Doc Slow

האייגו החדשה בעיני לא רלוונטית. השמינה כהוגן, התנפחה (ארוכה יותר בכ-32 ס"מ) ואני די בטוח שהמחיר יזנק ל-100 פלוס, כי עכשיו זה "SUV" ועוד עם הסמל של טויוטה בחזית. המנוע נשאר אותו הדבר, אבל הפעם הוא צריך לסחוב עוד קילוגרמים ולסובב את הגלגלים דרך גיר רציף (מסופק מאוד אם טויוטה ישראל יביאו את הגרסה הידנית) - ביצועים וצריכת דלק יפגעו בהתאם. אבל אנחנו לא נראה מכוניות ב-60 אלף לא בגלל זה, אלא מסיבה פרוזאית יותר - אינפלציה דוהרת.

ההשוואה רלוונטית רק לשוק המשומשות כי אייגו דור שני כבר לא קיימת והוחלפה במשהו שונה לחלוטין. I10 / פיקנטו נסחרות משמעותית מעל מכוניות ה-B-ZERO (שנתון מול שנתון), צריכת הדלק מעט גבוהה יותר ומוניטין האמינות הוא כנראה טוב אבל לא ברמה של שלישיית הצ'כיות. הגרסאות הידניות של צמד הקוראניות גם נדירות יחסית וגם לרוב עם אבזור בסיסי לא פחות משל ה-B-ZERO. בגזרה האוטומטית גם לא נרשמה אצלי התלהבות מתוצרת קוריאה - הדגמים הישנים עם גיר פלנטרי אבל במחיר צריכת דלק לא משהו (אחת הסיבות הקריטיות לרכישת רכב מיני) והחדשים יותר עם גיר רובוטי שאני לא רוצה להתקרב אליו.

אני כבר 10,000 ק"מ על אייגו עם סמל של סיטרואן מקדימה (C1), לא חושב שהרכב נורא בכלל. מאוד בסיסי, לא חזק, אבל ממש לא נורא. יצא לי לנהוג על מכוניות נוראיות. זאת לא אחת מהן. זה גם בהחלט רכב משלוחים לא רע, או אפילו לנוסע יחיד - למעשה אני לא חושב שזה ממש משנה מבחינת מרווח לאותו נוסע אם הוא בתוך אייגו או במרצדס E ויהיו כאלו שיחשבו שגם לא פחות נוח (לדוגמא אשתי). מקפלים את המושב האחורי ויש נפח הטענה סביר (הבעיה זה סף טעינה גבוה). מכונית קטנה, זריזה, חסכונית והכי חשוב ללקוחות מסוימים - מאוד אמינה. אפילו הייתי אומר מאוד-מאוד-מאוד אמינה. הדור הראשון של B-ZERO נחשב לפי סקרים מאירופה לדבר הכי אמין והכי זול לאחזקה בתקופתו ואין סיבה לחשוב שהדור השני (תכלס על אותה רצפה ואותו מנוע - עם אבולוציה קלה מאוד) יהיה שונה בעניין הזה.

