YURI

מעדכן שירדתי מהרכב, גם בגלל הרטיבות ובעיקר כי התברר שאשתי לא אוהבת סטיישן. וקצת בגלל החלון האחורי שהוא נורא קטן וקשה לראות דרכו.

אני אשמח לשמוע על עוד בעיות שאתה מכיר, טרם סגרתי דבר.. כרגע סגרנו על 55000 אבל לא נחתם דבר ועוד לא לקחתי לבדיקה.

היי בהמשך לשרשור התיעצות, הלכתי לראות פיג'ו 308ws שנת 2018 מחברת ליסינג. הרכב עבר 78000 ק"מ, מצבו הכללי לא רע והוא נוסע טוב. יש כמה ליקויים שהם הבטיחו לתקן וכמה שריטות שאני שוקל להשאיר ולחסוך את איכות הצביעה הירודה שלהם. הרכב טופל במוסך מורשה כל 15 אלף ויש תיעוד, לא היו תאונות לפי הגילוי נאות. יש שתי חששות עיקריות בנוגע לרכב: 1. בטיפול 30 אלף כתוב שהייתה נורת מנוע דלוקה (קוד 20120 שאני לא מצאתי לו זכר באינטרנט) וכתוב שהחלפת שמן ופילטר שמן פתרו את הבעיה. האם זו סיבה לדאג? למיטב ידיעתי דגם 2018 אמור להיות נטול בעית רצועת הטיימינג המתפוררת, אני צודק? מצד שני כל נורת מנוע בגיל צעיר מעלה אצלי חשדות. 2. כשנכנסתי לרכב, השמשה הקדמית הייתה מלאה התעבות מים מבפנים, יש סימני מים יבשים בנקודה מסויימת על דיפון הגג. גיליתי שהאנטנה שבמרכז הרכב רופפת, יכול להיות שחודרים משם מים? הם הבטיחו לתקן את האנטנה כמובן אבל אני מודאג קצת מבעיות עתידיות אם אכן חדרו/חודרים מים. מה דעתכם? האם לרדת מהרכב או ששווה לקחת לבדיקה? אין הרבה מודל 2018 בשוק, והמחיר נמוך כיאה ל308.

תודה רבה על כל התגובות ללא ספק סיפקתם הרבה מידע חדש עבורי והארתם כמה נקודות. כמובן שאני ממשיך להתלבט אבח עכשיו עם יותר מידע. בהחלט הוספתי את הג'טה כאופציה נוספת.. עכשיו נשאר להמשיך לשבות את הראש...

