Jump to content

אורי מ.

  • הודעות

    773
  • כאן מאז:

  • פעילות אחרונה

צפיות אחרונות בפרופיל

צפיות הפרופיל האחרונות חסומות ואינן מוצגות בפני משתמשים אחרים.

הנקודות של אורי מ.

משקיען

משקיען (5/14)

322

מוניטין

  1. יש שטפונות בכביש 40. כבר יצא לי לראות בקטע בין צומת טללים למצפה רמון וכמובן בפארן.
  2. להבנתי, כל הנתבים של אסוס, שכוללים את האופציה של AiMesh (שזה בערך כל הנתבים שלהם מה-6 שנים האחרונות), יכולים ליצור רשת mesh. לא צריך הקפיד על רשת שמורכבת מרכיבים שהם מאותו הדגם. אצלנו בבית יש שני נתבים מדורות שונים, אחד AX והשני AC והם מחוברים לרשת mesh אחת.
  3. אורי מ.

    אתר לתוכנות

    מצטער לקלקל את התיאוריה.
  4. אורי מ.

    אתר לתוכנות

    זה לא משנה אם זה סוד או גלוי, זאת עדיין גניבה. מישהו השאיר את חלון הרכב פתוח ויש תיק על המושב. אם תעבור ותיקח את התיק לא תהיה גנב?
  5. Gomobile. רכשנו מהם 3 פיקסלים בהזדמנויות שונות. לצערי גם נאלצנו לתקן מסכים שבורים ולהערכתי עשו עבודה טובה. יש להם גם שירות לא רע של השאלת מכשיר (תמורת פיקדון), כשמשאירים מכשיר לתיקון בסניף שאין לו מעבדה ולוקח כמה ימים.
  6. הסתכלתי עוד פעם על הבקר הנ"ל ואני לא הייתי קונה אותו. הוא כולל מאוורר לקירור ולדעתי זה פוטנציאל לתקלות, שלא לדבר על זה שלמאוורר יש צריכת אנרגיה שתגרע מהמערכת שלך. אם אתה מחפש לצמצם הוצאות ולא לרכוש את הבקר של Victron אז תחפש בקרים של EPEVER בהספק של 20-30A. אני לא מכיר את כל הדגמים שיש להם, אבל אם יש אחד שמתאים גם לעופרת -חומצה וגם לליתיום אולי כדאי לשקול אותו. אולי תרצה בעתיד לשדרג את הסוללה לליתיום. שים לב שלרוב הבקרים בהספקים האלו יש 3 סטים של חיבורי (-) ו-(+). זוג לפנל הסולארי, זוג למצבר וזוג לצרכנים. כשאתה מחבר את הצרכנים שלך לבקר ולא למצבר יש הגנה על המצבר מפריקת יתר (LVD - Low Voltage Disconnect). זה חשוב במיוחד למצברי עופרת-חומצה שפריקת יתר עלולה לקצר להם את החיים, מאוד. הניתוק הוא לרוב סביב 11V והבקר מפעיל חזרה את הצרכנים סביב 12.5V.
  7. למי שמתעניין, הנה סרטון שמראה איך מפסידים כ-20 אחוז מההספק בגלל הסתרה שכמעט לא מבחינים בה. אמנם הוא מציג בעיה כשיש מספר פנלים מחוברים בטור אבל אותו הדבר קורה בפנל יחיד עם הסתרה חלקית עליו. הסרטון 30 דקות אבל מספיק לראות חצי ממנו בשביל להבין:
  8. עוד כמה דברים שאתה צריך לדעת: הצבת הפנל צריכה להיות בזוית של כ-30 מעלות (בהתאם לקו הרוחב של ישראל) ושיפנה דרומה. הצבה אופקית תקטין מאוד את הנצילות. הפנל שתרכוש יגיע, ככל הנראה, עם כבלים באורך מטר (אחד למינוס ואחד לפלוס), שבקצה של כל אחד יש מחבר MC4. אלו המחברים המקובלים במערכות סולאריות. תצטרך לרכוש כבלים באורך המתאים עד למקום בו תציב את בקר הטעינה. את הכבלים האלו צריך להכין עם מחברי MC4 תואמים. אפשר להכין לבד, בקלות, רק שזה דורש כלי לחיצה יעודי (למשל כזה). שים לב שהכבלים צריכים להיות עמידים לתנאי חוץ. להערכתי קוטר הכבל שכדאי לך הוא 6 מ"מ (10AWG). בנוסף, תצטרך להכין כבלים גם לחיבור המצבר אל בקר הטעינה ואל ממיר המתח. בשביל החיבור למצבר תצטרך להכין כבלים עם מחברים למצבר. שים לב שאמנם המצבר הוא 12V, כך שמבחינת המתח הוא לא מסוכן, אבל, אם בטעות אתה מקצר אותו, ההספק הגבוה שלו עלול ליצור חום גבוה ושריפה. צריך לשים פיוזים להגנה במערכת. על החיבור של המצברים לבקר ועל החיבור של הצרכן. האפשרות הפשוטה זה להשתמש במאמ"ת דו קוטבי (כזה עם שני מפסקים מחוברים יחד) ולחווט גם את המינוס וגם את הפלוס. זה אומר שתצטרך שניים כאלו. כמובן שכדאי