אי שם בעבר החלטנו להיות נועזים וסופנטניים וקנינו, למעשה בלי בדיקה מוקדמת מסודרת, פיאט בראבו טורבו. התאהבנו במראה, באבזור (ביחס למחיר), בביצועים ובהתנהגות. התמקחנו קצת, שילמנו ויצאנו ממגרש הטרייד אין. במשך כמעט תשע שנים המכונית שימשה אותנו פחות או יותר בנאמנות. זאת אומרת, יחסית למוניטין הרגיל של פיאט עם גיר רובוטי. לא פשוט היה למצוא מוסכים שמבינים במכונה האיטלקית, הבלאי היה יחסית מואץ ועלויות התיקונים לא היו מזוויעות, אבל מעל הממוצע. בשלב מסוים הצטרפה למשפחה קקטוס דיזל והפיאט עברה לשמש לרוב בנסיעות עירוניות קצרות, מה שכנראה לא הוסיף לה שמחת חיים. קצב שריפת השמן טיפס והרכב בקושי עבר טסט (בדיעבד מתברר שזאת בעיה ידועה עם המנועים האלו אחרי קילומטרז' מסוים) גם צריכת הדלק די הכבידה. הגיר הרובוטי שעבר די חלק יותר מ-150 אלף ק"מ התחיל פתאום לקבל דעה משלו, נתקע או שהילוכים התחלפו באופן ספונטני. מעבר לזה, הסלון הזדקן באופן לא מכובד. לא היה לנו כוח וזמן להשקיע באיטלקיה המזדקנת והוחלט שהגיע הזמן להחליף. הרעיון המקורי - C4 AIRCROSS חדשה, קצת מקדמה, הרבה תשלומים. הרעיון הזה נפסל על הסף כי לדברי האשה "יקר מדי" ו-"גדול מדי וכבר יש לנו רכב גדול (הקקטוס)". הקקטוס רכב גדול... לא מתווכח. עוד אופציות נפסלו משיקולי תקציב (קרי - חסכנות על גבול הקמצנות) וגודל (קרי - מבחינת אשתי מכונית KEI יפנית זה גודל אידיאלי). הדרישות - רכב כמה שיותר קטן, זול, חסכוני, עדיפות לידני. יש בעיה שאפשר להושיב רק ארבעה? "לא, הרי כבר יש לנו רכב גדול". מצוין, יש לי בדיוק משהו בשבילנו. בשנת 2001 הפיז'ו 106 הקסומה התקרבה לסוף דרכה וגם הסקסו החלה להאפיר בצדעיים. בנתיים טויוטה ביקשו ליצר דגם שישב מתחת ליאריס (שמשווקת כסופרמיני למרות שהיא למעשה מיני פלוס). לאחר דין ודברים הוחלט על שיתוף פעולה במו"פ והקמת מפעל משותף בצ'כיה. הפרויקט נקרא B-ZERO, הפלטפורמה והסלון היו משותפים, המנועים הגיעו גם מטויוטה (למעשה דייהטסו) וגם מ-PSA, עיצוב החוץ היה מעט שונה בין הדגמים. מכוניות הדור הראשון - טויוטה אייגו, סיטרואן C1 ופיז'ו 107, החלו להתגלגל מפס היצור באמצע 2005. הן היו מצוידות במנוע ליטר של טויוטה/דייהסטו או במנוע דיזל של PSA/פורד וזכו למכירות נאות ודיווחי אמינות מופתיים. באמצע 2014 החלו לצאת מכוניות הדור השני. מנוע הדיזל שלא נחשב למוצלח במיוחד נשמט, בגזרת הבנזין מנוע הליטר המשיך כמעט ללא שינוי וגרסאות פיז'ו/סיטרואן קיבלו גם מנוע 1.2 "פיור-טק". הגודל לא השתנה, נצפתה עליה קלה במשקל, עיצוב הפנים הפך לשמרני יותר והאבזור והגימור למעט פחות ספרטניים. החל משנת 2021 קונצרן PSA (כעת סטלנטיס) פרש מהמיזם המשותף והדור השלישי יהיה רק של טויוטה ושונה משמעותית בגודל, בעיצוב, באבזור וקרוב לוודאי שגם בתמחור. לציין שבמשך תקופה מסוימת טויוטה יצרו במקביל גם את ה-IQ המאוד מעניינת. מעניין גם שמכונית המיקרו היחודית הזאת הייתה יקרה יותר ועם צריכת דלק מעט גבוהה יותר מאשר שלישית ה-B-ZERO. המכירות היו בהתאם, הדגם התפוגג ולמעשה הוחלף על ידי האייגו דור II. הדור השני של ה-B-ZERO הגיע לארץ מכל שלושת היצרנים ובכמה גרסאות, כולל עם גג קנבס. בגדול