Jump to content

יאיר שומרון

  • הודעות

    2
  • כאן מאז:

הנקודות של יאיר שומרון

חדש בפורום

חדש בפורום (1/14)

1

מוניטין

  1. שלום, לא, זו לא הודעה פרסומית ולא "מטעם". אני פשוט חש חובה נעימה ומשמחת לשתף את מי שניתן. אנו רגילים בדיווח על "אדם נשך כלב" - אך מותר וראוי לספר גם כאשר מגיע למישהו שיאמרו את שבחו. יש לי פולו 97. אני מבין קטן מאוד בנושאי רכב. בשנה האחרונה האוטו התחיל "לעשות בעיות" - להיחנק, לא להחזיק טורים ועוד. עברתי בשלושה מוסכים שונים. כל אחד ניסה את כוחו, עשה מה שעשה. השניים הראשונים גם גבו מה שגבו. השלישי, למרות שעבד כמה שעות טובות, היה מספיק הגון לומר שאינו מצליח לסייע לי, לסרב לקבל כל תשלום - ושכדאי לי לפנות למומחה. בינתיים, כנראה גם מרוב הבחישות, האוטו הלך והידרדר, נכבה כמעט בכל פעם שהעברתי להילוך סרק, ובקושי סחב. בתחילת השבוע שעבר עשיתי את הדבר שממש לא רציתי: בלית ברירה, נכנסתי למוסך המרכזי של פולקסווגן ליד קניון איילון. ידעתי שאם מישהו אמור לדעת איך לטפל ברכב זה הם - אבל מאוד חששתי שעלויות הטיפול שם הן כנראה משהו שלא אוכל לעמוד בו. אחרי יומיים, הוזמנתי אחר כבוד "לפנות" משם את הגרוטאה שלי. פשוט ריחמו עלי שם: הסבירו לי שאומדן התיקונים הנדרשים מגיע כבר ל- 12,000 ש"ח (לפני מע"מ), עוד לפני שהם יודעים לומר האם בכך זה מסתכם - וברור שזה עולה על ערך הרכב לאחר התיקון, כך שלא שווה לי לתקן. כבר התחלתי להרים ידיים. חשבתי שזהו זה, הלך האוטו. למכור לפירוק, או לקוות למצוא רכב דומה שהושבת ולקחת ממנו חלקים. ואז הגיעה הישועה (דרך אגב: באמצעות האתר הזה!). האחיין שלי הופנה, אגב גלישה באתר, על ידי מישהו (נדמה לי רפי לין) למוסך רון ברח' המסגר 31. ביום שלישי שעבר הגעתי אליו. כלומר, האוטו הגיע, כנראה בכוחותיו האחרונים: הוא נכבה לי לפחות איזה 5 פעמים בדרך מכפר סבא, וכבר התכוננתי נפשית לקרוא לגרר. כבר בכניסה הייתה לי הרגשה משונה. משהו באוויר, שמשדר "ביתיות". המוסך בכלל לא קטן, נדמה לי שספרתי לפחות שישה ליפטים - אבל רון עצמו מעורב בכל רכב, מתפנה לכל לקוח, בתערובת של נעם הליכות, חיוך ביישני, איכפתיות והשראת שלווה וביטחון. איך הוא אמר לי? "תראה, לא למדתי שום דבר אחר בחיים. זה מה שאני יודע ואוהב לעשות בחיים". ביום שישי קיבלתי אוטו חדש. הוא נוסע כפי שמזמן לא זכרתי. נדרש להחליף לו מחשב, מספר חיישנים ועוד. וכל זה עלה לי פחות מרבע מהסכום בו נקבו במוסך המרכזי. הגעתי ביום שישי לקראת 15:00, השעה בה אמרה לי המזכירה שהם סוגרים. רון עדיין היה שם. לבד. בלי שמץ של לחץ לסגור. שוחחנו קצת. מתברר שהוא "דור שני" במקצוע, ומקווה להעמיד גם דור שלישי. הוא עמד על כך שאצלצל אליו לנייד כאשר אגיע הביתה (עוד מעט שבת!), להגיד איך האוטו. איך הייתה הנסיעה. אז זהו, לפעמים יש גם דברים טובים לספר. תודה לאתר על שבזכותו התאפשר לי להגיע לרון, תודה לאחייני ארי שמצא לי אותו, ואיחוליי לרון שימשיך בדרכו ויראה ברכה בעמלו.
