Gosser1860

בגדול עדיין צריך לעבור במועצת הביטחון. ובכל מקרה, מדינה לא ״נותנים״. אאל״ט לפלסטינים יש רוב אוטומטי בעצרת הכללית. במועצת הביטחון, איפה שהדברים החשובים נקבעים, ארה״ב בד״כ מטילה וטו על החלטות מהסוג הזה. גם בהצבעה היום הם הצביעו נגד. זה לא אומר שהם ימשיכו להטיל וטו לטובת ישראל עד אינסוף, אבל גם הם מבינים שהנתיב החד-צדדי של החלטות האו״ם הוא הדרך הבטוחה להגברת חוסר יציבות באזור.

אין ויכוח שרוב המפלגה בנויה מחדלי אישים ומלחכי פנכהף, מצד שני הם גם אופורטוניסטים. אני מאמין שאם ידעו שהגוויה מספיק קרה, הם ינסו לנצל את המצב. אולי לא, מי יודע.

על דעת עצמו? לא. אבל לחץ תוך מפלגתי בשילוב גל מחאה נרחב? אני לחלוטין רואה מצב שהוא "יפרוש".

דווקא יש לא מעט קווים מקבילים. למשל, גולדה היתה בראשות מפלגה מסואבת ועל פניו מושחתת במיוחד. בנוסף היא היתה בתפקיד ראש הממשלה תוך כדי אחד האסונות הגדולים ביותר שידעה ישראל (מלחמת יום הכיפורים). היא ניסתה למרוח ועדת חקירה ממלכתית בעניין. כמו ביבי, גם בריאותה היתה מוטלת בספק והוסתרה מהציבור. אני מניח שיש עוד לא מעט נקודות שכבר כתבתי בעבר. צודק. אני חושב שכבר כתבתי אבל בכל מקרה: אני מהמר על בחירות בסמוך לסיום המלחמה, ככל הנראה ביבי יזכה/הליכוד יצליחו לגרד קואליציה. בטווח זמן קצר (חודשים) יהיו הפגנות שיביאו לפרישתו של הביבס. יפסיד הכוונה יעזוב את הפוליטיקה? פולחן האישיות ייפסק או לכל הפחות ידעך בצורה משמעותית. אני חושב שיהיו לכך השלכות משמעותיות.

האם גולדה נענשה על מעשיה? זו שאלה טובה. אני לא בטוח אם נראה תרחיש של "צדק פואטי" במקרה של ביבי אבל ככל הנראה, לאחר הבחירות, המותג ביבי ימשיך להיחלש בין אם לחץ ציבורי (הפגנות וכו') ו\או לחץ פוליטי (מתוך ומחוץ למפלגה) עד לנקודה בה הוא יעזוב את ראשות הממשלה מסיבה פוליטית או בריאותית. אין בינינו מחלוקת. אני חושב שביבי והממשלה הנוכחית כשלו כשלון חרוץ על פני פרמטרים רבים. אני פשוט לא חושב שמסקנות שאפשר להקיש מעסקים אפשר להחיל בצורה ישירה על פוליטיקה ברמת ארצית (ומעלה). יותר מזה, בעיניי, ניסיון להפעיל את אותן המטריקות (הופה, פלאשבקים למרחב מטרי) על המרחב הפוליטי בעיקר מייצרת תסכול 😢

לא יותר מידי. בתחושה שלי זה פחות או יותר אותו דבר. על פי נתוני עבר, זה כנראה לא מספיק. גם לתגובות יש חוקים וכללים. הכרעה (במובן הרחב) היא כנראה לא משהו שישראל (לבדה) יכולה להשיג מול התצורה הנוכחית של האויבים שלה, קרי ארגוני טרור השולטים על תאי שטח/מדינות. תרחיש סביר הוא שפעילות הטרור שתפעל מתוך הגדה תלך ותגבר ונקבל עוד חמאס/חיזבאללה. מה שיהפוך את החיים בישראל לקשים יותר ויחיש מלחמה אזורית משמעותית. לא ממש. ע"ע גולדה