היו שתי רמות אבזור ורמות התמחור היו לרוב בקצה התחתון של הסקלה (הטויוטה כצפוי נמכרה במעט יותר מאחיותיה "הצרפתיות"). מנוע הליטר הוצע גם עם תיבה רובוטית חד מצמדית. במהלך 2018 מנוע הפיור-טק (שהוצע בישראל רק ב-108) התפוגג ומנוע הליטר הוחלף בהדרגה בגרסה מעט חזקה וחסכונית יותר (דגם 1KR-B52 במקום 1KR-FE). במסגרת אותה מתיחת פנים שקטה גם שודרגו מעט מערכות הבטיחות וכנראה גם מערכת המולטימדיה קיבלה עדכון שהפכה אותה לנעימה ומהירה יותר לתפעול. במבחני דרכים מחו"ל (וגם בארץ) המכוניות הקטנות לרוב זכו לאהדה אבל חשוב לציין שבמבחנים השוואתיים גם תמיד סיימו אחרי הפיקנטו המרווחת והבוגרת יותר ובמבחנים מאנגליה כמובן שגם אחרי ה-UP (כי האנגלים משוגעים באופן בלתי מוסבר על כל מה שיוצא ממפעלי VAG). בשקלול התמחור כיד שניה בישראל, זמינות גיר ידני וכמובן ענייני אמינות (אהם, VAG), העניין מורכב יותר. לאחר מחקר הוחלט לחפש סיטרואן C1 ידנית מודל 2016-7 ולבסוף מסגרת התקציב נמתחה ונרכשה מודל 2018 שלאחר מתיחת הפנים. העיצוב החיצוני הוא עניין לטעם אישי, ה-C1 נחשבת ליותר "שובבה" מהשלוש, עם מעין "גבות" מעל הפנסים העגלגלים. הפנסים האחורים רבועים בהתאם לשפה העיצובית של סיטרואן של סוף שנות ה-2010. מעל קו המותניים אין הבדל בין המכוניות. הסלון כאמור זהה בין המכוניות. הגרסה "המאובזרת" כולל מסך מגע מרכזי בהיר ויחסית פשוט לתפעול הכוללת שליטה על מערכת האודיו, מחשב צריכת דלק, תצוגת מצלמת רוורס וככל הנראה גם אופציית שיקוף לטלפון הנייד שלא מחבב את הדגם שיש לי כרגע. גרסאות בסיסיות מגיעות ללא המסך הנ"ל וללא כל הפונקציות הנלוות. איכות הסאונד סבירה בהחלט. ההגה כולל (בגרסה המאובזרת) כפתורים לשליטה על עוצמת ומקור האודיו, מעבר בין שירים/ערוצים, חיבור/ניתוק שיחת טלפון וכיבוי/הפעלה מערכת התראת סטיה מנתיב. בקרת שיוט הייתה קיימת בגרסאות מסוימות בחו"ל אבל לא קיבלה תעודת עולה. לוח המכוונים מאוד פשוט - מד מהירות גדול ובמרכזו מסך קטן למחשב הדרך וכמות הדלק. מימין נורות המלצה להעלאת/הורדת הילוך. משמאל מד סל"ד דיגיטלי (רק בגרסה המאובזרת). תפעול מחשב הדרך הוא בדרך הארכאית והמעצבנת של כפתורים הבולטים מתוך לוח המכוונים. כיוון עוצמת תאורת לוח השעונים גם מתבצע דרך מחשב הדרך, מה הבעיה לשים כפתור סיבובי קטן כמו פעם? תפעול המזגן הוא דרך בקרים מכניים "של פעם". קל לתפעול בלי להזיז עיניים מהכביש. עוצמת המזגן מספקת אבל העדר פתח יציאת אוויר מרכזית יכול להציק. החלונות הקדמיים חשמליים, האחוריים נפתחים רק למצב חרך, מוכר לנו מהקקטוס ולא ממש מפריע. תפעול המראות חשמלי והן מחוממות. הקיפול שלהן ידני. אני חושב שבגרסה הבסיסית המראות עם כיוון ידני, זאת כמחווה לשנות השמונים. בטיחות - כמקובל - 6 כריות אוויר, בקרת יציבות. בנוסף אחרי מתיחת הפנים של אמצע 2018 נוספו התראת סטייה מנתיב, התראת שמירת מרחק ובלימה אוטונומית מוגבלת. אם כבר נקלעת לתאונה הפיקנטו מקבלת ציון מעט גבוה יותר בהגנה על יושבי הרכב וה-UP עולה על שתיהן. המושבים הקדמיים עם כריות ראש מובנות, בעלי תמיכה סבירה, אופציות הכיוון בסיסיות אבל לי ולאשתי לא היו בעיות למצוא תנוחה טובה והנוחות