עם כך יש לי סיפור מאוד מעניין בשבילך.

זה סיפור חזק מאוד!!!

 

סיפור מהסרטים , כזה ששומעים עליו רק באגדות , במדורות , מאוחר בלילה ,

ובסיפורים של גל106ראלי.

 

סיפור שיצאתי ממנו גיבור כמו סופרמן , מיטי מקס , ותומר106רק רגע זה מתחיל להישמע כמו אחד הסיפורים של זרזיר.

 

נתחיל שוב....

 

זה סיפור אמיתי , סיפור מהחיים , ולא דומה בכלל לסיפורים של זרזיר.

והסיפור הולך ככה....

 

היה זה יום סגריר והראלי ברייס שוב הפסידה.

הGTI יותר טובה , אמר כתב רכב מלומד.

 

הייתי באילת בחופשה , לאחר יום קשה החלטתי לחזור בחזרה.

נכנסתי לראלי קצת מאוכזב , הרי שציפיתי לאריה , וקיבלתי בקושי עכבר.

התבוסה תמיד קשה , אבל להפסיד לרוני והגרוטאה זה כבר בושה.

 

לא נורא אני לעצמי אומר , ומנסה לשפר את המצב רוח עם איזה שיר מצמרר.

 

מתחיל בנסיעה רגועה , לכיוון הבית , לכיוון הבירה.

 

הערב מתקרב ואני בזמזום מזמזם...

ערב טוב יאוש , ולילה טוב תקווה , מי המפגר שכתב את השיר הזה

נמאס לי לנסות לכתוב בחרוזים.

 

אז איפה היינו , אה כן בדרך חזרה.

 

טוב אז לאחר שהפסדתי לרוני והיתי מבואס מביצועי הראלי

החלטתי לנסוע הביתה בנסיעה רגועה.

 

אני מתחיל לנסוע ומרגיש שהראלי פשוט לא סוחבת , שמשהו קרה , שהיא באמת עגלה .

אני מתחיל לחשוב שלא הפסדתי לרוני כי האוטו שלו טוב , אלה כי שלי התקלקל , וששלי נסע הרבה יותר טוב מלפני שעשיתי עם רוני רייס.

 

אבל אז אמרתי לעצמי שזה הכול בראש שלי , שזה בגלל שהפסדתי , שאין שום הבדל.

וכשראיתי עגלה עם סוס שצועקים ממנה עלטה"זאכן (בהתחלה חשבתי שזה רוני , אבל אז ראיתי את הפוני של הסוס) הבנתי שמשהו קרה לאוטו שלי.

 

עצרתי בצד , פתחתי מכסה מנוע והתחלתי לחפש.

חיפשתי כול תקלה אפשרית חוטים קרועים , נזילות , פלאגים בחוץ , פשוט הכול. ולאחר שעה וחצי ארוכות מאוד שבהם התכופפתי , התאמצתי , ולכלכתי את כול הבגדים שלי ואת עצמי (לא היה לי נייר לנגב)

 

ועוד חמש דקות שבהם חיפשתי תקלות , לא מצאתי כלום, נדה , אפילו לא קצה חוט גלוי.

בלת ברירה חזרתי לראלי מלוכלך ומסריח (יותר מהפלוצים של תומר106ראלי)

 

והמשכתי שוב לנסוע בתקווה שהתקלה תעזוב את האוטו שלי , כמו שקווינו שכוכבי יעזוב את הפורום.

אבל כמו במקרה השני , גם אני התאכזבתי , התבהדתי.

 

ואז בהברקה של רגע הורדתי את ההנדברקס , ובום הבעיה נפתרה.

 

לא עברו כמה דקות ואני שוב רואה את העגלה עם הסוס , אבל תשמעו איזה קטע...

היא תאמינו או לא עשתה רייס עם עוד עגלה .

רק שבעגלה השנייה (זאת שהפסידה) לא היה סוס ,

היה חמור !!!

 

רק לאחר שטסתי על פניהם שמתי לב שהעגלה עם החמור זה היה בעצם הגרוטאה ורוני .

 

ואז הגעתי לכביש הערבה

ולאחר שהבעיה הקשה שהיתה לי נפתרה , וכבר לא הרגשתי רע.

החלטתי שאני יכול להשתולל.

 

אני שם גז המהירות עולה ועולה כמו שעולים העצבים על ירון קורע , כמו שעולים הטיפולים באוטו של רוני.

היא כבר כול כך גבוהה ממש גבוהה , כמו כספר , כמו האוטו של שלומי.

ואז אני שובר את שיא המהירות שלי בכול הזמנים , כן כן הגעתי ל130

 

לא סתם

נבהלתם אה?

 

אני על 200 בערך וממשיך.

ומרחוק אני רואה מכונית כחולה עומדת בצד עם משולש אזהרה.

במחשבה ראשונה חשבתי שזה רוני ששוב נתקע , ואז נזכרתי שהוא עושה רייסים עם סוס ועגלה.

 

ועד שהגעתי למסקנה שזה מניאק (לא לא גל106ראלי).

כבר היה מאוחר,

הוא כבר הספיק ,

הוא קפץ לכביש ונופף לי לעצור.

 

הלב שלי היה בתחתונים,

השתנתי מרוב חרדה .

 

לא היה לי מה לעשות עצרתי את הרכב בצד,

הוא ניגש אלי במבט סמכותי שכזה , ואמר...

 

יש לך 10 שקל אני צריך להגיע לבאר-שבע?

 

באותו רגע אמרתי תודה שזה לא היה מי שחשבתי,

שזה לא היה מניאק , שזה לא היה הוא , שניצלתי ,

שזה שזה שזה לא היה ההוא שכולם פוחדים ממנו,

שזה לא היה זה שכולם מקללים , שזה לא היה זה שעושה לי סיוטים ,

שאני לא נוהג באלמרה , שאני לא נהג חדש ו.......

שזה לא היה שששששששוטר

 

המהיר בדרכים

אני מתנצל למי שציפה להפתעה בסוף

כמו שאמרתי זה לא סיפור כמו של זרזיר.