yohann

אחרי יותר מ5 וחצי שנים , ואין ספור השקעה ושבירת ראש , החלטתי לפרסם למכירה את הבייבי שלי. הרכב מושקע בכל כך הרבה חלקים איכותיים, כל כך הרבה השקעה והכל למטרה אחת, רכב נהיגה אולטימטיבי. הרכב הוא דיהטסו שרמנט, שנת 86 , למי שלא יודע הרכב הזה הוא אחות התאומה של הטויוטה קורולה של שנות ה80 (Ke70 או AE86) הרכב מושקע בסכום אדיר שעבר את המאה אלף שקל. כל חלק ברכב שעובר שימוש בצורת נהיגה עבר שינוי או הוחלף בחלק יותר טוב, אני אנסה לפרט מקווה שלא אשכח שום דבר. המנוע הוא יבוא מישראל יפן , שנתון המנוע הוא 92 , זה דגם מנוע 4AGE הידוע בכינוי RED TOP אשר מגיע במקור 140 כ"ס, כרגע המנוע עובד עם סעפת עם מצערת אחת אך יש לי בבית סעפת עם 4 מצערות מוכנות להרכבה (היו מורכבות בעבר אבל היו יותר מדי למנוע ללא קאמפשאפטים,) המצערות הם ממנוע 20 שסטומים מתקדם יותר של אוטו מנוע בקוטר 42 מ"מ, כרגע הרכב נוסע יותר טוב עם המצערת אבל בדיינו נמדד 100 כ"ס עם המצערות(כרגע בטח יש מעט יותר) בנוסף לזה יש לי סעפת קרבורטורים בצד למי שמעוניין לחזור אחורה בזמן(למי שיש קרבורטרים עם דיזות זה ההמלצה שלי , הרכב נסע פשוט מדהים איתם) כרגע המנוע עובד בצורת הזרקה עם ניהול מנוע של Haltech E6X , כוון על ידי רונן מ-ART Performance , אני מחוייב לספר שהדבר האחרון שרכשתי למנוע כדי לשפר אותו עוד קצת עדיין לא הורכב מסיבות שלא הוחלט מה רציתי לעשות , כבר מעל שנה וחצי שיש ברשותי סט שלם של קאמפשאפטים של HKS 272 מעלות פליטה\יניקה , קפיצי שסטומים מחוזקים, ופולים מתכוונים (ראה תמונות) התוצאה שראיתי בפורומים בחול עם החלקים האלה עם מצערות הם באזור ה190 כ"ס (באזור ה150 בגלגל) , או למי שמעוניין גם מתאימים למנוע טורבו (בדיקה אחרונה שבדקתי השקעה של 10 אלף שקל אפשר לגדוש את המנוע כולל הרכבת כל החלקים שגם זה נבדק ויוצא באזור ה250 כ"ס. מערכת הזרקת הדלק מטופלת על ידי משאבת קווית של WALBRO שמורכבת עם SURGE TANK בבגאז, המנוע הורכב כמובן עם גיר של AE86 שיובא מחול , גיר 5 הילוכים , מאוד מאוד קצר (סגירת הילוך חמישי ב190 קמ"ש, דרייבשאפט של אותו רכב , וכמובן קלאץ מקורי עם גלגל תנופה קל של TODA , כל החלקים תמיד עבדו עם שמן סינטטי 75\90 וטופל כל הזמן הרבה לפני הזמן מאז ההשתלה כל החלקים שצויינו עד עכשיו עבדו באזור ה800 קילומטר לחודש (לא נסע הרבה) למשך 3 שנים. כמובן שדלק תמיד נסע עם 98. מבחינת השלדה השקעתי את המירב כי מבחינתי הרכב הזה נבנה על מנת להיות רכב כיפי ומתנהג ברמה הכי גבוה. ההספק היה הרבה פחות חשוב. הדעה שלי שאפשר לנהוג ומהר, וגם לעשות דריפטים עם הספק נכון . לא אומר כמה מאות כ"ס במיוחד שהרכב שוקל מקורי 850 קילו, (הרכב רוקן מכל בחינה על מנת להפחית משקל , (שטיחים, מזגן, מערכות שמע למינהם, וגם כיסאות אחוריים שעדיין נמצאים אצלי כמובן.) קויילוברים נרכשו מחברת D2, וקויילו על ידי בשיתוף עם ART , הרכב מאוד קשיח ליום יום , אבל לי אישית לעולם לא הפריע כי ברגע שהגיע סיבוב נשכח כמה לא נוח ברכב, היחסי הקפיצים הם 9 קילו למ"מ קדימה ו6 קילו למ"מ אחורה הסרן האחורי הוא של שרמנט 1600 עם ברקסים תוף גדולים יותר מהמקור, ודיפרנציאל גדול יותר ויעיל יותר שכרגע במצב נעול לחלוטין (מרותך) כמובן שיש זוג תופים ודיפרציאל פתוח ספייר בבית. החלק הקדמי זה איפה שעבר השקעה הכי גדולה מבחינת שינויים מהמקור, זוג זרועות תחתונות Aftermarket שנרכשו בארה"ב בחברת T3 ונותנות כיוון קמבר מפגר (בנוסף לצלחות העליונות של D2) הזרועות המקוריות כמובן שנמצאות ברשותי עדיין. הזרועות כיוון קסטר תמיד הספיקו לכן לא חשבתי שהיה צורך להחליף אותם מבחינת מסרק הגה וזוויות היגוי - המסרק הוא מסרק ללא הגה כוח, שהוספתי ספייסרים עליו על מנת להוסיף זווית , זה הוסיף 15 מעלות מהמקור (27) ובנוסף הורכב נאבות של הגה כוח אשר הנקודת חיבור של המסרק קרובה יותר למרכז שגם זה מוסיף זווית היגוי , התוצאה היא שהבדיקה במכון פרונט שמוגבלת ל46 מעלות , לא מספיקה , להארכתי עם כיוון פרונט הרכב אמור להגיע ל50 מעלות בקלות. גנטים אשר אני נסעתי ביום יום הם גנטים שנרכשו בפיט סטופ , במידה 13 , הצמיגים שמורכבים הם במידה 175\70\13 מהסיבה שאני לא מוצא מידה עם חתך נמוך יותר מזה. הגנטים כמו שרואים עם Offset של 10 וזה כי הזוויות דורשות אופסט כזה , במידה ורוצים לעלות מידה בחלק הקידמי האופסט חייב להישתנות בהתאם. הורכבו ברקסים חדשים לפני שנה , צלחות חדשות של BREMBO ורפידות של EBC נבנה סטראט קידמי אשר בתוספת חיזוק שלדה שנבנה בסדנה של יובל מלמד, בידי רפי מזרחי, וסטראט אחורי נבנה בצורה פשוטה כי הוא היה הרבה פחות חשוב, אגזוז נבנה בהשתלה אצל ART צנרת 2 צול לאורך כל הדרך כאשר רק בחלק האחורי קיים דוד של אימפרזה GT הרכב מאושר שקט ובכוכב יאיר בדריפטים הוא בהחלט רועש פחות מאשר כל המיאטות עם הצנרת פליטה שמרכיבים. ואחרון הפנים , את זה הרציני שיתקשר ויבוא לראות יבין , אבל הכל מרוקן , הדאש חלול בלי שום איבזור , לא חימום או מזגן, יש כמה שעונים נחוצים - טמפ שמן ומים , לחץ שמן (תקול מצריך החלפה) ושעון WIDEBAND עם קונטרולר, באפט משומש ולצערי קרוע של SPARCO EVO , קוויק שיפט מקורי של TRD , ורטמות 3 אינץ שמחוברות למושב האחורי. אני בטוח ששכחתי עוד המון דברים אבל זה בטח יהיה לרציניים ביותר על כל מה שציינתי וכמובן שהרכב עם טסט ונוסע , אני דורש 30, אני באמת מאמין שאין שום רכב דריפטים או מסלול שבמחיר הזה יכול לסוע ולהיתנהג כמו הרכב הזה , קיבלתי ביקורות מאנשים שנוהגים ברכבי דריפטים בהונגריה שההיגוי אצלי מתקשר בצורה מושלמת , ואפילו בחור עם M3 E46 שאמר ביום גשום שהרכב שלי נבנה בישביל לסוע על הצד. (מין הסתם) אפשר לפנות אלי בפרטי ואם רציניים גם להתקשר (רק עם רציניים, אני זמין אחרי 6 בערב) 0527455282 https://fbcdn-sphotos-f-a.akamaihd.net/hphotos-ak-ash4/1003335_10201183163755225_2146344039_n.jpg https://fbcdn-sphotos-a-a.akamaihd.net/hphotos-ak-prn1/1150277_10201183163515219_1613652678_n.jpg https://fbcdn-sphotos-g-a.akamaihd.net/hphotos-ak-ash3/559711_10201183163635222_691797923_n.jpg

