשרותו למנוע מעשה העבירה הנובע מהעובדות על פי תקנה 97 א' לתקנות, שכן לא ידע קודם לעצירתו ע"י השוטר כי הפנס אינו מאיר. הוא מוסיף כי מדובר היה בשעת דמדומים - טרם החשיכה - הוא נסע בעקבות הרכב המשטרתי, במכוניתו, מודל 2000, מתוחזקת כראוי בהשגחת קצין הרכב של החברה בעלת הרכב - בה הוא עובד.

 

כיוון שנסע כשהאורות דולקים - יכול היה השוטר להבחין מבעד למראה באורות, וכיוון שנסע בעקבות הניידת כברת דרך מבלי שנעצר - הוא מסיק שהאור חדל להאיר בתוך כדי נסיעתו אחרי הניידת, ואז הבחין בכך השוטר והורה לו לעצור.

 

לדבריו, יש לו נוריות להחלפה ברכב, אך הוא סבר כי מדובר בתקלה אחרת שכן ימים אחדים קודם לכן הוחלפה נורה - ויתכן כי החדשה נשרפה כיון שהוא נוסע כל היום עם אורות דולקים.

 

 

 

לטענת התביעה מדובר בעבירה של אחריות קפידה וכנגדה אין הגנה שהרי אין צורך בהוכחת מחשבה פלילית ואף לא רשלנות.

 

אכן, מדובר בעבירה של אחריות קפידה, מכח חקירתה לפני התיקון מס' 39 לחוק העונשין ובכפוף לאמור בס' 22 (א) לחוק העונשין הקובע את הקפה של האחריות הקפידה.

 

כחלק ניכר מתקנות התעבורה - גם העבירה נשוא דיונינו הוכרה בעבר והיתה, אולי, "נושאת הדגל" של עבירות האחריות הקפידה, בהיותה הדוגמא הבולטת ביותר לאחריות פלילית בגין תוצאה המתרחשת שלא בידיעתו של נהג - ודאי מבלי שמתלווה לה יסוד נפשי כלשהו.

 

בפועל נושא נהג באחריות, כאמור, לתוצאה - שהתרחשה ללא שום אקט מצדו - לא במעשה ולא במחדל - כלומר: קשה אף להצביע על ACTUS REUS במובנו המקובל וודאי שאין לדבר על MENS REA.

 

אלא שסעיף 22 (א) לתקנות העונשין - קובע את היקף רמת הזהירות הגבוהה והמיוחדת לעבירות מסוג אחריות קפידה, ומקנה לנאשם הגנה רק אם עשה את כל שניתן לעשות כדי למנוע את העבירה.

 

הנאשם טוען להגנה זו והינני סבורה כי הוא ראוי לה:

 

נורה בפנס של מכונית עלולה להשרף בכל רגע ללא שום התראה מוקדמת לנהג. שום בדיקה במועד כלשהו עובר לשריפתה - אין בה כדי להבטיח שמיד לאחר הבדיקה תמשיך הנורה להאיר.

 

אם יבדוק נהג את האורות בטרם יחל נסיעה - לא יהא בכך, כאמור, כדי למנוע עבירה במהלך נסיעה.

 

האם נטיל על הנהג חובה לבדוק אורות עם תחילת כל נסיעה במהלך היום - הלילה, או שדי יהיה בכך שיבדוק אורות כאשר הוא נכנס לראשונה למכונית ביום נתון??? ומה על אורות בלמים???

 

האם נחייב נהג להציב אדם מאחורי מכוניתו כדי לבדוק פעולתם של אורות הבלמים - אותם אין הוא יכול לבדוק בעצמו?! וכמה פעמים ביום יעשה זאת? ומה תועלת תהיה בבדיקה שאיננה מבטיחה תקינות פעולת האורות לרגע שאחרי בדיקתם?!

 

דומה בעיני כי הנוהג במכונית מודל חדיש, יחסית, שיש לה רשיון רכב - והיא נמצאת בטיפול ומעקב של איש מקצוע, כמו במקרה זה, והנהג מחזיק בה נורות להחלפה כשמתברר שנורית נשרפה, יחשב למי שעשה כל מה שניתן לו לעשות כדי למנוע את העבירה המיוחסת בכתב האישום שהינה עבירת תוצאה - שלנהג אין השפעה על התרחשותה ברגע שהתרחשה; שאם לא תאמר כך - עלול נהג להדרש לעצור את מכוניתו מידי פעם ולבדוק את אורותיה - מה שעשוי להקטין מעט את האפשרות לגרם התוצאה של פנס שכבה - אך לא לסכלה לחלוטין. סיכול מוחלט של עבירה מסוג זה - משמעותו לחדול מנהיגה.

 

 

 

הינני מזכה, איפוא, את הנאשם מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

 

 

 

ניתנה היום כ"ז בתמוז, תשס"ג (27 ביולי 2003) בהעדר.

 

 

 

ר.א. ר

 

 

 

 

 

* אני מזהיר כי הנ"ל אינו מהווה המלצה כלשהי, אינני איש מקצוע, ואינני יכול לדעת האם כדאי לך ללכת להישפט או לא. אני רק יודע מה אני הייתי עושה..

נ.ב. - חשוב!

 

תודות ל-brendan מ-topspeed על הפסיקה הנ"ל של כב' השופטת פלד