קצת רקע - לפני חודש מכרתי בצער את הפיג'ו 206xs שרכשתי בעצתכם לפני 7 שנים וסיפקה את כל אשר הבטיחה. נשארנו עם רכב אחד (מאזדה לנטיס 2004) כאשר אשתי והתינוק שבדרך כבר לא מוכנים לנסוע ברכב ישן, לא בטיחותי שאי אפשר לסמוך עליו ב100% (אני סומך עליו, היא קצת פחות). בקיצור, עכשיו צריך לקנות רכב אוטומטי חדש והכיוון הוא משפחתית שתשאר הרכב היחיד בבית. הדרישות בסדר חשיבות יורד: 1. רכב לא מבאס - לא רוצה להתבאס כל פעם שאני נכנס לאוטו או יוצא ממנו (הלנטיס קצת מבאסת מבחינתי). 2.בטיחות - מבחינתי זו הסיבה העיקרית לשדרוג. 3.אמינות- בזכות ה206, קצת מיציתי לתקן דברים לבד והבילוי במוסכים הוא לא הבילוי האהוב עלי. 4.נוחות כי כיף כשנוח. 5. צריכת דלק - נסוע של 15-20 אלף קילומטר בשנה. המחיר שבכותרת (60k) הוא יותר בייסליין, יש גמישות לא קטנה עבור רכב ששווה את זה. הכוונה להחזיק את הרכב לפחות 5 שנים. בתיאוריה אני רואה אותו כרכב הלא חשמלי האחרון שלי. שני הרכבים שכרגע הם המועמדים העיקריים: פיג'ו 308 שנת 2018 (בתקווה): יתרונות: מנוע טורבו עם מומנט איפה שצריך, מערכות בטיחות מתקדמות (בעיקר בדגמי 2018 והלאה), חלל פנים גדול, לא נהגתי ברכב אבל יצא לי לנהוג ב208 והיא נחמדה לנהיגה, זול יחסית לשנתון. חסרונות: קשה למצוא רכב שלא מליסינג והרכבים בליסינג עברו 70-80 אלף ק"מ - חושש הבלאי מואץ ותחזוקה לקויה, בנוסף המנוע המתוחכם כנראה רגיש יותר. הסיפור עם הטיימינג לא מוסיף שקט נפשי למרות שאם אני מוצא דגם 2018 אז אמור להיות בסדר. שוק עתידי מאוד חלש (בעיה של אני העתידי, כך שזה משנע). לא מת על המראה של הסטיישן, מצד שני, מרגיש לי מטופש לשלם יותר ולקבל פחות בגרסת ההצ'בק (האם יש לה יתרונות מלבד המראה?). מאזדה 3 שנת 2016-2017: יתרונות: לפי השמועה- מהנה לנהיגה (לא יצא לי לנהוג), אמינות של טכנולוגיה ותיקה ומוכחת (מאמין שתהיה פחות רגישה לתחזוקת ליסינג), שפע של רכבים גם בשוק הפרטי, לא מכיר מחלות נפוצות לדגם ומאמין שיהיה אמין יותר לאורך זמן בגלל הטכנולוגיה המוכחת, שוק עתידי חזק, רכב יפה. חסרונות: לא מרווח בפנים, אין מערכות בטיחות מתקדמות ככל הידוע לי (רק מובילאיי), מנוע חזק אך המומנט פחות זמין, פחות חסכוני בדלק, יקר יחסית לשנתון. עוד שני רכבים שעלו בדעתי אבל לא עלו לשלב הגמר: פורד פוקוס - כנראה הכי מהנה לנהיגה. ירדה בגלל חלל פנימי מצומצם, מנוע שאמינותו בספק, זללן דלק, אין מערכות בטיחות מתקדמות. סקודה אוקטביה- הרכב היחיד ברשימה שנהגתי בו הרבה, אוטו מצויין בהכל אך לא מהנה לנהיגה כלל. חשש מdsg. אשמח לתוספות, תיקונים, המלצות, דעות וגם הצעות לרכבים נוספים שאולי פספסתי.

תקנה כאלה: יש של שלל מותגי המדבקה הסיניים המוכרים (זק"ש, גולד ליין וכו...) חזקות לא פחות מכיריים על גז. מחיר כ-350 ש"ח. היו לי והייתי מרוצה, החיסרון היחיד זה שהן מווסתות טמפ' ע"י כיבוי והדלקות מחדש, כלומר הן או מתחממות או כבויות. בסיר\מחבת עם תחתית עבה זה פחות מורגשת, לי זה לא הפריע לרוב. הכיריים שעולות 150 מתקשות אפילו בבישול ביצה.

KODI לא בטוח לגבי IOS אבל על אנדרואיד זה עובד מצויין.

אם כבר בבשר עסקינן, יש למישהו מתכון להמבורגר? אני מחפש משהו משובח, לא ארוחת ילדים במק דיויד (וכבודה במקומו מונח).

אני נוסע לעבודה כשעה לכל כיוון. תענוג גדול זה לא, אבל, סיוט זה ממש לא. כן, אתה מאבד עוד שעה-שעתיים מהיום שלך ומתעייף קצת מהנהיגה היומיומית, אבל אפשר לחיות עם זה יותר משנה בלי בעיה. אחרי יותר משנתיים קצת נמאס לי מהנסיעות ואת העבודה הבאה אשתדל למצוא במקום קרוב יותר לאזור מגורי, אבל עדיין לא אפסול עבודה מעניינת רק בגלל המרחק. בנוגע לת"א קשה לי לעזור. גרתי שנה באזור הצפון הישן, השכונה קרובה לאיילון ומאוד נחמדה, לאוכלוסיה פחות התחברתי.

אני התעניינתי עד שגיליתי שהמשלוח לארץ עולה 32$. http://www.sportsdirect.com/customerservices/barlindeliveryfaqs/worldwidedeliverycosts

המחיר של המלון נשמע נורא יקר, אלא אם אתם מכוונים לחדר מפונפן במלון יוקרתי. לפני שנה וחצי הייתי שם עם חבר וישנו ב MGM (לא מהמלונות הזולים) באחלה חדר עם אחלה נוף ו2 מיטות זוגיות ב100$ לילה וזה עוד היה מחיר גבוה יחסית כי הזמנו ברגע האחרון. לדעתי בהזמנה מראש ניתן למצוא בפחות.