למי שמעוניין ברכבים האלה אני יכול לקשר אותכם לבן אדם.

למה עשית לי את זה ??? יורד לי דמעות עכשיו. וברצינות , זה היה מרגש, מסעיר , מלחיץ , ומכבד את כל מי שרשמת עליו. אתה תותח , מלך ובאמת שכל מה שרשום , ראיתי קורה , אצלך וגם אצלי. ולכן , אומר רק דבר אחד אני אוהב אותך , שלושה חוויות מוטורים עברתי בחיים , וכל אחד איתך, הכבוד הכי גדול היה להישתתף איתך במרוץ ! תודה על הכל, אתה חבר אמיתי !!!

עומר באמת כל הכבוד לך , הכתיבה שלי ליד שלך לא שווה כלום ובהחלט היה לי מאוד כיף לקרוא , רק אני מקווה שלא היית רציני שתירגמתי לכם לא נכון למרות שאולי יש דברים ששיניתי .. סתם סתם , ניסיתי להיות כמה שיותר מדויק , וכמו שציינתי לא זכרתי כלום אחרי כל הבריפינג שעשיתי לכולם , ככה שהיה לי מאוד קשה . אבל הייתי מאוד שמח לעזור , ולא מתחרט לרגע , בהחלט בועז הפתיע מאוד עם הכישורים שלו (שוב מצטער , המבין יבין ) אני בהחלט יחזק את הטענה של הפירגון, הוא היה שם ולא הפסיק לרגע , גם לאחר שהודיעו על הנבחרת . שוב תודה לפורמולה ישראל , וללאון שעשה לי את הנסיעה חזרה מצרפת לנסיעה בין המצחיקות שהיו לי בחיים , ( מסכן החזיר בר, היית חייב לפתוח את הפה ?!?) נתראה באילת !