סבירה גם בנסיעות של שעתיים פלוס. המושב האחורי די בסיסי אף הוא. באופן עקרוני 4 מבוגרים בגודל ממוצע יכולים להסתדר בנסיעות קצרות. תא המטען קטן מאוד ועם סף גבוה - רק הזכוכית נפתחת וחושפת חלל צר. בגרסה המאובזרת המושב האחורי מתקפל 50/50 ובכך אפשר לצאת לסופ"ש עם שלושה אנשים על מטענם (הצנוע). כשיוצאים לדרך היתרון הגדול והבולט לעין הוא הגודל (קוטן) של המכונית ורדיוס סיבוס יחסית קטן (אבל לא פורץ דרך). יתרון במציאת חניה, יתרון בהשתחלות בתנועה, יתרון בעומס מופחת על משאבי כדור הארץ. מנוע הליטר מפיק 72 כ"ס, בעל צליל ספורטיבי ודוחף את המכונית היטב במהירויות עירוניות, התאוצה עד 60 קמ"ש ממש מפתיעה לטובה. באופן צפוי תאוצות ביניים מעל 80 קמ"ש ומשיכה בעליות רציניות (לדוגמא בעליות מים המלח לירושלים) לא מרשימות ודורשות לעיתים עליה לסל"ד גבוה. במקרים כאלו חסר לי המומנט המכובד של הקקטוס דיזל. תפעול תיבת ההילוכים מעט מעורפל, לא ספורטיבי במיוחד אבל נסבל. גם תפעול המצמד לא חלק במיוחד ודורש התרגלות קצרה. המכונית נועלת צמיגים ברוחב 165 וחתך יחסית גבוה. זה משהו שבהחלט מורגש בפניות חדות. יחד עם זאת ההתנהגות די צפויה וקשה להגיע לגבול אחיזה בלי לשים לב. ה-C1 אינה מיועדת ומכוילת להיות ספורטיבית, לא מדובר ביורשת ראויה ב-106 (ואפילו לא לסקסו) והיא גם לא הייתה מיועדת להיות כזאת. אבל הצמיגים הצרים הנ"ל ומשקל עצמי צנוע בהחלט תורמים להעלאת חיוך (קל) לעיתים. נוחות הנסיעה סבירה (ולא יותר) במהירות עירונית, הן מבחינת שיכוך מהמורות והן מבחינת רעש. רעשי מנוע ורוח הופכים למציקים ככל שמטפסים ל-110 קמ"ש וכך גם הרגישות לרוחות צד, אבל אין ממש בעיה לשייט במהירות כזאת לאורך זמן. חבר טוב שלי סיפר לי שאמנם אפשר לשייט עם ה-C1 ב-130 קמ"ש (מהירות אוטוסטרדה צרפתית), אבל זה כבר לא ממש נעים (וגם כמובן לא חוקי בישראל). הסלון מורכב לא רע ולא נשמעו קרקושים וצקצוקים. אחרי כ-10000 ק"מ בתנאי מזג אוויר ותנועה משתנים הגעתי למסקנה על צריכת הדלק של ה-C1. היא לא רעה בכלל. הממוצע בנסיעה מעורבת כולל פקקים לסירוגין הוא 17-20 ק"מ לליטר, תלוי במזג האוויר (מזגן) וברמת העצבים של הנהג. אפשר לטפס ל-23 ק"מ לליטר בנסיעה בינעירונית עדינה, אפשר לרדת ל-16 בנהיגה עירונית עצבנית. אלו נתונים מבוססי משאבת דלק (למרות שהמחשב מדויק למדי). זאת כנראה מכונית הבנזין הלא היברידית החסכונית ביותר בישראל. בקטגורית מכוניות המיני ה-C1 לא בנוחות, התנהגות, איבזור ומרווח פנים, גם בבטיחות היא לא מובילת הקטגוריה. העיצוב עשוי לא להתאים לכולם ויהיו שמגבלת 4 נוסעים לא מתאימה להם. אלו שאינם אוהבים לבחוש בעצמם בתיבה לא ישמחו לשמוע שהגיר הרובוטי לא מאוד מוצלח וממה שהבנתי גם דורש החלפות מצמד תכופות. מצד שני, מדובר במכונית עם ביצועים סבירים, אבזור מספק, צריכת דלק מבריקה וחשוב מאוד - איכות הרכבה ואמינות של טויוטה. במצב השוק היום בישראל קשה מאוד למצוא משהו ממותג מזרח אסיאתי בתקציב כזה בלי לרדת כמה שנתונים, במקרה של הפיקנטו מדובר בשנתיים ואם מחפשים יאריס זה כבר 4-5 שנים - ככל שהגיל עולה חלק מהיתרונות של מכוניות אלו על פני ה-C1 נשחקים - פחות פחות אבזור, פחות בטיחות.