  2. שלום, לא, זו לא הודעה פרסומית ולא "מטעם". אני פשוט חש חובה נעימה ומשמחת לשתף את מי שניתן. אנו רגילים בדיווח על "אדם נשך כלב" - אך מותר וראוי לספר גם כאשר מגיע למישהו שיאמרו את שבחו. יש לי פולו 97. אני מבין קטן מאוד בנושאי רכב. בשנה האחרונה האוטו התחיל "לעשות בעיות" - להיחנק, לא להחזיק טורים ועוד. עברתי בשלושה מוסכים שונים. כל אחד ניסה את כוחו, עשה מה שעשה. השניים הראשונים גם גבו מה שגבו. השלישי, למרות שעבד כמה שעות טובות, היה מספיק הגון לומר שאינו מצליח לסייע לי, לסרב לקבל כל תשלום - ושכדאי לי לפנות למומחה. בינתיים, כנראה גם מרוב הבחישות, האוטו הלך והידרדר, נכבה כמעט בכל פעם שהעברתי להילוך סרק, ובקושי סחב. בתחילת השבוע שעבר עשיתי את הדבר שממש לא רציתי: בלית ברירה, נכנסתי למוסך המרכזי של פולקסווגן ליד קניון איילון. ידעתי שאם מישהו אמור לדעת איך לטפל ברכב זה הם - אבל מאוד חששתי שעלויות הטיפול שם הן כנראה משהו שלא אוכל לעמוד בו. אחרי יומיים, הוזמנתי אחר כבוד "לפנות" משם את הגרוטאה שלי. פשוט ריחמו עלי שם: הסבירו לי שאומדן התיקונים הנדרשים מגיע כבר ל- 12,000 ש"ח (לפני מע"מ), עוד לפני שהם יודעים לומר האם בכך זה מסתכם - וברור שזה עולה על ערך הרכב לאחר התיקון, כך שלא שווה לי לתקן. כבר התחלתי להרים ידיים. חשבתי שזהו זה, הלך האוטו. למכור לפירוק, או לקוות למצוא רכב דומה שהושבת ולקחת ממנו חלקים. ואז הגיעה הישועה (דרך אגב: באמצעות האתר הזה!). האחיין שלי הופנה, אגב גלישה באתר, על ידי מישהו (נדמה לי רפי לין) למוסך רון ברח' המסגר 31. ביום שלישי שעבר הגעתי אליו. כלומר, האוטו הגיע, כנראה בכוחותיו האחרונים: הוא נכבה לי לפחות איזה 5 פעמים בדרך מכפר סבא, וכבר התכוננתי נפשית לקרוא לגרר. כבר בכניסה הייתה לי הרגשה משונה. משהו באוויר, שמשדר "ביתיות". המוסך בכלל לא קטן, נדמה לי שספרתי לפחות שישה ליפטים - אבל רון עצמו מעורב בכל רכב, מתפנה לכל לקוח, בתערובת של נעם הליכות, חיוך ביישני, איכפתיות והשראת שלווה וביטחון. איך הוא אמר לי? "תראה, לא למדתי שום דבר אחר בחיים. זה מה שאני יודע ואוהב לעשות בחיים". ביום שישי קיבלתי אוטו חדש. הוא נוסע כפי שמזמן לא זכרתי. נדרש להחליף לו מחשב, מספר חיישנים ועוד. וכל זה עלה לי פחות מרבע מהסכום בו נקבו במוסך המרכזי. הגעתי ביום שישי לקראת 15:00, השעה בה אמרה לי המזכירה שהם סוגרים. רון עדיין היה שם. לבד. בלי שמץ של לחץ לסגור. שוחחנו קצת. מתברר שהוא "דור שני" במקצוע, ומקווה להעמיד גם דור שלישי. הוא עמד על כך שאצלצל אליו לנייד כאשר אגיע הביתה (עוד מעט שבת!), להגיד איך האוטו. איך הייתה הנסיעה. אז זהו, לפעמים יש גם דברים טובים לספר. תודה לאתר על שבזכותו התאפשר לי להגיע לרון, תודה לאחייני ארי שמצא לי אותו, ואיחוליי לרון שימשיך בדרכו ויראה ברכה בעמלו.
×
×
  • תוכן חדש...