נפתחו עיניי, אני שומע את הצלצול שעון המעורר שלי, שניה לאחר שכיביתי אותו, הבנתי שחזרתי למציאות, וקולט שהחלום לא היה בלילה, אלה התחיל ממש לאחר שמחת חיי, החתונה של אחותי... ב2 בלילה ביום שלישי חבר בא לאסוף אותי מהחתונה, לאחר שנפרדתי מכולם, הכולל בכי וצחוק מהפרידה מהמשפחה מצרפת, נכנסתי לרכב בהרגשה חצויה, מצד אחד אני הולך להגשים חלום , מצד שני אני מוותר על 4 ימים עם המשפחה שלא הייתה מאוחדת בכמות כזאת מאז הולדתי . אז יצאתי עם הרגשה טובה ורעה באותו זמן. הגעתי לשדה ומרוב הלחץ קלטתי ששכחתי את הארנק שלי בחתונה , הייתי צריך לחזור את כל הדרך , ושוב לחזור, הגעתי לשדה שוב , נפרד מחבר שלקח אותי ונכנס לתוך האולם, עדיין לחוץ שאולי לא אעבור את הבטחון בגלל העודף ריח אלכוהול מהפה, אז פשוט הלכתי לחברים שכן הכרתי, ולא לקחתי את הזמן להגיד שלום לכולם. עולים לטיסה (כל חלק הבדיקות היו ממש ארוכים ומשעממים) אני מתיישב בכיסא, מרוב העייפות(ומצב השכרון מכל השתיה בחתונה) אמרתי לעצמי שאני יעצום את העיניים לשניה רק לנוח, שניה לאחר מכן אני מתעורר ורואה דרך החלון - את הרי האלפיים היפיפיים והלבנים, מראה פשוט מושלם, חושב לעצמי שהתחלנו את החלום, כן ראיתי שלג והרים בצעירותי, אבל מהמטוס זה נראה ממש כמו גן עדן. נוחתים בגנבה היפה והקרה, אחחח כמה שאנ אוהב קור, יוצא סוף סוף לעשות סיגריה , וקולט שבישביל להוציא עשן , ממש לא צריך לעשן.. בינתיים מחכים לקבלת הרכבים שנצא לדרך, לאחר שעה קיבלנו ואנחנו יוצאים לדרך, אני נכנס לוואן שלא הכרתי איש בתוכו, קצת היה שקט בתחילה אך הגענו למצב היכרות קצת, 6 שעות נסיעה כמעט של סיפורים, הפסקות עצירה ובכללי חלק מכיף של להכיר חברה שלא הכרתי מעולם. לקראת הערב הגענו עיר ״אלאס״ עיר מדהימה שנראת מדהימה וגם ממש ממש שקטה, פשוט שלמות, הודיעו לנו שאנחנו נלך ישירות למסלול כדי למדוד סרבלים על מנת להיות מוכנים לקראת הבוקר. כולם מתחילים ללבוש ולמדוד, לאט לאט מקבוצה של ישראלים נראנו כמו קבוצה של נהגי מרוצים, מתחילים לקלוט איפה אנחנו, הקטראהם בחוץ לא ממש הורידה את המצב רוח, ובטח שבטח לא כשנכנסנו ל״פיט סטופ״ של הקבוצה, 6 רכבי פורמולה רנו עומדים אחד ליד השני, הבנו שלא באנו לשחק. ולא לעשות קייטנה, הגענו לנהוג במפלצות תאוצה וגם יכולת פניה שאף אחד מאיתנו לא תיאר לעצמו עד הרגע שבו נהגנו. כל אחד מצתלם ליד הרכב, ונדהם מהיופי, אך אני לא , אני מסתכל איפה אנ ישב מחר. תא הטייס שלי, כסא ( אם אפשר לקרוא לזה ככה) מספוג קשיח, שלא אמור להיות בשום פנים ואופן נוח. מסביב עותף אותנו קירות מקרבון, חומר כל כך יפהפה שלא חשבתי בחיים שאשב ברכב שמלא בכל כך הרבה ממנו, מלפנים רואים מסך קטן שממנו יראו לי מחר קפיצות סל״ד שלא חשבתי שאחלום שמנוע יכול לקפוץ במהירות כזאת, מעל השעון יושב הגה בגודל בערך של ההגה בסימולטור שהיה ביום מיונים הראשון, (לא מאמין שזה יתנהג אותו הדבר, חח) ולידו נמצא מוט קטן וצר, שבעזרתו העביר הילוכים להגיע למהירויות הזויות. ולאחר מכן רציתי לראות את המנוע אבל לצערי הכל פשוט מכוסה לצורך אווירודינמיקה. גלגלים סליקס מלאים שנראים סקסים בטירוף ומאחל לעצמי שאוכל יום אחד להרכיב כאלה ברכב שלי. הגיע הזמן להגיע למלון, מגיעים ומקבלים בזמן קצר ביותר את המפתחות, חוזרים לחדרים ומקבלים צו הגעה ללובי כדי ללכת לארוחת ערב, שהמדריך סבסטיאן הגיע להראות לאן הולכים, ברגע זה הבנתי משהו חשוב, שקיבלתי מתנה, גדולה במימדים עצומים ממה שחשבתי, בנוסף לכל מה שאקבל כמו כל שאר הקבוצה, קיבלתי דרך שאוכל לעזור עוד יותר בכל האירוע הזה, הבנתי שזכות זה שהמדריכים ( ולצורך העניין הרוב ) לא מתמצאים באנגלית, אז הבנתי שאנ יהיה מרכיב חשוב בדרך שבה הנהגים, וכולם בכלל יבינו את המדריכים, אז בלי לשים לב, נהיתי המתרגם. ראשי, כל מי ששהיה צריך לבקש או כל דבר, אני הייתי האיש קשר, לבסוף זה ניהיה מעייף, אך אם הייתי צריך לעשות זאת שוב, בהחלט לא הייתי עושה זאת אחרת. הגענו עם ההדרכה של סבסטיאן למסעדה, מתיישבים לאחר הברכת שלום של המלצרים , ממש שכחתי איך אמורים לקבל אותנו במסעדה, פשוט חיוך אמיתי ורצון להיות המלצרים שלנו, מתיישבים כולם בחדר משלנו, ומתחילים להגיש אוכל, ברגע זה ראיתי משהו שלא ממש חיבבתי אך זה נתון למחלוקת, האוכל שהגישו לנו היה שונה, גם לי , אך זה לא מנע ממני לנסות אותו , ובהחלט אני לא מצטער, כי האוכל היה פשוט מדהים לכל אורך הדרך של הטיול, ממש אוכל מבושל ואמיתי, כזה שהתגעגעי אליו מהילדות. לאחר הצעקות שקיבלתי מהשף בגלל שהרוב עזבו לפני הקינוח לאחר שהוא כבר הכין אותו, חזרנו למלון כדי לישון ושיגיע מהר מחר. ממש לא ראיתי קבוצה כה גדולה שמחכה ליום למוחורת בכל כך הרבה חוסר התאפקות, וגם אני כבר לא יכלתי לחכות. מגיע מחר, שוב כולם הגיעו בזמן לארוחה ובכלל לא רוצים לאכול אלה רק לצאת לכיוון המסלול, קר איימים , אך אף אחד לא מתלונן. מגיעים למסלול המדהים, הפורמולה מחכים לנו שרק ניהיה מוכנים נפשית להיכנס וללבוש אותם ולמצות אותם, אך ידיעה מאוד מלחיצה בירכה אותנו במסלול, כל ספין, בכוונה או לא בכוונה מזכה אותנו במה שהצרפתים כינו ״disqualified" במבטא צרפתית אמיתי שלרובנו זה הצחיק. אז מתחילים בתדרוך. שלצורך העניין אני לא אוכל לכתוב עליו, מהסיבה הפשוטה שתרגמתי אותו בישביל שכולנו נוכל להבין אותו במידה הכי גבוה שאפשר, ואני לא זוכר כלום ,אז טיארי הוא זה שעשה לנו אותה, כל מה שאני זוכר מהתדרוך שהמון אנשים צחקו מהחיקוי של הפורמולה של טיארי, שהאמת , היה מושלם.!! לאחר התדרוך חולקנו לקבוצות, של 5 אנשים , הקבוצה הראשונה עלתה, ולאחר מאמץ רב כולם יצאו, הקלאץ היה מאוד קשה לתפעל, אך לבסוף רובנו הצלחנו. אך זה לא שינו דבר כי הפדל הזה היה בשימוש רק בתחילת נסיעה, לאחר מכן קיבלנו הוראות שאין לו כל שימוש, הגיר הוא רציף כמו של אופנוע, ולכן לא היה צורך בקלאץ, אז הגיע תורי לעלות, סבסטיאן עוזר לי להיכנס, מרטם אותי לרצפה, ברגע שנכנסתי, שם הבנתי שזה לא רכב ספורט, או משהו שקשור כלל : זהו ליבוש, בגד שלובשים אותו, כדי ללמוד אותו, אני מחליק בתוכו ומנסה להשחיל את הרגלים שלי. ממקם אותם על הפדלים, ואז הגיע לצומת ליבי שהמיקום של הפדלים הוא עמוק עמוק, ממש בחרטום של ה״חולצה״ הזאת, ולרגלים של אין מקום לזוז, רגל שמאלית תמיד מעל הפדל קלאץ, ורגל ימין נעה בין הברקס לגז. ולבסוף אני ממוקם, רטום, וללא יכולת לזוז, שולח את היד לעבר הלוח שעונים, מעביר את המתג למצב "on" ולוחץ על הסטרטר, ואז נשמע קולה האמיתי של המפלצת הזאת, קול באסי ונמוך בסרק. אך רק תלחץ על הפדל של ההמצרך הבסיסי של המנוע, והוא קל לתחיה בתגובה מדהימה ונותן לך צרחה שפשוט מבהילה אותך, ומזהירה אותך, ״ אני לא הצעצוע שיש לך בבית , אני כלי אמיתי שברגע שתקח אותי בקלות, אני יפתיע אותך ולמצב שקשה לצאת ממנו״. אז מחכים עד שסבסטיאן נותן לי את הסימן לצאת, נכבה לי, כמובן שזה הלחיץ אותי, אז ניסיתי שוב ושוב, וכל פעם נכבה לי, אז שהבנתי שצריך להקשיב לו, ואז בפעם הרביעית יצאתי לדרך, כל החלק האחורי של הרכב פשוט מאוד מקפץ ומקפץ ללא הפסקה אם אתה לא נמצא מעל סל״ד מסויים. אני רגיל לסוג הזה של הקפיצות, אבל שם זה היתבטא בצורה קיצונית, אז יצאנו אחרי הפייס קאר, קשה מאוד לסוע לאט אחריו אבל אחרי כמה סיבובים מתרגלים, לאט לאט הוא מתחיל לסוע יותר מהר , כל סיבוב הקצב עולה עד שמגיעים למצב שהוא מעט אתנו, ממש מגיע לשניה האחרונה שהוא