האייגו ושות' חד משמעית מהפחות מרווחות בקטגוריה. כתבתי את זה וזה נאמר באינספור מבחני רכב. גם תא המטען קטן ועם סף גבוה. אבל לרווק שלא מרבה להסיע אחרים או רכב שני/שלישי במשפחה, כמה זה משנה? במקרה כזה שווה לא לפסול ולשקלל עניינים של אמינות, צריכת דלק, התנהגות, בטיחות. כמו כן, כנראה העניין של "רכב מרווח" הוא מאוד מאוד יחסי. לפני שנה ומשהו התחלנו לחפש מחליפה לפיאט. הרכב הראשון שחשבתי עליו היה ה-C5 איירקרוס. אשתי הודיע שזה גדול מדי ויקר מדי, שהקקטוס מספיק גדולה ומרווחת לשמש הרכב המשפחתי הראשי. לעומת זאת משפחה אמריקאית ממוצעת עם שני ילדים כבר חייבת SUV עם שלוש שורות מושבים כרכב ראשי כי אחרת צפוף להם (זה מבוסס על קרובים וחברים שלי בצפון אמריקה).

למה לא ברלינגו?

כנראה שהציפיות שלנו מאוד מאוד שונות. או שה-108 עם מנוע פיורטק שונה בעוד תחומים מלבד המנוע. אצלנו אין בעיה לאשתי לשבת מאחורי ולהיפך (אנחנו 173 ו-160 ס''מ). המזגן מקרר גם בימים אלו בסדר גמור אבל יש בעיה בפיזור האוויר בגלל מיעוט הפתחים. המושבים ממש נוחים לי ולאשתי. נעים לשייט עד 90 קמש, סביר עד 110, מעל זה כבר הרכב די "עסוק" ולא כיף. לציין שתחום בידוד הרעשים עבר לכאורה עדכון קל באמצע 2018. המולטימדיה עובדת חלק לגמרי ואיכות הסאונד אפילו לא רעה בכלל, אבל גם זה תחום שעבר עדכון קל ב-2018. בכל מקרה - אני עדיין חושב שה-C1 היא מכונית שראוי לחשוב עליה עם אתה מודע למגבלות הגודל, בוודאי לאחר העדכון של 2018, אבל גם לפני כן (המושבים, מרחב הפנים, המזגן ועוד הרבה דברים לא השתנו), פשוט לעשות סיבוב ולהחליט בעצמך. חבל שהפסיקו לייצר אותה וחבל שהאייגו היא רק עם גיר רובוטי ובמחיר לא זול, לדעתי אין לה שום זכות קיום מול ה-i10. I20 זה רכב בקטגוריה אחרת לחלוטין. סופרמיני די אפרורית אבל תעשה את העבודה, פרווה בול באמצע. שמירת ערך טובה שזה קצת חרב פיפיות - כי הקונה עם תקציב מסוים אתה תקבל רכב די ישן. צריכת דלק לא משהו, במיוחד באוטומטי, שים לב לזה אם אתה נוסע הרבה.

יש לנו קצת יותר ניסיון אבל על תת דגם אחר. אנחנו מחזיקים בראבו טורבו רובוטית כבר תשע שנים וכ-140 אלף קמ. אם אין טורבו ואין גיר רובוטי הרכב יחסית אמין. מצד שני, הטורבו זה חלק ממה שהופך את הבראבו למיוחדת ("רק" 120 כס אבל הרבה מומנט מאוד זמין). גם הגיר הרובוטי, כשהוא תקין ומכוון היטב, ממש טוב לסוגו (לפי דעת אשתי ודעתי). המנוע בבסיסו, בלי הטורבו, מאוד וותיק, צריך טיפולים בזמן, שמן מתאים (הטורבו מפונק, האטמוספרי קצת פחות), נוזל קירור מתאים(!) והוא יעבוד ויעבוד ויעבוד. גם שאר הרכב בסדר, לא קורולה, אבל בסדר גמור. פלסטיקה איכותית ולא מקרקשת. אין סדקים, אין בעיות חשמל. אצלנו הגיר והטורבו החליטו יחדיו לעשות בעיות אחרי כמעט 200 אלף קמ והרכב מבחינתנו סיים את דרכו בעולם הזה ומוצע לתרומת איברים (או לאיזה חובב בראבו משוגע שיחליט לעשות פרויקט). שים לב שאין הרבה מוסכים שיודעים לטפל בו. נשבר לנו סרבו של בקרת האקלים, מה שמגביל את פעולת המזגן - זה חלק של כמה עשרות יורו, אף אחד לא רצה להתעסק עם פירוק והרכבת הפלסטיקה. לפעמים החלקים לא זולים, אבל לא זוועה. כשרכשנו את הבראבו המועמדת מולה הייתה גולף. לא מצטער בכלל על הבחירה.

בגלל שהנושא הזה מאוד, מאוד חשוב, צריך לחדד את ההבדל בין פחמימות בכלל ובין סוכר לבן (או כל ווריאציה חומה שלו) וסירופ פרוקטוז. וגם ההבדל בין פחמימות הכלולות בתוך דיאטה מאוזנת (לדוגמא - ים תיכונית) ובין פחמימות הנוספות אליה - לדוגמא שתי הפיתות שמתגנבות למנה הבריאה בסך הכל של חומוס וסלט או שתי כפות הסוכר שדוחפים לך לסלט עוף במסעדה. אפילו לא מדבר על ממתקים וקינוחים - כי הם תמיד "בונוסים" שצריכים להספר בקפידה ובצמצום (אבל יש להם מקום בשמירה על הדיאטה לאורך שנים). הבעיה שלי (ושל כלל הממסד הרפואי) היא לא עם פחמימות בכלל, אלא עם תוספת סוכר ופרוקטוז וכן עם עודף של פחמימות פשוטות ומהירות פירוק (קמח לבן שבא על חשבון מזון עתיר יותר בחלבון, סיבים ופחמימות מורכבות). לגבי פליאו - כפי שמוזכר בקישורים שלך וכפי שהתפרסם בשנים האחרונות ממחקרים של אבנית שיניים המתקופת הפליאוליתית, אין דבר כזה "דיאטת פליאו" אחידה. חשוב גם לזכור שאין שום קשר בין הסטייק העסיסי שהקצב שומר לכם במיוחד ובין בשר הציד הרזה והנוקשה שהיה זמין פעם (ולא לשכוח שגם היו חייבים לאכול את האיברים הפנימיים ואת מח העצם בשביל לשרוד). הפירות היו קשים, הרבה פחות מתוקים ועם מעט מאוד "בשר". אגוזים ושורשים נראו שונים מאוד מאלו המתורבתים שיש היום. לפני כ-10000 שנה החלה המהפכה החקלאית וקטניות הפכו למקור אנרגטי חשוב - תוחלת החיים לא ירדה ומספר בני האדם בעולם טיפס במהירות. הדגנים (אלו שהביאו עלינו את גזירת הגלוטן הנורא) תורבתו במקביל או קצת לאחר מכן וגם כאן לא נמצא קשר להדרדרות בריאותית או חורבן תרבויות. אני ורבים אחרים לא חושבים שיש בעיה בריאותית עם הדיאטה הים תיכונית (או ווריאציות שלה), למרות שהיא כוללת הרבה מוצרים מתורבתים ופחות בשר. מעבר לכל זאת, דיאטת פליאו, במיוחד בגרסה הקרניבורית שלה, היא לחלוטין לא ברת קיימא ולכן אני מתנגד לה באופן נחרץ.

