Night Driver

את אלה מנטרלים עוד בכניסה לחניון.

בוחן בראור זו נקודה כואבת. לרוץ 2000 מטר אף פעם לא הייתי מסוגל אבל ללכת בקצב 8 עם פקל עכביש (משקפת 20 על 120 ואשת הסוואה 6 על 6) ששקל יותר מהחברה שלי אז יכולתי גם 30 קילומטר על הפיסטינים של הרמה ושל שיבטה. מה שהעביר אותי את הבראור היו שאר הפרמטרים.

יש לי הרבה מאוד נגד פיתמר אבל לא הוא נהג כיוצא אותו חיל חיילים הודחו אצלנו אם לא עמדו בדרישות חיילות ותפקוד מינימאלי בצוות (איכוניסט בסוף שנות השמונים. צוות תא"ט).

אם אתה בן 23 יסתכלו עליך מוזר. בגיל 50 זה כבר יהיה מקובל.

נכון קראת רק את הכותרת? עשבים שוטים יש בכל יחידה ןמה שהקפיץ אותם זה חוסר הטיפול. יש פה התחייבות מפורשת של ישראל למסור את פרטי התחקיר והטיפול שזה מה שהם דרשו מההתחלה. שמחתי לעזור לך לקרוא.

חמאס לא מדינה. אתה כן.

אני אומר את זה כלוחם לשעבר. חובה או התנדבות לא משנה. כשאתה חייל זה תפקידך. הרי גם אף אחד לא חולם להיות מנקה רחובות. לגבי המנגנון שבוחר, החלק שמקריב את חייו הוא הרוב פה ואם זה מה שבחרנו אז זה מה יש. את המנגנון משנים בכנסת ואת הכמסת כולנו בוחרים. זה לא החמאס אלא המדינות הערבות. אתה רואה את ארצות הברית ערבה להסכם ונותנת לנו להפר אותו?

אחוזי הגיוס לא משנים. זו פשוט ההגדרה של חייל ואם אתה חייל תפקידך להגן על אזרחים גם במחיר חייך. בלי זה פשוט אין מדינה זה לא עובד ככה. לכל הסכם כזה יש ערבויות בינלאומיות ואף אחד לא יתעלם מהערבות שלו בשבילך.

כן, החיים שלו פחות חשובים כי חלק מתפקידו זה לתת אותם כדי להציל אזרחים.

גם אם היה לחץ צבאי תפקיד המשפחות הוא ללחוץ להחזיר את יקיריהם כמה שיותר מהר וכמה שיותר על בטוח ושום מחיר לא צריך לעניין אותם. יחד עם זאת הם גם יודעים שהם מפעילים לחץ שלא תמיד אפשר להיענות לו אבל המינימום שצריך זה להגד להם את האמת גם אם היא כואבת.

עכשיו אנחנו לא לפה ולא לשם. לו אני הייתי צריך לקבל את ההחלטות (ואני מאוד שמח שאני לא) ברגע שחמאס דחה את העיסקה מודיע שההצעה שלי נשארת על השולחן למקרה שישנו את דעתם אבל בינתיים ממשיך קדימה בכל הכוח. במקביל קורא למשפחות ואומר להם שלצערי אין לנו יכולת להחזיר אותם עכשיו בעסקה ואנחנו נאלצים להמשיך בכל הכוח ולקוות שאומשחמאס ישנה את דעתו או שנצליח לשחרר לפחות את חלקם.

אתה מבין שבהסכם כזה אתה הופך את שעון החול לחטיפה הבאה?

יואב, מה היתרון בשטח לשני סרנים חיים על פני מתלים נפרדים עם מהלך ארוך כמו של הגפ"סים של פעם?

לא יודע איך זה אצלכם אבל אני הולך לאיטליז הקבוע שלי (ג'וליה), מבקש סטייקים טובים, מדליק מנגל, שם את הבשר וכשמוכן אוכל עם איזה סלט ליד עם חומוס ופיתה שהוקרבה על המנגל.

אם שמת שם שלטון אחר אז כן. אם החמאס חוזר אז לא.