צריך לבלום, ואני מרגיש שיש לי עוד המון לחכות, נדהמתי כי בכל זאת הוא נוסע על קליאו RS . מגיע דגל השחמט , יוצאים לפיט , הפייס קאר עוצר בצד ולנו מסמנים לצאת, סיבוב ראשון מאוד לאט ובראש רק חושש לעשות ספין, מאוד מתון לגבי הגז בסיבובים ולוקח את הזמן מתי לפחות חזרה את המצערת, ברגע שמגיעים לרגע הנכון, הרגל יורדת, והפה נפתח בתדהמה, הצליל שמושך את האוויר בידיוק מעל הראשון שלי, צליל כה יפה ומושלם, עם באס בידיוק במידה הנכונה, אומר לי בידיוק באיזה סל״ד אני נמצא ומגיב בידיוק לפי כמות הלחיצה על הפדל - בידיוק מה שנהג מחפש ברכב. מתחיל לסוע יותר ויותר מהר בתיזמון מושלם, אני והשלמות הזאת מתחילים לעבוד כאחד. הישורת המפלצת הזאת מאיצה בצורה שאי אפשר לתאר, עוד לא התחלתי לצאת לכיוון הישורת, ואני מוצא את עצמי בסוף הישורת בהילוך 6 במהירות גבוהה ממה שנסעתי אי פעם, הקונוסים שהיו נקודות הבלימה שלפני שניה נראו מקילומטר, עברו את עיניי הרגע ואני יודע שצריך לבלום. אחרי כמה פניות, הייתה ישורת שנתנה את אותה תחושה, רק שאחריה לא היה סיבוב עדוק אלה מין עיקול קליל ואחריו עודישורת קטנה, ידעתי שרק שם אוכל להרגיש את ההרגשה של ״דאון פורס״ משהו שידעתי שלא אוכל להרגיש ברכב רגיל , אז ידעתי ששם אני רוצה להיכנס במהירות המירבית, רק בסיבוב האחרון, קיבלתי את האומץ להיכנס שם במהירות המירבית, שזה היה בהילוך 6 , כאשר ביצעתי את זה, ה רגשה הייתה שיש מעלי טון שפשוט דוחף אותי בכוח רב כלפי הרצפה, הרגשה שאני יודע שאין שום סיכוי שהצמיגים יאבדו אחיזה בכל רגע נתון שם. אז אחרי מה שנראה בישבילי דקות ספורות, נגמר ואני רואה את הדגל שחמט שוב, יוצא לפיט ומשחרר את עצמי, יוצא החוצה ורואה שהידיים לא מפסיקות לרעוד, הלב פועם יותר מהר ממה שחשבתי שאפשרי, ואני רק מנסה ללכת בקו ישר. הצוות צילום לקח את כולנו לראיין אותנו, ולנסות להסביר איך זה לנהוג בדבר כזה , כל מה שעלה לי בראש בנסיון לתאר היה , שלמות הכל עובד בהרמוניה מושלמת אחד עם השני, הבלימות, האצות סיבובים, היגוי, כאילו זה נוצר למטרה אחד , וזה לסוע מהר , והכי מהר שאפשר בכל רגע נתון. בערב הגענו למלון וכל מה שחשבתי עליו שאני מתפלל שלמוחורת לא יהיה גשום כדי שאני אזכה בלנהוג פעם נוספת על השלמות הזאת. 6 וחצי בבוקר , השעון מעורר צילצל , לא חושב שהיה אי פעם שקמתי במהירות כזאת מהמיטה, ואכן ירד גשם כל הלילה, אך הפסיק, ונראה שיש עוד סיכוי. הגענו למסלול, המזג אוויר פשוט מקפיא עצמות, במיוחד כאשר אנחנו נמצאים באמצע כמה הרים וכל הקור נשאר במקום, אך כולם כבר מתכוננים כי קיבלנו אור ירוק שאכן נסע על הרכבים שוב, קיבלנו תדרוך לנהיגה על גשם ( ושוב נכנסתי לתמונה בתור מתרגם, שלבסוף לאחר כל היום תירגומים הבנתי שאם אני מתרגם, אני לא זוכר כלום מההדרכה, אך לא הייתי מוכן לוותר על העובדה שאני עוזר לחברי שזוכים באותה היזדמנות לנהוג על הכלי הזה. יוצאים לעבר הרכבים שהמדריכים כבר חיממו והם ממש מוכנים על הקו זינוק, לאחר כמה נסיונות בדיקה של סבסטיאן, קיבלנו את אכזבת היום - אנחנו כרגע לא נסע וכנראה שגם לא לאחר מכן כי לא יהיה מספיק זמן. אך הפנו אותנו לרכבים שכן ננהג : רנו קליאו RS , מגאן RS וטווינגו RS. אומנם כולם היתאכזבו , אך זה לא מנע מאיתנו להנות מכל מה שאפשר, שזה לנהוג על הרכבים המעולים האלה על מסלול רטוב. כולם ללא יוצא מן הכלל היו מכוניות שנהנתי לנהוג עליהם, הדהים אותי יותר מכל כמה שרנו אלופים בלבנות שלושה מכוניות שפשוט מצליחות כמעט בשלמות להתחלק בשלושה קטגוריות . הטווינגו אומנם ללא כ״ס רב, אך מתנהגת מדהים, ממש הזכיר לי AX ספורט של שנות ה90 , הקליו הייתי מאוזנת בצורה מדהימה, בדיוק הכוח שמתאים לרכב וההיתנהגות גם מתאימה באופן מושלם לרכב, ולאחר מכן המגאן שאכן הייתה הרבה פחות יציבה במהירויות נמוכות , אך במהירות גבוהה הייתה יציבה בצורה מדהימה, בתוספת לכוח הרב שהיה לה שגרם לה לפרפר בהילוך שני בלי הרבה מאמץ, לא קשה להבין למה היא קיבלה את התואר המאוחל של ״המהירה ברינג בקטגוריית הנעה קידמית״ עברנו לקבוצה השניה, שעשו בתורות את הנהיגה שלהם, אך לקראת הסוף נראה אופטימיות רבה , יש עוד סיכוי שננהג על הפורמולה. כולם התחילו להיתרגש ושאלו אותי מה קורה ( אני היחיד שידע כי הם לא הודיעו על זה בעיברית ) ואכן לבסוף הם הוציאו את הרכבים לחימום. הכניסו את כולנו והבנתי כמו הרבה שכבר לא יהיה מספיק זמן לכולם לנהוג, אז הבנו שיודיעו לנו מי עבר ורק הם יזכו לנהוג שוב על המסלול. התחילו להקריא שמות, ואחרי כמה שמות של חברים, ומחיאות כפיים, קראו בשמי, ההיתרגשות כמעט הפילה אותי מהרגלים , היה קשה לקום מרוב שמחה. אחרי שהתחילו להקריא שמות של חברים קרובים , השמחה עלתה עוד ועוד . לבסוף הנבחרת עוצבה , והצילומים הסתיימו, הלחיצו את כולם להיתלבש מהר כדי שנוכל להספיק לפני שירד עוד גשם. הכניסו אותנו לרכבים , והודיעו לנו שעדיין ספין מחוץ למסלול , זה "Disqualified" אז הלחץ עלה עוד, יצאנו מהמסלול, שוב אני חושב לעצמי, וואו איזה עוצמה , העברת הילוכים הכוח, מגיע לסיבוב הראשון בפחד של ספין, עובר אותו בשלום, סיבוב שני עובר גם בשלום עד לסוף הסיבוב, שבו אני מוצא את עצמי במהירות הבזק מתחיל לאבד את הזנב, זה קרה כל כך מהר שאני עדיין לא זוכר מה עשיתי רק ראיתי שבצורה כזאת או אחרת חזרתי לקו המסלול אך נכבה הרכב , ניסיתי להניע בנסיעה עם הקלאץ אך לא עבד, ובלי לשים לב הרגל שלי עדיין לחצה על הגז, וחשבתי לעצמי שאני יתן קצת גז ואצא כמה שיותר מהר בתקווה שלא יכבה לי, אז בנוסף לגז שהיה כבר לחוץ, לחצתי עוד, והנעתי כשאני רואה את המנורות משתגעות על הלו שעונים, וכל מה שאני יודע באותו רגע שזינקתי מהמקום עם היגוי נגדי, ורואה רק עשן מאחורי בעודי מתפלל שסבסטיאן או מישהו אחר לא קלט אותי , אני מזנק קדימה בעברה להילוך שני, וממשיך במסלול, מפחד רק לעשות עוד ספין אז אני לוקח את הזמן שלי בתאוצות ביצא מהסיבובים . הישרות שציינתי קודם ע העיקול הייתה המטרה העיקרית והיחידה שבא אני ילחץ, כי אני יודע שגם אם הגיע לאילת , לא יהיה סיבוב מספיק מהיר שאוכל להרגיש דאון פורס. כל סיבוב אני מוצא את עצמי יותר ויותר מהיר, לבסוף הייתי בישורת הזאת בסוף הילוך שישי , בלי רחמים (הבנתי שזה באזור ה250) ופשוט נדהם כל סיבוב מחדש מהיכולת של המפלצת הזאת בסיבובים. ירדנו כאשר אני מתרגש כל כך והצלמים שוב רוצים את צומת ליבנו, מנסים לתאר מה שאנחנו מרגישים כאשר אני עדיין אחרי הרבה מחשבה על זה עדיין לא מצאתי את המילה. אם משהו שקרוב לזה , זה אולי אושר מירבי, לזכות ביכולת נהיגה כזאת, והיתרגשות קבוצתית, לא משנה מי היה איתנו או מי נהג, הפרגון היה מדהים, גם מי שלא עבר בא לברך, חברים קרובים בהחלט. אומרים שחברות נמדד בחוויות שעוברים ביחד, אם זה כך אז כל איש ואיש בקבוצה משפחה, כי חוויה כזאת לא חווים פעמים. קבוצה כה גדולה שבאה למטרה אחד - להגשים חלום.! אני בטוח שאני מדבר בשם כל אחד ואחת בנבחרת, תודה לכם פורמולה ישראל, עשיתם לנו אושר כה גבוה שאני לא יכול לתאר במילה אחרת מאשר חלום. תודה לכם, מכל הלב אני אומר לכם, תודה רבה רבה לכם על ההיזדמנות שנתתם לי.! יצאתם יותר גדולים מגדולים, יותר תותחים מתותחים, ויותר מקצוענים באירגון מאשר מקצוענים, ושם זה לא נגמר , בנוסף לזה בועז פירק לרובנו את ה*** בקארטינג ככה שאף אחד לא יכול להוציא מילה, וכמובן שאני מצטער שחשבתי שעקפתי אותך.!! __________________