כשהברירה המוצעת היא בעלת סיכויים ששואפים לאפס (בהינתן הנתונים שיש לנו היום), אזי שהיא איננה ברירה באמת, ולכן אין באמת דיסוננס. עכשיו שלא תבין אותי לא נכון, הכיבוש משחית וכו', אבל החלופה עלולה להיות גרועה אף יותר. אלטרנטיבה אמיתית כוללת פרטנר מספיק חזק (במובן המצרי ואפילו הירדני) על מנת שיהיה איזשהו בסיס לדיון ו/או חינוך מחדש (שכבר התייחסתי אליו בעבר). אבל אין כזה. גרוע מכך, החמאס היום זוכה לתמיכה עצומה ברחבי הגדה. אני לא מאשים את הישראלים על כך שהם לא סומכים על הצד הפלסטיני, ואני חושב שלצפות מהם אחרת זו טעות. ובעיניי אמון מסויים הוא בסיס נדרש כדי להתחיל בתהליך היפרדות. אבל הם כן תוקפים, בצורה מספיק משמעותית שאם לא הגזרה בדרום כבר היינו עמוק בלבנון. ראיה אחת לכך היא פינוי של עשרות אלפי תושבים מקו הגבול ויישובים בצפון. זה לא מדויק. הצרפתים (שהיו אז בעלי השפעה גדולה יותר מהיום) היו ממש נגד ישראל יחסית מההתחלה. היו גם מדינות נוספות. בהמשך הצליחו לגייס גם את בריטניה. ארה"ב בהחלט היתה לצידנו כמעט עד הסוף עם החלטה 1701 הידועה לשמצה.

אני לא חושב שאפשר להקיש מ/אל הקונפליקט מול מצרים. אני מניח שמצרים תפעל בנושא. ללבנוני אני מניח שזה תלוי לאיזה זרם הוא נולד. לבריטי? כמובן שיש. החלק האחרון שכתבת הוא כנראה הסבר טוב ללמה האנושות ככל הנראה תשמיד את עצמה 😕

סליחה שאני מתערב, אבל אני לא חושב שהוא כתב שהוא מעדיף, או שאנשים מעדיפים, לחיות לנצח על החרב, אלא לכל היותר בבחינת אין ברירה. למה אתה מתכוון? זה לא בדיוק מה שקורה עכשיו ברפיח? מפעילים לחץ צבאי כדי להביא את חמאס למו"מ. אבל שוב, פתרון אמיתי (בר קיימא והומאני בסטדנרט מערבי) יכלול היקף כזה או אחר של חינוך מחדש. זה נושא שכמעט ולא עולה ידי מי מהשחקנים. אני מניח שרוב האנשים מעדיפים שלא לחיות לנצח על החרב, הייתי מהמר על רוב מוחלט, אלא חיים כך רק בגלל שאין ברירה. בעוד שבהחלט קיים מיעוט שמעדיף (ממש) לחיות כך. -- כמובן שצריך להגדיר היטב מה זה אומר "לחיות לנצח על החרב". -- כמו החות'ים, חיזבאללה, מיליציות שיעיות בעיראק וסוריה וכמובן חמאס, מי שיילחם בישראל משטח המדינה הפלסטינית כנראה לא יהיה הצבא הפלסטיני אלא ארגון טרור "סורר". אם לבנון היא דוגמא מספיק קרובה, אז אנחנו נקבל משהו בין חיזבאללה לחמאס ואיכות/עוצמתם הצבאית תיגזר מהיכולת של איראן ושותפיה להבריח אליהם נשק ולאמן אותם. ההפרדה בין ארגון הטרור השולט על תא שטח מסוים והאוכלוסיה האזרחית שנמצאת בו היא בין הכלים המשמעותיים ביותר במלחמה א-סימטרית.

מטרנזיטיביות מקבלים את מה שאור אמר, ספיידר זה קיימן בלי גג בגרסת מסלול. כלומר מסביר אחלה

לא זכור לי שמפרסמים הצעות בפומבי ברמה שהיה אפשר להשוות ביניהן, בדרך כלל הדברים נסגרים בחדרי חדרים. דווקא כשהתחילו לפזר כרוזים בנוגע לפינוי אוכלוסייה, החמאס מיהר להסכים להצעת הפסקת אש (שעל פי דיווחים שונה מהמקורית). אולי יש חשש אמיתי מפעולה משמעותית ברפיח? רוב הסיכויים שהאמריקאיים לא זורמים, או זורמים למחצה על העניין הזה. הכל תלוי בגבולות גזרה שנקבעו.