יכול להיות שהדרישות שהצגת שם לא קלעו לדגמים האלו. טויוטה אייגו יוצרה ב-2 דורות (דור 3 בדרך, אולם ללא שת"פ של סטלנטיס). לישראל הגיע ה-107 הידנית ב-2010 וה-C1 שנה אחריה. טויוטה אייגו הצטרפה אליהן רק בדור השני (והפיג'ו שינתה שם ל-108). המכלולים המכניים והסלון זהים. השוני הוא בעיצוב החיצוני ואולי גם כיול המתלים. המכוניות צוידו במנוע ליטר מסדרה KR של טויוטה/דייהטסו (שעבר עדכון עם חילוף הדור ועוד עדכון קטן ב-2018/9), כאשר לישראל בחלק מהשנתונים הפיז'ו גם הגיעה עם מנוע 1.2 פיורטק שסיפק ביצועים נאים אבל בלי חותמת האמינות היפנית (בחו"ל בדור הראשון היה גם מנוע דיזל קטן וחלש שזכה לביקורות צוננות). המכוניות האלו ממש, ממש קטנות, כפי שכתבתי - רק 4 מושבים ברישיון שיספיקו ל-2 גברים ו-2 נשים בגודל ממוצע, אבל לא מעבר. תא המטען מהקטנים בקטגוריה ובחלק מהגרסאות הבסיסיות גם המושב האחורי לא מתקפל 50/50 שזה בכלל נון רציני. האבזור, לפחות בדור השני ובגרסת ה-FEEL, מספק. החל מאמצע 2018 במסגרת עדכון קליל גם נוספו התראת סטיה מנתיב, התראת שמירת מרחק ובלימה אוטונומית במהירות עירונית. פתחי המזגן הם בדיחה. יש שני פתחים כדוריים ועוד פתח קבוע לכיוון החלון הקדמי. המזגן בסדר, מצנן את הרכב גם בימים הנוראיים שעוברים עלינו עכשיו, אם כי קצת מתקשה כשעומדים בפקק. הביצועים מספקים בעיר וזהו בערך. בזכות צמיגים 165 מ"מ, משקל עצמי יחסית נמוך (850 ק"ג) ומתלים שהם קצת על הצד הנוקשה, הרכב מעט מהנה לנהיגה. כמובן שצריכת הדלק מאוד תלויה באופי התנועה ואופי הנהיגה אבל מכל מה שקראתי ובדקתי - היא עולה על המתחרות. בטיחות פסיבית - לפי NCAP מהשנים הרלוונטיות, הדור הראשון נופל מהפנדה ועולה על האלטו (לא חוכמה). הדור השני עוקף משמעותית את הפנדה ואת הסלריו. אם אתה מתחבר לעיצוב, הפשרות והמגרעות שציינתי לא מפריעות לך ויש לך תקציב ל-C1 דור שני זאת בהחלט אופציה ששווה לבדוק.

פרוקטוז לא יותר בריא מסוכרוז (שמתפרק מבגוף מיד לגלוקוז ופרוקטוז). סוכר זה סוכר, תאכל יותר מדי ממנו ואתה תגרום לעצמך נזק. בפרי כאמור יש ויטמינים וסיבים, אבל צריך לשים לב לכמויות. אם מדובר בשמירה על משקל אז בסופו של דבר זה עובד כמו חשבון בנק - מה שנכנס, פחות מה שיוצא, זה מה שנשאר. אין טריקים ואין שטיקים. אם נכנס יותר לפרטים - כאשר אתה אוכל בשביל לשמור על הבריאות שלך ורוצה לשמור על תזונה נכונה ומשקל מאוזן לאורך זמן, יש עוד פרמטרים שצריך להביא בחשבון. לדוגמא - כמות החלבון בדיאטה שלך וכן האופן שבו אתה מתזמן את הארוחות וההרכב שלהן לפעילות הגופנית וכן ההשפעה על תחושת השובע והיכולת לשמור על התזונה לאורך זמן. השיקולים האלו עומדים מאחורי הדיאטות היותר מבוססות מחקרית, לדוגמא השילוב בין תפריט ים תיכוני וצום לסירוגין 6-18. אז נכון שאם פעם בשבוע אתה רוצה להתפנק בערב אתה יכול לקזז את זה באותו יום או למחרת. אבל אם אתה נוהג להתפנק כל ערב, במידה ואתה לא איזה חוטב עצים מסיביר ששורף 4000-5000 קלוריות ביום, יהיה לך מאוד קשה לשמור על המשקל נמוך, מסת שריר גבוהה וכולסטרול תקין לאורך זמן.