חחחח אז תחשוב מזה לשמוע את הQUAD ROTOR של מד מייק במציאות אם באייפון זה ככה

נפתחו עיניי, אני שומע את הצלצול שעון המעורר שלי, שניה לאחר שכיביתי אותו, הבנתי שחזרתי למציאות, וקולט שהחלום לא היה בלילה, אלה התחיל ממש לאחר שמחת חיי, החתונה של אחותי... ב2 בלילה ביום שלישי חבר בא לאסוף אותי מהחתונה, לאחר שנפרדתי מכולם, הכולל בכי וצחוק מהפרידה מהמשפחה מצרפת, נכנסתי לרכב בהרגשה חצויה, מצד אחד אני הולך להגשים חלום , מצד שני אני מוותר על 4 ימים עם המשפחה שלא הייתה מאוחדת בכמות כזאת מאז הולדתי . אז יצאתי עם הרגשה טובה ורעה באותו זמן. הגעתי לשדה ומרוב הלחץ קלטתי ששכחתי את הארנק שלי בחתונה , הייתי צריך לחזור את כל הדרך , ושוב לחזור, הגעתי לשדה שוב , נפרד מחבר שלקח אותי ונכנס לתוך האולם, עדיין לחוץ שאולי לא אעבור את הבטחון בגלל העודף ריח אלכוהול מהפה, אז פשוט הלכתי לחברים שכן הכרתי, ולא לקחתי את הזמן להגיד שלום לכולם. עולים לטיסה (כל חלק הבדיקות היו ממש ארוכים ומשעממים) אני מתיישב בכיסא, מרוב העייפות(ומצב השכרון מכל השתיה בחתונה) אמרתי לעצמי שאני יעצום את העיניים לשניה רק לנוח, שניה לאחר מכן אני מתעורר ורואה דרך החלון - את הרי האלפיים היפיפיים והלבנים, מראה פשוט מושלם, חושב לעצמי שהתחלנו את החלום, כן ראיתי שלג והרים בצעירותי, אבל מהמטוס זה נראה ממש כמו גן עדן. נוחתים בגנבה היפה והקרה, אחחח כמה שאנ אוהב קור, יוצא סוף סוף לעשות סיגריה , וקולט שבישביל להוציא עשן , ממש לא צריך לעשן.. בינתיים מחכים לקבלת הרכבים שנצא לדרך, לאחר שעה קיבלנו ואנחנו יוצאים לדרך, אני נכנס לוואן שלא הכרתי איש בתוכו, קצת היה שקט בתחילה אך הגענו למצב היכרות קצת, 6 שעות נסיעה כמעט של סיפורים, הפסקות עצירה ובכללי חלק מכיף של להכיר חברה שלא הכרתי מעולם. לקראת הערב הגענו עיר ״אלאס״ עיר מדהימה שנראת מדהימה וגם ממש ממש שקטה, פשוט שלמות, הודיעו לנו שאנחנו נלך ישירות למסלול כדי למדוד סרבלים על מנת להיות מוכנים לקראת הבוקר. כולם מתחילים ללבוש ולמדוד, לאט לאט מקבוצה של ישראלים נראנו כמו קבוצה של נהגי מרוצים, מתחילים לקלוט איפה אנחנו, הקטראהם בחוץ לא ממש הורידה את המצב רוח, ובטח שבטח לא כשנכנסנו ל״פיט סטופ״ של הקבוצה, 6 רכבי פורמולה רנו עומדים אחד ליד השני, הבנו שלא באנו לשחק. ולא לעשות קייטנה, הגענו לנהוג במפלצות תאוצה וגם יכולת פניה שאף אחד מאיתנו לא תיאר לעצמו עד הרגע שבו נהגנו. כל אחד מצתלם ליד הרכב, ונדהם מהיופי, אך אני לא , אני מסתכל איפה אנ ישב מחר. תא הטייס שלי, כסא ( אם אפשר לקרוא לזה ככה) מספוג קשיח, שלא אמור להיות בשום פנים ואופן נוח. מסביב עותף אותנו קירות מקרבון, חומר כל כך יפהפה שלא חשבתי בחיים שאשב ברכב שמלא בכל כך הרבה ממנו, מלפנים רואים מסך קטן שממנו יראו לי מחר קפיצות סל״ד שלא חשבתי שאחלום שמנוע יכול לקפוץ במהירות כזאת, מעל השעון יושב הגה בגודל בערך של ההגה בסימולטור שהיה ביום מיונים הראשון, (לא מאמין שזה יתנהג אותו הדבר, חח) ולידו נמצא מוט קטן וצר, שבעזרתו העביר הילוכים להגיע למהירויות הזויות. ולאחר מכן רציתי לראות את המנוע אבל לצערי הכל פשוט מכוסה לצורך אווירודינמיקה. גלגלים סליקס מלאים שנראים סקסים בטירוף ומאחל לעצמי שאוכל יום אחד להרכיב כאלה ברכב שלי. הגיע הזמן להגיע למלון, מגיעים ומקבלים בזמן קצר ביותר את המפתחות, חוזרים לחדרים ומקבלים צו הגעה ללובי כדי ללכת לארוחת ערב, שהמדריך סבסטיאן הגיע להראות לאן הולכים, ברגע זה הבנתי משהו חשוב, שקיבלתי מתנה, גדולה במימדים עצומים ממה שחשבתי, בנוסף לכל מה שאקבל כמו כל שאר הקבוצה, קיבלתי דרך שאוכל לעזור עוד יותר בכל האירוע הזה, הבנתי שזכות זה שהמדריכים ( ולצורך העניין הרוב ) לא מתמצאים באנגלית, אז הבנתי שאנ יהיה מרכיב חשוב בדרך שבה הנהגים, וכולם בכלל יבינו את המדריכים, אז בלי לשים לב, נהיתי המתרגם. ראשי, כל מי ששהיה צריך לבקש או כל דבר, אני הייתי האיש קשר, לבסוף זה ניהיה מעייף, אך אם הייתי צריך לעשות זאת שוב, בהחלט לא הייתי עושה זאת אחרת. הגענו עם ההדרכה של סבסטיאן למסעדה, מתיישבים לאחר הברכת שלום של המלצרים , ממש שכחתי איך אמורים לקבל אותנו במסעדה, פשוט חיוך אמיתי ורצון להיות המלצרים שלנו, מתיישבים כולם בחדר משלנו, ומתחילים להגיש אוכל, ברגע זה ראיתי משהו שלא ממש חיבבתי אך זה נתון למחלוקת, האוכל שהגישו לנו היה שונה, גם לי , אך זה לא מנע ממני לנסות אותו , ובהחלט אני לא מצטער, כי האוכל היה פשוט מדהים לכל אורך הדרך של הטיול, ממש אוכל מבושל ואמיתי, כזה שהתגעגעי אליו מהילדות. לאחר הצעקות שקיבלתי מהשף בגלל שהרוב עזבו לפני הקינוח לאחר שהוא כבר הכין אותו, חזרנו למלון כדי לישון ושיגיע מהר מחר. ממש לא ראיתי קבוצה כה גדולה שמחכה ליום למוחורת בכל כך הרבה חוסר התאפקות, וגם אני כבר לא יכלתי לחכות. מגיע מחר, שוב כולם הגיעו בזמן לארוחה ובכלל לא רוצים לאכול אלה רק לצאת לכיוון המסלול, קר איימים , אך אף