אורי טראנו

לא הבנתי מה כ"כ מציק לך ? זה שאלינו לא נטפלת המשטרע ואליכם כן ? אז קודם כל - גם אלינו נטפלת המשטרע - בחמש השנים האחרונות שאני מתחרה בראלי-רייד 3 פעמים 'פוצץ' הראלי ע"י המשטרע ורכבים הוחרמו או קבלו הורדה מהכביש. דבר שני - המארגן של ליגת באחה ישראל (נעם היימן) משתדל לתאם את הראלי מול כל הגופים האפשריים - החברה להגנת הטבע, קק"ל, משטרע, צבא, מג"ב, You Name It. לא תמיד זה עובד, אבל עד עכשיו ברוב המקרים זה מצליח לשמחתנו הרבה. הסיבה השנייה נעוצה בכך שהראלי-רייד משתרע על פני קילומטרים רבים וקשה יותר למשטרע לשלוט בשטח גדול כ"כ. אצלכם זה הרבה יותר פשוט - מגיעים לנק' הזינוק ותוך פחות מ-5 דקות כל מי שמשתתף באירוע על גרר.

בגדול התשובה היא - כן (למוסו ונעלי העבודה). בקטן - http://jeepolog.com/forums/showthread.php?t=35464 דיון בדיוק בנושא השאלה שלך למי ומה יכול לצאת לראלי. בהצלחה. אורי.

1) לא ידוע מאחר והמסלול עוד לא פורסם. 2) לרוב הראלי עובר במסדרון שבין ירושליים לחברון ואז יורד דרומה לכיוון יתיר ומשם לצפון הנגב.

ראלי חרמון אילת 2009 ראלי 'חרמון אילת 2009' יוצא אל הדרך בעוד כחודש, בהפקת 'באחה ישראל' של נעם הימן. הראלי הארוך בישראל - 700 ק"מ, מהם כ-550 בשטח - יתקיים בתאריכים 18-20.6.09. תחילת המסע בצפון הארץ, לרגלי החרמון / רמת הגולן וסיומו בקצה הדרומי, אילת. את המסלול יצטרכו המשתתפים במסע לעבור תוך כדי ניווט מדוייק ומעבר רציף דרך נקודות הציון אשר נקבעו לכל קטע וקטע. לטובת ניווט יעיל ומהיר ניתן להיעזר בכל אמצעי ניווט קיים, לרבות מכשירי ניווט לוויני. תוכנית המסע יום חמישי 18.6 – התכנסות במלון 'הגושרים – מלון בטבע', קבלה, רישום, חלוקת חומר ותדריך ראשי. יום שישי 19.6 – תחילת המסע בתל-פאחר (מצפה גולני) וסיום באילת. יום שבת 20.6 – טכס סיום במלון 'פרימה מיוזיק' אילת. הרשמה תעריפי רישום ותשלום מוקדם עד ה-31.05.09: - רכבי T1 ו-T2: עלות של 2,500 ש"ח - רכבי RAID: עלות של 1,500 ש"ח - כידונאים ו-RZR: עלות של 1,000 ש"ח - צוות סיוע (2 אנשים): עלות של 600 ש"ח - לא כולל מע"מ (חשבונית – פרסום). תעריפי רישום ותשלום מאוחר עד ה-11.06.09: תוספת של 15%. דמי הרישום כוללים: השתתפות במסע, קבלת החומרים המחולקים במסגרת המסע, אירוח הניתן למשתתפים במהלך האירוע, חלוקת גביעים, שי ותעודה למסיימים. פרטים נוספים והסברים ימסרו בהמשך ולפי דרישה במייל. [email protected]

נכון שגם אני שוכן ב'פורום הזה' וגם לי יש הסברים שאולי נראים מוזרים לאחרים, אבל לי יש משהו שכנראה לך אין - הומור עצמי. כדאי לך לנסות, זה לא כואב ודווקא לפעמים די נעים (אה, וזה בחינם, ממש לא עולה כלום). ואת ההצעה שלך לכוס מים לא צריך למחזר בכל הודעה שאתה מעלה, תנסה לחשוב על משהו יותר מקורי. ולגוף העניין - אם הייתי חייב לבחור בין שתי האופציות שניתנו לי הייתי מעדיף פראדו בנזין קצר 99 ידני. אבל כמו שאמרתי, אלו הבחירות המוזרות שלי ולא בטוח שכולם מסכימים איתן.