למשל, מנופי לחץ של קאטר על חמאס הן תקציבית והן מקלט מדיני. אני לא יודע להעיד על המלך יותר מידי, אבל אם רוצים לייבש את חמאס מבחינת נשק ואמצעים שליטה על ציר פילדלפי היא תנאי הכרחי. מבחינת אסטרטגית הוא קריטי לחמאס ואם שואפים למוטט אותו צבאית, אזי פגיעה באספקת הנשק הוא די טריוויאלי. אם יש שני פתרונות, ולאחד הסיכויים שואפים לאפס ואחד הוא אפס ממש, זה באמת משנה? אם מונים עוד אופציות לא ריאליות אז גם חינוך מחדש (שאפילו ביבס הזכיר לפני כמה זמן), והוא הרבה יותר "הומאני" ובעל סיכויי הצלחה גדולים יותר מהאופציות שלא כוללות השמדה. הרבה פעמים זה פשוט לא מספיק. צריך מעורבות של גורמים עשירים/חזקים יותר שבאמת ירצו את השינוי. אני לא אומר שלא כדאי להצהיר, אבל יש גם תועלת בלהשאיר את הקלפים קרוב לחזה. כן, זה לא באמת עובד ככה. אפשר להסתכל על לבנון למשל. מדינה לא "מקבלים" או "נותנים". מדינה לוקחים, אבל אני לא חושב שיש מנהיג פלסטיני שזה באמת מעניין אותו (להקים מדינה עצמאית). לדעתי התמכרנו ל"סטאטוס קוו" ולשקט המדומה. ה-7.10 ומה שקרה אחריו הזכיר היטב באיזו שכונה אנחנו חיים, ושהשיטה של "להחליט לא להחליט" יכולה להחזיק עד נקודה מסויימת ואז זה נכשל. אני לא חושב. אולי על הנייר, אבל לא בפועל. המחיר של זה יהיה מלחמה אזורית בטווח זמן קצר מאוד (בשנים). סליחה על הצ'רי פיק, ונראה לי שכבר דיברנו על זה, אבל ישראל לא עשתה להם פי 10 אוק7, אלא אם אתה סופר רק אנשים מתים. אבל יש הבדל גדול מאוד בקונטקסט. למרות שכן, כשמישהו מת אז הוא מת והקונטקסט הרבה פחות משנה.

את עניין המלחמה או את הפתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני? כל עוד קיים כוח צבאי של חמאס, המלחמה לא תסתיים, לפחות לא באופן רשמי. הפעולות הצבאיות ימשיכו להתקיים בסגנון איו״ש מינוס התנחלויות (ע״ע חומת מגן). השאלה המעניינת היא איזה שלטון אזרחי יתפוס פיקוד, כרגע יש שילוב של מספר גורמים. הייתי רוצה להגיד שיקום שלטון מתון יותר בסגנון רש״פ במוערבות של מדינות ערב רלוונטיות מצד שני הרבה יותר ריאלי (מבחינה ביטחונית ישראלית) שלטון צבאי של ישראל - אבל זה קו אדום (בוהק) מצד השותפות, וגם מעמסה לא טריוויאלית על הצבא והמשק. בשביל השלב הזה יש צורך ביוזמה, יצירתיות ומנהיגות שיכולה לתכנן ולהעביר החלטות משמעותיות. לצערינו אנחנו לא במצב הזה, וכמו שביבי במילכוד, כך גם ישראל 😕

(השני סנט שלי) אני לא חושב. כל עוד ישראל לא מתחייבת על סיום המלחמה חמאס ייסרב. נראה שלדוד סאם נמאס והוא מפעיל מקסימום לחץ. ביבי מסונדל ביותר מידי דרכים ובגלל שבחר בשיטה שבד״כ עבדה לו - קרי להחליט שלא להחליט - לא ברור שיש לו דרך למזער נזקים. לזרוק רפש על הצבא לא יעזור לו, בעוד שעל היועמ״שית והרשות השופטת זה יחסית עבד לפני אוקטובר - הצבא הוא סיפור אחר. אני מהמר על הפוגה לטובת שחרור חטופים, לאחר מכן מיני מבצע ברפיח (עם מילואים מצומצמים) כולל תפיסה משותפת של פילדלפי עם מצרים. לא קיים היום מנהיג מספיק משמעותי בישראל שיכול לחתום על הפסקת המלחמה מול חמאס.

כאן רציתי להמליץ על ידנית משולבת מטחנה, משהו מסדרת Breville Barista שנכנס בתקציב. וכאן אני מצטרף להמלצות על מכונה אוטומטית. התנסיתי גם מהמליטה וגם מהפיליפס, בשתיהן הקפה יוצא סבבה, בהתאם לאיכות הפולים. זה לא איכות של ידני, אבל זה הרבה יותר טעים מקפסולות.