אחד לא מתלונן. מגיעים למסלול המדהים, הפורמולה מחכים לנו שרק ניהיה מוכנים נפשית להיכנס וללבוש אותם ולמצות אותם, אך ידיעה מאוד מלחיצה בירכה אותנו במסלול, כל ספין, בכוונה או לא בכוונה מזכה אותנו במה שהצרפתים כינו ״disqualified" במבטא צרפתית אמיתי שלרובנו זה הצחיק. אז מתחילים בתדרוך. שלצורך העניין אני לא אוכל לכתוב עליו, מהסיבה הפשוטה שתרגמתי אותו בישביל שכולנו נוכל להבין אותו במידה הכי גבוה שאפשר, ואני לא זוכר כלום ,אז טיארי הוא זה שעשה לנו אותה, כל מה שאני זוכר מהתדרוך שהמון אנשים צחקו מהחיקוי של הפורמולה של טיארי, שהאמת , היה מושלם.!! לאחר התדרוך חולקנו לקבוצות, של 5 אנשים , הקבוצה הראשונה עלתה, ולאחר מאמץ רב כולם יצאו, הקלאץ היה מאוד קשה לתפעל, אך לבסוף רובנו הצלחנו. אך זה לא שינו דבר כי הפדל הזה היה בשימוש רק בתחילת נסיעה, לאחר מכן קיבלנו הוראות שאין לו כל שימוש, הגיר הוא רציף כמו של אופנוע, ולכן לא היה צורך בקלאץ, אז הגיע תורי לעלות, סבסטיאן עוזר לי להיכנס, מרטם אותי לרצפה, ברגע שנכנסתי, שם הבנתי שזה לא רכב ספורט, או משהו שקשור כלל : זהו ליבוש, בגד שלובשים אותו, כדי ללמוד אותו, אני מחליק בתוכו ומנסה להשחיל את הרגלים שלי. ממקם אותם על הפדלים, ואז הגיע לצומת ליבי שהמיקום של הפדלים הוא עמוק עמוק, ממש בחרטום של ה״חולצה״ הזאת, ולרגלים של אין מקום לזוז, רגל שמאלית תמיד מעל הפדל קלאץ, ורגל ימין נעה בין הברקס לגז. ולבסוף אני ממוקם, רטום, וללא יכולת לזוז, שולח את היד לעבר הלוח שעונים, מעביר את המתג למצב "on" ולוחץ על הסטרטר, ואז נשמע קולה האמיתי של המפלצת הזאת, קול באסי ונמוך בסרק. אך רק תלחץ על הפדל של ההמצרך הבסיסי של המנוע, והוא קל לתחיה בתגובה מדהימה ונותן לך צרחה שפשוט מבהילה אותך, ומזהירה אותך, ״ אני לא הצעצוע שיש לך בבית , אני כלי אמיתי שברגע שתקח אותי בקלות, אני יפתיע אותך ולמצב שקשה לצאת ממנו״. אז מחכים עד שסבסטיאן נותן לי את הסימן לצאת, נכבה לי, כמובן שזה הלחיץ אותי, אז ניסיתי שוב ושוב, וכל פעם נכבה לי, אז שהבנתי שצריך להקשיב לו, ואז בפעם הרביעית יצאתי לדרך, כל החלק האחורי של הרכב פשוט מאוד מקפץ ומקפץ ללא הפסקה אם אתה לא נמצא מעל סל״ד מסויים. אני רגיל לסוג הזה של הקפיצות, אבל שם זה היתבטא בצורה קיצונית, אז יצאנו אחרי הפייס קאר, קשה מאוד לסוע לאט אחריו אבל אחרי כמה סיבובים מתרגלים, לאט לאט הוא מתחיל לסוע יותר מהר , כל סיבוב הקצב עולה עד שמגיעים למצב שהוא מעט אתנו, ממש מגיע לשניה האחרונה שהוא צריך לבלום, ואני מרגיש שיש לי עוד המון לחכות, נדהמתי כי בכל זאת הוא נוסע על קליאו RS . מגיע דגל השחמט , יוצאים לפיט , הפייס קאר עוצר בצד ולנו מסמנים לצאת, סיבוב ראשון מאוד לאט ובראש רק חושש לעשות ספין, מאוד מתון לגבי הגז בסיבובים ולוקח את הזמן מתי לפחות חזרה את המצערת, ברגע שמגיעים לרגע הנכון, הרגל יורדת, והפה נפתח בתדהמה, הצליל שמושך את האוויר בידיוק מעל הראשון שלי, צליל כה יפה ומושלם, עם באס בידיוק במידה הנכונה, אומר לי בידיוק באיזה סל״ד אני נמצא ומגיב בידיוק לפי כמות הלחיצה על הפדל - בידיוק מה שנהג מחפש ברכב. מתחיל לסוע יותר ויותר מהר בתיזמון מושלם, אני והשלמות הזאת מתחילים לעבוד כאחד. הישורת המפלצת הזאת מאיצה בצורה שאי אפשר לתאר, עוד לא התחלתי לצאת לכיוון הישורת, ואני מוצא את עצמי בסוף הישורת בהילוך 6 במהירות גבוהה ממה שנסעתי אי פעם, הקונוסים שהיו נקודות הבלימה שלפני שניה נראו מקילומטר, עברו את עיניי הרגע ואני יודע שצריך לבלום. אחרי כמה פניות, הייתה ישורת שנתנה את אותה תחושה, רק שאחריה לא היה סיבוב עדוק אלה מין עיקול קליל ואחריו עודישורת קטנה, ידעתי שרק שם אוכל להרגיש את ההרגשה של ״דאון פורס״ משהו שידעתי שלא אוכל להרגיש ברכב רגיל , אז ידעתי ששם אני רוצה להיכנס במהירות המירבית, רק בסיבוב האחרון, קיבלתי את האומץ להיכנס שם במהירות המירבית, שזה היה בהילוך 6 , כאשר ביצעתי את זה, ה רגשה הייתה שיש מעלי טון שפשוט דוחף אותי בכוח רב כלפי הרצפה, הרגשה שאני יודע שאין שום סיכוי שהצמיגים יאבדו אחיזה בכל רגע נתון שם. אז אחרי מה שנראה בישבילי דקות ספורות, נגמר ואני רואה את הדגל שחמט שוב, יוצא לפיט ומשחרר את עצמי, יוצא החוצה ורואה שהידיים לא מפסיקות לרעוד, הלב פועם יותר מהר ממה שחשבתי שאפשרי, ואני רק מנסה ללכת בקו ישר. הצוות צילום לקח את כולנו לראיין אותנו, ולנסות להסביר איך זה לנהוג בדבר כזה , כל מה שעלה לי בראש בנסיון לתאר היה , שלמות הכל עובד בהרמוניה מושלמת אחד עם השני, הבלימות, האצות סיבובים, היגוי, כאילו זה נוצר למטרה אחד , וזה לסוע מהר , והכי מהר שאפשר בכל רגע נתון. בערב הגענו למלון וכל מה שחשבתי עליו שאני מתפלל שלמוחורת לא יהיה גשום כדי שאני אזכה בלנהוג פעם נוספת על השלמות הזאת. 6 וחצי בבוקר , השעון מעורר צילצל , לא חושב שהיה אי פעם שקמתי במהירות כזאת מהמיטה, ואכן ירד גשם כל הלילה, אך הפסיק, ונראה שיש עוד