אני במקומך הייתי הולך ללמוד מסגרות, לפי איך שאתה מציג את עצמך, מהר מאוד יהיה לך משעמם לעבוד כרתך. כמסגר יהיו לך הרבה יותר אפשרויות לעבודות מעניינות ומגוונות יותר. רוב הרתכים עובדים בעבודה מונוטונית וטכנית, שאומנם דורשת מיומנות וידע אבל פחות מאתגרות לאחר שהתמקצעת מספיק. כמו כן, למסגר יש יותר לאן להתפתח ויש מספיק דוגמאות של מסגרים שפתחו סדנאות ומפתחים מוצרים בעצמם. מסגר גם לא ניתן להחליף ברובוט, מה שקשה לומר על רוב הרתכים. מבחינת השוק, לפי מה שאני רואה, השוק צמא הן לרתכים והן למסגרים (טובים). כך שבמידה ויהיו לך את היכולות, לא תהיה לך בעיה למצוא עבודה. מבחינת שכר, מה שאני מכיר, באזור צפון, השכר אינו גבוה כלל, רתך מרוויח 35-45 ש"ח לשעה תלוי ביכולות שלך ובסוגי הריתוך שאתה יודע (אם לא מדברים על התמקצעות מיוחדת, כגון ריתוך צנרת ללחץ גבוה, שם הסכומים גבוהים בהרבה). מסגר ירוויח כמה שקלים יותר. אסייג ואומר שהיה פה דיון בנושא ונראה שהמשכורות במרכז הארץ גבוהות משמעותית (שם דובר על סביבות ה70 ש"ח), אז קח את דברי בערבון מוגבל.

בדיוק, לכן אני לא מבין למה המחירים בשוק הישיר של החקלאים גבוהים יותר.

הירקות והפירות שמשווקים בשווקים האלה אינם ירקות אורגניים, זה אותם ירקות שנמכרים בכל מקום אחר. כאשר הם טוענים שהמחירים הגבוהים של הירקות בסופר מקורם בגרגרנות של המתווכים למינהם, אבל, מוכרים בשיווק ישיר במחיר זהה או גבוה יותר, זה יכול לנבוע משתי סיבות: 1. העלויות העקיפות של שינוע ומכירת התוצר לציבור הרחב גבוהות, כלומר המחיר שגובים המתווכים הוא הגיוני. 2. הם לוקחים לכיסם את אותם רווחים אסטרונומים שהמתווכים לוקחים, רק שלטובתם משחקת גם אהבת הציבור. מה קיבלנו? שוק שמתקיים פעם בתקופה, במיקום בעייתי, בזמני עבודה לא נוחים, עם אותה סחורה רק במחירים גבוהים משניתן לקנות בשוק ואם לעיתים בסופר. איפה השוס הגדול? מצב הוגן הוא מה שעשו בקופיקס, הם קונים בזול, ישירות מהיצרנים ומוכרים, בפחות זול, לצרכנים. בדרך דופקים יופי של קופה וכולם מבסוטים. לי זה נראה שהחקלאים שמשתתפים בשוק החליטו לגלגל את כל הכסף של המתווכים לכיסם ומנצלים את הרצון של הציבור לעזור להם (או שהמחירים הנלווים למכירה גבוהים ולא מאפשרים מכירה במחיר נמוך יותר, אני בספק, אבל אז אין סיבה לאליהום על המתווכים).

אז זהו, שלא בדיוק: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4437411,00.html http://www.themarker.com/markerweek/1.1955664 ולנושא שלנו: לא יודע אם ביקרתם בשוק הנודד שהחקלאים מוכרים בו את סחורתם ישירות לצרכן, אם כן, ודאי גיליתם שהמחיר לא זול יותר מהמחיר בסופר ואף נהפוכו. כלומר או שהם עוקצים אותנו עוד יותר באטרף (כיאה למדינתנו) או שמחירי התיווך הרגילים פחות מוגזמים ממה שטוענים. קיצר פארסה.