לאחרונה חיפשנו city car ואחרי הרבה מאוד מחקר רכשנו C1 דור שני. אמנם נראה שהתקציב שלנו היה מעט גבוה משלך, אבל המחקר שעשינו עדיין רלוונטי (אני ארשום על זה הודעה מפורטת אחרי שנצבור עוד כמה אלפי ק"מ עם המכונית). יתרונות (בסוגריים התייחסות לגבי דור ראשון) - סוד גלוי שטויוטה אייגו, פיז'ו 107/8 ו-C1 זה אותה המכונית, לפחות עם מנוע הליטר של טויוטה האמינות בשחקים וזה מגובה בסקרים אירופאיים. מבחן ריסוק מעל הממוצע בקטגוריה. צריכת דלק מעט טובה משל שאר הקטגוריה, מושבים נוחים (לא יודע לגבי דור ראשון). חסרונות - רק 4 מושבים ברישיון. תא מטען קטן ועם סף גבוה. ביצועים פושרים (בשני הדורות). גיר רובוטי מקרטע. פתחי מיזוג שהם פשוט בדיחה. חלונות חרך מאחרונה. אבזור עלוב בחלק מהגרסאות (יותר בדור הראשון). נוחות נסיעה בינונית. תפעול גיר לא מרשים. (רעש נסיעה ששופר בדור הראשון ועוד יותר במתיחת פנים של דור שני). ה-I10/פיקנטו רבע קטגוריה מעל ויקרות משמעותית בשוק יד שניה. גם צריכת הדלק גדולה יותר. ה-I20 היא בכלל קטגוריה מעל, מחיר בהתאם וצריכת דלק לא מרשימה בכלל.