סיכוי. הגענו למסלול, המזג אוויר פשוט מקפיא עצמות, במיוחד כאשר אנחנו נמצאים באמצע כמה הרים וכל הקור נשאר במקום, אך כולם כבר מתכוננים כי קיבלנו אור ירוק שאכן נסע על הרכבים שוב, קיבלנו תדרוך לנהיגה על גשם ( ושוב נכנסתי לתמונה בתור מתרגם, שלבסוף לאחר כל היום תירגומים הבנתי שאם אני מתרגם, אני לא זוכר כלום מההדרכה, אך לא הייתי מוכן לוותר על העובדה שאני עוזר לחברי שזוכים באותה היזדמנות לנהוג על הכלי הזה. יוצאים לעבר הרכבים שהמדריכים כבר חיממו והם ממש מוכנים על הקו זינוק, לאחר כמה נסיונות בדיקה של סבסטיאן, קיבלנו את אכזבת היום - אנחנו כרגע לא נסע וכנראה שגם לא לאחר מכן כי לא יהיה מספיק זמן. אך הפנו אותנו לרכבים שכן ננהג : רנו קליאו RS , מגאן RS וטווינגו RS. אומנם כולם היתאכזבו , אך זה לא מנע מאיתנו להנות מכל מה שאפשר, שזה לנהוג על הרכבים המעולים האלה על מסלול רטוב. כולם ללא יוצא מן הכלל היו מכוניות שנהנתי לנהוג עליהם, הדהים אותי יותר מכל כמה שרנו אלופים בלבנות שלושה מכוניות שפשוט מצליחות כמעט בשלמות להתחלק בשלושה קטגוריות . הטווינגו אומנם ללא כ״ס רב, אך מתנהגת מדהים, ממש הזכיר לי AX ספורט של שנות ה90 , הקליו הייתי מאוזנת בצורה מדהימה, בדיוק הכוח שמתאים לרכב וההיתנהגות גם מתאימה באופן מושלם לרכב, ולאחר מכן המגאן שאכן הייתה הרבה פחות יציבה במהירויות נמוכות , אך במהירות גבוהה הייתה יציבה בצורה מדהימה, בתוספת לכוח הרב שהיה לה שגרם לה לפרפר בהילוך שני בלי הרבה מאמץ, לא קשה להבין למה היא קיבלה את התואר המאוחל של ״המהירה ברינג בקטגוריית הנעה קידמית״ עברנו לקבוצה השניה, שעשו בתורות את הנהיגה שלהם, אך לקראת הסוף נראה אופטימיות רבה , יש עוד סיכוי שננהג על הפורמולה. כולם התחילו להיתרגש ושאלו אותי מה קורה ( אני היחיד שידע כי הם לא הודיעו על זה בעיברית ) ואכן לבסוף הם הוציאו את הרכבים לחימום. הכניסו את כולנו והבנתי כמו הרבה שכבר לא יהיה מספיק זמן לכולם לנהוג, אז הבנו שיודיעו לנו מי עבר ורק הם יזכו לנהוג שוב על המסלול. התחילו להקריא שמות, ואחרי כמה שמות של חברים, ומחיאות כפיים, קראו בשמי, ההיתרגשות כמעט הפילה אותי מהרגלים , היה קשה לקום מרוב שמחה. אחרי שהתחילו להקריא שמות של חברים קרובים , השמחה עלתה עוד ועוד . לבסוף הנבחרת עוצבה , והצילומים הסתיימו, הלחיצו את כולם להיתלבש מהר כדי שנוכל להספיק לפני שירד עוד גשם. הכניסו אותנו לרכבים , והודיעו לנו שעדיין ספין מחוץ למסלול , זה "Disqualified" אז הלחץ עלה עוד, יצאנו מהמסלול, שוב אני חושב לעצמי, וואו איזה עוצמה , העברת הילוכים הכוח, מגיע לסיבוב הראשון בפחד של ספין, עובר אותו בשלום, סיבוב שני עובר גם בשלום עד לסוף הסיבוב, שבו אני מוצא את עצמי במהירות הבזק מתחיל לאבד את הזנב, זה קרה כל כך מהר שאני עדיין לא זוכר מה עשיתי רק ראיתי שבצורה כזאת או אחרת חזרתי לקו המסלול אך נכבה הרכב , ניסיתי להניע בנסיעה עם הקלאץ אך לא עבד, ובלי לשים לב הרגל שלי עדיין לחצה על הגז, וחשבתי לעצמי שאני יתן קצת גז ואצא כמה שיותר מהר בתקווה שלא יכבה לי, אז בנוסף לגז שהיה כבר לחוץ, לחצתי עוד, והנעתי כשאני רואה את המנורות משתגעות על הלו שעונים, וכל מה שאני יודע באותו רגע שזינקתי מהמקום עם היגוי נגדי, ורואה רק עשן מאחורי בעודי מתפלל שסבסטיאן או מישהו אחר לא קלט אותי , אני מזנק קדימה בעברה להילוך שני, וממשיך במסלול, מפחד רק לעשות עוד ספין אז אני לוקח את הזמן שלי בתאוצות ביצא מהסיבובים . הישרות שציינתי קודם ע העיקול הייתה המטרה העיקרית והיחידה שבא אני ילחץ, כי אני יודע שגם אם הגיע לאילת , לא יהיה סיבוב מספיק מהיר שאוכל להרגיש דאון פורס. כל סיבוב אני מוצא את עצמי יותר ויותר מהיר, לבסוף הייתי בישורת הזאת בסוף הילוך שישי , בלי רחמים (הבנתי שזה באזור ה250) ופשוט נדהם כל סיבוב מחדש מהיכולת של המפלצת הזאת בסיבובים. ירדנו כאשר אני מתרגש כל כך והצלמים שוב רוצים את צומת ליבנו, מנסים לתאר מה שאנחנו מרגישים כאשר אני עדיין אחרי הרבה מחשבה על זה עדיין לא מצאתי את המילה. אם משהו שקרוב לזה , זה אולי אושר מירבי, לזכות ביכולת נהיגה כזאת, והיתרגשות קבוצתית, לא משנה מי היה איתנו או מי נהג, הפרגון היה מדהים, גם מי שלא עבר בא לברך, חברים קרובים בהחלט. אומרים שחברות נמדד בחוויות שעוברים ביחד, אם זה כך אז כל איש ואיש בקבוצה משפחה, כי חוויה כזאת לא חווים פעמים. קבוצה כה גדולה שבאה למטרה אחד - להגשים חלום.! אני בטוח שאני מדבר בשם כל אחד ואחת בנבחרת, תודה לכם פורמולה ישראל, עשיתם לנו אושר כה גבוה שאני לא יכול לתאר במילה אחרת מאשר חלום. תודה לכם, מכל הלב אני אומר לכם, תודה רבה רבה לכם על ההיזדמנות שנתתם לי.! יצאתם יותר גדולים מגדולים, יותר תותחים מתותחים, ויותר מקצוענים באירגון מאשר מקצוענים, ושם זה לא נגמר , בנוסף לזה בועז פירק לרובנו את ה*** בקארטינג ככה שאף אחד לא יכול להוציא מילה, וכמובן שאני מצטער שחשבתי שעקפתי אותך.!!