ואני גורס וטוען ומאמין (למרות שבנושאי האמונות המוזרות של שוכני הפורום הזה כבר הבעתי את דעתי, כמו כאלה שמשום מה שמים בפרופיל שלהם תמונה של שוורצנגר)... בנוגע למערכות תומכות נסיעה (כמו שהצגתם כאן - חלונות, מע' שמע, מזגן וכד'), שקיומן / אי קיומן לא משפיע ישירות על יכולת ההגעה שלך לכביש הקרוב במקרה של תקלה - מבחינתי שיהיו לא רק דיגיטליות אלא גם שיתמכו בהתקני BlueTooth ושיאפשרו לנהג להפעיל אותן דרך הלפטופ מהגלידריה - לא מעניין וגם לא מוסיף / מוריד מיכולות השטח של הרכב. גישתי הניאנדרטלית טוענת שבנוגע למערכות שיכולות להשבית את הרכב שלך באמצע שיפוע או מעלה (כדוגמת חיישנים למיניהם), אני מעדיף אותן מכניות ואם אפשר גם כאלה שעם קצת מריחת גריז שחור אפשר 'לשכנע' אותן לחזור לחיים לעוד כמה מאות קילומטרים. אני לא אשכח לעולם את חבר שלי שטייל איתי בדרום עם טויוטה FJ והיה צריך שאגרור אותו מעין זיק עד לכביש כי מחשב הרכב שלו השתגע ופשוט לא הרשה לו להכניס את האוטו להילוך.

רכבים פרטיים (לרוב) לא נדרשים לעומסים שנדרשים מרכב שטח (ויברציות, חול, אבק, לחות, מעלות, שיפועים וכו') וכמובן שיש בהם הרבה פחות אלקטרוניקה מאחר וההנעה היא 2X4 ולא 4X4 עם כל מיני נעילות אוטומטיות ושאר מערכות ה'אנטי-טמבל' שיש ברכבי השטח החדשים. רכבי השטח החדישים שמגיעים לארץ מראש לא מתוכננים על מנת לחיות את רוב חייהם בשטח, פשוט כי ברוב המקרים החברות היצרניות שמתכננות אותן פונות לקהל ה'שופוני' ולא לקהל 'מיטיבי הלכת'. מדובר לרוב ברכבים שהתנהגות הכביש שלהם והאחיזה היא מעולה, כנ"ל גם בשבילי קק"ל אבל בזה זה נגמר. המכלולים שלהם לא תוכננו מראש לעמוד בעומסים שנדרשים מרכב שטח אמיתי.נקודה. התמונה שתיארת נכונה, הפירוש שלך לא - זה בגלל שהם לא מתוחזקים נכון ולא בגלל שהם ישנים. מי שמבין שלכל מכלול יש את אורך החיים שלו בהתאם לעומס שהוא עומד בו ומטפל באותו המכלול בזמן, הרכב שלו יאריך חיים הרבה מעבר למה שרוב האנשים מדמיינים. מי שחושב שטיפול עושים לפי המלצות היצרן (פעם ב-15,000 ק"מ) נופל לידיהם המשומנות מכסף של יצרני החלפים המקוריים (שהם לרוב גם יצרני הרכב), שנהנים משוק ענק של After Sale של חלפים שנופחים את נשמתם הרבה לפני מה שהמלצות היצרן מכתיבות. אני יכול לתת לך כדוגמא את הטראנו החבוט והישן שלי שיצא מהמפעל לפני יותר מ-15 שנה ו-380,000 ק"מ ועדיין נוסע בראלים השונים (ומהר) עם אותו המנוע, הגיר ועוד עשרות המכלולים המקוריים איתם יצא מהמפעל.זה לא בזכות שאני יפה וגבוה (כי אני לא), אלא בזכות התחזוקה המונעת שתמיד תעלה פחות מהנזק הקולוסאלי שיכול לגרום צינור מנייק אחד שמחליט להתפוצץ ללא הזהרה מוקדמת.

זהו, שהבעייה בלנד קרוזר (או בקינג) היא לא בעיה נקודתית עם נקודת תורפה זו או אחרת שניתן לפתור בעזרת מיגון, אלא שכל הרכב מפוצץ בחיישנים. שברגע שאחד מהם מחליט להתעורר לחיים, לא תצליח לאפס את מחשב המנוע ולהניע את הרכב גם עם מכת ברק. אני עדיין סבור מנסיוני האישי שעדיף לשטח רכב כמה שיותר מכני, כמה שפחות אלקטרוני והכי חשוב - מתוחזק לעילא ועילא. אין ספק ש-90% מתקלות הבלאי ברכבים 'עייפים' שנתת בדוגמאות שלך יכולות להימנע ע"י תחזוקה מונעת. החלפת צינורות מים באופן יזום עולה הרבה פחות מחריטה לראש מנוע שרוף בגלל צינור מים ישן שנקרע.