מבלי יכולת להתייחס נקודתית למקרה של פותח הדיון, אני כן רוצה לנצל את הנושא בשביל לחדד נקודה מאוד מאוד חשובה לגבי תזונה ופעילות גופנית. חשובה עוד יותר בתקופה האחרונה שהקשר בין סכרת והשמנת יתר ותמותה מקורונה הוא ברור כשמש וכן הקשר בין תזונה ופעילות בגיל הצעיר וסיכון לדמנציה בגיל השלישי. 1. הכולסטרול, סוכר, מטבוליזם בסיסי תלוי מאוד בגנטיקה. אבל מאחר שאין לנו שליטה על זה, צריך לחיות ולהלחם בנתוני הבסיס כמיטב יכולתנו ולא פשוט להכנע ולזרום (נו, ההורים שלי היו שמנים ועם סכרת, אז למה להתאמץ?). למה? כי בעזרת אורח חיים קפדני תוכל לבטל חלק מהעול הגנטי ולפעמים אפילו את כולו. 2. לא לכולם ברור שמטבוליזם בסיסי ואפילו מס' הקלוריות שאתה שורף בפעילות, הולכים ויורדים עם השנים. אם אתה עושה בדיוק X פעילות בשבוע ואוכל Y קלוריות ביום בלי שינוי לאורך השנים אתה תפתח פער קלורי שילך ויגדל ואיתו גם צבירת משקל מואצת. אתה תהיה במשקל אידיאלי בגיל 25, מלא בגיל 35 ועם כרס נאה בגיל 45. 3. התזונה שלנו (הישראלים והאמריקאים) היום היא מחורבנת. בעשור שלפני הקורונה תוחלת החיים הממוצעת בארה"ב ירדה במעט ושתי הסיבות העיקריות הן מחלות מטבוליות ומגיפת האוקסיקודון. מעבר לשומן הרווי (שאני פחות אתייחס אליו כאן) דוחפים לנו סוכר בכמויות לא נורמליות, גם במזון מוכן קנוי וגם במסעדות. אין מחילה לסוכר עודף שאתה מכניס לגוף, לא משנה כמה פעילות גופנית תעשה (התייחסות נוספת בהמשך). כמות הסוכר הלבן (או סירופ פרוקטוז, כנראה גרוע אפילו יותר) המומלצת ליום מבחינתי היא אפס. גורנישט. נאדא. כל כפית סוכר שאתה זולל צריכה להחשב כבונוס. צ'ופר אחרי אימון. קינוח לארוחת החטאים השבועית שלך. ירדת על פיינט של בן וג'ריס? דחפת 123 גרם פחמימות לגוף שלך, מתוכם 82 גרם סוכר לבן + סירופ פרוקטוז. טוב, ברור שגלידה מפוצצת בסוכר, אבל יצרני המזון והמסעדנים דוחפים לנו סוכר גם במקומות פחות צפויים. הלכת עם המשפחה לצ'יזקייק פקטורי? במנת ספגטי וכדורי בשר מתפריט הילדים יש 17 גרם סוכר מוסף (ו-92 גרם פחמימות בכלל). למה לעזאזל? בבית מישהו מוסיף סוכר לספגטי שלו? בסלט העוף האסיאתי שלך יש תוספת של 46 גרם סוכר, או 25 גרם סוכר בגרסה מתפריט "הדיאטה" של זוגתך? WTF? חלק ממנות הפתיחה או מנות ארוחת הבוקר שלהם מפוצצות עוד יותר בסוכר ואני לא אתחיל אפילו לדבר על הקינוחים שלהם ושל רשתות אמריקאיות אחרות. ההשלכות של כל הסוכר הזה על הסיכון העתידי לסכרת ועל ערכי הכולסטרול והשומנים בדם ברורות ואין טעם לפרט כאן עוד. 4. YOU CAN'T OUTTRAIN A BAD DIET. כמה קלוריות אתה שורף ב-40 דקות ריצה קלה (10-11 קמ"ש)? כמה קלוריות זה הרגליים הכואבות והחולצה ספוגת הזיעה? במקרה שלי כ-500 (תלוי בגיל ובמשקל). התפנקתי בשווארמה בלאפה כפיצוי על המאמץ? נשארתי עם 500 קלוריות עודפות! יושבים עם חברים על צלחת יפה של נאצ'וס וגבינה? חושבים ללכת קצת "להוריד את האוכל"? תתכוננו ללכת 12-15 קילומטרים! מעבר לעניין בקלורי / משקל, אתה לא יכול "לשרוף" את הנזק הבריאותי שהסוכר וסירופ הפרוקטוז עושים לגוף שלך. פעילות גופנית היא מאוד-מאוד-מאוד חשובה. היא חשובה בכל גיל והיא תורמת למניעת אינספור בעיות בריאות. אבל היא לא מהווה תחליף לצמצום סוכרים ושומנים רוויים. שורה תחתונה (שוב פעם, לא מדובר בהמלצות אישיות לפותח הדיון אלא בכלל לאנשים במצב כמו שלו) -- * כן, אתה בהחלט צריך לעשות רוויזיה של הדיאטה שלך, תתייחס לבדיקה הזאת בתור תמרור "זהירות דרך מפותלת לפניך". התאם את סגנון הנהיגה שלך בהתאם, אל תתייחס לזה כעונש, אלא כאתגר. * מצויין שאתה פעיל גופנית (3 פעמים אימון בשבוע, בהנחה ששאר השבוע אתה די פסיבי, זה קרוב למינימום של ה-WHO). אבל אל תנוח על זרי הדפנה. תראה איפה אתה יכול לשפר. * אם אתה יכול להרשות לעצמך, העזר בבעל מקצוע - תזונאי/ת ו/או מאמן/ת כושר.

הקטטוסולר שלנו חוגגת 140 אלף קילומטרים ובסך הכל עושה עבודתה באופן אמין, נוח וחסכוני (מאוד חסכוני). אבל שני דברים מאוד מציקים לי מהיום הראשון איתה - א. התקנה מקומית ברמה של בית שימוש - מצלמת החניה לא כיכבה מהיום הראשון, מערכת המיתוג בין המצלמה למסך המקורי שבקה בכל פעם שהיה חם (ונשארתי בלי מסך). המוסך המורשה התחמק מטיפול מספר פעמים ואני פשוט התייאשתי. עכשיו המצלמה הפסיקה לעבוד לחלוטין והגיע הזמן ללכת לבעל מקצוע אמיתי שיסדר את העניין. ב. מערכת סטריאו בינונית מינוס - במיוחד בעיה של בסים דלים בעוצמות נמוכות ומעוותים ורצוצים בעוצמה בינונית ומעלה. לאחרונה קנינו C1 ואיכות הסאונד שם טובה משמעותית, בושה. לא רוצה להשקיע המון במכונית שכבר מתחילה להזדקן, ממה שקראתי החלפת רמקולים בדלתות אמורה לעשות את רוב העבודה. גם כאן - מחפש מישהו רציני שיעשה את העבודה בלי לשבור דברים בדרך. איזור רחובות בעדיפות ראשונה. בקעת אונו בעדיפות שניה. רב תודות מראש לנותני העצות

זהו, אשתי ניגשה לכמה מקומות ואמרו לה שהם לא יודעים לשכפל את אלקטרוניקה. כנראה לא כל מנעולן יודע לעשות זה. המפתח הנוכחי לא רק עם פלסטיקה שבורה, הלהב התפרק מהתושבת שלו וגם השלט רחוק הפסיק לעבוד. להזמין מעטפת פלסטיק חדשה מאליאקספרס אני יודע...