קובי רק לגבי השמות שבפייסבוק שרשמת, הודיעו לי יום למוחורת ב11 בלילה, כלומר ב11 לחודש ברצון שנשלח את הפרטים שלנו באוטו רגע אז למוחורת שהם לא מצאו קשר עם האנשים שציינת הם שלחו מייל לכל העוברים שמחפשים את השמות הנ״ל, גם אני קיבלתי את המייל הזה. מה הקשר לזה לכל מה שציינת.?

כמה דברים, 1.אני מסכים פה עם הרוב, כל הכבוד לא משנה מה יקרה למה שפורמולה ישראל עשו , הם גרמו לעם להבין שיש ספורט מוטורי , ויש כזה דבר בעולם , ולא להישאר עם התודעה שכשאני מדבר על זה שאני נוהג במכונית לא כדי להגיע מA ל B אלה נהנה בדרך ואני טס לחול להיתחרות בתחרויות , כי כן , זה אמיתי וזה לא רק בסרטים . אז זה ברכה מה שעשו . 2.אני שוב מסכים עם הרוב , המיונים הראשונים היו ביזיון ללא תכלית , פשוט רמה שלא קיימת לא משנה איפה תשים את האצבע על מפת העולם , אבל יש לי שאלה לכולכם , מה האמרה בין הגדולות של אירטון סינה הדגול שכולנו מעריצים ? "The main thing is to be yourself. Many times its through a mistake that you learn. And the main thing is to make sure you learn through your mistakes and get better." אז כולם כאן אחרי הימי מיונים הראשונים באו ונתנו ביקורת , שבעצם יחדה את כולם שהיה ביזיון, ואכן מי שהיתמזל מזלו (כן זה ללא ספק היה מזל , וכולנו יודעים את זה ) הצליח לעבור ליום השני , שאכן פה נעצר הביזיון , הגעתי ליום מיונים שאכן אפשר לקרוא לו יום מיונים איכותי , ועם תכלית , של למצוא נהגים . לפי מה שאני רואה , הרוב מי שכתב פה זה מי שלא עבר ליום מיונים השני , ונכון ששמעתם שהיה חם מדי לרוץ , והיו פשלות(שאני לא ראיתי כלל) אבל מה תגידו עם באילת יהיה חם? חם מדי להיתחרות ? חם מדי לשים חליפה וקסדה וכולי..? אז רצתי , ולא בכיתי , ואחרי שהישתעלתי למשך שעה בערך , לא בכיתי . והסדר של היה ממש למופת , לא חיכיתי דקה מיותרת , והיה מים , וזה לא נמשך יותר מ3 שעות , כך שאוכל לא היה מצתרך . ואכן מי שידע לנהוג , ולא סתם מישהו שעבר בגלל שהוא בכושר , אכן עבר , והגימיקאנה , היה לדעתי הדבר הכי מקצועי שם , אין שום מצב שהם המציאו את המסלול הזה ביום אחד . מישהו חשב על זה והגיע למסלול מושלם לבחון נהיגה של אדם ממוצע . אז בנוגע לסעיף הזה , אני מוריד בפניהם את הכובע , כי פה , הם לא רק יצאו אלופים , מגיע להם מחיאות כפיים . 3. בנוגע לתחרות , ולכל מה שציינתם פה , גם אני מעוניין לדעת אם זאת הולכת להיות תחרות . או שזה הולך להיות מופע יחצנות . אבל יש לי שאלה לכולכם , זה יהיה כל כך רע שידברו בתוכניות שכולם רואים בערב בטלוויזיה , (אנשים נורמלים ולא כמונו שבמקום לראות ערוץ 2 רואים ערוץ "יוטיוב") על סלבריטאים כאלה ואחרים שמתחרים בספורט מוטורי , ויגידו לעצמם "וואו זה כנראה לא רק פושעים עושים זאת , גם קיים סוג כזה" אז לא כל כך מעניין , ואני לא יודע מה יהיה לנו , ואיך זה יהיה, רק יודע שזה אירוע מוטורי שלא התקיים בארץ כבר מעל 3 שנים , אז למה אנחנו נותנים לזה יחס רע , תנו לאירוע להיות , ובמידה ואכן לא יתנהל כראוי , נוכל לבוא אליהם עם ביקורות , ושנה הבא הם ישתפרו , כי כנראה שללמוד מטעויות , בזה הם טובים . בכל אופן , זה מה שאני חושב , ואכן אומר תודה למארגנים על היום השני .

מעניין אם יהיה מותר לשים איזה פאץ על הגב או משהו ?

זה מכוניות פורמולה רנו , שזה בעצם המשקל שציינו פה עם מנוע של רנו קליו ספורט . המהירות הסופית תלוי באיזה הילוך סופי התקינו ברכב , זה נע בין 200 ל 270 , אני מניח שאם הם ישנו את זה לפי התוואי של המסלול , אז אני מעריך שבמסלול באילת תיהיה מהירות סופית 200 אבל האצה עד לשם במהירות הזויה , יותר מעניין אותי באיזה מסלול בצרפת אנחנו ניהיה . ושוב אני אשאל אם במקרה לא ראו , לגבי הציוד של התלבושת קסדה וכולי, אנחנו נקבל משלנו או שיהיה לנו ציוד מושכר ?

גם אני בפנים !!! וכמו שאני רואה, זאת הולכת להיות תחרות "קלה" מאוד .. בהצלחה לכולם , ואני בטוח שכולנו נהנה בצרפת שאלה קטנה יש לי , לגבי חליפה וקסדה והכל , החברה מארגנת את כל הציוד, זה יהיה ציוד שלנו או מושאל , איך זה הולך להיות אם אפשר תשובה מפורמולה ישראל , תודה.

כמו שחגי ציין , האירוע היה ממש מתוקתק , עובד, לא היו תקיעות , והכל היתנהל במקצועיות ובכיפיות ! אני נהנתי מאוד מאוד ומרגיש מאוד מסופק ! מקווה לעבור לשלב הבא כמובן אבל אם לא אז לא נורא , הגימיקאנה הייתה מקצועית מכל הבחינות ובהחלט ראו מי יש לו "כשרון" ומי לא . במיוחד בלקיחת ה180 . לא יודע לגבי זמנים , והחום היה מזעזע , אבל היה שווה כל רגע פורומולה ישראל : כל הכבוד לכם .!

כמובן שמרוצים ומסלולים לא קיימים לכן חבל על הזמן למצוא פתרון שקרוב לזה, אבל אולי לתת כמה מקצים של קארטינג , אין לי שום רעיון אחר , כי לצורך העניין אין משהו אחר , רכב או גימיקאנה נורמלי יהיה חסר תועלת כי הרכב יעלה הרבה מאוד כסף , ולא תוכלו בטח להרשות לעצמכם את זה , לכן קארטינג זהו האמצעי הכי טוב שתמצאו למצוא פוטנציאל , ובואו ניהיה ריאלי , זאת הדרך שבא מגיעים לפורמולה רנו תחת התקנונים של חו"ל , איפה שקיים מרוצים כבר כמה עשורים. בכל מקרה אשמח לדעת כמו הרבה פה אם יש פה בכלל עניין מוטורי , או שזה כמו שחושבים פה הרבה, עוד שלב בהדחה לתוכנית ריאלטי שהנהיגה לא חשובה פה בכלל

לא ממש הבנתי , לא להתייחס לתאריך ושעה ששלחתם לי בזימון הראשון אלה רק בזה שאקבל עוד כמה ימים , האם זה יהיו תחנות שונות ממה שהיה רשום בקודם , כי לאכזבתי הרבה רשמתם שזה יהיה רק ראיון אישי ומבחן כושר , כאשר הבטחתם שזה יהיו יותר מוטורי מאשר המיונים הראשונים ,