שיהיה לך מולטימטר שתוכל לבדוק תקינות של המערכת (מתחים, קצרים וכד'). חיבור/הפעלת המערכת צריך להיות לפי הסדר הבא: קודם מצבר לבקר הטעינה, אחר כך הפנלים לבקר ובסוף את הצרכן שזה ממיר המתח שלך. לגבי הפריטים שבחרת, הם נראים בסדר. לא מכיר את החברות והדגמים הספציפיים. אין לי מושג לגבי הבקר מאלי. על פניו הוא נראה מתאים אבל אין שום דרך לדעת מה האיכות שלו. באופן אישי אין לי שום נסיון עם מוצרים מאלי. בגלל שהפנל בנוי מתאים קטנים שמחווטים יחד בטור ואם אחד התאים מוסתר הוא פוגע בכל הטור וזרם חשמלי יזרום אליו מהתאים האחרים ועלול אפילו לשרוף אותו ולגרום לפנל שלם להפוך לבלתי שמיש.
  9. יש שני סוגי בקרי טעינה PWM, בקרים "טפשים", שבהם אתה צריך להתאים את מתח הפנל למתח המצבר. בדרך כלל פנלים סולארים עד כ-150W-170W יהיו עם מתח של כ-18-20V ולכן מתאימים למצברים של 12V ופנלים גדולים יותר עם מתח של כ-40-45V ולכן מתאימים למצבר של 24V (או שני מצברים של 12V מחוברים בטור). האפשרות הטובה יותר, אבל גם היקרה יותר, היא להשתמש בבקר מהסוג השני שנקרא MPPT. בקרים אלו יודעים לוסת את המתח והזרם ולהשיג טעינה יעילה יותר בכ-20%. עם בקר MPPT אין בעיה לחבר מצבר 12V עם פנל במתח גבוה יותר מ-20V, זה אפילו רצוי כי אז תוכל "לקצור" יותר אנרגיה גם בזמן זריחה ושקיעה כי המתח הטבעי של הפנל גבוה מספיק בשביל לטעון. שם לב שכל הסתרה, אפילו קלה מאוד, כמו למשל כבל שעושה צל או עץ שמצל על פינה קטנה של הפנל יורידו את הניצולת של הפנל בצורה דרמתית. אתה יכול לבנות מערכת פשוטה של פנל+בקר+מצבר+ממיר מתח ל-230V או לעשות כפי Coro ולחבר מכשיר כמו ה-EcoFlow שמכיל את בקר הטעינה וממיר המתח ל-230V והתפעול שלו מאוד פשוט. כמובן שאז משלמים על ההנדסה והבניה של המכשיר וכל העסק יוצא יקר יותר וגם, יש בפנים מצבר ליתיום, שהוא יקר יותר ממצבר עופרת חומצה (מצבר פריקה עמוקה). אם אתה בוחר באפשרת של הרכבה עצמית ורוצה להשקיה בציוד איכותי אז ההמלצה שלי היא בקר טעינה של חברת Victron Energy ההולנדית, מסדרת SmartSolar. אפשר לקנות אותם בארץ כאן. ל-Victron יש שתי סדרות מקבילות BlueSolar ו-SmartSolar שההבדל הוא שב-SmartSolar יש רכיב Bluetooth שמאפשר תקשורת עם טלפון. התקשורת מאפשרת צפיה בכל הפרמטרים של הטעינה (הספק הפנל, מתח, זרם וכד') וגם להגדיר את הבקר לפי צרכים ספציפים.
  10. לא יודע איך העסק נעשה, אני רק זוכר (זכרון ילדות שמידת מהימנותו מוגבלת) שישבתי פעם באולם שבו היה הטקס של חלוקת התעודות האלו.
  11. פעם דבר התנהלו אחרת. אם אני לא טועה, וכבר אין עם מי לוודא, אבא שלי קיבל רשיון בלי שעשה בכלל טסט. שאלו מי צריך רשיון וחילקו. הוא היה נהג משאית במפעל של הקיבוץ וגם מוביל טנקים במילואים הרבה שנים. פעם גם חילקו כאלו:
  12. עצוב שזה בכלל מגיע לדיון? אם אני הייתי שובר למישהו טלפון (או כל דבר אחר) הייתי דואג לטפל בזה בלי שיבקשו ממני.
  13. היא כנראה לא הייתה להיט גם בארץ המוצא ובאירופה כי אחרת סיטרואן לא היו עוצרים את היצור כל כך מהר אחרי יציאת הדור השני.
  14. זרקת אותי 35 שנים לעבר. קמים ב-5 בבוקר לעשות טיפול של כשעתיים וחצי לקטפות. אוכלים ארוחת בוקר ואז עובדים כמעט רצוף עד 6-7 בערב (תלוי ברמת הלחות וכמה מהר הכותנה מתחילה להרטב). בערך חודשיים של ידיים שחורות, עייפות ומעט חיים חוץ מהעבודה. היום הקטפות זה כבר מכונה אחרת לגמרי. אין סל איסוף לכותנה, שאותה מעבירים ל"סל ביניים" ומשם ל"מהדק" שיוצר את ה"בלות" הגדולות שהיינו רואים בשדות. בקטפת מודרנית יוצא מאחורה "בלה" מהודקת ומנויילנת. מערך כלים שלם הפך למיותר.
×
×
  • תוכן חדש...