אייסברג זה לכוסיות. הכוונה ל'דולצ'ה מלודי' כמובן - למי שמבין מה זה גלידה איטלקית אמיתית ולא הזבל מאבקת חלב תעשייתית שמוכרים בגלידריות 'עאלק' אותנטיות בארץ.

לא הייתי עומד עם המפתחות של הבית ביד מוכן לצאת, יכול להיות שזה יקח עוד יום-יומיים.

ידידי - אתה מוזמן למצוא את עצמך בנחל ורדית בחום של 40 מעלות עם האישה והילדים מתלוננים אחרי שעתיים של נסיון לאתר את התקלה כי מחשב ניהול המנוע פשוט החליט לנתק לך את המנוע. אתה מוזמן להתחנן לג'יפאים שעוברים לידך בטיסה שיגררו אותך לכביש הקרוב בלי הגה כח, ואח"כ להזמין גרר למוסך, ואח"כ לחכות 3 ימים שיעלו על התקלה ואח"כ שיחליפו לך חיישן חום דלק ואח"כ לגלות שהתקלה לא נפתרה, ואח"כ לגלות שעד שלא תחליף את מיכל הדלק, עדיין המחשב ינתק לך את המנוע. וכל זה למה ? כי מיכל הדלק קיבל מעיכה קטנה ולא משמעותית ליד המיקום של החיישן. תקלה שבכל 'רכב בן 25 שנה עם 350K' לא היית בכלל מרגיש. זה מנסיון אישי, אבל יש עוד סיפורים מעניינים שאספתי בשנות הטיולים שלי עם חברים עם קינג ולאנד-קרוזר, אבל זה בערך מדגים עד כמה הרכבים האלה מתוחכמים, רגישים ולא מתאימים לשטח (וכשאני אומר שטח אני לא מתכוון למדרכה ליד הגלידרייה בבן-יהודה).

אני לא נכנס לאמונות שלך, מוזרות עד כמה שיהיו, אני מדבר על עובדות מהשטח ומהנסיון האישי שלי ושל אחרים. בעקרון - הרכבים האמינים ביותר בשטח תמיד היו אלה שהמערכות שלהן הן באוריינטציה מכנית ולא אלקטרונית. ספציפית לגבי הלאנד קרוזר - יש דרדור חד מאד ברמות אמינות שטח של הרכבים שלהם ככל שהתקדמו עם הדגמים. דגם הלאנד קרוזר 70 (שהוא המקביל לדיפנדר של לנדרובר) הוא הרכב האמין ביותר שהיה להם אי פעם, הפראדו שני והלאנדקרוזר החדש הוא האחרון באמינות.

תמשיך לטייל כמו כל ה'עמך ישראל' בחגים ובמועדים, ותמיד תמצא את עצמך עם 'שותפים'. רוצה לטייל ולהנות מהשטח, מהחניונים והמעיינות לבד ? קח יומיים חופש מהעבודה - זו חוויה אחרת לגמרי.

כמה יותר אלקטרוניקה, חיישנים ושליטה של מחשב על כל המערכות (שקיימים בשפע בלנד-קרוזר) שתכניס לרכב שטח שאמור לעמוד בויברציות, אבק, לחות וחול - כך תקטין את האמינות שלו בשטח, ובטח את יכולת התיקון העצמי בשטח או בכלל.

לא הייתי מתקרב לקינג גם לא עם מקל, לא שזה בתקציב שלך (עד 100,000 ש"ח לא תמצא קינג סביר). רכב כביש ומצויין לשבילים, ובעיקר מצויין לבעלים של המוסך שבו אתה מטפל. רכב מסובך מאד, אין כמעט שום דבר שאפשר לתקן בשטח לבד. הדגם הקודם (Q) שם אותו בכיס הקטן בכל הנוגע ליכולות שטח. אותה הערה נכונה גם ללנד-קרוזר (לא להתקרב) לעומת הפראדו. הפראדו הוא דגם השטח העמיד ביותר שטויוטה הביאו לפה (למעט ה-70 וה-80) ומומלץ ביותר.